החלטה ביום 16.8.04 ניתנה החלטת הועדה אשר דחתה את ערעור המערער על החלטת קצין התגמולים מיום 30.6.98 לפיה אין קשר בין מחלת טרשת נפוצה ממנה הוא סובל לבין שירותו הצבאי (להלן: "ההחלטה הראשונה"). המערער ערער על ההחלטה הראשונה ובית המשפט המחוזי החזיר את התיק לוועדה על מנת שתבחן מחדש את האירועים שעברו על המערער בתקופת שירותו הצבאי ותיתן החלטתה שוב. בית המשפט המחוזי תיאר בפרוטרוט את האירועים שעבר המערער במסגרת שרותו הצבאי בעמודים 6-7 לפסק דינו. בית המשפט המחוזי גם ציין כי האירועים הללו לא נסתרו בחקירתו הנגדית ולגבי רבים מהם לא נשאל כלל (עמוד 7 לפסק הדין). בית המשפט המחוזי פרט בפסק דינו את האירועים הבאים: בעת שירותו במחנה "עופר" היה המחנה נתון לירי מתמשך מצד חוליות טרור פלשתיניות, ומחסן חלקי החילוף שבו שהה המערער זמן רב במסגרת תפקידו כמכונאי היה נתון להתקפות ירי רבות. בתחילת חודש אוקטובר 2000 הפגיז חיל האויר את העיר רמאללה והוטל עוצר יציאות על המחנה לנוכח המצב הבטחוני המסוכן ואירועי הירי הרבים. בכל יום ניתנו למערער הוראות פתיחה באש ונמצאו קליעים מירי חוליות הטרור. המערער אף היה עד לרכב שנסע בתוך המחנה ונפגע באחד מאירועי הירי. על המערער הוטל להיות מספר פעמים בחודש נגד תורן שאחראי על מערך השמירה. במסגרת תפקיד זה היה עליו, בין היתר, לפקח על עבודת השומרים, לדאוג שהם פועלים לפי הנהלים ושהם ערוכים למנוע חדירות מחבלים ולהתריע על ניסיונות ירי. השומרים היו הן חיילים שעברו טירונות רובאי 07 הן אנשי מילואים. השומרים התייחסו למערער בביטול ובזלזול, סירבו להישמע להוראותיו ולעיתים אף ספג מהם איומים בנוסח: "אני אהרוג אותך", "אני אירה בך", "נטפל בך אחר כך" ועוד. בעת סיור לילי שערך המערער בעמדות השמירה באחת התורנויות, חייל ששמר באותה העת באחת העמדות ירה לעבר המערער בטעות כי חשב שמחבלים פותחים עליו אש. בעת סיור אחר שביצע המערער בעמדות השמירה במהלך תורנות אחרת הובאה לאחת העמדות גופת מחבל שנהרג במהלך פעילות והמערער היה עד למראה הגופה. הועדה נתנה אמון בעדותו של המערער כי עבר אירועים כמפורט לעיל. הועדה גם נתנה אמון בעדותו של המערער כי חש סוביקטיבית בלחץ, אולם השאלה היא האם יש באירועים אלה כדי להוות לחץ מן הבחינה האובייקטיבית המבססת את הקשר הסיבתי הנדרש בין האירועים לבין מחלת הטרשת הנפוצה (רע"א 7207/01 נחום לייזר נ' קצין התגמולים, פ"ד לז(6) 747). בכדי לקבוע קשר סיבתי בין השירות למחלה, על המערער להוכיח, כי המחלה פרצה בזמן ועקב השירות הצבאי (הגדרת "נכות" בסעיף 1 לחוק הנכים). מכאן עולה, כי נטל ההוכחה בשאלת קיומה של זיקה סיבתית בין השירות הצבאי לבין המחלה, רובץ על כתפי התובע להכיר בו כנכה על-פי החוק (ע"א 472/89 קצין תגמולים נ' רוט, פ"ד מה (5) 203 (להלן: "פרשת רוט"), 214). אולם, לעניין מידת ההוכחה הנדרשת, הרי שעליו להוכיח כי קשר סיבתי כזה קיים בין הנכות לבין השירות במידה המתקבלת מאוד על הדעת (רע"א 187/83 רדושיצקי נ' קצין התגמולים, פ"ד לז(4) 361, 366 (להלן: "פרשת רדושיצקי"); רע"א 8077/96 קריספיל נ' קצין התגמולים, פ"ד נא (2) 817( להלן: פרשת "קריספל"), 822). סוגיית הקשר הסיבתי בין התפרצות מחלה קונסטיטוציונלית בזמן השירות לבין השירות, נדונה בהרחבה בדנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ"ד נו(5), 732. בפסק הדין סקר השופט חשין את ההלכה הקיימת וקבע כי לשם הוכחת הקשר הסיבתי במידה מספקת על התובע הכרה להצביע, נוסף על המבחן הסובייקטיבי, גם על אירוע או מצב חיצוני, אובייקטיבי וממשי, הקשור לאופיו הייחודי של השירות הצבאי. לאחר בחינת פסקי הדין שהובאו בהחלטתנו הראשונה לעניין טרשת נפוצה, וכן פסקי הדין ע"א (י-ם) 6280/05 גליה נודלמן נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 8.9.05) וע"א (י-ם) 4063/03 פנחס רבנו נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 16.11.03) וכן לאור האמור בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אנו קובעים כי ניתן לראות בתנאי שירותו של המערער גורמים אובייקטיבים לפרוץ מחלתו. מדובר בגורמים שהם צבאיים במהותם. אין חולק כי לו לא היה נמצא המערער במסגרת הצבאית, לא היה נתקל באירועים הצבאיים הנ"ל שהם הגורם לאותה תחושת לחץ שהביאה למחלתו. מחלה קונסטיטוציונלית היא מחלה רדומה בגופו של החולה אשר פורצת במועד מסוים לא מוגדר וללא קשר לגורמים חיצוניים סביבתיים. במקרה כזה, עקרונית, אין לומר כי המחלה פרצה עקב השירות הצבאי ויש קשר סיבתי בין השירות ובין פרוץ המחלה. אולם, כחלק מהנטייה להקל עם חיילים שנפגעו בתקופת שירותם, קבעה הפסיקה כי מחלה קונסטיטוציונלית שהתפרצה תוך כדי השירות, ונמצא כי יש קשר סיבתי-עובדתי בין השירות לבין התפרצות המחלה, מייחסים את המחלה במלואה לשירות, הגם שהחייל בא אל השירות כשהוא נושא, באורח רדום כמובן, את המחלה בגופו. (ראו פרשת וינשטיין עמ' 518; פרשת רוט עמ' 210-211; פרשת קריספל 822-821; פרשת אביאן 748). על פי עקרון זה והואיל ולא היו סימנים למחלתו קודם לשירות, יש לקבוע קשר של גרימה, ולכן המערער יוכר בקשר של גרימה בין תנאי השירות לבין מחלתו. סוף דבר הערעור מתקבל והמערער מוכר בקשר של גרימה בין תנאי שירותו הצבאי לבין מחלת הטרשת הנפוצה. המשיב ישלם למערער הוצאות עריכת חוו"ד של פרופ' קורצ'ין על פי קבלות מקוריות וזאת בתוך 30 יום מן היום שיוצגו הקבלות לב"כ המשיב. המערער ישלם שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ וזאת בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה לב"כ המשיב. צבאטרשת נפוצהחיילים