זיהום קרקע חקלאית

דוגמא לפסק דין בנושא תביעת פיצויים בגין זיהום קרקע חקלאית:



בפניי תביעה כספית על סך 60,028 ₪ בגין נזקים שנגרמו למקרקעין של התובע, לטענתו, עקב הצפת מי שופכין.




הצדדים הגיעו להסכמה דיונית ביום 22.11.12 לפיה לא יישמעו ראיות בתיק, יוגשו סיכומים בכתב ויינתן פסק דין סופי על סמך החומר הקיים בתיק ביהמ"ש.




טענות התביעה: התובע הינו הבעלים והמחזיק במקרקעין בשטח של כ- 3 דונם שייעודם חקלאי הנטועים עצי זית, שהם חלק מחלקה 1 בגוש 19376 בשטח כולל של 17.539 דונם, באזור הידוע כ"אלבלאן" הנמצא בחלקו הצפון- מזרחי של היישוב ערבה (להלן - "החלקה"); ממזרח לחלקה עובר קו ביוב הכולל מספר שוחות ביוב, המאסף שפכים מדרום לצפון; הנתבעת (להלן - "המועצה") הינה, בין היתר, הבעלים והמחזיק של קו הביוב העובר בסמוך לחלקתו של התובע; נטען, כי בשל אי תחזוקה ראויה של קו הביוב ואי פיקוח על השפכים הזורמים מהמפעלים הנמצאים בקרבת קו הביוב, גלשו מי ביוב מספר פעמים וזרמו משוחת הביוב אל חלקתו של התובע והציפו אותה במי שפכים; ההצפה האחרונה והגדולה אירעה בחודש אוקטובר 2007, אשר בעקבותיה הוצפו חלקים גדולים מהחלקה, דבר שהביא להתייבשות מספר עצי זית שהיו נטועים בחלקה, וכן נמנעה כניסת התובע לחלקתו לצורך עיבודה, זאת בנוסף לנזק הסביבתי והריח שנדף בכל האזור; התובע פנה מספר פעמים למועצה, אשר מצידה עמדה חסרת אונים מול התופעה שחזרה על עצמה במהלך השנים וכן מול איגוד ערים לאיכות הסביבה אשר סיירו במקום והעבירו למועצה ביום 28.10.07 מכתב התראה בעניין ההצפה; כתוצאה מהצפת החלקה במי ביוב התייבשו 5 עזי זית בחלקה והתובע נאלץ לעקרם. כמו כן, התייבשו חלקית עצים נוספים וכן נגרם וצפוי להיגרם אובדן ליבול ונזק לאדמה.




הנזק הנטען: התובע צירף לתביעתו חוות דעת מומחה מתאריך 22.11.07 ערוכה על ידי השמאי עבאס פרג' אשר ביקר ביום 27.10.07 בחלקה ובחן את נזקי ההצפה. כעולה מחוות הדעת גודל השטח בחלקת התובע שניזוק עקב ההצפה בסדר גודל של כ- 400 מ"ר משטח החלקה. עוד צוין כי הנזק שנגרם לחלקת התובע נבע כתוצאה מזרימת מי ביוב מנקודת ביקורת של קו ביוב ראשי שעובר בגבול חלקת התובע, בנוסף לכך מי ביוב אשר זורמים מקו ביוב שעובר לפני חלקת התובע זורמים דרך ואדי העובר מזרחית לחלקת התובע, אשר נסתם עקב עבודות המועצה ושלוחיה בזמן חפירת קו הביוב. עפ"י הערכת המומחה סה"כ הנזק שנגרם למטע הזיתים של התובע מסתכם בסך 23,784 ₪, ואילו הנזק שנגרם לאדמת החלקה ומחייב שיקומה (החלפת קרקע) מסתכם בסך 23,750 ₪, סה"כ 47,534 ₪.


לאור זאת, עותר התובע לפיצוי כספי בגין הנזקים הבאים:



נזק עפ"י חוות דעת השמאי – 47,534 ₪.
שכ"ט שמאי – 2,494 ש"ח.
עוגמת נפש – 10,000 ₪

סה"כ – 60,028 ₪.



טענות ההגנה: העירייה דוחה את כל טענות התובע. נטען כי באזור קיימים מפעלים אשר מזרימים שפכים לקו הביוב, והם אלה אשר גרמו לסתימתו, והתובע נמנע מלתבוע אותם; מוכחש אירוע ההצפה הנטען, הקשר הסיבתי בינו לבין הנזק הנטען, וכי שיעורו של הנזק הנטען מופרך, לרבות חוות הדעת המומחה מטעם התובע; התובע לא עשה די להקטנת נזקיו וכי יש לנכות מהפיצוי הנטען (ככל שייפסק) כל סכום שהיה באפשרות התובע להקטינו.




הודעת צד ג': עם הגשת כתב ההגנה שלחה המועצה הודעת צד ג' לחברת "בני מוסטפא נעאמנה בע"מ" המנהלת, בין היתר, מפעל בטון בכפר ערבה (להלן - "מפעל הבטון") על מלוא סכום התביעה, בטענה כי היא זו אשר אחראית לנזקי התובע (ככל שתתקבל תביעתו); נטען, כי משרדי מפעל הבטון מחוברים לקו הביוב, נשוא התביעה; ממפעל הבטון זרמו לקו הביוב שפכים שונים אשר גרמו לסתימת קו הביוב; לטענת המועצה, מעשיו ו/או מחדליו של מפעל הבטון מנתקים את הקשר הסיבתי ושוללים את אחריות המועצה כלפי התובע.




טענות מפעל הבטון: מפעל הבטון כלל אינו מחובר לקו הביוב העירוני של המועצה; מפעל הבטון אינו משתמש במערכת הביוב העירונית לניקוז פסולת בטון ו/או שפכים הנוצרים במפעל ואין כל שחר לטענות המועצה בעניין זה; מפעל הבטון מפעיל מערכת למחזור מים שנעשה בהם שימוש חוזר בבטון ולא קיים כל צורך לעשות שימוש במערכת הביוב העירונית ו/או להתחבר אליה, מה עוד שמבחינה טכנית אין אפשרות כזו; מפעל הבטון החל את פעילותו בשנת 1989 ומעולם לא נתקבלה תלונה ו/או תביעה ו/או דרישה בעניין הזרמת מי שפכים של המפעל למערכת הביוב. עוד צוין כי אילו היה המפעל מחובר למערכת הביוב העירונית, היה הדבר גורם לסתימת המערכת שנים קודם לאירוע נשוא התביעה ולא כעבור 20 שנה; האחריות לפיצוי נזקו הנטען והמוכחש של התובע מוטלת, אם בכלל, כל כולה על כתפי המועצה, אשר אחראית על התחזוקה הראויה ו/או על פעילותו התקינה של קו הביוב במקום; לחלופין נטען, כי מפעל הבטון עשה, בנסיבות העניין, כל שניתן לצפות ממנו ואף מעבר לכך ולפיכך אין להטיל עליו אחריות כלשהי בגין האירוע הנטען.




מומחה מטעם ביהמ"ש: עפ"י החלטה מיום 8.12.10 מונה מומחה מטעם ביהמ"ש, המהנדס אורי פרץ פרי, אשר העריך בחוות דעתו מיום 9.10.11 את היקף הנזק שנגרם למטע הזיתים של התובע (ככל שמקור נזקי התובע בזרימת מי ביוב לחלקתו) בסך כולל של 13,000 ₪; כמו כן, קבע המומחה על סמך בדיקתו בשטח כי אין צורך בהחלפת הקרקע, וכי במידה ויתקבלו בידיו בדיקות מעבדה המאשרות כי הקרקע הינה קרקע מזוהמת, תינתן התייחסותו לתוצאות הבדיקה; עוד נקבע בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש כי עפ"י הממצאים אשר ראה במפעל הבטון ובכרם הזיתים, נראה לו בלתי סביר ששיירי צמנט ו/או בטון יסחפו בתוך צנרת הביוב ויסתמו את שוחות הביקורת בסמוך לחלקתו של התובע.




הסוגיות הטעונות הכרעה:




האם הוכח ע"י התובע כי בחודש אוקטובר 2007 (או בסמוך לכך) הוצפה חלקתו במי ביוב, כתוצאה מגלישתם משוחת קו הביוב הממוקמת בסמוך לגבולה הצפון- מזרחי של חלקתו?
אם כן, מי אחראי להצפה הנ"ל: המועצה או מפעל הבטון?
ככל שתימצא אחריות: מהו שיעור הנזק שנגרם לתובע?


נדון בסוגיות אלה כסדרן.



האם התובע הוכיח את עצם אירוע ההצפה הנטען?


התובע טוען כי אירעו מספר מקרים של הצפת מי ביוב מקו הביוב הממוקם בסמוך לחלקתו. עוד נטען כי ההצפה המשמעותית של החלקה אירעה בחודש אוקטובר 2007 שאז הוצף חלק ניכר משטח החלקה במי ביוב ועקב כך נגרמו נזקים למספר עצים שהצריכו עקירתם, פגיעה ביבול, ובאדמת החלקה וכן מטרד של ריחות רעים שמנע כניסת התובע לחלקתו לשם עיבודה.



לצורך הוכחת אירוע ההצפה ונזקיו צירף התובע חוות דעת מומחה מטעמו (נספח ה' לתצהיר עדותו הראשית) אשר ביקר בחלקה בתאריכים: 27.10.07 ו-ביום 17.11.07 ובחן את נסיבות ההצפה ונזקיה. כן צורפו תצלומים צבעוניים וברורים לכתב התביעה שצולמו במועדי הביקור הנ"ל ע"י המומחה מטעם התובע והתומכים בטענת התובע. בנוסף צורף מכתבו של רכז פיקוח ואכיפה באיגוד ערים לאיכות הסביבה, מר ואכד סאלח, המופנה אל יו"ר המועצה מיום 28.10.07 (נספח ד' לתצהיר עדות התובע), התומך בגרסת התובע לפיה בחודש אוקטובר 2007 (או בסמוך לכך) נתגלו ע"י איגוד ערים לאיכות הסביבה והמשטרה הירוקה סתימות במערכת הביוב המרכזית, וכתוצאה מכך הוצפו במי שפכים מטעי זיתים הנטועים באדמת מס' בעלי חלקות, ובכללם זה החלקה נשוא התביעה, דבר שגרם למפגעים סביבתיים ותברואתיים קשים במיוחד ועלייה בסיכון של תחלואה בקרב תושבי ערבה ובקרב בעלי החלקות במיוחד (ראו גם תצהיר עדות ראשית של סאלח סעיד, אחד מבעלי חלקה 90 בגוש 19374, התומך אף הוא בגרסת התובע לגבי קרות אירוע ההצפה, נשוא התביעה).




המועצה הכחישה את אירוע ההצפה הנטען ואת נזקיו אך בחרה שלא להגיש חוות דעת נגדית. עם זאת, עיון בתצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם המועצה מלמד כי גם עדי המועצה תמכו בגרסת התובע לגבי עצם קרות אירוע ההצפה נשוא התביעה אך טענו כי האחראי לסתימה בקו הביוב ולהצפה הוא מפעל הבטון (ראו: סעיפים 3 ו-4 לתצהיר עדות ראשית רכז פיקוח ואכיפה באיגוד ערים סאלח ואכד ו- סעיפים 3 ו-4 לתצהיר עדות ראשית של מר מוחמד גזאל מנהל מחלקת תברואה במועצה).




לטעמי, די באמור לעיל כדי להרים את הנטל הדרוש מהתובע עפ"י מאזן ההסתברויות, ועל כן אני קובע כי בחודש אוקטובר 2007 או בסמוך לכך אירעה סתימה בקו הביוב ו/או בשוחת הביוב הממוקמת בסמוך לחלקתו וכתוצאה מסתימה זו פרצו מי שופכין משוחת הביוב שבסמוך לחלקתו, המהווה חלק ממערכת קו הביוב עירונית שבתחום שיפוטה של המועצה, ואשר זרמו בהמשך לתוך שטח החלקה והציפו חלקים ממנה.





על מי להטיל את האחריות בגין ההצפה: על העירייה או על מפעל הבטון?


המועצה טוענת כי יש להטיל את מלוא האחריות בגין ההצפה על מפעל הבטון מאחר והסתימה בקו הביוב (וההצפה בעקבותיה) אירעו עקב הזרמת שיירי בטון ומלט ממפעל הבטון לתוך מערכת הביוב העירונית. לתמיכה בטענותיה מפנה המועצה לסעיף 5 לכתב התביעה ובעיקר לתצהירי עדות ראשית של העדים מטעמה כאמור, אשר עפ"י גרסתם, בסמוך לאחר קבלת התלונות על סתימת קו הביוב הזמינה המועצה קבלן חיצוני, מר אכרם חוסין, שטיפל בהסרת הסתימה בקו הביוב. עוד הוצהר ע"י עדי המועצה כי היו עדים לעבודות פתיחת הסתימה ע"י אותו קבלן ונכחו בשטח כאשר התברר כי מקור הסתימה הנה עקב הצטברות שיירי ביטון ומלט בתוך צנרת הקו.

מפעל הבטון דוחה בתוקף טענות אלה כפי שפורט בהרחבה לעיל.



במחלוקת הנ"ל ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי אין להטיל על מפעל הבטון אחריות כלשהי לגרם הסתימה בקו הביוב ותוצאותיה, בין היתר, מהנימוקים הבאים:




מחוות דעת המומחה מטעם התובע, אשר ביקר פיזית בשטח בסמוך לאירוע ההצפה הנטען, עולה כי ההצפה נגרמה עקב פריצת מי שפכים משוחת הביקורת הממוקמת בסמוך לחלקת התובע וכן מסתימה נוספת של הקו, לפני חלקת התובע, עקב עבודות שביצעה המועצה או מי מטעמה. אין אזכור או אינדיקציה בחוות דעת זו לקשר סיבתי בין הסתימה בקו הביוב ולהצפה בעקבותיה לבין הזרמת שיירי מלט ובטון ממפעל הבטון ו/או אינדיקציה כלשהי לקיומה של אפשרות כזו. מותר להניח כי אילו המומחה הנ"ל היה מבחין בקשר כלשהו לזרימה ממפעל הבטון היה מציין זאת.




עיון בנספח ד' לתצהיר עדות ראשית התובע (מכתב רכז הפיקוח ואכד הנ"ל) מלמד כי איגוד ערים לאיכות הסביבה, לאחר סיור ובדיקה בשטח, ראה במועצה אחראית לטיפול בסתימות שנתגלו במערכת הביוב המרכזית. עקב עמדה זו התרה המשרד לאיכות הסביבה כי בכוונתו לפתוח בהליך משפטי נגד המועצה במקרה של אי טיפול במפגעים המתוארים. מן ההן ניתן ללמוד על הלאו, ולפיו אין שפכי מפעלים סמוכים שגרמו לסתימה בקו הביוב.




המומחה מטעם ביהמ"ש אישר את גרסת מפעל הבטון לפיה משרדי המפעל, הנפרדים ממתחם המפעל, הם היחידים המחוברים למערכת הביוב העירונית ואילו מפעל הבטון אינו עושה כלל שימוש במערכת הביוב העירונית לצורך ניקוז פסולת בטון ו/או מי בטון אלא מפעיל מערכת למחזור מים עצמאית שנעשה בהם שימוש חוזר בבטון באמצעות מערכת הכוללת בריכת אגירה ושיקוע, צינור ומשאבה המזרימים את מי השטיפה מבריכת השיקוע למיכל אגירה הממוקם מעל בריכת השיקוע (ראו: עמ' 12 לחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש). עוד קובע המומחה מטעם ביהמ"ש כי על סמך ממצאי הביקור בשטח לא נראה לו סביר ששיירי צמנט או בטון ייסחפו בתוך צנרת הביוב ויסתמו את השוחות ו/או קו הביוב העובר ליד חלקת כרם הזיתים של התובע.




גם עדי ההגנה של המועצה אישרו בתצהיר עדותם הראשית (סעיף 7) כי משרדי מפעל הבטון הם שמחוברים לקו הביוב ולא המפעל בכללותו. המועצה מצידה לא טרחה לצרף תוכנית תוואי קווי מערכת הביוב העירונית לרבות אלו המחוברים לקו הביוב הסמוך לחלקת התובע ולמפעל הבטון ו/או תצלומים של אותם שיירי בטון שנמצאו ע"י הקבלן אכרם במהלך הטיפול בסתימה הנטענת בקו הביוב הסמוך לחלקה, באופן התומך בגרסתה. זהו מחדל, ומחדל זה יש לזקוף לחובתה. לכך יש להוסיף את המחדל של אי הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם הקבלן אכרם, שהינו עד הגנה מהותי ורלבנטי להכרעה במחלוקת נשוא התביעה (אעיר כי עד זה הופיע אישית לפגישה שנקבעה עם המומחה מטעם ביהמ"ש לבקשת המועצה, דבר המעיד על היותו בשליטתה).




זאת ועוד, חרף טענת המועצה כי מפעל הבטון הוא האחראי הבלעדי לסתימה, לא צרפה המועצה כל ראיה המעידה על פניה כלשהי בזמן אמת למפעל הבטון בדרישה לשפותה בגין הוצאותיה בגין הטיפול בסתימה נשוא התביעה. כמו כן, אין כל ראיה כי היא פנתה במועד כלשהו למפעל הבטון בדרישה להפסיק את הזרמת שיירי המלט ו/או הבטון, אשר לטענתה, מוזרמים לתוך מערכת הביוב העירונית.




עיון בנספחים שצורפו לחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש מלמד כי מפעל הבטון אינו ממוקם בסמיכות לחלקת התובע, דבר אשר בנסיבות העניין, שולל ו/או לכל הפחות מחליש את טענת המועצה לקשר סיבתי בין הזרמת מי בטון ו/או מי צמנט למערכת הביוב העירונית (טענה שלא הוכחה ע"י המועצה כאמור) לבין גלישת מי הביוב משוחת הביקורת בסמוך לחלקת התובע.




משנקבעה אחריות המועצה לסתימות ולהצפות, יש לבחון אם המועצה פעלה להסרת המפגע.




כעולה מחומר הראיות בתיק ביהמ"ש, התובע פנה מספר פעמים למועצה ודרש טיפול ופיקוח, והתריע בקשר לתופעה חוזרת של זרימת מי שופכין מקו הביוב ו/או שוחות הביוב לחלקתו ו/או חלקת בעלי חלקות סמוכים. לא הוגשה ע"י המועצה כל התייחסות בכתב לפניות אלה.




מתצהיר עדות ראשית של עדי המועצה עולה כי בחודש אוקטובר 2007 או בסמוך לכך נתקבלו תלונות במועצה לגבי שפכים שפורצים מקו הביוב העובר בסמוך לחלקת התובע ומציפים אותה, והתברר כי ההצפה מקורה בסתימה ולשם כך הוזמן מיידית הקבלן אכרם חוסין (ראו סעיף 4 לסיכומי המועצה). כאמור, המועצה לא צירפה במסגרת ראיותיה תצהיר עדות ראשית מטעם אכרם התומך בטענתה כי הסתימה בקו הביוב טופלה על ידה תוך זמן סביר מהמועד שנודע לה על אירוע ההצפה. כמו כן, לא הגישה המועצה כל אסמכתא כגון הזמנת עבודה מהקבלן אכרם או כל ראיה אחרת התומכת בטענתה לגבי מועד קבלת התלונות ומשך הטיפול בהן עד לפתרון הבעיה.




מתצהיר עדותו הראשית של עד התביעה סאלח סעיד עולה כי בחודש אוקטובר 2007 הוצפו חלקות רבות במי ביוב לתקופה ארוכה וביניהן חלקתו וחלקת התובע, ובגין כך הגיש תביעת פיצויים בבית המשפט לתביעות קטנות. תצהיר זה עולה בקנה אחד עם חוות דעת המומחה מטעם התובע ותצלומי החלקה שצולמו בעת ביקוריו בחלקה במהלך חודשים אוקטובר –נובמבר 2007, כאשר גם במהלך אותם ביקורים עדיין היו שטחים בחלקה מוצפים במי ביוב, דבר המחליש את טענת המועצה כי הסתימה טופלה מיידית ומדובר היה "בזרימת מי ביוב מעוטה בחלקה הנ"ל" (סעיף 4 לסיכומי המועצה).


סיכומו של דבר, לא הוכח כי המועצה טיפלה בזמן אמת באירוע ההצפה נשוא התביעה וגם אם טיפלה הרי שהדבר נעשה לאחר שיהוי בלתי סביר מצידה ובאופן שלא מנע ו/או הקטין את הנזקים לחלקת התובע.




מכל האמור לעיל אני קובע כי המועצה הפרה את חובתה כרשות האחראית לתקינות מערכת הביוב העירונית בתחום שיפוטה ובין היתר עקב השיהוי הבלתי סביר שנקטה בנסיבות העניין בטיפול בתלונות התובע ובעלי חלקות הסמוכות לחלקתו בקשר לגלישת מי ביוב ממערכת הביוב העירונית והצפת החלקות הסמוכות לקו זה, בהתייחס לאירוע ההצפה נשוא התביעה.




שיעור הנזק


כאמור התובע הגיש חוות דעת שנערכה ע"י המומחה עבאס פרג' ממכון בדק שמאים אשר העריך את הנזק למטע הזיתים של התובע כולל אבדן יבול בסך 15,584 ₪ ובנוסף את הנזק לקרקע שהצריך החלפתה בסך 23,750 ₪. המועצה לא הגישה כאמור חוות דעת נגדית.



המומחה מטעם ביהמ"ש קבע בחוות דעתו על סמך התרשמותו במהלך ביקורו בשטח, כי האדמה בחלקה לא הוחלפה ומצב הקרקע במקום בו נטען כי מי הביוב גלשו הינה כקרקע כמו ביתר שטח כרם הזיתים, דהיינו אינו מצריך החלפת קרקע. עוד צוין כי במידה ועל פי תוצאות בדיקות מעבדה שיתקבלו יתברר כי הקרקע מזוהמת תוך התייחסות לשטח הקרקע המזוהמת ועומק חדירת הזיהום, הוא ייתן את התייחסותו לתוצאות בדיקה זו (עמ' 12 לחוות הדעת). התובע לא עשה מאומה בעניין זה.


יצוין כי התובע טען לראשונה בסיכומיו כי אדמת החלקה עברה על ידו טיפול של הוספת אדמה חדשה אך דבר זה לא הובא לידיעת המומחה מטעם ביהמ"ש בעת הביקור בשטח. לא מצאתי להתייחס לטענה זו הן מאחר ונטענה לראשונה בסיכומי התובע והן מאחר ולא הובאה ע"י התובע כל ראיה בעניין זה.



עוד קבע המומחה מטעם ביהמ"ש כי קרקע החלקה חרושה ללא סימני גלישת מי ביוב וכן מכסה השוחות שלמים ולא פגומים (עמ' 11 לחוות הדעת). עם זאת, קבע בחווות דעתו כי ככל שייקבע כי התייבשות שלושה עצי זית אירע עקב זרימת מי ביוב לחלקת התובע אזי הוא מעריך את שווי נטיעת עצי זית גידולם והפסד תנובתם בסך 10,000 ₪ ואת הפגיעה החלקית בתנובת שני עצי זית נוספים שנפגעו חלקית בסך 3,000 ₪, סה"כ 13,000 ₪, לא כולל מע"מ (עמ' 13 לחוות הדעת).




עפ"י הפסיקה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט נהנית ממעמד מיוחד (להבדיל מחוות דעת המומחים מטעם הצדדים באותו תיק). בע"א 1240/96 חברת שיכון עובדים בע"מ חנן נגד רוזנטל ו- 14 אח', נב (4) 563 נקבע:


"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעת הדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם נראית לו סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן...".



בעניינו, המומחה מטעם ביהמ"ש חיווה דעתו הן לעניין הגורם האחראי להצפה והן לעניין הנזק שנגרם לחלקה עקב ההצפה. ממצאיו לעניין הנזק מקובלים עליי ואין הצדקה עניינית לסטות מהם, הן לעניין העדר זיהום קרקע, הן להעדר צורך בשיקום הקרקע בחלקת התובע עקב אירוע ההצפה והן לגבי גובה הנזקים למספר עצי הזית במטע הזיתים ולתנובת עצי הזית שנפגעו. יצוין כי התובע טוען בסעיף 28 לסיכומיו כי המומחה מטעם ביהמ"ש התעלם בחוות דעתו בעניין הנזק מן העובדה ששני עצי זית נוספים שנפגעו בהצפה נעקרו וכי במקומם נשתלו שני עצי זית חדשים, אך הוא לא הביא כל ראיה בעניין זה לגבי עלות רכישת אותם עצים, ו/או מועד שתילתם. עוד נטען על ידו בסיכומיו כי המומחה מטעם ביהמ"ש לא היה מודע כי המדובר בעצי זית מזן סורי המגודל בתנאי "בעל" (היינו, ללא השקיה), המביא לתנובת פרי למשך זמן ארוך יותר ולא רק למשך ארבע שנים כפי שהביא המומחה בחישוביו. גם בעניין זה לא הביא התובע ראיות לביסוס טענתו.


אי לכך, אני קובע כי לתובע מגיע פיצוי בסך 13,000 ₪ + מע"מ, וכן החזר שכ"ט שמאי בסך 2,500 ₪ והכול נכון ליום חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.







סיכום:




מכל האמור לעיל אני מחליט לקבל את התביעה חלקית ומחייב את המועצה לשלם לתובע באמצעות ב"כ את הסך 15,500 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 9.10.11 (מועד עריכת חוות הדעת של מומחה בית המשפט) ועד התשלום המלא בפועל.




לסכום הנ"ל יש להוסיף החזר אגרות משפט יחסית לסכום שנפסק וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% + מע"מ.




כמו כן, אני דוחה את הודעת צד ג' ומחייב את המועצה לשלם לצד ג' החזר מחצית שכ"ט המומחה מטעם ביהמ"ש בסך 3,000 ₪ + מע"מ וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ + מע"מ.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת קרקע חקלאית

  2. הקצאת קרקעות חקלאיות

  3. זיהום קרקע חקלאית

  4. שימוש בקרקע חקלאית

  5. קרקע חקלאית מופשרת

  6. קרקע חקלאית בהוד השרון

  7. מגרש בהוד השרון

  8. הכרזה על קרקע חקלאית

  9. קרקע חקלאית ברחובות

  10. גוש 8242 נתניה

  11. גוש 6681

  12. גוש 7709

  13. גוש 7710

  14. גוש 7703

  15. גוש 7696

  16. גוש 6699

  17. גוש 6682

  18. גוש 7706

  19. גוש 3946 ראשון לציון

  20. גוש 3865 גדרה

  21. גוש 191 אשדוד

  22. גוש 4374 רמלה

  23. גוש 7650 רעננה

  24. גוש 2004 אשדוד

  25. גוש 2073 אשדוד

  26. גוש 2448 אשדוד

  27. גוש 2791 אשדוד

  28. גוש 7661 רעננה

  29. גוש 7660 רעננה

  30. גוש 3865 קדרון

  31. גוש 7652 רעננה

  32. גוש 2015 אשדוד

  33. גוש 2002 אשדוד

  34. גוש 7649 רעננה

  35. גוש 7648 רעננה

  36. גוש 6680 שפיים

  37. גוש 6675 רשפון

  38. גוש 6581 רעננה

  39. גוש 6584 רעננה

  40. גוש 6588 רעננה

  41. גוש 6669 הרצליה

  42. גוש 6608 הרצליה

  43. גוש 6673 הרצליה

  44. גוש 6524 הרצליה

  45. גוש 6672 הרצליה

  46. גוש 6542 הרצליה

  47. גוש 6668 הרצליה

  48. גוש 6667 הרצליה

  49. גוש 7695 חלקה 9

  50. גוש 7291 הרצליה

  51. גוש 6682 הרצליה

  52. גוש 6590 הרצליה

  53. גוש 6591 הרצליה

  54. גוש 6605 הרצליה

  55. גוש 6606 הרצליה

  56. גוש 6607 הרצליה

  57. גוש 8038 שרונים

  58. גוש 6666 הרצליה

  59. גוש 6663 הרצליה

  60. גוש 6664 הרצליה

  61. גוש 6665 הרצליה

  62. חוף התכלת גוש 6606

  63. חוף התכלת הרצליה גוש 6607

  64. גוש 7595 כפר סבא

  65. גוש 6431 כפר סבא

  66. גוש 6679 חלקה 27

  67. גוש 6430 כפר סבא

  68. גוש 7622 כפר סבא

  69. גוש 6432 כפר סבא

  70. גוש 3743 גן רווה

  71. גוש 7691 חלקה 22

  72. גוש 7692 חלקה 44

  73. גוש 7863 קלנסווה

  74. גוש 4040 באר יעקב

  75. גוש 4041 באר יעקב

  76. גוש 3832 באר יעקב

  77. גוש 6679 חלקה 304

  78. גוש 6679 חלקה 337

  79. גוש 6675 חלקה 174

  80. גוש 10012 חלקה 24

  81. גוש 8025 אבן יהודה

  82. גוש 8024 אבן יהודה

  83. גוש 6413 הוד השרון

  84. גוש 6453 הוד השרון

  85. גוש 6679 חוף השרון

  86. גוש 6410 הוד השרון

  87. גוש 6407 הוד השרון

  88. גוש 6657 הוד השרון

  89. גוש 6573 הוד השרון

  90. גוש 6533 הוד השרון

  91. גוש 6444 הוד השרון

  92. גוש 8023 אבן יהודה

  93. גוש 8014 אבן יהודה

  94. גוש 6456 הוד השרון

  95. גוש 6572 הוד השרון

  96. גוש 6672 כפר שמריהו

  97. גוש 11594 קריית אתא

  98. גוש 7077 מתחם חסן ערפה

  99. גוש 8038 חלקה 25 שרונים

  100. בניה על קרקע חקלאית - כתב אישום

  101. קרקע חקלאית נוף כפרי פתוח

  102. קרקע חקלאית ייעוד לשמורת טבע

  103. גוש 3633 ראשון לציון / באר יעקב

  104. הפשרת קרקע חקלאית - תשלומי איזון

  105. גוש 7087 - דרום תל אביב העתידית (תא/5000)

  106. "הגוש הגדול" תל אביב - גוש 6621 חלקה 8

  107. טענות כנגד שווי שנקבע לדונם קרקע חקלאית

  108. הולקחש"פ - הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים

  109. אפשרויות לאשר תכנית בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית

  110. חוק ההתיישבות החקלאית - סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון