דוגמא לפסק דין בנושא החזר ערבות למציע במכרז עקב ביטולו זכייתו: 1. כללי הנתבעים פרסמו מכרז לבניית עשרים יחידות דיור בקרני שומרון. התובעת הגישה הצעה למכרז ואף זכתה בו. ואולם, בהמשך הדרך הנתבעים ביטלו את זכיית התובעת וחילטו את ערבותה, בנימוק שהתובעת לא המציאה במועד מסמכים וערבויות שנדרשו כתנאי למימוש זכייתה. מכאן תביעתה של התובעת, בגדרה היא תובעת את החזר הערבות וההוצאות שהוציאה בקשר עם המכרז, בסכום כולל של 511,000 ₪, בנימוק שביטול זכייתה נעשה שלא כדין. 2. העובדות התובעת הינה חברה העוסקת בייזום ובניה. ביום 31/05/07 פרסמו הנתבעים מכרז לחכירת קרקע בקרני שומרון ולבניית עשרים יחידות דיור עליה. התובעת הגישה הצעה למכרז. בעת פתיחת תיבת המכרזים נמצאו בה שתי הצעות - הצעתה של התובעת והצעה נוספת. בבדיקת ועדת המכרזים התברר כי התובעת לא צירפה להצעתה מסמכים שונים שנדרשו כתנאי לזכייתה במכרז. על כן, ביום 17/07/07 דרש הנתבע 1 (להלן - "משרד השיכון"), מהתובעת להשלים את המסמכים החסרים. התובעת השתהתה במילוי הדרישה ובסופו של דבר המציאה את המסמכים הנדרשים רק ביום 02/09/07. ביום 06/09/07 הכריזה ועדת המכרזים על התובעת כזוכה במכרז, ובו ביום הודיע משרד השיכון לתובעת על הזכיה, ופירט את הפעולות שנדרשת התובעת לבצע כדי לממש את זכייתה (נספח ג' לכתב ההגנה). וזו לשון הודעת הזכייה: "1. הריני להודיעכם כי ועדת המכרזים המשותפת של הממונה על הרכוש הממשלתי ביו"ש ומשרד הבינוי והשיכון מיום 06/09/07 ("המועד הקובע") החליטה לאשר את זכייתכם במכרז שבנדון. 2. בהתאם לתנאי המכרז שבנדון, הנכם נדרשים בתוך 50 יום מ"המועד הקובע" (06/09/07) דהיינו עד לתאריך 26/10/07 להמציא למשרדנו את המסמכים הבאים: א. חוזה בניה על נספחיו (חתום). ב. ערבות אוטונומית למילוי כל התחייבויות החברה ע"ס 136,250 ₪.... ג. ערבות אוטונומית להבטחת התשלומים עבור פיתוח כללי שבוצע ו/או יבוצע ע"י המשרד ע"ס 1,053,122 ₪.... ד. ערבות אוטונומית להבטחת תיקון נזקים ע"ס 60,000 ₪.... ה. אישור תשלום עבור פיתוח כללי שבוצע ו/או יבוצע ע"י המשרד ע"ס 518,702 ₪... ו. נספח ביטוח כנדרש... ז. פרוטוקול מסיור קבלנים חתום. ח. 2 המחאות דחויות לתשלום יתרת התשלומים עבור פיתוח כללי...." ובסעיפים 7-6 להודעה נכתב כך: "6. בנוסף על האמור לעיל, בהתאם לתנאי המכרז, הנכם נדרשים להסדיר עם הממונה על הרכוש הממשלתי ביו"ש את התשלום עבור הקרקע שהוצע על ידכם ולחתום על חוזה הפיתוח עם ממונה, בתוך 60 יום מ"המועד הקובע" (06/09/07), דהיינו עד לתאריך 05/11/07. 7. אי עמידה באמור בסעיף 2 תגרום לביטול זכייתכם. כמו כן, אי עמידה בסעיף 6 תגרום לביטול זכייתכם." האמור בהודעת הזכייה תואם בדיוק נמרץ את תנאי המכרז (ראו - סעיפים 9, 15 ו-26 ל-"מסמך 1 - תנאים למכרז 10005/2007" - נספח א' לכתב התביעה). בשל חשיבותו לענייננו נצטט להלן את סעיף 26 למכרז האמור: "מודגש בזה כי מועד המצאת חוזה חתום, כולל תשלומי הפיתוח והמצאת הערבויות הבנקאיות והאוטונומיות למשרד, ומועד התשלום עבור הקרקע לממונה, הינם תנאים יסודיים למימוש הזכייה במכרז זה, והם יחולו על אף האמור בכל מקום אחר במסמכי המכרז, ובמקרה של איחור כלשהו, תהיה הזכיה במכרז בטלה ומבוטלת" ביום 23/09/07 שלח גם הנתבע 2 (להלן - "הממונה"), לתובעת הודעה מטעמו בזו הלשון: "הננו להודיע כי בישיבתו ביום 20/09/07 (להלן - "המועד הקובע"), אישר הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש... את בקשתך להקצות לך הקרקע.... למטרת הקמת 20 יח"ד.... ערך הקרקע למועד הקובע נקבע לסך של 1,431,380 שקלים חדשים +מע"מ.... מצ"ב שובר לתשלום מלא במזומן. ..... הנך מתבקש להשלים את כל המוטל עליך תוך 60 יום מהמועד הקובע, לרבות חתימת ההסכם עם הממונה ותשלום הסכומים החלים עליך.... למען הסר ספק הננו להודיעך, כי אם בתוך 60 יום מהמועד הקובע, מכל סיבה שהיא, בין מחמת סיבה שיש לך שליטה עליה, ובין מחמת סיבה שאין לך שליטה עליה, לא תחתום על ההסכם בנוסח ובתנאים שאושרו ע"י הממונה, או לא תמלא אחר כל תנאי או דרישה שיחולו עליך.... נראה את בקשתך להקצאת הקרקע לך כבטלה מעיקרה...." (נספח ג' לכתב התביעה). יושם אל לב, כי בעוד שבמכתבו של משרד השיכון נאמר כי "המועד הקובע" הוא 06/09/07, הרי שבמכתבו של הממונה נאמר כי ה"מועד הקובע" הוא 20/09/07. זהו שורש המחלוקת בין הצדדים שלפניי, ונעסוק בענין זה בהמשך. מכל מקום, ביום 02/10/07 פנתה התובעת למשרד השיכון בבקשה להארכת המועד להמצאת המסמכים שנדרשו לפי הודעת הזכיה. במכתבה כתבה התובעת כי: "1. ..... 2. בהתאם לתנאי המכרז שבנדון, נדרשת מרשתנו להמציא עד ליום 26/10/07, רשימת מסמכים... 3. נוכח העובדה שימים רבים הינם ימי חג ומנהלי מרשתנו הינם שומרי מסורת ואינם עובדים בחגים, מבקשת מרשתנו להאריך את המועד להגשת המסמכים, וזאת עד ליום 01/12/07." (נספח ד' לכתב ההגנה). משרד השיכון השיב לבקשה בשלילה, תוך שהוא מדגיש בתשובתו כי: "1 ..... 2. ..... 3. בהתאם לתנאי המכרז שבנדון, וכן בהתאם לתנאי החוזה שהועבר לחתימתכם "המועד הקובע" הוא המועד בו החליטה ועדת המכרזים על זכיית מרשתך - נאורם לפיתוח ובניה בע"מ - במכרז, דהיינו 06/09/07, ועל פיו נקבע לוח הזמנים לביצוע כל הפעולות והעבודות הנדרשות, לרבות בכל הנוגע להסדרת ההתקשרות והתשלומים עם מרשתנו ועם המינהל האזרחי ביו"ש (הממונה), וזאת לא יאוחר ועד לתאריך 26/10/07, כאמור במכתבנו מיום 06/09/07. 4. למען הסר ספק, יובהר כי אם מרשתך לא תעמוד בלו"ז הנ"ל תבוטל זכייתה במכרז על כל המשתמע מכך. (ראו - נספח ד' לכתב ההגנה). התובעת הגיבה לדחיית הבקשה במכתב נוסף מיום 14/10/07, בו היא הלינה על עיכובים שחלו, לטענתה, בהליכים שקדמו להכרזתה כזוכה, אך במקביל היא הצהירה כי: "לבקשתך, מרשתנו תחתום כדבעי עוד טרם ה-26/10/07 על כל ההסכמים" (נספח ה' לכתב ההגנה). בתגובה, משרד השיכון דחה שוב את טענות התובעת והבהיר כי לשיטתו: "1. .... 2. תנאי המכרז היו ידועים וברורים למרשתך - נאורם לפיתוח ובניה בע"מ - בטרם ניגשה למכרז. 3. מאחר וכידוע לכם מניין הימים להסדרת ההתקשרויות, הן עם משרדנו והן עם הממונה נקבעים מ"המועד הקובע", דהיינו מיום הזכיה במכרז הרי שממילא אין לאיחור הנטען באישור הזכיה כל משמעות". (ראו - נספח ה' לכתב ההגנה). התובעת לא אמרה נואש, וביום 21/10/07 היא שלחה מכתב למשרד השיכון בו טענה, לראשונה, כי לשיטתה "המועד הקובע" הוא 20/09/07, כפי שנכתב בהודעת הממונה מיום 23/09/07, ולפיכך כל המסמכים הדרושים יומצאו למשרד השיכון תוך חמישים יום ממועד זה. בהמשך לכך, התובעת הוסיפה וכתבה מכתב נוסף מיום 28/10/07, אשר מוען הן למשרד השיכון והן לממונה, בו היא חזרה על עמדתה בדבר ה"מועד הקובע" והתרתה במשרד השיכון ובממונה כי ביטול המכרז יגרום לה להפסדים של כארבעה מליון ₪, אותם היא תתבע מהמדינה. (ראו - נספח ו' לכתב ההגנה). הממונה השיב לפניות התובעת במכתב מיום 28/10/07, בו הוא דחה את טענת התובעת, והוסיף כי: "כל האמור במכתב מיום 23/09/07 מתייחס לתשלום עבור ערך הקרקע לממונה בלבד" (נספח א' לתצהיר חנה גאנו - ממונה עסקאות אצל הממונה). ביום 30/10/07 השיב אף משרד השיכון לפניות (ראו - נספח ז' לכתב ההגנה), ובתשובתו דחה, שוב, את טענות התובעת, תוך שהוא הביע תמיהתו על כך שהן לא נטענו במועד מוקדם יותר, כאשר פנתה התובעת בבקשה להארכת מועד להמצאת המסמכים. משרד השיכון הוסיף והבהיר כי: "אם לא נקבל המסמכים הנ"ל עד מחר (31/10/07), נאלץ להודיע על ביטול זכייתכם". חרף העמדה הנחרצת שהובעה במכתבי משרד השיכון והממונה, חלה בהמשך הדרך "התרככות" בעמדת הממונה, כאשר ביום 31/10/07 הודיע היועץ המשפטי של הממונה לתובעת, כי הוחלט לתת לה ארכה לביצוע התשלום עבור הקרקע. וכך כתב היועץ המשפטי: "1. ..... 2. אין לי מה להוסיף למכתבה של גב' ג'אנו מיום 28/10/07 ולמכתבים של גב' צימרמן מיום 30/10/07 ומיום 28/10/07. 3. המכרז נוהל ע"י משרד הבינוי והשיכון.... 4. משרד השיכון הוציא ביום 06/09/07 מכתב לחברה על הזכיה וקבע באותו מכתב את הזמנים להסדר הזכיה במשרד השיכון ואצל הממונה עד ליום 05/11/07. 5. בגלל טעות דפוס במכתב של גב' ג'אנו מיום 23/09/07 נרשם שניתן לשלם לממונה תוך 60 יום מיום 20/09/07. עקב טעויות דפוס הממונה יאפשר לחברה לשלם דמי החכירה עד ליום 19/11/07. טעות הדפוס לא משפיעה בכל דרך שהיא על הסדרת התחייבויות החברה למשרד השיכון. 6. אין אפשרות לסטות מתנאי המכרז. אם החברה לא תפעל לפי תנאי המכר ולא תסדיר את חובותיה כלפי משרד השיכון וכלפי הממונה על פי הודעותינו המשרדים יצטרכו לבטל הזכיה ותחולט הערבות". (נספח ח' לכתב ההגנה). אחר הדברים האלה, לא המציאה התובעת את המסמכים הנדרשים למשרד השיכון, ולפיכך ביום 06/11/07 הודיע משרד השיכון לתובעת על ביטול זכייתה במכרז (ראו - נספח ט' לכתב ההגנה). בהמשך לביטול המכרז אף חולטה הערבות בסך 156,000 ש"ח, שהמציאה התובעת עם הגשת הצעתה במכרז. פניותיה של התובעת ל"ביטול הביטול" ולהשבת הערבות נדחו (ראו - נספחים יב-טו לתצהיר יואל נדב מטעם התובעת), ומכאן התביעה שלפניי. 3. טענות התובעת התובעת טוענת כי הממונה הטעה אותה, במכתבו מיום 23/09/07, לגבי ה"מועד הקובע", ומשום כך היא סברה שהמועד להשלמת התחייבויותיה מאוחר בשבועיים מהמועד אותו קבע משרד השיכון. התובעת טוענת כי המועד להשלמת התחייבויותיה הסתיים בתום חמישים יום מיום 20/09/07, קרי - ביום 09/11/07, ולכן ביטול זכייתה כבר ביום 6/11/07 לא נעשה כדין. התובעת מוסיפה וטוענת כי בסתירה שנפלה בין המועד שננקב במכתב משרד השיכון, לבין זה שנקבע במכתב הממונה, יש להעדיף את האחרון, מאחר ולפי סדר הדברים ההגיוני קודם יש לאשר את הקצאת הקרקע ורק אח"כ קמה החובה לשלם את דמי הפיתוח בגינה. התובעת מוסיפה וטוענת, כי לפי תנאי המכרז היא היתה רשאית לשלם עבור הפיתוח במזומן במעמד חתימת ההסכם עם משרד השיכון, ולכן לא היה מקום לבטל את הזכיה בגין אי המצאת הערבויות לתשלום. ולבסוף, התובעת טוענת כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב ומנימוקים זרים בשעה שסירבו להאריך את המועד כפי שביקשה התובעת. לטענת התובעת, הסירוב להאריך את המועד וביטול המכרז לאחר מכן נעשו לנוכח רצונה של הממשלה באותה עת להקפיא את הבניה בשטחי יהודה ושומרון. לאור כל האמור, טוענת התובעת כי זכייתה בוטלה שלא כדין, ולפיכך היא עותרת לקבל בחזרה את הערבות ששילמה בסך של 156,000 ₪, וכן הוצאות שונות שהוציאה בקשר עם הליכי המכרז בסכום נוסף של 355,000 ₪, ובסך הכל 511,000 ₪, כמפורט בסעיף 35 לכתב התביעה. 4. בטרם אכריע במחלוקת שבין הצדדים אציין כי הצדדים הסכימו שההכרעה תיעשה על יסוד החומר הכתוב והתצהירים שהוגשו, וללא חקירות נגדיות. דיון והכרעה 5. מדובר במכרז להקצאת קרקע מפותחת לבניה. במכרז היו מעורבים שני הנתבעים; משרד השיכון, שתפקידו לבצע את עבודות הפיתוח, והממונה, שהוא בעל הקרקע. על פי תנאי המכרז, משעה שהוכרזה התובעת כזוכה היה עליה לנקוט בשורת פעולות מול משרד השיכון ומול הממונה, כל גוף בתחומו. על פי תנאי המכרז, על התובעת היה להסדיר את ענייניה עם משרד השיכון תוך 50 יום מיום החלטת ועדת המכרזים בדבר הזכיה, ובכלל זה: "לחתום עם המשרד על חוזה הבניה.... להסדיר את תשלום הוצאות הפיתוח ולהמציא הערבויות הנדרשות" (סעיף 9 ל"מסמך 1 - תנאים למכרז" ,וכן ראו - סעיף 3 להצעה במכרז), ועל פי סעיף 17 לתנאי המכרז, על התובעת היה להסדיר תוך שישים יום את ענייניה עם הממונה, קרי - לחתום עם הממונה על חוזה פיתוח ולשלם לממונה את מלוא דמי החכירה בגין הקרקע (וראו גם - סעיף 8 להצעה במכרז). ולבסוף, בסעיף 26 לתנאי המכרז הובהר כי הסדרת ענייני ההתובעת מול משרד השיכון והממונה מהווים, יחדיו, תנאי יסודי למימוש הזכיה במכרז: "ובמקרה של איחור כלשהו, תהיה הזכיה במכרז בטלה ומבוטלת". 6. אין ספק שהממונה שגה בכך שכתב במכתבו הראשון כי ה"מועד הקובע" הוא 20/09/07, שכן ועדת המכרזים החליטה על זכיית התובעת ביום 06/09/07, ולפי תנאי המכרז שצוטטו לעיל זהו ה"מועד הקובע" הנכון. אין גם חולק על כך, שעד לביטול המכרז על ידי משרד השיכון, במכתבו מיום 06/11/07, לא המציאה לו התובעת את הערבויות ואת תשלומי הפיתוח, כנדרש במכתב הזכיה שנשלח אליה (ראו - סעיף 20 לתצהיר גב' רבקה עראקי-כץ). לכאורה, די בכך כדי לקבוע שביטול זכייתה של התובעת נעשה כדין לנוכח אי המצאת המסמכים למשרד השיכון, בלי קשר לשאלה האם השלימה התובעת את התחייבויותיה כלפי הממונה. 7. בניסיון להסיר מעליה את רוע הגזירה מבקשת התובעת, לקשור בין הטעות שנפלה במכתבו של הממונה, לבין המועד למילוי התחייבויותיה כלפי משרד השיכון. גישה זו איננה מקובלת עלי, כיוון שהיא סותרת את תנאי המכרז ואת ההתכתבויות בין הצדדים. על פי תנאי המכרז מרגע שזכתה התובעת במכרז היה עליה לפעול בשני מסלולים נפרדים, האחד - מול משרד השיכון, והשני - מול הממונה. על פי תנאי המכרז לוח הזמנים לקיום ההתחייבויות מול כל אחד משני הגופים האמורים לא היה זהה; את התחייבויותיה כלפי משרד השיכון היה על התובעת להשלים תוך חמישים יום, ואת ההתחייבויותיה כלפי הממונה היה עליה להשלים תוך שישים יום. העובדה שאין קשר בין לוחות הזמנים של שני המסלולים הודגשה במכתבים שכתבו הנתבעים לתובעת. ממכתביה של התובעת עולה כי גישה זו היתה מקובלת אף עליה בסופו של דבר, גם אם מלכתחילה היא שאפה להאריך את המועדים בשני המסלולים. ולראייה, במכתב מיום 02/10/07 למשרד השיכון, בגדרו התבקשה הארכת המועד, הודה ב"כ התובעת כי: "בהתאם לתנאי המכרז שבנדון, נדרשת מרשתנו להמציא עד ליום 26/10/07, רשימת מסמכים...", וכאשר משרד השיכון דחה את בקשת הארכה כתבה התובעת מכתב נוסף בו היא התחייבה כי: "תחתום כדבעי עוד טרם ה-26/10/07 על כל ההסכמים (נספח ה' לכתב ההגנה). ויודגש, כך כתבה התובעת לאחר שכבר היה בידיה מכתבו השגוי של הממונה, ובכך היא גילתה דעתה כי היא מודעת ומסכימה לכך שהמועד להשלמת התחייבויותיה כלפי משרד השיכון הוא 26/10/07, גם אם ממכתבו של הממונה ניתן היה, לשיטתה, להבין אחרת. 8. יוצא, כי לטעות במכתבו של הממונה לא הייתה כל השפעה על מצבה של התובעת ,וזאת משני טעמים; ראשית, מפני שכאמור לעיל היה על התובעת להשלים את התחייבויותיה כלפי משרד השיכון עד ליום 26/10/07, ושנית, משום שהממונה, בהגינותו תיקן את הטעות, בכך שבמכתבו של היועץ המשפטי לממונה הוארך המועד לתשלום דמי החכירה עד ליום 19/11/07, תוך שהיועץ המשפטי הדגיש במכתבו כי אין בארכה כדי להשפיע על המועד שנקבע להשלמת התחייבויותה של התובעת כלפי משרד השיכון. על כן, היה על התובעת למלא במועד אחר התחייבויותיה כלפי משרד השיכון, ומשלא עשתה כן בוטלה זכייתה כדין, למרות שטרם חלף המועד לתשלום דמי החכירה לממונה. 9. התובעת טוענת כי לפי מכתבו של משרד השיכון, לא חלף המועד לקיום התחייבויותיה במועד שבו בוטל המכרז. הכיצד? התובעת מפנה לכך שבסעיף 3 למכתב נכתב כי: "לחילופין, (כלומר במקום להמציא את כל הערבויות המנויות בסעיף 2 למכתב - א.ר.), רשאית החברה לשלם את מלוא התמורה עבור הפיתוח הכללי (סך של 1,571,824 ₪) במזומן בעת חתימת החוזה" התובעת טוענת כי "החוזה" הנזכר במכתב הוא "חוזה הבניה" (מסמך 9 למכרז), וכי חוזה זה היה אמור להיחתם רק אחרי תשלום דמי החכירה שנדחה ליום 19/11/07. טענה זו איננה משכנעת. המילה "לחילופין" שבראש סעיף 3 למכתב מלמדת כי כוונת מנסחת המכתב היתה שהאפשרות לתשלום מלוא דמי הפיתוח אמורה להיות שוות ערך, מבחינת משרד השיכון, לאפשרות שהתובעת תמציא ערבויות לפי סעיף 2 למכתב, ובוודאי שלא היתה כוונה שמצבו של משרד השיכון יורע אם תבחר התובעת לפעול לפי סעיף 3. לפיכך, המסקנה המתבקשת היא שכפי שהערבויות לפי סעיף 2 היו אמורות להיות מוגשות עד 26/10/07 כך גם האופציה שניתנה לפי סעיף 3 למכתב היתה אמורה להיות ממומשת בפועל עד אותו מועד. זאת ועוד, גם אם התובעת היתה רשאית לשלם את דמי הפיתוח במזומן במועד מאוחר יותר, הרי שהדבר לא פטר אותה מהחובה להמציא מסמכים נוספים שנדרשו בסעיף 2 למכתב; ערבויות למילוי כל התחייבויות התובעת ולתיקון נזקים, וכן נספח ביטוח, ומאחר שמסמכים אלו לא הומצאו על ידי התובעת ביטול זכייתה בדין יסודו. 10. התובעת טוענת כי משרד השיכון פעל בשרירות ובחוסר תום לב עת דחה את בקשתה להארכת המועד. טענה זו אינה מקובלת עלי. נשמת אפו של המכרז הינה עקרון השוויון, ומתן ארכה לזוכה להשלמת התחייבויותיו פוגעת בעקרון זה (ראו - ע"א 1368/ צמנטכל נ' מדינת ישראל פ"ד נז(1) 527, 526, 516). מתן ארכה לתובעת היה פוגע בשוויון בכך שהיה מיטיב, ללא הצדקה, את מצבה של התובעת בהשוואה למתמודדת הנוספת במכרז, ובהשוואה למציעים פוטנציאליים שלא הגישו הצעה למכרז מתוך שצפו כי לא יוכלו לעמוד בלוח הזמנים שהוגדר בו (השוו - עת"מ 1145/06 גיל נוי נ' משרד התחבורה - פורסם באתר נבו). על כן, לא ראוי היה שתינתן ארכה לתובעת, אלא אם היו מוצגים בפני משרד השיכון נימוקים כבדי משקל המצדיקים, באיזון הכולל, פגיעה מסוימת בשוויון - ונימוקים כאלו לא הוצגו. 11. התובעת טוענת כי דחיית בקשתה לארכה וכן ההחלטה בדבר ביטול המכרז התקבלו משיקולים זרים שעניינם כוונת משרד השיכון, באותה עת, להקפיא את הבניה בשטחי יהודה ושומרון. לביסוס טענה זו צירפה התובעת לתצהיר מטעמה שני פרסומים מהאינטרנט, האחד מיום 11/10/07 שעוסק בהחלטה של משרד הבטחון להקפיא את הבניה בגושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון (נספח ט"ז לתצהיר), והשני מיום 11/05/08, בו מתוארת פניה של שר השיכון לראש הממשלה בבקשה להפשיר את הבניה בקרני שומרון (נספח י"ז לתצהיר). פרסומים אלה אינם יכולים לסייע לתובעת, כיוון שלא ניתן ללמוד מהם האם הוחלט פורמאלית על הקפאה, מתי הוחלט על הקפאה, על אילו אזורים חלה ההקפאה והאם ההקפאה חלה על פרויקטים, כדוגמת הפרויקט נושא דיוננו, שבהם כבר הוכרז זוכה במכרז. כמו כן, לא הוצגה בפני שום ראיה לכך שנושא ההקפאה הנטענת היווה את אחד השיקולים לביטול המכרז, ומעניין לציין בהקשר זה, כי התובעת לא טענה טענה זו בזמן אמת בעת התכתבויותיה עם הנתבעים, אלא רק לאחר שהמכרז בוטל. יתר על כן, מהפרסומים עולה כי מי ששאף להקפיא את הבניה הוא שר הבטחון ולא שר השיכון, והנה דווקא משרד השיכון, ולא הממונה שכפוף משרד הבטחון, הוא שביטל את המכרז. התובעת מוסיפה ומפנה לעובדה שלאחר ביטול זכייתה לא נקטו הנתבעים בשום צעד למימוש המכרז, כגון: הכרזה על המשתתפת השניה במכרז כזוכה, או פרסום מכרז חדש. גם טענה זו אינה משכנעת. כיוון שגב' עראקי - כץ ציינה בסעיף 23 לתצהירה, כי לפי תנאי המכרז על מנת שיוכרז המשתתף השני כזוכה היה עליו לפנות בבקשה מתאימה לנתבעים, ופניה כזו לא נעשתה. 12. התובעת טוענת כי ניתנו לה ארכות של חודשיים לצורך המצאת מסמכים שהיה עליה לצרף להצעתה כתנאי לקיום דיון בה בועדת המכרזים, ולכן לא היה עליה להניח כי תידחה בקשתה לארכה נוספת לאחר שהיא הוכרזה כזוכה. אכן, לפני הכרזת התובעת כזוכה ניתנו לה ארכות להמצאת מסמכים כאמור, ברם אלו אינן יכולות לבסס ציפיה לגיטימית בלב התובעת לפיה גם בהמשך הדרך יינתנו לה ארכות כבקשתה, שכן אין ארכה אחת תלויה ברעותה. יתר על כן, ספק בעיני אם הארכה שניתנה לתובעת לצירוף מסמכים להצעתה עלתה בקנה אחד עם עקרון השוויון, שהרי המציעה האחרת הגישה את מסמכיה במועד. 13. טענתה האחרונה של התובעת מופנית כלפי החלטת הנתבעים לחלט את הערבות שהגישה. התובעת טוענת כי בנסיבות הענין היה על הנתבעים להשיב את הערבות כפי שנעשה בעבר במקרה שבו קבלנים ביטלו את זכייתם במכרז עקב חוסר יכולתם לשווק דירות בשל המצב הבטחוני (סעיף 2.14 לסיכומים). ההחלטה לחלט את ערבותו של מי שזכה במכרז ולא מימש את זכייתו הינה החלטה מנהלית וככזו חלים עליה כללי המשפט המנהלי. עמד על כך ד"ר עומר דקל בכותבו כי: "... החלטה בדבר חילוט הערבות צריכה להתקבל תוך שקילת שיקולים עניינים בלבד, היא מחייבת התייחסות לכלל השיקולים הנוגעים בדבר, ועליה להיות סבירה מידתית, הוגנת ותמת לב" (ע. דקל "דיני מכרזים" (תשס"ו - 2006) עמ' 84). עם זאת, יש להזכיר כי החלטה בדבר חילוט הערבות איננה מתקבלת בחלל משפטי ריק, אלא היא מבוססת על תנאי המכרז, שדינם כחוזה בין מפרסם המכרז לבין המשתתפים בו (ראו - דקל בעמ' 187-184). על כן, נקודת המוצא הינה שהרשות רשאית לממש את זכותה החוזית לחלט את הערבות במקרה שהזוכה לא מימש את זכייתו (ראו בהרחבה- ת.א. (מחוזי י-ם) 42572-04-12 אי. ווי. סי מערכות בע"מ נ. שר התקשורת (5/9/12) והאסמכתאות המובאות שם -פורסם באתר נבו). יתר על כן, זהו המהלך הטבעי והמתבקש במקרה שזוכה איננו מקיים את התחייבויותיו, שכן חילוט הערבות מקדם את מטרות דיני המכרזים בכך שהוא גורם לכך שרק מציעים שבאמת מעוניינים לזכות במכרז יגישו הצעות במסגרתו, וכי מי שזכו במכרז אכן יממשו את זכייתם ולא יחזרו בהם ובכך יגרמו לעיכוב הליכי המכרז ולסירבולם. בנסיבות המקרה שלפניי, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת החילוט. התובעת זכתה במכרז ולא מימשה את זכייתה, בלא שהיתה לכך הצדקה של ממש, ובכך שונה מצבה של התובעת מאותם קבלנים, שהוזכרו בסיכומיה, אשר לא יכלו לממש את זכייתם בשל המצב הבטחוני. שיקול דעתה של ועדת המכרזים בעניין זה הוא רחב ( שם , בפיסקה 86 לפסק הדין), ולא הובא בפניי שום נימוק המצדיק את התערבותי. 14. להשלמת התמונה ולמעלה מן הצורך, אציין כי גם אם הייתי משתכנע שיש ממש בטענות התובעת, אזי הייתי מורה אך ורק על השבת הערבות שחולטה, שכן יתר הנזקים להם טענה התובעת לא הוכחו כלל. 15. סוף דבר - התביעה נדחית. בנסיבות הענין, מאחר ובכל זאת נפלה שגגה במכתבו של הממונה, ומאחר והערבות חולטה, אינני עושה צו להוצאות. מכרזביטול מכרזערבות