קראו את הקטע הנבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות להלן בנושא תביעה בגין ליקויי בניה בחיפה: לפני תביעה בגין ליקויי בנייה בדירת מגורים. 1. בראשית שנת 2000 רכשו התובעים דירת מגורים ברח' הבישוף חג'אר 3 בחיפה (להלן - "הדירה") מאת הנתבעת, אשר בנתה את הבניין כולו. החזקה בדירה נמסרה לתובעים בשלהי 2002. 2. התביעה הוגשה בגין הסך של 194,131 ש"ח, וכללה את הרכיבים הבאים: ליקויים בהתאם לחוות דעת שצורפה לכתב התביעה - 25,343 ש"ח (בתוספת מדד תשומות הבנייה); הוצאות הכרוכות בתיקון הליקויים - 10,000 ש"ח; ירידת ערך - 96,000 ש"ח; עלויות חוות דעת מומחה - 7,966 ש"ח; עגמת נפש - 50,000 ש"ח. 3. הנתבעת הכחישה טענות התובעים, וטענה כי אין בדירה ליקויים. 4. בהתאם להסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים ביום 28.9.10, מונה ביום 11.10.10 מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס דן ברלינר, לבדיקת טענות הצדדים. 5. המומחה הגיש חוות דעתו ביום 28.4.11 (להלן - "חוות דעת המומחה"), השיב לשאלות הבהרה שנשלחו אליו ביום 20.6.11 (בקשה מס' 8, להלן - "תשובות מיום 20.6.11"), נחקר בפניי על חוות דעתו, לבקשת ב"כ שני הצדדים, ביום 24.10.12, אף הגיש השלמות לחקירתו ביום 28.10.12 (בקשה מס' 11, להלן - "השלמות מיום 28.10.12"). 6. בהתאם להסכמת ב"כ הצדדים בישיבות מיום 4.7.11 ומיום 24.10.12, הוגשו סיכומים בכתב לשם מתן פסק דין מנומק, על יסוד החומר המצוי בתיק, לרבות חוות דעת המומחה, תשובותיו וחקירתו. סיכומי התובעים הוגשו ביום 6.11.12, סיכומי הנתבעת הוגשו ביום 22.11.12. 7. בסיכומיהם, סומכים התובעים ידיהם על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ומבקשים כי ייפסק להם פיצוי בהתאם לקביעותיו. כן מבקשים התובעים, כי יפסק להם פיצוי בגין שינוי גודל מרפסת השירות, בעניינה העיד המומחה בפניי, וכן פיצוי עבור רטיבות בחניה, בהתאם להשלמות מיום 28.10.12. עוד מבקשים התובעים החזר הוצאותיהם בגין חוות הדעת שהוגשו, בסכום כולל של 6,805 ש"ח בצירוף אגרות משפט ששולמו על ידם, אף מבקשים פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 50,000 ש"ח. 8. בסיכומיה, מקבלת הנתבעת, למעשה, את רוב קביעות המומחה בחוות הדעת, אך טוענת לגבי מספר רכיבים, כפי שיפורט בהמשך. כן חולקת הנתבעת על זכותם של התובעים לקבלת הוצאות משפט כלשהם, נוכח הפער בין סכום התביעה לסכום הנקוב בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט והעובדה כי התובעים לא אפשרו לנתבעת לבצע התיקונים בדירתם. 9. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט 9.1 בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, הליקויים בדירת התובעים מוערכים בסכום כולל של 29,348 ש"ח נכון למועד חוות הדעת. 9.2 הצדדים חלוקים באשר לחמישה עניינים, העולים מחוות דעת המומחה: סע' 2 בעמ' 8 לחוות הדעת בעניין הבדלים בגודל מרפסת השירות, בגינה לא קבע המומחה בחוות הדעת פיצוי כלשהו (להלן - "גודל מרפסת השירות"). סע' 3,4 בעמ' 8 לחוות הדעת בעניין הצנרת, העוברת בתקרת מרפסת השירות והפרוזדור, והמכוסה בחיפוי גבס, בגינה קבע המומחה פיצוי לתובעים בסך של 1,000 ש"ח (להלן - "הנמכת התקרה"). עמ' 10 לחוות הדעת בעניין ירידת ערך בגין פלישת מדרגות פנימיות לתוך החדר (להלן - "פלישת המדרגות"), בגינה קבע המומחה בחוות הדעת פיצוי בסך של 18,000 ש"ח. עמ' 12 לחוות הדעת בעניין הרטיבות בחניה, בגינה לא קבע המומחה בחוות הדעת פיצוי כלשהו (להלן - "הרטיבות בחניה"). סע' 1 בעמ' 13 לחוות הדעת בעניין רוחב הכניסה לחנייה, בגינה קבע המומחה בחוות הדעת פיצוי בסך של 2,000 ש"ח (להלן - "רוחב הכניסה לחנייה"). אדון בטענות אלה אחת לאחת. 10. גודל מרפסת השירות 10.1 בהתאם לחוות הדעת, לא מצא המומחה לקבוע פיצוי בגין הבדל בגודל מרפסת השירות, אך קבע כי אמנם קיים הבדל בין התכניות למצב בפועל: אורך המרפסת הוא 147 ס"מ במקום 160 ס"מ. 10.2 בחקירתו בפניי, ומשנשאל על עניין זה ע"י ב"כ התובעים שב על עמדתו, כי אין מקום לפיצוי (עמ' 12 ש' 11-18), אף ציין כי ספק אם התובעים הבחינו בהבדל לפני שהדבר נבדק ע"י מומחה מטעמם, אך הצהיר, לאחר שב"כ התובעים התעכב בסוגיה זו, כי ניתן לתת להבדל זה ביטוי כספי של 1,500 - 2,000 ש"ח. 10.3 התובעים מבקשים לאמץ את עדות המומחה בעניין זה, והנתבעת מבקשת להיצמד לאמור בחוות הדעת, זאת במיוחד נוכח העובדה שהמומחה עמד על דעתו בעניין זה במהלך עדותו, כמובא לעיל. 10.4 לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובחוות דעת המומחה, ושמעתי עדותו, באתי לכלל מסקנה שאין מקום לסטות מהאמור בחוות הדעת, זאת חרף הדברים שאמר המומחה בעדותו בעניין זה. לטעמי, מהאופן בו נאמרו הדברים, במהוסס ("יכול להיות" עמ' 12 ש' 25-26, "אפשר לתת" שם בש' 30) התרשמתי, כי המומחה באמת ובתמים אינו סבור, כי מהבחינה המקצועית נגרם לתובעים כל נזק בר פיצוי. אני סבורה, שתשובתו, כי "אפשר לתת לזה ביטוי כספי" (עמ' 12 ש' 30; ההדגשה שלי - ר.ב.) אין משמעה כי "יש לתת לזה ביטוי כספי", ובצירוף עם אמירתו ש"יכול להיות שבאמת נגרם ליקוי בתפקוד של מרפסת השירות" (עמ' 12 ש' 25-26; ההדגשה שלי - ר.ב.) איננה מהווה קביעה, אשר הוכחה כנדרש בהליך אזרחי. 10.5 התוצאה היא שלא מצאתי לקבל את בקשת התובעים בסיכומיהם להוסיף את הסך של 2,000 ש"ח לפיצויים המגיעים להם בגין גודל מרפסת השירות. 11. הנמכת התקרה 11.1 בחוות הדעת קבע המומחה, כי הואיל והנמכת התקרה במרפסת השירות ובפרוזדור לא מופיעה בתכנית המכר, יש מקום לפיצוי. 11.2 בתשובות מיום 20.6.11, חזר בו המומחה מקביעה זו בציינו כי מתברר שהנמכת התקרה מופיעה בתכנית המכר, אך בהשלמות מיום 28.10.12, שב המומחה לקביעתו הראשונית. 11.3 הנתבעת מבקשת להסתמך על התשובות מיום 20.6.11, בעוד שהתובעים מבקשים להסתמך על חוות הדעת המקורית עליה חזר המומחה בהשלמות מיום 28.10.12. 11.4 עיינתי בטיעוני הצדדים, בחוות הדעת, בתשובות מיום 20.6.11 ובהשלמות מיום 28.10.12, ולאחר ששמעתי את חקירת המומחה ע"י ב"כ שני הצדדים בעניין זה, באתי לכלל מסקנה, כי אין מקום לשנות מהאמור בחוות הדעת בסוגיה זו. 11.5 בחקירתו בפניי, אישר המומחה כי אמנם בתכנית המכר לא צוין הנמכת תקרה בפרוזדור (עמ' 13 ש' 14), וכן אישר כי גובה התקרה, אף לאחר ההנמכה, לא נופל מהגובה המינימלי התקני (עמ' 16 ש' 27-32). יחד עם זאת, המומחה ציין בעדותו - "זה משהו חריג וזו דירה בת 2 קומות והיה צריך להיות ברור שעוברת פה צנרת" (עמ' 17 ש' 3). 11.6 משקבע המומחה, מקצועית, כי ההנמכה, הגם שאינה מנוגדת לתקן, אמנם לא מופיעה בתכנית הבניה, אך ראוי היה כי תופיע, עומדת בעינה קביעתו בדבר גובה הפיצוי הסביר בגין כך. 11.7 על כן, אין מקום להפחתת הסך של 1,000 ש"ח מסכום הפיצוי המגיע לתובעים, כבקשת הנתבעת. 12. פלישת המדרגות 12.1 בעמ' 10 לחוות הדעת קבע המומחה, כי בחדר השינה בקומה התחתונה קיימת "פלישה" של המדרגות הפנימיות לתוך החדר, דבר המקטין את השטח השימושי בחדר בכ-1.6 מ"ר, וכי עובדה זו לא הובהרה דיה בתכנית המכר. 12.2 במענה לשאלות ההבהרה מיום 20.6.11 חידד המומחה נקודה זו בציינו, כי לדעתו דרוש היה לציין באופן מילולי כי בחלק מהחדר הגובה יהיה נמוך משמעותית מהגובה המלא, כי בתכנית המכר צריך היה לציין את המידה המופחתת של חלק החדר בגובה המופחת, וכי הדבר לא נעשה. 12.3 בחקירתו בפניי, שב המומחה על קביעות אלה, באומרו שהיה צריך להדגיש את הדברים בכיתוב (עמ' 16 ש' 1-19), ובהסבירו - "אנו נמצאים בחדר שהשטח הוא קרוב מאד לשטח המינימלי שמותר שזה 8 מ' ואם המדרגות היו עובדות בחדר מגורים שהשטח שלו הוא 20-25 מטרים ונגרע מטר וחצי אז זה היה שולי - אך במקרה שלנו זה לא שולי" (עמ' 16 ש' 17-19). 12.4 הנתבעת טוענת בסיכומיה, כי זהו המקרה המתאים והראוי להתערב בקביעותיו של המומחה, הואיל ואין חולק כי דבר המדרגות ה"פולשות" סומן בתכניות, כי היה על התובעים להסיק מתוך התכניות כי גרם המדרגות אינו מרחף באוויר, אלא עובר בשטח הדירה, וכי ניתן לעשות שימוש באותו שטח. 12.5 אין בידי לקבל את טענות הנתבעת בעניין זה. 12.6 ככלל, בית המשפט לא יסטה מחוות דעתו של מומחה שמונה מטעמו, אלא בנסיבות חריגות. "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא יטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949). 12.7 אמירותיו החוזרות והנשנות של המומחה בעניין זה (בחוות הדעת, בשאלות ההבהרה ובחקירתו בפניי) הן חד משמעיות; המדובר בקביעה מקצועית, המצויה בתחום מומחיותו, ואיננה קביעה משפטית; דבריו בהקשר זה בדבר הקונה הסביר והבנתו את תכניות הבנייה, וליתר דיוק - הבנתו המוגבלת אותן, הם דברי טעם ומצאתי בהם הגיון רב, ועל כן לא מצאתי מקום להתערבות בקביעתו. 13. רטיבות בחניה 13.1 בעמ' 12 לחוות הדעת קבע המומחה כי הרטיבות הקיימת בחניה הוא עניין לטיפול ברכוש המשותף של הבניין. 13.2 בעדותו בפניי, שב המומחה על עמדה זו (עמ' 14 ש' 17-20), ולשאלת ב"כ התובעים, האם הרטיבות צריכה לקבל ביטוי כספי אישר המומחה שאמנם כך, ובהשלמות מיום 28.10.12 ציין כי הרטיבות גורמת לירידת ערך הדירה בסכום של 1,500 ש"ח. 13.3 הנתבעת חולקת על קביעת המומחה בעניין ירידת הערך, וטוענת שיש לקבל את חוות דעתו המקורית. 13.4 בעניין זה, דומני כי הדין עם התובעים: המומחה סבר, כי מאחר והליקוי לא טופל בפועל עד כה ע"י ועד הבניין, קיימת ירידת ערך של דירת התובעים. זאת בשונה מהקביעה בדבר עלות תיקון הליקוי, שהינו עניין לטיפול ע"י הועד כאמור. משלא בוצעה כל עבודת תיקון הליקוי ע"י ועד הבניין, נגרמה לתובעים ירידת ערך של דירתם, והם זכאים לפיצוי בגין כך בסכום שנקבע ע"י המומחה בהשלמות מיום 28.10.12. 14. רוחב הכניסה לחניה 14.1 בסע' 1 בעמ' 13 לחוות הדעת קובע המומחה כי בגלל עמוד, רוחב הכניסה לחנייה קטן ב-25 ס"מ, וכי בגין כך נגרמת לדירת התובעים ירידת ערך בסך של 2,000 ש"ח. 14.2 הנתבעת חולקת בסיכומיה על קביעה זו, וטוענת כי המומחה אישר שאין כל תקן מחייב לגבי רוחב חניה, כי בתכניות המכר לא מופיעות מידות החניה, וכי בפועל אין כל הפרעה לתובעים משלא נגרם עד כה כל נזק לרכבם. 14.3 אין בידי לקבל טענת הנתבעת, ואין לי אלא לשוב על האמור לעיל בסע' 12.6 ו-12.7. המדובר בקביעה מקצועית, המצויה בתחום מומחיותו של המומחה, אף יש בה הגיון רב, שכן ניתן לראות מהתמונה העליונה בעמ' 13 לחוות הדעת, כי העמוד הנמצא בכניסה לחנייה מהווה הפרעה, ודורש בפועל נסיעה במשנה זהירות בכניסה לחנייה. אינני מוצאת בעובדה, כי עד היום לא גרמו התובעים לנזקים ברכבם בשל העמוד, כדי להעלות או להוריד; לו היה נגרם נזק כאמור, הייתה הנתבעת טוענת כי התובעים ברשלנותם ובחוסר זהירותם גרמו לו, וכי התנהגות התובעים ניתקה את הקשר הסיבתי בין נזק זה לליקוי במקום. 15. זכות תיקונים 15.1 הנתבעת טוענת, כי משלא אפשרו התובעים לנתבעת לתקן את הליקויים יש להפחית 25% מסכום הפיצוי שנקבע להם, שהינו 'שיעור מקובל וידוע' (סע' 5 לסיכומי הנתבעת). 15.2 אין חולק, שקיימת לקבלן הזכות לתקן פגמים וליקויים, אף אין צורך להרחיב בעניין. 15.3 טענת הנתבעת כי יש להפחית 25% מסכום הפיצויים אינה נשענת על כל חוות דעת, אף המומחה לא נשאל אודותיה (בשאלות הבהרה או בחקירתו), והיא נותרת טענה בעלמא. זאת במיוחד בנסיבותיו של המקרה דנן, בו קבע המומחה בחוות הדעת, כי הליקויים שניתן לתקנם הינם בסכום של 4,300 ש"ח, ועלות הפיקוח ההנדסי עליהם היא 1,000 ש"ח בלבד. עיקר חוות הדעת נוגעת לאותם ליקויים שאינם ניתנים לתיקון (ירידת ערך בשל מצב קיים, שאינו ניתן לשינוי, דוגמת המדרגות ה"פולשות"). 15.4 מכאן, שאין כל מקום לביצוע הפחתה כנטען. 16. עגמת נפש 16.1 בע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח ואח', נקבע לעניין פיצוי בגין עגמת נפש בתיקי ליקויי בנייה - "מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד". 16.2 במקרה דנן, המדובר בדירת מגורים, אשר התיקונים הדרושים בה מועטים ביותר, אף ירידת הערך שלה (בסכום של 24,700 ש"ח, סיכום הפיצוי על ליקויים שאינם ניתנים לתיקון עפ"י חוות הדעת והקביעה בסע' 13 לעיל) ביחס למחיר רכישתה (1,278,300 ש"ח, וראו: סע' 6 לכתב התביעה ונספח א' לו) נמוך ביותר (2% בערכים נומינליים). 16.3 אינני סבורה, כי הסכום של 50,000 ש"ח, שנדרש ע"י התובעים, סביר בנסיבות העניין. למקרא חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, בנסיבות הכוללות של העניין כמובא לעיל, אף בשים לב לגובה הנזק הממשי שנקבע ע"י המומחה כאמור, אני סבורה כי הסך של 3,000 ש"ח יבטא נכונה את הפיצוי ההולם. 17. סוף דבר 17.1 לפיכך, אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסך של 33,848 ש"ח (שהם סיכום חוות הדעת, כמובא בסע' 9.1 לעיל, בצירוף 1,500 ש"ח, כאמור בסע' 13 לעיל, ובצירוף 3,000 ש"ח, הנקובים בסע' 16.3 לעיל), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 28.4.11 (מועד הגשת חוות הדעת) ועד התשלום המלא בפועל. 17.2 בנסיבות העניין, אינני מוצאת כי על הנתבעת לשאת במלוא הוצאותיה של התובעת, נוכח הפער בין סכום התביעה המקורי (ככל שהוא נוגע לנזקים ישירים לתובעים, קרי: ליקויים וירידת ערך) לבין קביעות המומחה מטעם בית המשפט, ואני מקבלת טענות הנתבעת, כי עליה לשאת בהוצאות ריאליות עפ"י התוצאה. על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 3,000 ש"ח, וכן 4,000 ש"ח שכ"ט עו"ד. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. בניהליקויי בניה