עתירה לביטול תוכנית בניה

פסק דין העותרת עתרה לביטול החלטות המשיבות לדחות תכנית מפורטת מס' 9/122/03/6 אשר הוגשה על ידה (להלן:"תכנית העותרת") במטרה לשנות תכנית מס' 8/122/03/6(להלן: "התכנית התקפה"). א. הרקע העובדתי 1. העותרת היא בעלת זכויות במקרקעין הידועים כמגרש 17 והמהווים חלק מחלקה 63 בגוש 2203, בצומת ראם(מפגש מסמיה) (להלן: המקרקעין). המקרקעין ממוקמים בצדו הדרום מזרחי של צומת בני ראם, בקירבת מפגש כביש מס' 3 וכביש מס' 40. בצדו הדרומי של כביש מס' 3 קיים מפרץ חניה ובו תחנת אוטובוס, טרמפיאדה לחיילים ותא טלפון ציבורי. על המקרקעין ממוקם עסקה של העותרת הידוע בשם "מפגש ראם", שעיקר עיסוקו ממכר מזון ושתייה מסוגים שונים(להלן: העסק"). עד לאחרונה הייתה במקום דרך גישה שרוחבה כ-10 מ' המסתעפת דרומה ומערבה מכביש מס' 3 ומובילה אל בית העסק, לדרך זו לא היה אישור סטטוטורי. 2. התכנית התקפה אשר אושרה ונכנסה לתוקף ביום 31.12.00, הוכנה ביוזמת המעוצה האזורית יואב(להלן: "המועצה האזורית) ונועדה להסדיר את הכניסה למתחם אזור התעשייה ומשרדי המועצה האזורית המצויים בחלקה הדרומי מזרחי של צומת ראם. כותרתה של התכנית הנה "הסדרת כניסה חדשה למתחם תעסוקה ולמשרדי המועצה". 3. בין יתר הוראות התכנית התקפה בוטלה דרך הכניסה למתחם שהייתה קיימת בפועל ושעברה ליד העסק. דרך הכניסה החדשה למתחם הורחקה מהצומת בכ- 500 מטר והיא מסתעפת מהדרך הראשית מס' 3. 4. בחודש יוני 2002 הגישה העותרת למשיבה 1 את תכנית העותרת כאשר בכותרת התכנית צוין כי מטרת התכנית "ביטול דרך צדדית מס' 1 שינוי חלק מתוואי דרך כביש מס' 3" ה"דרך צדדית מס' 1" שביטולה התבקש היא דרך הכניסה החדשה שתוכננה על פי התכנית התקפה. מטרתה של התכנית - כמפורט בעתירה הנה - הסדרת דרך גישה וכניסה לבית העסק, וכן, הזזת תוואי כביש מס' 3 צפונה ממיקומו על פי התכנית התקפה. 5. המשיבה 1 דנה בתכנית העותרת וביום 23.7.02 החליטה לדחות את התכנית. נימוקי המשיבה 1 היו: "א. נימוקים טכניים- התכנית אינה ערוכה על פי חוזר מנכ"ל הקובע את התנאים המינימליים לקבלת תכנית- כגון הגשתה על רקע מדוד. כמו כן התכנית שמתיימרת לבטל את התכנית 8/122/03/06 למעשה מרחיבה את תחומה וכוללת תכניות נוספות כגון 2/122/03/6. ב. התכנית מבטלת ייעודים קיימים כגון מסחר במגרש 55. ג. התכנית מתעלמת מהמחלף בצומת ראם והמגבלות המוכתבות על ידו למקום הכניסה למתחם יואב שנקבע בתכנית 250/03/6. ד. התכנית אינה מציגה פתרון תנועה לכלל המתחם, לרבות גישה למגרש 17 בגוש 2604 הגובל בתכנית". 6. העותרת הגישה עתירה כנגד החלטת המשיבה 1. בהסכמה העתירה נמחקה על מנת לאפשר לעותרת לפנות למשיבה 2. ביום 3.2.03 קיימה המשיבה 2 דיון בהשגת העותרת. החלטת המשיבה 2 הייתה לדחות את ההשגה ואת תכנית העותרת. נימוקיה של המשיבה 2 היו: "א. ראשית דבר סעיף א' להחלטת הוועדה המקומית בדבר "נימוקים טכניים" בדין יסודו שכן התכנית אינה ערוכה על רקע מדידה כנדרש ומהווה למעשה הרחבה של תכנית 8/122/03/6, באופן בו הנה מהווה שינוי לתכניות אחרות וזאת תוך ביטולן למעשה בשטחים הרלוונטיים ומבלי לקבוע הוראות חדשות. ב. לגבי החלטת הוועדה כי התכנית מבטלת יעוד למסחר במגרש 55, הרי שהדבר אינו עולה מבדיקת תשריט התכנית התקפה לפיה מגרש 55 ייעודו שצ"פ כפי שאכן הוצג בתכנית. ג. לגופם של דברים, החלטת הוועדה המקומית לפיה התכנית מתעלמת מהמחלף המתוכנן בצומת ראם על המשתמע ממנו, לרבות לעניין הכניסה למתחם יואב, סבורה הוועדה כי צדקה הוועדה המקומית שכן התכנית התקפה שמספרה 250/02/6 נותנת ביטוי בנספח התנועה, למיקומם הנכון של דרכי גישה/כניסות מכביש מס' 3 בשים לב למיקומו של המחלף המתוכנן לצומת ראם, ואשר על בסיסו הוכנה התכנית אותה מבקשים לבטל. כך גם החלטת הוועדה לפיה התכנית אינה מציגה פתרון תנועה לכלל המתחם, לרבות גישה למגרש 17 בגוש 2604 הגובל בתכנית וממחישה את הפגם התכנוני היסודי בתכנית שכל כולה ניסיון לקבוע הסדרי תנועה מחד תוך פגיעה ממשית בהסדרי תנועה תקפים מאידך. ד. מהאמור לעיל עולה כי החלטת הוועדה המקומית בדין יסודה וכן היה מלכתחילה מקום לדחות את התכנית כפי שהוגשה". 7. כנגד שתי ההחלטות האמורות של המשיבות הגישה העותרת את עתירתה. בנפרד מהעתירה, הגישה העותרת ביום 4.4.02, תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965, בגין התכנית התקפה, עולה מהעתירה כי בעת הגשתה טרם הוכרעה תביעת הפיצויים. אתייחס להלן, לטענות העותרת. ב. לא היה מקום לדחות תכנית העותרת מנימוקים טכניים 8. לטענת העותרת, לא היה מקום לדחות את תכניתה מטעמים טכניים כפי שפורטו בהחלטות המשיבות, שכן, תכניתה הוגשה "על רקע מיפוי התכנית הפוגעת, שהיא עצמה נערכה על רקע מדוד". מקובלת עליי תשובת המשיבה 1 כי אין המדובר בנימוקים טכניים אלא כי מדובר ב"ליקויים יסודיים ובעלי חשיבות". תכנית העותרת מתייחסת למקרקעין שבהם אין לה כל זכויות. התכנית מתעלמת מתכנית עתידיות לאזור - הכוונה למחלף המתוכנן בצומת ראם. התכנית הוגשה בניגוד להוראות בדבר קבלת תכניות - למשל לא נערכה על רקע מדידה כנדרש, ואינה משקפת רקע סטטוטורי מאושר, באופן שיש בה שינוי לתוכניות אחרות מבלי שקבעה הוראות חדשות. יחד עם זאת, ברור כי כאשר מדובר בליקויים טכניים אין מניעה כי עניין זה יתוקן. ג. חוסר הבהירות בתקנון התכנית התקפה פוגע בזכות הטיעון של העותרת 9. לטענת העותרת סעיפים 5 ו-9(ב),(ג) בתקנון התכנית התקפה נוסחו בצורה בלתי ברורה "סעיפים אמורפיים" ולכן, זכות הטיעון שלה נפגעה. לא מצאתי כי ניסוחם של סעיפים יש בו כדי לפגוע בזכות הטיעון של העותרת. בסעיף 5 לתקנון התכנית התקפה, נקבעה מטרת התכנית שהיא "יצירת מסגרת תכנונית להתוויית דרך גישה מדרך ארצית מס' 3 למתחם תעסוקה ומשרדי המועצה האזורית...". סעיף 9, ב ו-ג, עניינו הראות העבודה לביצוע, היינו העתקת תשתיות וכו'. תכניתה של העותרת עניינה שינוי דרך הכניסה למתחם המועצה האזורית ולעניין זה הדברים בתקנון ברורים. ד. התכנית התקפה הנה פגיעה בלתי סבירה בזכות הקניין של העותרת 10. לצורך הדיון בעתירה זו, ומבלי שיהיה בכך כדי להביע דעה לכאן או לכאן- אניח, כטענת העותרת, כי התכנית התקפה פוגעת בקניינה. 11. נשאלת השאלה האם בנסיבות הפגיעה היא בלתי סבירה, או האם ההחלטות, שאותן תוקפת העותרת, התקבלו לאחר שנשקלו כל השיקולים הרלבנטיים ונעשו האיזונים הנדרשים. אל מול הפגיעה הנטענת על ידי העותרת העלו המשיבות טענות בדבר הצרכים שלהם ניתן מענה בתכנית התקפה. בין היתר, נטען כי התוכנית התקפה נועדה להסדיר כניסה לכל מתחם אזור התעשייה והמשרדים של המועצה האזורית, תוך מתן פתרון לבעיות תחבורה ובטיחות הנוגעות לכניסה ויציאה מהמתחם, וכן מתוך תאום עם מע"צ ותכניות קיימות ועתידיות. כן נטען על ידי המשיבות כי על פי הוראות תמ"א 3 יש להרחיק דרכי גישה מדרכים ראשיות מרחק של 300 מטר מהצומת. על פי התוכנית התקפה דרך הכניסה למתחם איזור המועצה הורחקה 500 מטר מהצומת, בעוד שלפי תוכנית העותרת, אמורה דרך הכניסה למתחם, המוצעת על ידה, להיות מרוחקת אך 250 מטר ממרכז הצומת. בניסיון לאזן בין הפגיעה הנטענת בעותרת כתוצאה מהתכנית התקפה, לעומת מטרותיה של אותה תכנית, לא מצאתי, כי החלטתן של המשיבות, אשר דחו את תכניתה של העותרת, לוקה בחוסר סבירות המצדיקה התערבות של בית המשפט. 12. הועלו על ידי העותרת בתשובתה להשלמות הטיעון של המשיבות, טענות כאילו בתוכנית אחרת, בר/265, מתוכננת דרך צדדית מכביש 3 במרחק קצר יותר מ- 300 מטר מהצומת של כביש מס' 3 וכביש מס' 40. לטענת העותרת, עולה מהאמור שפרט לכך שהיא מופלית לעומת אחרים, אזי אין לראות בהוראות תמ"א 3 והוראות מע"צ בדבר שמירת מרחק של 300 מטר מצומת לדרך צדדית, כהוראות שלא ניתן לסטות מהן. העותרת לא טענה כי העלתה את הטענות האמורות בפני המשיבות כאשר הציגה בפניהן את תוכניתה - כך שהן יכלו להביא, בין יתר שיקוליהן, את טענות העותרת באשר לתוכנית בר/265. משהועלו על ידי העותרת הטענות בדבר תוכנית בר/265 בשלב המאוחר של תשובה להשלמות טיעון מצד המשיבות, הרי שממילא לא ניתנה להן האפשרות להגיב עליהן, ולפיכך, לא אוכל להתייחס אליהן. 13. העותרת אף טענה כי תוכניתה טובה יותר מהתוכנית התקפה, ולכן, לא היה סביר לדחותה. בין היתר טענה העותרת כי תוכניתה טובה יותר מהתוכנית התקפה, מאחר שהתוכנית התקפה אישרה שינויים רק בקטע אחד של כביש 3 מבלי לבחון מה תהיינה ההשלכות מהסתת הכביש בשאר קטעיו, בעוד השינויים המוצעים בכביש 3 שבתוכניתה משתלבים עם הסביבה, תוך התחשבות בזכויות העותרת. כידוע, בית המשפט אינו "מתכנן על" ולכן טענות אלה של העותרת אינן ממין הטענות שראוי שבית המשפט יזקק להן. לא על בית המשפט להחליט איזו מהתוכניות עדיפה - מההיבט התכנוני. (ראו לעניין זה ע"א 8797/99 חנן אנדרמן ואח' נגד ועדת הער המחוזית לפי חוק התכנון והבניה -חיפה ואח', פ"ד נו(2) 466, 474). ה. טענות העותרת כי לא נשקלו על ידי המשיבות כל השיקולים הראויים 14. בדחותן את תוכניתה, טענה העותרת, לא שקלו המשיבות את כל השיקולים הראויים, בהם זכויות העותרת והפגיעה בה, כתוצאה מהתוכנית התקפה. מכך שהמשיבות דחו את תוכנית העותרת, עדיין אין ללמוד כי התעלמו מהשיקול - שהינו שיקול רלבנטי בין מכלול השיקולים שהיה עליהן לשקול - ושעניינו זכויות העותרת וטענותיה בדבר הפגיעה בהן. המשיבות פירטו את מכלול השיקולים שהדריכו אותן בקבלת החלטותיהן - חלקם פורטו לעיל. לא מצאתי כי יש לדחות טענת המשיבה 2 כי בין השיקולים שנשקלו על ידה לצורך קבלת החלטתה נשוא העתירה, היה גם עניינה של העותרת. לכן, אין לומר כי לא נשקלו השיקולים הראויים בטרם התקבלו ההחלטות נשוא העתירה. ו. סוף דבר 15. משלא מצאתי עילה לקבל העתירה ולהתערב בהחלטותיהן של המשיבות, העתירה נדחית. העותרת תשלם לכל אחת מהמשיבות שכ"ט עו"ד בסכום של 2,500 ₪. תוכנית בניהבניה