ליקויי בניה דירה בקריית ביאליק

פסק דין 1. התובעים רכשו מהנתבעת דירת מגורים בשד' בן גוריון 63, קרית ביאליק, לפי הסכם מיום 7.12.95. התובעים הגישו תביעתם זו בשל ליקויי בניה בדירה. 2. הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו בית המשפט יפסוק בתביעה זו על בסיס המסמכים המצויים בתיק וסיכומי הצדדים. 3. עובדות הרקע 3.1 ההסכם לרכישת הדירה נחתם ביום 7.12.95. 3.2 ביום 19.6.97 קבלו התובעים את החזקה בדירה, ונערך פרטיכל מסירה (נספח א' לתצהיר התובע), חתום על ידי הצדדים. 3.3 לאחר כניסת התובעים לדירה ,גילו ליקויים נוספים בריצוף. גם ליקויי פרטיכל המסירה לא תוקנו לטענת התובעים. 3.4 התובעים הציגו 4 מכתבים מאוגוסט 97, בהם פנו אל הנתבעת בבקשה לביצוע הליקויים. (נספח ב' לתצהיר התובעים). התובע מאשר בתצהירו כי הנתבעת בצעה מספר תיקונים בדירה, אך עדייין נשארו ליקויים. 3.5 ביום 18.5.98 נערכה בקורת בדק ונערך מסמך ליקויים. כל הליקויים הרשומים בו הינם חדשים, למעט אולי מפסק מחליף לתאורת כניסה מעל הדלת. בדו"ח ביקורת בדק לא מופיעים הליקויים שהופיע בפרטיכל המסירה, שכן אלו כבר תוקנו. 3.6 ביום 31.8.98 העביר התובע לנתבעת חוות דעת מומחה לענין הליקויים הקיימים. 3.7 הנתבעת טענה כי מאז פרטיכל הבדק בקשה לבצע התיקונים בדירת התובע אך פניותיה לא נענו. הנתבעת צרפה מכתב שנשלח לתובעים ביום 25.10.98 בו היא מציינת שהיא עומדת על זכותה לבצע את תיקוני הבדק. (נספח ב'/ לתצהיר הנתבעת ) (תצהיר הנתבעת הוגש כשהוא לא חתום ). 3.8 במהלך חודש נובמבר 98 אפשר התובע לבצע את התיקונים. בעוד הנתבעת טוענת כי בצעה את כל התיקונים,והציגה את פרטיכל הבדק כאשר ליד כל תיקון ליקוי חתום התובע,(נספח ג' לתצהיר הנתבעת), טוען התובע כי הנתבעת ערכה ליטוש במרצפות הסלון, תקנה נקודת חשמל בכניסה, ונתנה זיכוי בעבור ברז. התובע טוען כי שאר הליקויים הרשומים לא טופלו, עובדה שנסתרת בחתימתו על גבי תיקוני הליקויים בדו"ח הבדק השנתי. 3.9 בחודש ינואר 99 שלח התובע מכתב לנתבעת באמצעות בא כוחו, בו הוא נותן ארכה של 90 יום לנתבעת לתקן את הליקויים על פי חוות הדעת, אבל אפשרות התיקון הוגבלה בתנאים כמו למשל, שתוכנית התיקון המפורטת של הנתבעת לגבי כל פרט ופגם תוגש מראש לתובע ותאושר על ידי המהנדס מטעמו . במכתב תשובה מפברואר 99 מציינת הנתבעת כי מאז מאי 98 התובע מתעלם מפניות הנתבעת לביצוע התיקונים עד שאלו התאפשרו על ידי התובע בנובמבר 98, ותוקנו במלואם. הנתבעת חוזרת ומציינת כי היא נכונה לבצע תיקונים נוספים, ומציינת את פרטי איש הקשר שלה לצורך כך. בפברואר 99 ערכו נציגי הנתבעת ביקור בדירה. ביום 12.4.99 התקבל מכתב הנתבעת לפיו היא מגיבה לחוות הדעת, מציינת כי הדייר התערב בביצוע שיפוצים שונים, ומודיעה על מספר תיקונים שתבצע (כמו צביעת משקוף התקנת מעקה להבטחת גובה מינימלי, ליטוש מקומי וכו'. (נספח ו' לתצהיר התובע) 3.10 ביום 28.4.99 הודיעו התובעים במכתב לנתבעת כי אומנם הם טוענים שקיימים ליקויים נוספים, אך מוכנים לתיקון הליקויים, אלו שהנתבעת מסכימה לתקן. (נספח ז' לתצהיר התובע). 3.11 עד אוגוסט לא בוצעו התיקונים. הנתבעת שלחה מהנדס לדירה אשר בדק את הדירה באוגוסט 99, ולאחר מכן בצעה הנתבעת עבודות תיקון בדירה. התובע טוען כי בזמן התיקונים עבר עם משפחתו לבית מלון, שכן דובר בליטוש הרצפה, אלא שלטענתו הפועלים בקשו ללכת לפני שסיימו את העבודה אך הוא דרש מהם לסיים את כל העבודה. הפועלים הלכו. 3.12 התובע הגיש תביעתו לבית המשפט ביום 19.6.00. 3.13 בדצמבר 2003, 9 חודשים לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית המשפט, בקשה הנתבעת לתקן את הליקויים בבית התובעים, אך התובעים סרבו לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים. 4. חוות דעת מומחה 4.1 מומחה מטעם בית המשפט אשר בדק את הדירה ביום 30.9.02 , הגיע למסקנה כי תיקון ליקויי הבניה בדירה על ידי איש מקצוע חיצוני מגיע לסכום של 4175 $. לכך יש להוסיף 5% עבור פיקוח הנדסי. המומחה ציין כי חלק מהליקויים שמצא, לא ניתן לקבוע ודאית כי הם באחריות הקבלן המבצע שכן התובע בצע שינויים במקום שהם פרי יוזמתו. 4.2 הצדדים הפנו למומחה שאלות הבהרה, אשר נענו. 4.3 הצדדים מעלים מספר שאלות שבמחלוקת לגבי ממצאי המומחה, ואדון בהן אחת לאחת. א. רצפת תא המקלחת - (ס' 3.1.א') התובעים בצעו שינויים ברצפת תא המקלחת קודם לביקור המומחה, ולכן אין לו ממצא עובדתי לענין זה. התובע טוען בסיכומיו כי התיקון בוצע על ידו לצורך תיקון השיפוע הלקוי. מומחה התובע, אשר בדק את המקום קודם לביצוע התיקון איננו מציין מה השיפוע הקיים. (הוא מציין כי השיפוע הנחוץ הוא 2% ובפועל זה לא כך, אך אין הצהרה על ממצא עובדתי המתאר את רמת הסטייה.) לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת בגין ראש נזק זה. ב. ריצוף חדר הורים - (ס' 3.1 ג' ד' ) המומחה קבע כי יש להחליף 2מ"ר בחדר בעלות של 50$ למ"ר, אך באם לא יימצא ריצוף זהה, יש להחליף את הריצוף בחדר כולו. שטחו של החדר הוא 40 מ"ר. מדובר בבניה משנת 96. היום 10 שנים לאחר מכן, הסבירות שיהיה ריצוף זהה נמוכה במיוחד, מה גם שהריצוף הקיים צובר את גוון היושן שלו, שלא ניתן למצוא בריצוף חדש. לפיכך, עלות החלפת הריצוף בחדר כולו, הינה בסך כולל של 2000$. המרצפות הרטובות נמצאות באזור דלת חדר מקלחת הורים, שם בצעו התובעים שינויים. טענות הרטיבות לא היו קיימות בדו"ח הבדק, דהיינו טרם ביצוע שינויים על ידי התובעים. בשל הספק בנקודה זו אני סבורה שיש לפצות את התובעים בסכום של 1000$ בגין ליקוי זה. ג. דלת הכניסה לדירה - ( ס' 3.2 א' ) המומחה ציין כי העדר תעודת תקן לגבי כנף הדלת, הנכונה ליום התקנתה, תחייב בהחלפת כנף, בסך של 1300$ . לא הוצגה תעודת תקן. המומחה הסביר כי במחיר שנקב כלולות גם עבודות הלוואי המתחייבות מההחלפה. (ראו תשובתו לשאלת ההבהרה מטעם הנתבעת). לפיכך, הפיצוי בראש נזק זה הוא בסך 1,300$. ד. רטיבות במשקוף חדר רחצה הורים - (ס' 3.2 ג' ) ממצא זה מופיע בחוות דעת מומחה התובעים שבדק את המקום עוד קודם לביצוע שינויים על ידי התובעים. לפיכך בתיקון זה תשא הנתבעת (בסך 100$). ה. גוף תאורה בלתי תקני בממ"ד - (ס' 3.4ז' ) המומחה מצא כי הדייר התקין תאורה חדשה בממ"ד. לא הוכח כי לא סופק במקור גוף תאורה תקני במועד מסירת הדירה. אין לכך ביטוי בפרטיכלים ראשונים של הליקויים. ו. כיור השירותים - (ס' 3.7 א' ) - המומחה המליץ על פיצוי בגובה ההפרש בין שני הכיורים ,שכן הותקן כיור במידות קטנות יותר. התובעים זכאים להחלפת הכיור לגודל שהובטח, בעלות של 80$. 4.4 לפיכך, עלות התיקון לפי ממצאי המומחה והמפורט לעיל, מגיעים לסך של 4670$ . לסכום זה יש להוסיף מ.ע.מ וכן תוספת של 5% פיקוח הנדסי. 5. לענין זכות התיקון 5.1 העובדות מדברות בעד עצמן. אומנם באופן כללי הביעה הנתבעת נכונות לבצע תיקונים, ואלו גם בוצעו מזמן לזמן, אלא שעובדה היא שמיום מסירת הדירה 19.6.97 ועד אוגוסט 99 עד לא נשלמה תוכנית ביצוע התיקונים, והראייה שלא נשלמה למעשה גם במועד הגשת התביעה, וכפי שנקבע במועד ביקור המומחה בדירה ספטמבר 2002. נסיונות התיקון מצד הנתבעת ארכו תקפה של למעלה משנתיים , כאשר התיקונים נמשכים למרות פניות הדייר על פני תקופה ממושכת, אינם ממוקדים, ואינם מבוצעים לגבי המכלול הנטען, אלא רק לגבי ליקויים שבוחרת הנתבעת לתקן. אין בכך משום עמידה בחובת ביצוע התיקונים. 5.2 וראו לענין זה דברי כב' השופט זמיר - "המערערת ביקשה שתינתן לה עצמה האפשרות לתקן את הליקויים. אך בית המשפט סירב. הוא הצביע על "הסחבת והנסיונות הכושלים לתיקון הליקויים שהיו מנת חלקם של התובעים במשך תקופה כה ארוכה." לכן החליט כי זכותם של המשיבים היא לקבל מן המערערת פיצויי כסף לבצע את התיקונים בעצמם. בדרך כלל ענין הוא לשיקול הדעת של בית המשפט קמא אם ראוי, בנסיבות המקרה, לתת לצד הנפגע סעד של אכיפה או סעד של פיצויים. בית המשפט קמא לא טעה כאשר בחר, בנסיבות המקרה, בסעד של פיצויים. " עא 90 / 4445 "עמיגור" (ניהול נכסים) בע"מ נ' יצחק מאיוסט ו-ו-39 אח', עמוד 6. 5.3 בצד הוראת חוק המכר המחייבת את הקונה ליתן הזדמנות נאותה לקבלן לתיקון, עומדת התחייבות הקבלן לתקן את הליקויים תוך זמן סביר. זכות התיקון נשמרת לקבלן המבצע כאשר הינו מודה בליקויים הנטענים וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית. כשאין התנגדות מטעם הדייר לאפשר ביצוע התיקונים, הרי שניתן למדוד את רצינות הקבלן לפי תוצאות הביצוע. 5.4 למותר לציין שהתעוררות הנתבעת בדצמבר 2003 בהצעתה לתקן את הליקויים, אין בה כדי להשיב לה את זכות ביצוע התיקונים המקורית שהנתבעת אבדה אותה עוד קודם לכן , כפי שתואר לעיל. 5.5 בנסיבות מקרה זה לא מצאתי לנכון לאפשר היום, בפתחה של שנת 2006, ליתן אפשרות תיקון לנתבעת לגבי ליקויים שהנתבעת יודעת על קיומם משנת 1998, ולמרות נסיונות כאלו ואחרים מצדה, ועל אף שהתובעים נתנו הזדמנות נאותה לתיקון, לא הואילה לתקן הליקויים עד למועד הגשת התביעה. 6. הוצאות שונות 6.1 התובעים טוענים כי לצורך ביצוע העבודות יהיה עליהם לעזוב את הדירה. המומחה בחוות דעתו לא ציין כי על התובעים לעבור לדיור חלוף לתקופת ביצוע התיקונים, ואף לא נשאל על כך בשאלות הבהרה. לא מצאתי לנכון לקבוע לתובעים פיצוי בראש נזק זה. 6.2 התובע טוען להפסד ימי עבודה בגין המצאות בדירה בזמן התיקונים. משנקבע סכום פיצוי לצורך העסקת מפקח הנדסי. אני קובעת בראש נזק זה סכום גלובלי נוסף של 1000 ₪. 6.3 בגין עוגמת נפש אני קובעת לתובעים פיצוי בסכום של 7,500 ₪. 7. לסיכום 7.1 על הנתבעת לפצות את התובעים בסכום של 5737 $ שהם בשקלים היום סכום של 26,986 ₪, וכן בסכום נוסף של 8500 ₪, וסה"כ 35,486 ₪. 7.2 לסכום זה יש להוסיף תשלום שכ"ט ב"כ התובעים בסך של 7000 ₪ + מ.ע.מ, וכן החזר האגרה והוצאות המומחים. 7.3 התשלום בתוך 30 יום מהיום. בניהמקרקעיןליקויי בניה