ניצולי שואה - זכויות רפואיות

האם לניצולי שואה יש זכות לקבל טיפול רפואי ? זכויות רפואיות של ניצולי שואה קבועות בחוק נכי רדיפות הנאצים לטיפול רפואי בסעיף 21 לחוק הקובע כי נכה הזכאי לתגמולים יקבל על חשבון המדינה, בתנאים ולפי כללים שייקבעו בתקנות, טיפול בנכות שבגללה הוכר כנכה הזכאי לתגמולים, בכל עת שיתגלה צורך בו. בסעיף זה "טיפול" - טיפול רפואי, ובכלל זה טיפול חירורגי, בדיקות רפואיות, אישפוז, טיפול בית הבראה, אספקת רפואות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורטופדיים, מכשירי תנועה לקיטעים ומשותקים וכלבי נחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה. מכוח סעיף זה, התקין שר האוצר את תקנות הטיפול הרפואי. בהתאם לתקנה 3 לתקנות אלו, הגורם המוסמך לאשר טיפול רפואי לנכה על פי סעיף 21 לחוק, הינו רופא מוסמך מקומי, הממונה על-ידי שר האוצר. תקנה 4 מאפשרת לנכה החולק על החלטת הרופא המוסמך המקומי, לערער בפני הרופא המוסמך הראשי. עוד קובעת תקנה זו, כי החלטתו של הרופא המוסמך הראשי בעניין זה, תהא סופית. הוראותיו של חוק רגיל, לא כל שכן הוראות בתקנות, הקובעות כי החלטה מינהלית פלונית תהא סופית, אין בהן בהכרח כדי לשלול את סמכות הביקורת השיפוטית של בית המשפט הגבוה לצדק, המוקנית לו מכוח סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה. הגישה הפרשנית המקובלת ביחס להוראות חיקוק הקובעות את סופיותה של החלטה הינה מצמצמת, באופן שהוראת הסופיות כפופה לחריג המאפשר ביקורת שיפוטית על ההחלטה בידי בית המשפט הגבוה לצדק. הטעם לפרשנות זו נעוץ בהכרה בחשיבות קיומה של ביקורת שיפוטית על חוקיות פעולות המינהל, ובתפיסה כי ללא ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת מתערערת הפרדת הרשויות. עמה נפגמת חירות האדם, ונפגמים היסודות של משטר חופשי. רפואהניצולי שואה