החלטה 1. לפניי בקשה למחיקה ו/או לדחייה על הסף של תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה ותכנון, שהוגשה ביום 28.9.2004, וזאת מחמת העדר עילה והתיישנות. 2. המשיבים רכשו מחברת שיכון ופיתוח (הנתבעת 1) בית צמוד קרקע בראשון לציון, ביום 5.5.1996. 3. המבקשים שימשו כאדריכלי הפרויקט בו מצוי הנכס נשוא המחלוקת. טענות הצדדים 4. המבקשים טוענים, כי הטענות החוזיות, שעניינן הפרות חוזיות, ליקויים ו/או אי התאמות וביצוע לקוי הנטענות בכתב התביעה, מצויות במישור היחסים שבין המשיבים לבין הנתבעת 1, ולפיכך, כתב התביעה משולל כל עילה כנגדם. זאת ועוד, הטענות הנזיקיות אשר אינן מפורטות דיין אינן בהכרח בהיבט התכנון האדריכלי, ולפיכך אינן מצויות באחריות המבקשים. 5. עוד טוענים המבקשים להתיישנות הליקויים האדריכלים המופיעים בחוות הדעת הראשונה אשר הוזמנה על ידי התובעים ביום 15.7.1997, הואיל וחלפו 7 שנים מיום גילויים. כך גם לגבי הליקויים הנוספים המצויים בחוות הדעת השניה מיום 20.11.1998, בנוגע לדלת הממ"ד ולתכנון הגישה אל אגדי הגג, היות שהיו גלויים לעין בעת בדיקת המומחה מיום 15.7.1997. כן התיישנה על פי הנטען, עילת אי ההתאמה בשטח החניה, שהיתה ניתנת לגילוי בעת חתימת החוזה ולכל המאוחר ביום בו הועמדה הדירה לרשות המשיבים, וכן ליקוי תכנון גישה לאגדי הגג המנוי בחוות הדעת השלישית מיום 3.2.2002. 6. לטענת המבקשים, טענות כנגד אדריכל בנין ניתנות לגילוי על נקלה עם השלמת בניית הבית והעמדתו לרשות הקונה לבדיקתו, קרי מועד בדיקת הנכס לראשונה על-ידי מומחה המשיבים (15.7.1997). טענות המשיבים 7. המשיבים דוחים את טענת המבקשים להעדר עילה וטוענים, כי בכתב התביעה מפורטות ומוגדרות העילות, המחדלים והטענות כנגדם. לטענתם שימשו המבקשים כמתכנני וכעורכי הבקשה להיתר, ומתוקף תפקידם חלים עליהם הוראות חוק, תקנות, כללים מחייבים ותקנים המקובלים בענף הבניה, בין אם רשמיים ובין אם לא, אשר מטרתם לקבוע את הכללים לתכנון הבית והפיקוח על הביצוע על-פי התכנון. לפיכך, האחריות לליקויי התכנון נופלת לפתחם של המבקשים, הן על-פי הסכם ההתקשרות שנחתם בינם לבין הנתבעת 1 והן על-פי הדין, לרבות חובת הנאמנות החלה עליהם, לכאורה, כלפי המשיבים. וזאת, גם אם היו מעורבים בפרויקט בעלי מקצוע נוספים בתחומים שונים. 8. טוענים המשיבים, כי עילת התביעה נולדה, לכל המוקדם, במועד בו קיבלו המשיבים את החזקה בבית, קרי ביום 29.9.1997, הואיל וקודם לכן היה הבית בבניה ובלתי גמור ועדיין "לא הגיע יומו הראשון", ומכאן שהתביעה טרם התיישנה במועד שבו הוגשה. חלק מהליקויים, כגון ליקויי האיטום והרטיבויות הנובעות מהם, נתגלו רק בחלוף הזמן ולאחר מועד מסירת הבית לחזקתם והינם נזק מתמשך שטרם התיישן לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, ויש ליקויים, כמפורט בתגובה, שנתגלו, לכל המוקדם, בחוות הדעת השניה, מיום 20.11.1998. דיון 9. לפי תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"), על התובע לפרט בכתב התביעה את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה. עילת תביעה בהקשר זה, הינה מכלול העובדות המקימות לתובע זכות לסעד המבוקש לפי הדין (ד"ר י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמוד 133)(להלן: "זוסמן"). מן האמור בתקנה 13 לתקסד"א עולה, כי כתב התביעה צריך שיגלה עילה המחייבת את כל אחד מן הנתבעים, לפחות לחלופין, שאם לא כן, יימחק כתב התביעה לגבי אותו נתבע שכתב התביעה לא גילה עילה כנגדו (זוסמן, בעמ' 389). 10. על כתב התביעה להיות מנוסח כהלכה, באופן זה שיפרט כראוי את "העובדות המהותיות" המהוות את עילת התביעה. עובדות אלו צריכות תיאור עם כל הפרטים הנוגעים לענין, במיוחד כאשר התביעה מבוססת על טענה לרשלנות (זוסמן, בעמ' 135-136). 11. בית המשפט רשאי למחוק כתב תביעה אשר אינו מראה עילת תביעה בהתאם לתקנת 100(1) לתקסד"א. תקנה זו מיועדת למנוע בזבוז זמן שהיה נגרם לבית המשפט על-ידי בירור תובענה שתוצאתה ידועה מראש, ולעקור את התביעה מן השורש בטרם תישמע (זוסמן, בעמוד 384). 12. המבחן הקובע אם גילה כתב התביעה עילה או לא הוא, האם יהיה זכאי התובע לקבל את הסעד המבוקש על-ידו, בהנחה שיוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו: "...המבחן הקובע אם גילה כתב התביעה עילה או לא, הוא כך: "פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו". העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח, כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו, את כל "העובדות המהותיות" אשר פירש בו בהתאם לתקנה 9(5) ותקנה 71(א). אם אף ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז - ורק אז ­אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה. במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה טעם לגבות ראיות להוכחתה ולשמעה? כלפי תביעה כזו, מן הראוי שהנתבע יעלה את הטענה של חוסר עילה." (זוסמן, בעמוד 383-384). ראה גם: ע"א 788/76 ויטוריו חסון נ' פרברים בע"מ, פ"ד לא(2) 667, פיסקה 4, ע"א 3510/99 ראובן ולעס נ' אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נה(5) 826, 833-834. 13. עיון בכתב התביעה מלמד, כי תביעת המשיבים לסעד של פיצויים בגין הנזקים הנטענים בו מופנית כלפי כל הנתבעים, יחד ולחוד, ומושתתת על עילות נזיקיות, כגון רשלנות והפרת חובה חקוקה, ועל עילות חוזיות. 14. בכתב התביעה מצביעים המשיבים על המבקשים, כגורמים שתכננו את הפרויקט בו מצוי הבית נושא המחלוקת, וכן אלו שערכו, חתמו (ככל שנוגע למבקש 2) והגישו את הבקשה להיתר בניה. 15. המשיבים מייחסים למבקשים (כמו גם ליתר הנתבעים), מעשים ו/או מחדלים, אשר גרמו, לכאורה, לנזקים הנטענים, ביניהם, אי ביצוע עבודות התכנון, הבניה והפיקוח כיאות ותוך התעלמות מחוקים ותקנים הנוגעים לתכנון ולבניה, ביצוע עבודות אלו בחוסר מומחיות וכיוצ"ב. 16. המשיבים מבקשים לטעון, כי המבקשים (כמו גם יתר הנתבעים), התרשלו בביצוע חובותיהם המקצועיות וכי בשל כך נגרמו להם נזקים, כמפורט בחוות הדעת שצורפו לכתב התביעה, ו/או לא קיימו את החובות המוטלות עליהם על-פי הדין, לרבות חוקים, תקנות, הוראות ותקנים העוסקים בתכנון ובבניה וכן הוראות דין החלות עליהם כביכול מתוקף תפקידם כאדריכלי הנכס. 17. נכון הוא, כי המשיבים נמנעו מלפרט את הנסיבות העובדתיות הספציפיות הנוגעות למבקשים והסתפקו בהעלאת טענות כלליות, הן עובדתיות והן משפטיות, המיוחסות לכל הנתבעים גם יחד, ללא אבחנה בין נתבע זה או אחר. (יש לציין, כי בנוגע לעוולת הרשלנות, טוענים המשיבים בכתב התביעה טענה בדבר "הדבר מעיד על עצמו"). והוא הדין גם לגבי הליקויים המנויים בחוות הדעת שצורפו לכתב התביעה, אשר מיוחסים, על-פי לשון התביעה, לכלל הנתבעים. 18. יחד עם זאת, דעתי היא, כי בנסיבות דנן, אין הדבר עולה לכדי העדר עילה כנגד המבקשים, המצדיק את מחיקת התביעה כנגדם בשלב מקדמי זה. זאת, הואיל וכתב התביעה מניח את התשתית העובדתית, ולו המינימלית, כדי להקים עילה לכאורית כנגד המבקשים. 19. ידוע, כי ניתן לבסס עילה בנזיקין בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה כנגד גורמים שונים המעורבים בבניה, לרבות האדריכל (ת"א 1208/96 (ת"א) אלברט אוחיון ועוד 124 אח' ועוד 6 נציגויות בתים משותפים נ' חממי ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 28.7.2005) והאסמכתאות שם, א. ורדי בספרו דיני מכר דירות ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (תשנ"ז), בעמ' 56, 222, א. זמיר פירוש לחוקי החוזים - מכר (דירות)(בעריכת א' זמיר, א"מ ראבילו, ג' שלו, תשס"ב), בעמ' 756-757). 20. לפיכך, עילות נזיקיות עשויות לעמוד למשיבים כנגד המבקשים בהיותם בעלי המקצוע שעסקו בהקמת הנכס (במובן הרחב של המילה), ללא קשר לקיומה של מערכת יחסים חוזית בין הצדדים. 21. זאת ועוד, במישור היחסים שבין המבקשים לבין המשיבים, יכול ואחראים המבקשים כלפי המשיבים הן מכוח הסכם בין מי מהנתבעים לבין עצמם והן מכוח הדין, ולא מן הנמנע, כי ראיות כאלו ואחרות יטילו, באופן ישיר או עקיף, את האחריות גם לפתחם של המבקשים, בניגוד לעמדתם. 22. כפי שניתן להסיק מהאמור, הסוגיות המתעוררות בבקשה זו כרוכות בשאלות שבעובדה ובמשפט, בין היתר, בנוגע למקור הליקויים, האחריות ו/או החובה המוטלת על המבקשים לליקויים אלו וחלוקת האחריות בין הנתבעים (ואולי גם בינם לבין המשיבים). שאלות אלו תצטרכנה להידון לגופו של ענין ולאחר חקירה ודרישה, ואין מקומן בהליך מקדמי זה. בהקשר זה יצויין, כי בית המשפט מינה זה מכבר מומחה מטעמו, על-מנת שיחווה דעתו, בין היתר, ביחס לקיומם של ליקויים בנכס ומקורם וביחס לזהות הגורם האחראי לליקויים אלו. 23. ראוי לזכור, כי על בית המשפט לנהוג משנה זהירות כאשר הוא מבקש לעשות שימוש בסמכותו למחוק כתב תביעה מחוסר עילה, שכן מחיקה כאמור שוללת מהתובע את זכותו להביא את עניינו לפני בית המשפט. לפיכך, מקום שקיימת אפשרות, ולו אף אפשרות קלושה, כי התובע יזכה בתביעתו, אין נועלים את שערי בית המשפט בפניו (ראה לענין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל ואח' נ' אריה שני ואח', פ"ד לו(2) 151, בעמ' 155-156, כב' השופטת שטרסברג-כהן ברע"א 1689/97 גראונד א.ש. בע"מ נ' אדם טבע ודין, תק-על 97(2), 174, ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל ואח' נ' עיריית חיפה ואח', פ"ד מו(1) עמ' 470), ע"א 3510/99 ראובן ולעס נ' אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נה(5) 826, 833-834, זוסמן, בעמ' 38). 24. א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 138, מסביר מהי המדינית השיפוטית הראויה באשר לסילוק תובענה על הסף: "הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות המשפטית הרצויה, היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף 'הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה'. די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל-פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה". כן ראה ע"א 693/8 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו, פ"ד מ(2) 668, 671, שם נאמר: "...מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ופתרון ענייני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי, על כן, שבית המשפט יבכר תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק הקונקרטי, אולם אינו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות סביב אותו ענין". (ההדגשה שלי - ר.נ.) דברים אלו קולעים במיוחד לענייננו, כאשר עסקינן בתחום בו מקובל להטיל אחריות נזיקית על מספר גורמים, על-פי מידת תרומתם לכשלים שנתגלו, ובסוגי תביעות, בהם שכיחה למדי תופעה של צירוף צדדים נוספים לתביעה, לצורך ליבון כולל של סוגיית אחריות המעורבים לכשלים אלו. 25. ניתן לומר, אפוא, כי ישנה אפשרות, ולו קלושה, כי המבקשים חבים כלפי המשיבים בחבות, ביחד ולחוד עם יתר הנתבעים, ביחס לליקויים הנטענים, ומכאן, שאין מקום להורות בשלב זה על סילוק התביעה כנגדם על הסף. 26. אם, לדידם של המבקשים, לא פורטו כראוי הטענות המועלות כלפיהם בכתב התביעה, הרי שעומדים לרשותם כלים משפטיים שונים שנועדו לסייע לבירור העובדות, כדי שיוכלו להתגונן כראוי מפני התביעה, ובראשם - פרטים נוספים (וכן הודיות, שאלות, גילוי מסמכים ועיון בהם). יפים לענין זה דבריו של זוסמן, בעמ' 370, 372: "הבאת פרטים נוספים משמשת מטרה כפולה: צמצום והבהרה. ראשית: הפירוט מגדיר טענה כללית (ואולי סתמית) שבכתב הטענות, ומצמצם בדרך זו את השאלות השנויות במחלוקת... מטרתו השניה של פירוט התביעה היא, להודיע לנתבע ברורות, מה נטען נגדו, כדי שיוכל להוכיח את הגנתו..." ובהמשך, בעמ' 373-374: "פעמים משתבש הגבול בין ציון עובדה, הדרושה כדי להעמיד עילת תביעה שלמה, מצד אחד, ובין פירוט טענה עובדתית שנטענה, אך לא כראוי נטענה, מצד אחר. במקרה הראשון חסרה אחת "העובדות המהותיות", הדרושות לפי תקנה 71(א), ובלעדיה לא הראה כתב התביעה עילה, והוא עלול להימחק. במקרה השני, הראה אמנם כתב התביעה עילה, אך העובדות פורשו בו בצורה כה כללית, שהנתבע עלול לעמוד במבוכה, ומחוסר ידיעת הפרטים, לא יוכל להתגונן מפני התביעה כיאות. ובמקרה כזה, זכאי הוא לקבל פרטים נוספים ומפורשים יותר... במקרה הראשון הטיעון הנוסף משלים את העילה, שבלעדיו לא היתה קיימת, ובמקרה השני מצמצם הוא את העילה, שבלעדיו היתה כללית ורחבה מדי. כשאנו מדברים על "מתן פרטים נוספים ומפורטים יותר", הכוונה היא בעצם למקרה השני. כתב תביעה, הלוקה בחוסר עילה, לא על דרך של פירוט יתרפא..." 27. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, סברתי כי יש למחוק העילות החוזיות כנגדם, ככל שהן מבוססות על הפרת הסכם המכר שנחתם בין המשיבים לבין הנתבעת 1, ועל הפרת הוראות חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 וחוק המכר, תשכ"ח-1968. 28. לפי ניסוח כתב התביעה, מופנות עילות אלו כלפי הנתבעת 1, בהיותה חתומה על הסכם המכר ובהיותה היזם, המוכר והקבלן של הנכס על-פי חוקי המכר. 29. מאחר שניתן להניח, כי הנתבעת 1 היא זו הנושאת באחריות החוזית כלפי המשיבים מכוח הסכם המכר, ומאחר שהאחריות על-פי חוקי המכר אף היא חוזית במהותה, הרי שלא יכולים המשיבים לחסות בצילן של הוראות הסכם המכר וחוקי המכר בתביעתם כנגד המבקשים, אשר, כפי הנראה, לא נקשר ביניהם הסכם כלשהו. 30. מכאן, שהמשיבים אינם זכאים לתבוע את המבקשים בגין הפרה של הסכם המכר ובגין הפרה של חוק המכר (דירות) וחוק המכר. זאת, כיוון שגם אם יוכיחו את כל העובדות הנטענות בתביעה, לא יהיו זכאים להיפרע מאת המבקשים את הסעד המבוקש. 31. הואיל וכתבי הטענות המונחים בפני בית המשפט מלמדים, כי הצדדים חלוקים, בין היתר, בשאלת מקורם של הליקויים בנכס - האם ליקויי תכנון ו/או ביצוע, וכפועל יוצא מכך - גם בשאלת אחריותם של מי מהנתבעים בגינם, איני מוצאת טעם לדון כעת בסוגיית תחולת התיישנותם של הליקויים ביחס למבקשים. 32. למותר לציין, כי היה ותידחה התביעה כנגד המבקשים, כולה או חלקה, עלול/עשוי הדבר להיות כרוך בחיוב המשיבים בתשלום הוצאותיהם של המבקשים בגין ניהול ההליכים המשפטיים נגדם. התוצאה ההוצאות בגין בקשה זו בסך 1,500 ₪ + מע"מ על-פי תוצאות המשפט. בניהפיצוייםליקויי בניההתיישנות