פסק דין 1. המערערת ילידת 1980. במהלך שירותה הצבאי, הוחמרה אצלה פגימה ריאתית מולדת ונקבע, כי ההחמרה הינה כתוצאה ועקב השירות כדי שיעור מחצית מדרגת נכותה הכוללת. 2. ועדה מחוזית מיום 3.5.07 מצאה, כי המערערת סובלת מהפרעה אוורורית קלה המגיעה באופן כולל לדרגה של 10% נכות לפי סעיף 5 (ו) 2 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב] תקנות בדבר מבחנים לדרגת נכות, דהיינו נכותה בגין השירות הצבאי בסעיף זה מגיעה לכדי 5% נכות. כמו כן מצאה הוועדה המחוזית, כי הצלקת אשר נותרה לאחר ניתוח כריתת אונה שבוצע למערערת הינה צלקת ללא הפרעה תפקודית המזכה אותה סך הכל ב-1% נכות, דהיינו 0.5% על חשבון השירות. 3. המערערת ערערה לוועדה הרפואית העליונה הן לענין הנכות הריאתית והן לענין הנכות הצלקתית. בפני הוועדה הרפואית העליונה הונחה חוות דעתו של ד"ר ויילר, מומחה למחלות ריאה, אשר ערך למערערת בדיקות נפחי ריאה ודפוזיה וצירף את תוצאותיהן לוועדה הרפואית העליונה. 4. הוועדה הרפואית העליונה התכנסה לדיון בענינה של המערערת ביום 7.8.07. הוועדה שמעה את תלונות המערערת, בדקה את המערערת, עיינה בחוות הדעת הרפואית של ד"ר ויילר מיום 14.3.07 ו -5.8.07 וכן בממצאי בדיקות הריאה שנערכו למערערת. 5. ד"ר ויילר ציין בחוות דעתו, כי סעיף 5 (ו) לתקנות דלעיל איננו מתאים ומדויק לפגימה הקיימת אצל המערערת, שהיא: "ירידה ב-TLC, ב-RV, ובדפוזיה בעקבות כריתת אונה" ומצא לנכון לעשות שימוש בפריט 5 (ו) 4 באופן מותאם, ומבקש לקבוע למערערת נכות מותאמת של 30% (דהיינו, המשתמע מכך - 15% על חשבון השירות). כבר כאן המקום להתייחס לטענתו של ב"כ המערערת, כי ד"ר ויילר מצא אצל המערערת הפרעה אוורורית קלה. אלא שאין בחוות הדעת של ד"ר ויילר ממצא כזה והוא מסתמך למעשה על תוצאות הבדיקות אשר צירף אותן לחוות דעתו, מבלי לפרט את שמות ממצאיו בלשון התקנות. 6. הוועדה ציינה לגבי תוצאות דו"ח תפקוד ריאה מלא שבוצע על ידי ד"ר ויילר למערערת במסגרת חוות דעתו, כי הוא תקין: "הקיבולת הכללית (TLC) היא תקינה. 91% מהמצופה. הקיבולת החיונית (VC) תקינה. 105%. ה-FRC תקין. 100% מהמצופה. תפקוד ריאה ממרץ 2003 גם הוא תקין. על פי הבדיקה של הריאות ותפקודי הריאה קיים פיצוי מלא על אובדן חלק מרקמת הריאה ואין מגבלה פיזיולוגית או תפקודית". לענין הצלקות קבעה הוועדה הרפואית העליונה, כי התובעת מתלוננת על רגישות אזורית סביב הצלקת, אך: "תלונותיה על כאבים ורגישות לא מוסברים על ידי ממצאים אופיניים בבדיקת הצלקת. אין הגבלה בתנועות בית החזה או הכתף השמאלי עקב נוכחות הצלקות". לפיכך, קבעה הוועדה כי היא דוחה את הערעור והשאירה את אחוזי הנכות כפי שנקבעו על ידי הוועדה המחוזית. 7. ב"כ המערערת טוען, כי לא נעשה שימוש נכון במבחן שהתאימה הוועדה למצבה של המערערת. אלא שעיון בנוסח התקנות ובהחלטת הוועדה מלמד, שיש לדחות טיעון זה. סעיף 5 (ד) לתקנות הנכים דלעיל קובע: "מצב אחרי פציעה או ניתוח ריאה - אחוזי הנכות יקבעו בהתאם לליקוי תפקודי והפרעות לפי סעיף קטן ו'". מכאן, שיש להתאים במקרה של המערערת את מבחן הנכות לפי תפקודי הריאה, כפי שמפורשים בסעיף קטן ו'. מתוך הסעיפים מצאה הוועדה לנכון להשאיר על כנו את הסעיף שייחסה הוועדה המחוזית שזה נוסחו: "ממצאים רנטגניים משמעותיים עם הפרעה אוורורית קלה ללא היפוקסמיה (VC יותר מ-70% מהנורמה)". על פניו, ממצאי הוועדה תואמים למבחן הסעיף ואין מקום להתאים סעיף שונה שדרגת נכותו גבוהה יותר נוכח תוצאות הבדיקות שערך המומחה מטעם המערערת למערערת. 8. גם לגבי נושא הצלקות הוועדה בדקה את המערערת, התייחסה לנושא הצלקות ומצאה, כי אין הפרעה תפקודית כלשהי. מדובר בקביעה רפואית הנמצאת בשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה הרפואית. 9. וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". 10. בנסיבות אלו, הערעור נדחה. 11. התיק הרפואי של המערערת מוחזר במעמד הדיון לידי ב"כ המשיב. צבאהחמרת מצבשירות צבאי