דוגמא לפסק דין בנושא תקן ישראלי 921: זוהי תובענה ליתן סעד הצהרתי שלפיו גג הפלצונל המותקן באודיטוריום בית הספר לתקשורת במכללה למינהל בראשון לציון תואם את תקן ישראלי 921 (להלן:- "התובענה"). כנגזרת לסעד זה מבוקשים סעדים נוספים כפי שיובהר בהמשך. 1.        רקע וטענות הצדדים: המבקשת היא חברה קבלנית שנוסדה בשנת 1977 ובנתה מבנים ציבוריים רבים, מבני תעשיה ויחידות דיור. בחודש יולי 2008 התקשרה המבקשת עם המשיבה 3 (להלן:- "המכללה למינהל" או "המכללה") לשם הקמת פרויקט בית הספר לתקשורת במכללה למינהל (להלן:- "הפרויקט"), הכולל מבנה כיתות ומשרדים, ספריה ואודיטוריום, בהיקף כספי כולל של כ - 100 מיליון ₪. המשיבים 5-7 משמשים בתפקידים שונים בפרויקט: המשיבה 5 היא החברה המתכננת של הפרויקט מטעם המכללה למינהל; המשיבה 6 היא החברה המנהלת של הפרויקט, אשר מתמחה בניהול ופיקוח בפרויקטים ציבוריים ברחבי הארץ; המשיבה 7 משמשת כיועצת הבטיחות והגהות בפרויקט; המשיבה 8 (להלן:- "חברת רומאל") היא הקבלן המבצע של הגג, שעבדה בשיתוף פעולה בפרויקט עם המשיבה 9, חברה המתמחה בחיפויי חוץ למבנים. על פי האמור בתובענה, המבקשת הקימה את המבנים השונים ואף השלימה את מבנה האודיטוריום בהתאם להיתרי בנייה, תכניות ומפרטים שקיבלה מהמכללה למינהל, תוכניות שנמסרו לפני השלמת המבנים אף לרשויות המוסמכות ובהן נרשם שגג האודיטוריום ייבנה בשיטת הפלצונל. מאחר שכוונת המכללה הייתה להקים אודיטוריום בעל חיפוי גג בשיטת פלצונל, העבודות הוזמנו מחברת רומאל, החברה המובילה בחיפוי מבנים ציבוריים בשיטת הפלצונל. עוד נטען בתובענה כי העבודות לחיפוי הגג בשיטת הפלצונל בוצעו באופן זהה לאופן בו בוצעו כל הפרויקטים האחרים ובאופן בו מבצעות אף חברות נוספות: זהו חיפוי המורכב ממספר שכבות ורכיבים: שכבה העשויה לוחות עץ דחוס המכוסה בשכבה ממגנת מפני אש; שכבת "פריימר" - שכבת יסוד של משחה, המקשרת את לוחות העץ לחומרי אטימה ביטומנים; שכבה הכלואה בין שתי השכבות הראשונות של יריעה ביטומנית - יריעה המספקת איטום ובידוד של הגג מספיגה של נוזלים לאיטום, הנדבקת אל התשתית ( להלן:- "היריעה הביטומנית" או "יריעת האיטום") ולבסוף שכבת פח - חיפוי האלומיניום הנראה מבחוץ. סמוך להשלמת המבנה, פנתה המבקשת אל הרשויות המוסמכות לקבלת האישורים הנדרשים להוצאת "טופס 4" למבנה, ואז התברר לה שאגוד ערים לשירותי כבאות והצלה אזור ראשון לציון (להלן:- "המשיב 2" או "איגוד ערים") דורש את אישור המשיב 1 (להלן:- "מכון התקנים") שהגג עומד בדרישות תקן ישראלי 921 (להלן:- "התקן") בעניין עמידות חומרי בנייה בשריפות, ולצורך כך נטלו נציגי מכון התקנים דגימת חומרים ספציפיים מחלקים שונים המצויים במבנה, ובכלל זה דוגמה של יריעת האיטום. לאחר בדיקה זו קבע מכון התקנים, כי יריעת האיטום אינה עומדת בתקן ולכן סירב איגוד ערים להעניק את האישור הדרוש לצורך הנפקת "טופס 4" למבנה האודיטוריום. לטענת המבקשת בתובענה, לא הייתה כל הצדקה לבדיקת יריעת האיטום בנפרד מיתר שכבות הגג, ועמידות הגג לא נבחנה כגג אחד ואינטגרטיבי, זאת למרות שיריעת האיטום היא שכבה כלואה ותגובתה לשריפה כשלעצמה, אינה רלוונטית לתקינות הגג. הבדיקה הרלוונטית לטענת המבקשת, היא בדיקת תגובתו של חיפוי הגג כולו בתהליך של בעירה, ממנה יעלה שאין סכנה של פליטת עשן מיריעת האיטום אל תוך המבנה. המבקשת טוענת עוד שהבדיקה שנערכה על- ידי מכון התקנים אינה תואמת מאפייניו של גג הבנוי בשיטת הפלצונל ואת הבדיקות שנערכו בגגות זהים אחרים שנמצאו תואמים לתקן. ניסיונות רבים של המבקשת לשכנוע הגורמים הרלוונטיים אצל המשיבים 1-2 לא צלחו, והפתרון היחיד שהציעו האחרונים הוא החלפת יריעת האיטום במבנה הגג, החלפה שלטענת המבקשת מחייבת השקעה של מיליוני שקלים ותגרום לעיכוב אכלוס המבנה לתקופה ארוכה. במסגרת ניסיונות השכנוע התקיימו פגישות בין הגורמים השונים הרלוונטיים המעורבים בפרויקט (עותק מסיכומי הפגישות - נספחים 5-6 לתובענה). בפגישה שהתקיימה ביום 25.5.11 אף אישרו נציגי מכון התקנים שזו פעם ראשונה שמכון התקנים נדרש על ידי רשויות כיבוי אש לבצע בדיקה של הפרטים המרכיבים סיכוך מסוג פלצונל וזאת כנראה בעקבות השריפה שפרצה באיקאה. בנוסף, פנתה המבקשת אל המשיבה 4 (להלן: "הוועדה המקומית") בבקשה לקבל את סיועה אולם במכתב התשובה נאמר לה שהוועדה המקומית מחויבת בקבלת אישור רשויות הכיבוי כחלק מהליך מתן האישור והדבר אינו בשיקול דעתה. אף מאמציה של הוועדה המקומית ושל ראש העיר עצמו להביא להסכמה לא צלחו (העתק המכתב שנשלח לוועדה המקומית ומכתב התשובה - נספחים 7-8 לתובענה). במצב דברים זה, לא ניתן לאכלס את האודיטוריום ולטענת המבקשת נצברים לה מדי יום נזקים כבדים כגון עיכוב תשלומים המגיעים לה מהמכללה, השקעות כספיות בפרויקט שאינן מוחזרות לה, ערבות בנקאית שהעמידה בסך של כ- 1.3 מיליון ₪ שממשיכה לעמוד על כנה וכמובן שמה הטוב כחברת בנייה מובילה ניזוק. לשיטת המבקשת יש שתי מסקנות בלבד שאפשריות לנוכח מסכת עובדתית זו: האחת - שהבדיקה שנעשתה על ידי איגוד ערים נעשתה באופן שונה, חריג ובלתי רלוונטי לשיטת הבנייה הספציפית בה עסקינן. האחרת - שכלל המבנים הציבוריים הפזורים בארץ המחופים בשיטת הפלצונל הם מבנים מסוכנים ויש להפסיק את השימוש בהם לאלתר. לטענת המבקשת בתובענה, לנוכח שכיחות שיטת בנייה זו בישראל ובעולם, מדובר בשגיאה ספציפית של המשיבים ועל כן עותרת היא במסגרת תובענה זו אף למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הבנייה והבטיחות באש, כדי שיחווה דעתו בשאלת בדיקתו והתאמתו של הגג לתקן, תוך בחינת הבדיקות שנעשו לגגות של מבנים ציבוריים רבים אחרים הבנויים בשיטת הפלצונל. לצורך כך אף עתרה המבקשת להורות למשיבים למסור לעיון המומחה והמבקשת את כל המסמכים הנוגעים לבדיקת התאמת מבנה האודיטוריום לתקנים הנוגעים לבטיחות אש במבנה ואף את כל המסמכים הנוגעים לבדיקת התאמת מבנים ציבוריים אחרים, בעלי חיפוי גג בשיטת הפלצונל, לתקנים הנוגעים לבטיחות אש במבנה החל ממועד היכנסו לתוקף של התקן. בדיון שהתקיים לפניי ביום 6.2.12 ביקשתי לקבל את עמדת נציב ומפקח שירותי כבאות והצלה ארצי וכן את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, זאת לנוכח הטענות באשר לקיומם של מבנים נוספים רבים ברחבי הארץ שקיבלו רישוי אף על פי שהם בנויים באותה שיטה. בהתאם לכך, הודיע היועץ המשפטי לממשלה שאין מקום להתייצבותו בהליך שכן השאלה המרכזית העולה בו היא שאלת אופן בדיקת הגג כמכלול או לפי רכיביו ומדובר בשאלה מקצועית פרטנית. עוד נכתב בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שמעיון בעובדות שהוצגו בתיק עולה שהרשויות השונות פעלו בכל הנוגע לרישוי הגג בהתאם לסמכותן כדין וכי אין בטענות לגבי מקרים אחרים כדי לשנות ממסקנה זו. בדיון נוסף שהתקיים לפניי ביום 20.6.12 הבהירה עו"ד יוסט מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שתשובת האחרון נעשתה אף על דעת כלל הגורמים של מדינת ישראל, לרבות נציבות הכבאות. בדיון זה הבהיר ב"כ המבקשת שטענתו היא שפרשנות התקן אינה נכונה ואינה הגיונית. ב"כ מכון התקנים הסכים עם ב"כ המבקשת שמדובר בפרשנות משפטית. משכך, הסכימו הצדדים שב"כ המבקשת יהיה רשאי להגיש תשובה לתשובות המשיבים ויינתן פסק דין על סמך החומר הקיים בתיק. עמדת מכון התקנים: פרשנות המבקשת לדרך בה יש לבצע את בדיקת ההתאמה לתקן מנוגדת ללשונו הברורה והחד משמעית של התקן והטענה שקיימים גגות אחרים בעלי אותן תכונות שלא נמצאו בלתי מתאימים לתקן על ידי מכון התקנים אינה רלוונטית. גגות אלה כלל לא נבדקו על ידי מכון התקנים ולכן אין להפנות אליו טענות באשר לאי אחידות בדרישות לגבי האודיטוריום לעומת מבנים אחרים. בתשובתו לתובענה מבהיר המכון, שהמבקשת פנתה אליו ביום 24.10.10 והזמינה ממנו בדיקה לחומרי בניין וציפויים בפרויקט הספרייה והאודיטוריום לפי דרישות ת"י 755 ובהתאם לדרישות ת"י 921 חלק 4. אם המבקשת לא הייתה פונה אליו לביצוע הבדיקה, כלל לא היה יודע על הבנייה ולא היה מבצע בדיקה למבנה. בבדיקת המעבדה נמצא שהיריעה הביטומנית אינה מתאימה לדרישות המנויות בתקן, שכן בעוד הדרגה הנדרשת לצפיפות העשן היא 2, היריעה עומדת בדרגה 1 בלבד וחומרי הבנייה נדרשים לעמוד בשלושה פרמטרים שונים, כל אחד בפני עצמו. מכון התקנים מוסיף וטוען, שלנוכח סעיף 6.1 לחלק 1 של התקן (נספח 4 לתשובת מכון התקנים לתובענה) הוא פעל נכון כאשר בדק בנפרד כל אחד מהחומרים המרכיבים את שכבת הגג של המבנה ולא בדק את חיפוי הגג כיחידה אחת. לטענת מכון התקנים, על המבקשת ויועציה הייתה מוטלת חובה לבדוק ולהתעדכן בשינויים שחלו בדרישות הרשויות המוסמכות ככל שחלו שינויים כאמור. המבקשת אף הייתה יכולה להביא דוגמה של יריעת האיטום לבדיקה במכון עוד בשלב תכנון המבנה ובחירת החומרים ולו הייתה עושה זאת כבר בשלב מוקדם של תהליך התכנון, היא הייתה יודעת שהיריעות הביטומניות שבכוונתה להתקין בגג, אינן עומדות בדרישות התקן. עמדת איגוד ערים: המבקשת ידעה שעליה לעמוד בתנאי בטיחות באש ובין היתר בהוראות תקן ישראלי 921 כבר במועד בו ביקשה היתר להקמת המבנה וטענתה שקיומו של תקן 921 נפל עליה כרעם ביום בהיר אינה נכונה. כמו כן, המשיב מתוקף תפקידו ערך עוד בשלבי הבנייה ביקורות באתר הבנייה בהן התריע בפני המכללה למינהל בעשר פעמים שונות על הצורך באישורים לעניין התאמת חומרי הבנייה והגימור לדרישות התקן וכי התעודה שהוגשה אינה מתאימה לדרישות התקן. כמו כן, טענת המבקשת שברחבי הארץ קיימים מבנים שנבנו באותה השיטה ואושרו לא יכולה לחייב את האיגוד לאשר את המבנה מקום בו הגורם המקצועי האמון על כך קובע חד משמעית שהבנייה אינה עומדת בתקן. עמדת המכללה למינהל: המכללה הצטרפה לטענות המבקשת באשר לכך שקביעת מכון התקנים שלפיה יריעת האיטום אינה עומדת בדרישות התקן בטעות יסודה. לטענתה, היריעה עומדת בקריטריונים המפורטים בסעיף 2.2.1 בטבלה מספר 1 לתקן והקריטריונים הרלוונטיים לבדיקתה לנוכח היותה שכבה כלואה הם אלה המפורטים בעמודת ה"הערות". כמו כן, המכללה מתבססת על חוות דעתו של יועץ הבטיחות מר דניאל לוין (להלן:- "מר לוין") (צורפה לנספח 2 לתשובת המכללה לתובענה) וטוענת שאין כלל מקום לבחון את היריעה על פי הוראת סעיף 2.2.1 לתקן שכן לא מדובר בתקרה אלא בגג וכן שמדובר בחומר שעוביו קטן מ - 15 מ"מ ולכן אין צורך לסווגו על פי התקן. עמדת הוועדה המקומית: לטענת הוועדה המקומית בתשובתה לתובענה, אין בידיה כל סמכות לאשר בקשה על פי טופס 4 בלא שיומצא לה קודם לכן אישור כיבוי אש ולכן ידיה כבולות מלהושיע את המבקשת. לטענתה, סירוב רשות הכבאות ראשון לציון להנפיק למבקשת אישור כיבוי אש נובע מחוסר אחידות השוררת בדרישות אותן מציבות רשויות הכיבוי השונות בארץ כתנאי למתן אישור כיבוי אש לצורך קבלת היתר בנייה. הוועדה המקומית תמכה את תשובתה לתובענה בתצהירים של מר אלי יהלום (להלן:- "מר יהלום"), מהנדס העיר ראשון לציון ותצהיר של עו"ד רועי בר, היועץ המשפטי של עיריית ראשון לציון. בהמשך, ביקשה הוועדה המקומית להוסיף תצהיר משלים של מר יהלום כדי לצרף את החלקים הרלוונטיים מנספח כיבוי אש להיתר בניית האודיטוריום הקובעים שמבנה האודיטוריום ייבנה בשיטת הפלצונל. נעתרתי לבקשה והתצהיר המשלים בצירוף נספח כיבוי האש צורף. עמדות יתר המשיבים: המשיבות 5-6 טוענות שיש לקבל את התובענה. המשיבה 5 מוסיפה שהיא תכננה מבנים רבים שגגם חופה באופן זהה למקרה דנן ומעולם לא נתקלה בסירוב של גורם כלשהו לאשר את המבנים. המשיבה 7 (להלן:- "חב' אלון בטיחות") שהיא כאמור חברה הנותנת שירותי ייעוץ בתחום הבטיחות והגהות, כתבה בתשובתה לתובענה שהיא העבירה למבקשת בשנת 2008 חוברת הנחיות בטיחות אש למתכננים. איגוד ערים פנה אליה בתום הביצוע בבקשה לאשר שהביצוע בפועל תואם את הנחיות בטיחות האש כפי שהוכנו על ידיה, והיא לא אישרה התאמה כאמור. חב' אלון בטיחות לא פירטה בתשובתה או בתצהיר התומך בתשובתה, מדוע לא אישרה התאמה כאמור. עוד צוין בתשובה, שהיא התבקשה על ידי המשיבה 6 לבחון את תעודת הבדיקה של האודיטוריום והביעה דעתה במכתב שנשלח מטעמה למכון התקנים, שצורף כנספח 2 לתשובתה. במכתב זה נכתב שסעיף הבדיקה מתייחס לתקרה ולא לגג כפי שבפועל מבוצע ושאין בתקן כלל התייחסות לשכבה כלואה בגגות. כמו כן נכתב, שההתייחסות לשכבת האיטום מדברת על חומר בעובי 15 מ"מ כאשר היריעה המדוברת היא בעובי של כ - 1.5 מ"מ בלבד. דיון והכרעה: למעשה, המחלוקת העיקרית הקיימת בין הצדדים היא שאלת פרשנותו של תקן ישראלי 921. תקן ישראלי 921 הוא תקן מחייב מכוח תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן:- "תקנות התכנון והבנייה"). התקן מחזיק 9 חלקים, כאשר החלק הראשון של התקן כולל את הדרישות הכלליות ושמונת החלקים האחרים מסווגים לפי אופי המבנה. במקרה דנן חל חלק 4 "תגובות בשריפה של חומרי בנייה: דרישות למוסדות חינוך" (נספח 5 לתשובת מכון התקנים לתובענה). סעיף 5 בחלק הדרישות הכלליות עוסק בסיווג וסימון חומרי הבנייה לפי תגובותיהם בשריפה. סעיף 5.2 קובע שסימון הסיווג של חומרי הבנייה יהיה בהתאם לשלושה פרמטרים שיש לבדוק, כל אחד בפני עצמו: דרגת התלקחות - שתסומן בספרה הראשונה משמאל באחת מהספרות הרומיות מ - VI-I; דרגת צפיפות העשן - שתסומן בספרה השנייה משמאל באחת הספרות בין 1-4; ודרגת עיוות הצורה, התפרקות וטפטוף - שתסומן בספרה השלישית משמאל באחת הספרות בין 1-4. סעיף 4 בחלק 4 לתקן קובע שמשתמשים רק בחומר בנייה, שסיווג תגובותיו בשריפה לפי אמות המידה: התלקחות, צפיפות העשן ועיוות הצורה, ההתפרקות והטפטוף אינו נמוך מהסיווג הנקוב בטבלה 1. הסעיף אף מפנה לציור 1 כדי לראות דוגמה לאלמנטי בניין לפי מספרם הסידורי בטבלה. עיון במספר סידורי 2.2.1 בטבלה 1 מלמד כי שכבה כלואה בתקרות ורצפות נדרשת לעמוד בסיווג 2.2.II. ואולם, תוצאות הבדיקה שערך מכון התקנים העלו שהיריעה הביטומנית עומדת אמנם בדרישות דרגת ההתלקחות ודרגת עיוות הצורה, התפרקות וטפטוף, אולם אינה עומדת בדרישת צפיפות העשן. בעוד הדרגה הנדרשת לצפיפות העשן היא 2 (מסומנת כאמור בספרה השנייה משמאל), הדרגה שהתקבלה בבדיקה הייתה 1 (העתק תעודת הבדיקה - נספח ג לתשובת המשיב 2 לתובענה). לטענת המבקשת כאמור, מכון התקנים שגה בביצוע הבדיקה לגג האודיטוריום, שכן סעיף 2.2.1 לחלק 4 של תקן 921 חל על תקרות ורצפות ואינו חל על גגות. לאחר עיון רב בחלק 4 לתקן, לרבות בטבלה ובציור 1 הגעתי למסקנה שאיני יכולה לקבל את טענת המבקשת. אין ספק, שחלק 2.2 בטבלה נקרא "תקרות ורצפות" ולא מוזכר בו גג, אלא שעיון ביתר סעיפי הטבלה מעלה שאין כל חלק אחר שעוסק בגג כחלק נפרד כשלעצמו. יתרה מכך. עיון בסעיפים הקטנים של החלק בטבלה הנושא כותרת "תקרות ורצפות" מעלה, שסעיפים 2.2.3, 2.2.5, 2.2.6, 2.2.7, ו- 2.2.8 קובעים במפורש את הסיווג המתאים של השכבות המופיעות בהם בגגות. חלק מסעיפים אלה עוסקים גם בתקרות וגם בגגות מסוימים וחלקם עוסקים בגגות מסוימים בלבד (גג שטוח שאינו מיועד לשהיית בני אדם; גג שטוח שמיועד לשהיית בני אדם; גג משופע ועוד). זאת ועוד. בעמודת ההערות הקיימת בטבלה 1, מול הכותרת של "תקרות ורצפות" כתוב: "על גגות בשיפוע °60 מהאופק או יותר, וכן על גגות משופעים שיש בהם פתחים, יחולו הדרישות החלות על קירות." ומכאן, שעל גגות אחרים שאינם עונים על ההגדרה שבעמודת ההערות, יחול האמור לגבי תקרות. אם בכך לא די, הרי שעיון בסעיפים הקטנים של החלק בטבלה של התקרות והרצפות אף מעלה שלמעט סעיף 2.2.1, אף אחד מהסעיפים האחרים לא עוסק בשכבה כלואה. מכאן, ולנוכח העובדה שיש הוראות ספציפיות באשר לגגות מסוימים המוזכרים בסעיפים שעוסקים בשכבה שאינה שכבה כלואה, מתבקשת המסקנה שכל שכבה כלואה שהיא, הן בתקרה הן בגג, צריכה לעמוד בסיווג הקיים בסעיף 2.2.1 בטבלה. לנוכח העובדה שהיריעה הביטומנית היא שכבה כלואה בין שתי שכבות, עליה להיבחן בקטגוריה של שכבה כלואה. לנוכח כל האינדיקציות עליהן עמדתי לעיל, מסקנתי היא שסעיף 2.2.1 חל גם על שכבה כלואה שבגג. כדי לתמוך בטענתה מפנה המבקשת לציור 1 בחלק 4 וטוענת שהסעיפים היחידים הנזכרים ביחס לגגות בציור הם סעיפים 2.2.5 ו - 2.2.6 ואילו סעיף 2.2.1 כלל אינו נזכר בו, עובדה המלמדת על היותו לא רלוונטי. אף טענה זו אין ביכולתי לקבל. בסעיף 4 לחלק 4 שמפנה לציור 1 נכתב "דוגמא למיקום של אלמנטי בניין לפי מספרם הסידורי בטבלה ראו בציור 1." מכאן, אין בעצם העובדה שבציור לא נזכר סעיף 2.2.1 ביחס לגג בעוד שסעיפים 2.2.5 ו - 2.2.6 כן נזכרים ביחס אליו, כדי ללמד על היותו של הסעיף הזה לא רלוונטי באשר לגג. הציור כאמור מחיל רק דוגמה למיקומם של אלמנטי הבניין ולמעשה סעיף 2.2.1 לא מופיע בו כלל, אף לא ביחס לתקרה או לרצפה. המבקשת אף מפנה לחקיקת משנה בתחום התכנון והבנייה ודינים הקרובים לתחום זה כדי להראות שאף חקיקת משנה זו מבחינה בין גג לבין תקרה בהקשרים שונים ושבהקשר של אש ועשן יש להבחנה משמעות רבה שכן אם מדובר בשריפה בגג, העשן והאש מתפזרים בעיקר מחוץ לבניין ואולם אם מדובר בשריפה של תקרה - העשן והאש מתפזרים בתוך הבניין והנזק גדול בהרבה. המבקשת אינה מסתפקת בכך ומפנה אף לחוות דעתו המקצועית של יועץ בטיחות האש, מר לוין (נספח 2 לתשובת המכללה לתובענה) המסביר את ההבחנה בין גג לתקרה ואת התפקידים השונים של כל אחד מהם, ומגיע למסקנה שיש להפריד בין הדרישות לגג המבנה לעומת הדרישות לתקרות ורצפות המצויות בתוך המבנה. לנוכח מסקנתי שלפיה סעיף 2.2.1 חל אף על שכבה כלואה שבגג, אין רלוונטיות לחקיקת המשנה בתחום התכנון והבנייה אליה מפנה המבקשת שמבחינה בין גג לבין תקרה. אף בטבלה ניתן לראות, שאין דין זהה לתקרה ולגג, ויש הוראות שונות לגגות מסוימים בהתאם לאלמנט המסוים, אולם באשר לשכבה כלואה חל דין אחד הן לגבי תקרה הן לגבי גג. מאחר שביחס לאלמנטים אחרים ישנן הוראות שונות ביחס לסוגי גגות מסוימים, ואילו ביחס לאלמנט השכבה הכלואה אין הבחנה כאמור, מתבקשת המסקנה שהדבר נעשה במודע ושעל שכבה כלואה צריך להחיל דין זהה לתקרה ולגג. מאותה הסיבה, אין גם ממש נפקות למסקנתו של מר לוין בעמוד 5 לחוות דעתו שלפיה לנוכח העובדה שתקרה קיימת בתוך המבנה עצמו ואילו הגג הוא אלמנט חיצוני למבנה יש להפריד בין הדרישות לגג המבנה לעומת הדרישות לתקרות ורצפות המצויות בתוך המבנה. בהנחה שבאופן מודע הוחלט בתקן ישראלי 921 שיש להחיל סיווג זהה על שכבה כלואה בתקרה וברצפה ועל שכבה כלואה בגג, מסקנתו האמורה של מר לוין אינה רלוונטית. לאחר שהגעתי למסקנה שבצדק נבחנה יריעת האיטום שבגג האודיטוריום בהתאם לסעיף 2.2.1, הגיעה העת לבדוק האם יש בהערות שבסעיף זה, כדי לשנות את המסקנה אליה הגיע מכון התקנים. בהערות נכתב כדלקמן:- "בבניין נמוך, רגיל או גבוה, מותר השימוש בחומרים שסיווגם B2.1.2, בתנאי שהשכבה הכלואה מכוסה מכל הצדדים בשכבה בעלת עמידות אש של 15 דקות לפחות לפי כל אמות המידה..." מההתכתבויות השונות שצורפו לכתבי הטענות עולה שטענה זו שאף הועלתה על ידי מר לוין בחוות דעתו, הועלתה על ידי המכללה אולם עו"ד הינקוס השיב לגביה שהיריעה הביטומנית מכוסה מלמעלה בפח ופח אינו בעל עמידות אש של 15 דקות לפחות. אם אכן כך הדבר, לא ניתן לבדוק את יריעת האיטום בהתאם לעמודת ההערות, כאמור לעיל. סעיף נוסף שהיה עשוי לסייע לגג האודיטוריום לעמוד בתקן הוא סעיף 6.1 לחלק הדרישות הכלליות שקובע בין היתר: "כשמשתמשים בחומר בנייה רב-שכבתי תתאים כל שכבה לסיווג הנדרש לגביה בטבלות שבתקני הסדרה, למעט: - שכבה שעובייה 0.5 מ"מ או פחות; - מוצרים רב-שכבתיים בעובי כולל שאינו גדול מ-16 מ"מ, המכוסים מכל הצדדים באותו החומר שממנו עשויה השכבה החיצונית של המוצר או בחומר בדרגת התקלחות שווה לו...." לפי האמור בתשובת מכון התקנים, גג האודיטוריום אינו עונה על שני החריגים שבסעיף זה שכן עובי כל אחת מהשכבות בגג עולה על 0.5 מ"מ ועובי שלוש השכבות ביחד עולה על 16 מ"מ. משכך, אף סעיף זה לא מאפשר לגג האודיטוריום לענות על הקריטריונים הנחוצים בהתאם לתקן. המבקשת שבה ומדגישה בתובענה ובתשובתה שקיימים במדינה בכלל ובראשון לציון בפרט, מאות אלפי מ"ר מבונים של גגות זהים, שזכו לקבל טופס 4, אושרו לאכלוס ומשמשים לייעודם. לטענתה, במקרה דנן בוצעה בדיקה שונה מבדיקות שבוצעו ביחס לגגות זהים אחרים. המכללה למינהל מוסיפה בתשובתה לתובענה, שהמקרה דנן הוא המקרה הראשון בו דרש המשיב 2 ביצוע בדיקת התאמה של גג פלצונל לתקן ושזהו שינוי שראוי היה שלא ייעשה באופן רטרואקטיבי על בניינים שהוקמו באופן זהה למבנים אחרים עם גג פלצונל. בסיכום דיון שהתקיים ביום 25.5.11 בין הגורמים השונים (נספח 6 לתובענה), אישר כאמור מכון התקנים, שעד היום הוא לא נדרש על ידי רשויות כיבוי האש להנפיק אישור לתקן 921 לפרט גג פלצונל. טענת המבקשת באשר לכך שקיימים מבנים רבים ברחבי הארץ הבנויים עם גג זהה לגג האודיטוריום וקיבלו טופס 4 אינה יכולה לסייע לה בהליך דנן, שכן כפי שהובהר בתשובת המכון לתקנים לתובענה, הוא אינו מוסמך לדרוש ממתכנן או קבלן לעמוד בדרישות של תכנון ובנייה, אלא הסמכות לכך נתונה בידי הרשות המקומית או רשויות מוסמכות אחרות, כגון במקרה דנן - רשות הכיבוי. עם זאת, דעתי אינה נוחה מכך שקיימים ברחבי הארץ מאות מבנים ציבוריים עם גג זהה לגג האודיטוריום שלא עומדים בתקן ולמעשה כלל לא נדרשו על ידי רשויות כיבוי האש לעמוד לבדיקה במכון התקנים. לנוכח הבנה זו עולה תחושה קשה של חוסר שוויון שהמבקשת נדרשת לשלם את מחירו, בעוד שכאמור עומדים בניינים רבים עם גג זהה לגמרי המאוכלסים ומשמשים לייעודם מזה שנים רבות. 3.       סוף דבר: לנוכח כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית התובענה. המבקשת רשאית לפעול בהליך המתאים לנוכח חוסר השוויון הנגרם כתוצאה מחוסר האחידות בדרישות השונות אותן מציבות רשויות כיבוי האש בארץ כתנאי למתן אישור כיבוי אש לצורך קבלת היתר בנייה. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר רשום. ניתן היום, ט"ז אלול תשע"ב, 03 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים. תקן (מכון התקנים)