מהי תקופת ההתיישנות במקרקעין ? סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע כי התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תביעה היא כדלקמן: בתביעה בשאינו מקרקעין - שבע שנים; בתביעת במקרקעין - חמש עשרה שנה; אם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכויות קניין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכויות הקנין) - עשרים וחמש שנה. חוק ההתיישנות בוחן את מהות הזכות עליה מבוססת עילת התביעה. הגדרת "מקרקעין" בחוק ההתיישנות, רחבה יותר מאשר הגדרת "מקרקעין" בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. כל תובענה הבאה לשרת את האינטרס של רישום הזכות בלשכת רישום המקרקעין, נחשבת כ"תובענה במקרקעין" לעניין חוק ההתיישנות. אף תובענה לאכיפת חיוב חוזי להענקת זכות במקרקעין מוסדרים, נחשבת ככזו. בית המשפט פסק כי לעניין הגדרת "תובענה במקרקעין" לפי חוק ההתיישנות - העובדה כי הזכויות הנדונות הינן אובליגטוריות, אינה משנה דבר. החלת דין שווה על זכויות רשומות וזכויות שאינן רשומות משרתת גם מדיניות שיפוטית ראויה: מדיניות משפטית ראויה צריכה לכוון לכך שלא תהיה הפליה ולא יווצר מצב שבשל שני סוגי תביעות דומות מבחינת עובדות נגיע לתוצאות שונות לגמרי רק עקב רישום או אי רישום של הזכות. תביעה במקרקעין יכולה להתבסס על "זכויות אובליגטוריות" ובלבד שהיא נועדה בסופו של דבר לשנות את מצב הזכויות הקנייניות ולא כאשר התביעה מתחילתה ועד סופה נשארת בתחום האובליגטורי. מקרקעיןהתיישנות