פיטורים של אישה בהריון

מהו החוק בישראל בנושא פיטורים של אישה בהריון ? באילו מקרים ניתן לבצע פיטורים של אישה בהריון ? סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 קובע לעניין פיטורים של אישה בהריון כי לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון. בסעיף 22 לחוק הואצלו סמכויות השר לממונה על חוק עבודת נשים. תכלית הוראתו של סעיף 9(א) לחוק, כפי שמצאה ביטויה בפסיקתו של בית הדין לעבודה, הינה להגן על האישה העובדת בתקופת הריונה, בכך שבתקופת הריונה היא עשויה להיאלץ להיעדר מעבודתה יותר מהרגיל. כמו כן, ייתכן והמעביד שלה יפיק פחות תועלת מעבודתה והיא תהיה חשופה לפיטורים או להרעת תנאי עבודתה. האיסור על פיטורים של אישה בהריון הוא הכלל. מבקש המעביד, למרות כן, לפטר עובדת בהריון, עליו הנטל להוכיח שהפיטורים אינם קשורים להריון. הגיע הממונה למסקנה לפיה פיטורי העובדת קשורים להריונה, קמה לה הגנה מוחלטת מפני פיטורים, מכוח החוק, ולממונה אין שיקול דעת ואין הוא מוסמך להתיר את פיטורי העובדת ההרה. שונים פני הדברים כאשר הסיבה לפיטורים אינה קשורה להריון. בכגון דא מוקנה שיקול דעת לממונה אם להתיר את הפיטורים אם לאו, וזאת בשים לב למכלול יחסי העבודה ולנסיבות בהן התקבלה החלטת הפיטורים. ידיעת המעביד על דבר הריונה של העובדת אותה הוא מבקש לפטר הינה תנאי הכרחי לתחולתו של סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, אולם ידיעה כאמור אינה תנאי מספיק להכרעה בדבר חוקיות פיטורים של אישה בהריון. עצם ידיעת המעביד על ההריון עשויה להוות שיקול מכריע בהכרעת הממונה בדבר הקשר הקיים בין ההריון לבין פיטורי העובדת. עם זאת, יתכן מצב בו ניתן ללמוד מכלל נסיבות המקרה על כך שהחלטת הפיטורים אינה קשורה בהריון ולא התקבלה בשל כך שהעובדת הרתה, למרות שהמעביד ידע על כך. אי ידיעת המעסיק על הריונה של העובדת מהווה ראיה חותכת שהפיטורים לא היו מסיבת ההיריון. לעומת זאת, אם ידע המעביד כי העובדת בהריון, אין פירושו של דבר שהפיטורים של אישה בהריון היו בשל ההריון - עדיין צריך לברר מהו הנימוק האמיתי של הפיטורים: הריון או הנימוק שנותן המעביד. לשם כך צריך לבדוק את כל הראיות לפני שקובעים אם הפיטורים היו מסיבת הריון, אם לאו. הריוןפיטורים בהריוןפיטורים