להלן תביעה נגד עורך דין שייצג בעסקת מכירת דירה על רשלנות מקצועית: פסק דין 1. בפניי בקשת רשות ערעור אשר הגישה המבקשת, היא התובעת באמצעות בתה, פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל-אביב, אשר ניתן על ידי כב' השופט שלמה פרידלנדר ביום 27/7/05, ואשר דחה את התביעה שהגישה נגד הנתבע - עורך דין במקצועו, בטענה שהוא גרם לה נזק בעקבות רשלנותו המקצועית בהערכת היטל השבחה שהוטל עליה בעסקת מכר מקרקעין. 2. התובעת טענה בכתב התביעה, כי לפני חתימתה על הסכם המכר (להלן:"ההסכם"), אמר לה הנתבע כי לא יחול עליה היטל השבחה (להלן:"היטל השבחה", "מס"), ועל אף זאת, הוטל עליה היטל השבחה בסך של 35,388 ₪ . לטענתה, לאחר שנודע לה כי היא חייבת בהיטל השבחה, התברר לה בשיחה טלפונית עם הנתבע, כי הוא יכול היה לחשב את גובה היטל ההשבחה שיחול עליה, ואולם בשל רשלנותו לא הודיע לה על כך לפני שחתמה על ההסכם. לטענתה, אם היה הנתבע מיידע אותה לפני החתימה על ההסכם בדבר גובה המס אשר יוטל עליה לא היתה ממהרת למכור את הדירה. 3. המבקשת טוענת בבקשתה, כי בית משפט קמא טעה בדחותו את תביעתה שכן, חובתו של עו"ד בעסקת מקרקעין לוודא לפני החתימה על הסכם המכר אלו מיסים חלים, וכי על עו"ד להתריע וליידע את המוכר באשר לגובה היטל ההשבחה אשר יחול עליו. לטענתה, עצם העובדה שהמשיב הפניה אותה לעירייה לצורך בירור השאלה האם יוטל עליה היטל השבחה ולא עשה זאת בעצמו, איננה פוטרת אותו מאחריות . 4. המשיב טען, כי לפני החתימה על הסכם המכר, שוחח עם המבקשת באמצעות בתה והדגיש בפניה, כי איננו יכול לקבוע אם יוטל במקרה דנן היטל השבחה. לטענתו הוא הסביר למבקשת, שלצורך בירור העניין עליה לפנות לעירייה. לטענתו המבקשת הודיעה לו, כי לא ניתן לקבל מהעירייה את המידע בדבר היטל ההשבחה מאחר והעירייה נמצאת בחופשה, וכי היא איננה מעוניינת לעכב החתימה על ההסכם עד לבירור קיומו או אי קיומו של היטל השבחה. 5. לאחר עיון בפסק הדין מיום 27/7/05, ולאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפניי ביום 1/12/05, אני סבורה כי דין הערעור להדחות ואבאר: א. אומנם באופן עקרוני סבורה אני שמחובתו של עורך דין שמטפל בעסקת מקרקעין ליידע את הצדדים לגבי המיסים החלים על הצדדים לעסקה, אולם במקרה זה היתה מחלוקת עובדתית בין הצדדים האם אכן הודיע עורך הדין למבקשת שעלול לחול היטל השבחה. המחלוקת העובדתית הוכרעה על ידי בית משפט קמא אשר קבע כי המבקשת לא הוכיחה שנגרם לה נזק כתוצאה מכך שהמשיב לא יידע אותה מראש על קיומו של היטל השבחה: "...התובעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק כלשהו כתוצאה מכך שהנתבע לא העמיד אותה מראש, כטענתה, על קיומו של היטל ההשבחה. היטל השבחה הינו מס המוטל ע"י הרשות המקומית, ומצג כזה או אחר מצד הנתבע לא יכול היה לשנות את קיומו." (שם בפסק הדין) ב. המבקשת לא הוכיחה שהייתה נוהגת אחרת אילו ידעה לפני החתימה על ההסכם על קיומו של היטל ההשבחה: "...טענתה של התובעת כי הייתה פועלת אחרת לו היה ידוע לה על היטל ההשבחה, לא הוכחה ואף איננה נשענת על שיקולים של סבירות ועל ניסיון החיים." (שם בפסק הדין) עוד קבע בית משפט קמא, כי לא הוכח מצג שווא רשלני של המשיב כלפי המבקשת: " לו היה מוכח בפניי מצג שווא רשלני של הנתבע, הייתי עשוי לפסוק לתובעת פיצוי כללי בגין כך. אולם, כאמור לעיל, אין ביכולתי לקבוע כי הוכח מצג שווא רשלני כאמור." במקרה זה קביעותיו של בימ"ש קמא מבוססות על התרשמותו מהעדים ועל קביעות בעניין מהימנות העדים שהעידו בפניו. בית משפט של ערעור אינו מתערב בממצאים אלו כפי שנקבע בע"א 734/76, פלוני נ' אלמונים פ"ד לב(2), 661 ,עמ' 665: ”אין בית-משפט לערעורים מוכן להתערב בקלות בממצאי עובדה של בית-משפט קמא, בעיקר מן הטעם שאין לו אותו יתרון הקיים לפני בית- המשפט של הדרגה הראשונה מהתרשמות בלתי-אמצעית מן העדויות”. זאת ועוד. כלל ידוע הוא, כי אין זה מתפקידה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, למעט מקרים חריגים מהם עולה, כי נפלה טעות יסודית או אי סבירות קיצונית המחייבת את התערבות ערכאת הערעור: ""התערבות בממצאים עובדתיים תיעשה במקרים קיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל בהכרעת הערכאה הקודמת פגם היורד לשורש העניין או כאשר הדברים אינם מבוססים על פניהם.” (ע"א 6581/98 זאב זאבי ואח' נ' מדינת ישראל- מחלקת עבודות ציבוריות, תק-על 2005 (1), 2899 ע"מ 2903). 6. המבקשת לא מעלה בבקשתה זו כל טענה ו/או נימוק המצדיק את התערבות ערכאת הערעור בקביעות העובדתיות אשר נקבע על ידי בית משפט קמא. אשר על כן, לאחר שעיינתי בפסק הדין, בפרטיכל הדיון, בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיב אני סבורה שדין הבקשה להידחות. 7. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. הנני מחייבת את המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט בסך כולל של 750 ₪ . תביעה נגד עורך דיןמיסיםמס שבחעורך דין