דוגמא להחלטה בנושא בקשה לשמיעה חוזרת של עדים: פתח דבר זוהי בקשה לשמיעה חוזרת של ארבעה עדי תביעה, שנשמעו בשעתו על ידי המותב הקודם, אשר נבצר ממנו להשלים את שמיעת הראיות בתיק. למען הסדר הטוב אציין כי התיק הועבר לטיפולי בחודש יוני 2011, לאחר שנשמעו שישה עדי תביעה. בישיבה הראשונה לפניי קצבתי מועדים להגשת בקשות לשמיעה חוזרת של עדים במידת הצורך, ומשחלפו המועדים ולא הוגשו בקשות ממין זה, ניתנה החלטתי כי אין מקום לשמיעה חוזרת של מי מן העדים. הבקשה הנוכחית הוגשה רק בתום פרשת התביעה, מבלי שניתנו טעמים ענייניים לאי הגשתה במועד שנקבע או להגשתה בעיתוי הנוכחי. למרות זאת סברתי ואני סבורה כי יש מקום להידרש לבקשה לגופה, ובמקרה זה אין מקום לדחותה על הסף בשל עובדה זו. אעיר עוד כי חרף האמור בפרוטוקול הישיבה האחרונה, הגעתי למסקנה כי אין באיחור של מספר ימים בהגשת הבקשה הנוכחית כדי למנוע הכרעה בה לגופו של עניין. ב"כ נאשם 2 עותר לחזור ולשמוע ארבעה מתוך שישה העדים שנשמעו על ידי המותב הקודם. ב"כ המאשימה הביעה התנגדות בעל פה במהלך הדיונים לבקשה ממין זה. במענה לבקשה הכתובה טענה ב"כ המאשימה כי ביהמ"ש צריך להתעלם מהבקשה שהוגשה באיחור של מספר ימים, וזאת הגם שהתבקשה להגיב לגוף הבקשה. תגובה לגוף העניין לא הוגשה, למרות החלטות חוזרות ונשנות ופניות טלפוניות, ולמרות אורכות שניתנו. בהתנהלותה זו הקשתה ב"כ המאשימה על מלאכתו של ביהמ"ש. עם זאת, בנסיבות העניין אינני רואה במאשימה כמי ששתיקתה מלמדת על הסכמתה לבקשה, ונאלצתי לבחון את הבקשה לגופה על יסוד טיעוני המבקש וללא תגובת המאשימה. בטרם אבחן את הבקשה לגופה, אתייחס בקצרה להוראות הדין. הוראות הדין בעניין המשך משפט לפני שופט אחר סעיף 233 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ"), מורה כי בנסיבות של נבצרות: "...רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לעניין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותם בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן". הנה כי כן, לבית המשפט שאליו הועבר התיק יש סמכות מלאה לנהוג בראיות כאילו נגבו על ידו, או לחזור ולשמוע ראיות באופן חלקי או מלא. השאלה שעל בית המשפט לשאול את עצמו טרם מתן החלטה בעניין זה היא אם יש ביכולתו לאור מכלול נסיבותיו של התיק, לקבוע ממצאים, ולעשות שימוש אפקטיבי בעדויות ללא שמיעת העדויות, או מי מהן, וההתרשמות הבלתי אמצעית מן העדים. ההכרעה בעניין זה מורכבת מתמהיל של שיקולים, אשר בכל תיק ותיק, וביחס לכל עד ועד, משתנה נקודת הכובד באיזון ביניהם. לעניין השיקולים השונים, מושכלות ראשונים הם כי בית המשפט משתית את ממצאיו ביחס לעדים ולמכלול הראיות, על שילוב של התרשמות מעדות העדים, על סימני האמת והשקר שבעדויות, ביחד עם מבחני סבירות והגיון, והשתלבות הראיות במארג הראייתי הכולל. אין חולק כי ככלל להתרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט מעדים בתיק יש חשיבות רבה, ובהתאמה נקבעו סדרי העדות בעל פה לפני בית המשפט. כאשר עד לא נשמע לפני ביהמ"ש, עיקר הממצאים מבוסס על שיקולי הגיון, אם כי ניתן להתרשם מאופן ותוכן גרסתו של עד גם למקרא עדותו. בית המשפט שאינו שומע עדות, אמנם אינו יכול ליתן אמון בדברי עד שלא נקלטו במישרין בחושיו, אך הוא יכול לקבל או לדחות את גרסתו, או להעדיף גרסה פלונית של העד על פני גרסה אלמונית, על יסוד דברי העד והשתלבותם במארג הכולל של הראיות. ברי כי ככל שמדובר בעדויות הנתמכות בראיות חפציות, ובעדים שביחס אליהם לא נטענות טענות משמעותיות של מהימנות ואמון, תהא מרכזיות עדותם אשר תהא, פוחת הצורך בהתרשמות אישית של ביהמ"ש מן העד, ולהיפך. לצד השיקולים שפורטו לעיל הנוגעים לעצם הערכת הראיות בתיק, יש לקחת בחשבון גם שיקולים נוספים, וביניהם, השלב שבו מצוי התיק, כמות העדים שנשמעה, וכמות העדים שביהמ"ש מתבקש לחזור ולשמוע, גילו של התיק וותק העבירה. כמו כן יש לבחון את האפשרות המעשית לחזור ולזמן את העדים. ההכרעה אם להמשיך מהמקום שהדיון נפסק או לחזור ולשמוע עדים משתנה לפיכך ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיו. ומן הכלל אל הפרט עסקינן בתיק חריג בוותק שלו. האישומים נוגעים לעבירות שנעברו על פי הנטען בשנים 1993 - 1998. כתב האישום הוגש בשנת 2003. לאחר כמעט עשר שנים תמה פרשת התביעה. לאור נתונים אלה, דומה שאין חולק כי יש מקום להביא תיק זה אל קו הסיום בהקדם האפשרי. ב"כ נאשם 2 מבקש לחזור ולשמוע ארבעה מבין שישה עדים שנשמעו לפני המותב הקודם. עדותם של הארבעה נפרשה על פני שלושים ואחת ישיבות. חלק לא מבוטל מן הישיבות הוקלט, ויש תיעוד מלא של כל דברי העדים ושל חילופי הדברים בין הצדדים וטיעוניהם המלאים. עיון בבקשת הסניגור מעלה כי הוא משתית את הבקשה על מהותיותם של העדים ועל הפרוטוקול הסבוך והקשה לקריאה. עוד נטען כי עתידות להטען ביחס לעדים אלה טענות לחוסר מהימנותם, אי אמירת אמת ומטרות זרות בעדות. משכך, בכלליות טען ב"כ הנאשם 2 יש מקום להעדתם החוזרת. ב"כ הנאשם 2 הסתפק בציון תפקידו ומעמדו של כל עד, ובטענה הכללית שהעדות קרסה, או עמדה בסתירה לעדויות אחרות או עוררה סימני שאלה קשים. בקשת הסניגור חסרה, ולמרות הזמן הניכר שחלף עד הגשתה למן המועד הראשון שבו עלתה סוגייה זו, לא מצא הסניגור לנכון למנות ולפרט באופן קונקרטי את אותם נושאים שבהם קיימת שאלה של מהימנות, אמירת אמת והטייה, ואת אותן סוגיות בהן חיונית התרשמות אישית ישירה. בסוג הבקשה הנדונה בכלל, ובעיתוי שבו היא מתבררת בפרט, אין די בהצהרות כלליות בדבר חשיבות, מהימנות וכיוצא בזה, ונדרשת הנמקה ברורה ומפורטת של הטענות. די להשקפתי בהעדר פירוט והנמקה מצד הסניגור כדי להביא לדחיית הבקשה. עם זאת, לא פטרתי את עצמי מקריאה חוזרת של כל הפרוטוקולים והמוצגים הרלבנטיים כדי לבחון מטעמי פעם נוספת אם אכן חיונית התרשמותי האישית מן העדים לצורך הכרעה בתיק. לאחר בחינת החומר הרב, ולאחר שלקחתי בחשבון את יתר השיקולים הנוגעים לתיק זה, הגעתי למסקנה שניתן יהיה להכריע את הדין מבלי שאשמע בעצמי את אותם עדים. אשר לרו"ח אחי קרן, עיון בעדותו מעלה כי מדובר בעד אינפורמטיבי, שביצע ביקורת בAIC בראשית שנת 1998 ביחס לשנת 1997, ביקורת שבעקבותיה התעוררו החשדות שהיוו בסיס לכתב האישום. העד הוא מבקר פנים, ובין הצדדים הייתה נטושה מחלוקת ביחס לשאלת מעמדו כמומחה. המחלוקת לא הוכרעה. אינני סבורה כי יש צורך בשמיעת העד לשם הכרעה במחלוקת האמורה. עיון בתשובות העד מעלה כי הוא נסמך בחלק משמעותי מהעדות על ניירות עבודה ומסמכים שהוציא בזמן אמת, ובשל חלוף הזמן התקשה לזכור במקרים רבים נתונים שלא תועדו בכתב. לא נוכחתי כי קיימות שאלות משמעותיות של מהימנות, ולא הוטחו בעד טענות הנוגעות במישרין למהימנותו. אציין עוד כי לטענת הסניגורים הייתה קיימת הודעה מוקדמת שנגבתה ממנו ואיננה בחומר הראיות וכן חומרים נוספים שמסר ולא מצויים בחומר. העד התייחס לטענות אלה בזמן עדותו, ועדים נוספים נדרשו להם. אינני סבורה שיש צורך בשמיעתו פעם נוספת במתכונת של עדות חוזרת כדי להכריע בטענה ובהשלכותיה. אשר ליורם יאירי, עד זה כלל לא היה מעורב בפעילות בזמן הארועים נושא כתב האישום, ונכנס לתפקידו ב - AIC רק לאחר עזיבת הנאשמים. העד ריכז את החקירות בעניין החשדות כלפיהם. משכך, ועל אף שעדותו הייתה ארוכה וממושכת, אין צורך בשמיעה חוזרת של הדברים. אציין עוד כי חלק נכבד מעדויותיו מוקלטות. אין בעובדה שעדותו עומדת בסתירה לעדות אחרת לפי הנטען, כדי להצדיק את שמיעתו במתכונת של עדות חוזרת, ובית המשפט יוכל להכריע בסתירות גם על יסוד מכלול החומר שלפניו מבלי לשמוע את העד. אשר לדוד פרום ושבי קנון, המתלוננים בעניין קפיצי נורדיה וספרינקו בהתאמה, לאחר עיון בעדויותיהם, ובהתחשב בהקלטת פרוטוקולים רבים, ובכך שהתרשמתי כי מדובר בעדים אינפורמטיביים בחלקים ניכרים של העדויות, וביתר השיקולים הכלליים שמניתי, הגעתי למסקנה כי אין צורך מבחינת בית המשפט בשמיעה חוזרת של העדים לצורך הכרעת הדין. סוף דבר אשר על כן הבקשה לשמיעה חוזרת של העדים נדחית. פרשת ההגנה תחל בישיבה הקרובה. עדיםדיון