בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר קיימת מחלוקת עובדתית לגבי נסיבות הפסקת העבודה, מוטל נטל ההוכחה על הטוען לפיטורים. "כשמדובר בפיטורים, מוטל נטל ההוכחה על הטוען לקיומם" (ראו, דב"ע נו/3- 201 שמש ירושלים בע"מ - מאיר ניסימיאן, ניתן ביום 25/6/97). עוד נפסק, כי אין לראות מעשה כאקט של פיטורים או של התפטרות אלא אם כן אלו נעשו באופן מפורש וחד משמעי, "היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד הקיימים בין השניים, לידי גמר" , (ראו, דב"ע נא/1-3 מפעלי ים המלח בע"מ - דוד שיינין, פד"ע כב' עמ' 271). עוד נקבע בהקשר לכך : "לעניין זה נשוב למושכלות ראשונים ונביא את דברי בית הדין הארצי, בראשית דרכו, כשהעמיד זה מול זה את עצם המושגים "פיטורים" ו"התפטרות", בקבעו: 'המשותף לשניים, פיטורים והתפטרות, הוא שבשניהם מביא אחד הצדדים את יחסי העבודה לידי גמרי ונותן ביטוי ברור וחד-משמעי לכוונתו לעשות כן... אין עובד יכול להעמיד עצמו במצב של מפוטר על ידי כך שיודיע למעבידו כי אם לא ינהג כלפיו בדרך מסוימת יראה את המעביד. כמי שפיטרו מהעבודה, ואין מעביד יכול להעמיד עובד במצב של מי שהתפטר מהעבודה, על ידי שיודיע לעובד כי אם לא ינהג בדרך מסוימת, יראוהו כמתפטר מהעבודה. מעשיו של המפטר קובעים אם הוא פיטר, ומעשיו של המתפטר קובעים אם הוא התפטר; כיצד "יראהו הצד השני או כיצד "ייחשב" בעיניו של הצד השני, הוא חסר משמעות ונפקות...' (דב"ע לב/58-3 רשות השידור-מאיר אשל, פד"ע ד' 298, 302)... כשם שעובד אינו יכול ל"הכתיב" למעבידו, כי במידה וינקוט, או יימנע מלנקוט בפעולה זו או אחרת, הוא יראה עצמו כמפוטר, כך אין המעביד יכול ל"יצור" מראש, מעשה התפטרות רצוני מצד העובד, במידה וינקוט העובד בפעולה מסוימת". (ראו דב"ע (ארצי) נז/3-39 בביוב - גפן, ניתן ביום 2.6.97). שאלות משפטיותהתפטרות