פיצוי ללא הוכחת נזק | עו"ד רונן פרידמן

ישנם סוגים שונים של פיצויים ללא הוכחת נזק: פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע, פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכויות יוצרים, פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וכו'. להלן סקירה משפטית בנושא פיצוי ללא הוכחת נזק: ##(1) מהם פיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע ?## פיצויים ללא הוכחת נזק הם פיצויים אשר יש בפסיקתם משום מגמה עונשית ומגמה מחנכת ומרתיעה כאחד - בית המשפט מוסמך מסמך לפסוק בתביעות לשון הרע פיצויים ללא הוכחת נזק עד 50,000 ₪ ורק במקרים בהם הוכח שפרסום לשון הרע נעשה בכוונה לפגוע מוסמך בית המשפט לפסוק למנפגע עד 100,000 ₪. בית המשפט פסק כי הפיצויים אשר אותם מוסמך בית משפט לפסוק למי שנפגע מעוולת לשון הרע מגמתם כפולה: ##ראשית ##- ליתן סיפוק לנפגע - הן על ידי שיוכל לדעת כי מכירים בכך שנעשתה כלפיו עוולה בכך שפגעו ללא הצדקה בשמו הטוב, והן על ידי כך שסכום הפיצוי שישולם לו יוכל לשפר במשהו את מצבו ולקרבו במידת האפשר - עד כמה שכסף יכול לתרום לכך - למצב שהיה נתון בו קודם התרחשות העוולה. ##שנית## נועדו הפיצויים הנקבעים בגין עוולת לשון הרע גם כדי שיחנכו את הקהל ויחדירו לתודעתו כי שמו הטוב של אדם, בין אם הוא איש פרטי, ובין אם איש ציבור, אינו הפקר. סעיף 7א של חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 קובע לעניין פיצוי ללא הוכחת נזק כי אם הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו. במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק. במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע. רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק - כלומר 100,000 שקלים חדשים. לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת. הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי;לענין סעיף קטן זה - "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" - מדד החודש שקדם לחודש העדכון; "המדד הבסיסי" - מדד חודש ספטמבר 1998. בית המשפט ציין בפסיקתו כי חומרתה של עוולת לשון הרע רבה היא עד מאד, והנזקים העלולים להיגרם בעקבותיה עלולים להיות כבדים ומרחיקי לכת עד אשר לפעמים כל סכום שבעולם אשר ייפסק כפיצויים לצד הנפגע לא יהיה בו כדי לשפותו וכדי להשוות את מצבו לזה שהיה קודם שעוולו כלפיו בדברי לשון הרע ועל ידי כך פגעו בשמו הטוב. ##(2) פיצוי ללא הוכחת נזק - יותר מפעם אחת:## סעיף 7א(ד) לחוק איסור לשון הרע קובע כי- "לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת". בפסיקת בתי המשפט, שדנה בסעיף 7א(ד) לחוק, נקבע כי ניתן לפסוק פיצוי בשל הוצאת לשון הרע, בשל פרסום פוגעני שנעשה, אך לא ניתן לפסוק פיצוי באופן נפרד בשל כל פרט מידע מטעה שנכלל בגדרו של אותו הפרסום. ברם, ההגבלה האמורה חלה רק מקום שבו עסקינן באותו אקט של פרסום, ולא באקטים שונים של פרסום. סעיף 1 לחוק מגדיר כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול לגרום לתוצאה מזיקה מסויימת, משמע, לשון הרע איננו מושג העומד בפני עצמו, אלא תמיד נלווה אליו גם מרכיב של פרסום. על כן, יש לקרוא את הוראת ס' 7א(ד) לחוק כמתייחסת לאותו פרסום של לשון הרע. במילים אחרות, לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק בשל אותו פרסום של לשון הרע, יותר מפעם אחת. כך למשל, אם במסמך מסויים שפורסם, מצוי יותר מביטוי אחד שיש בו משום לשון הרע, אין לפסוק יותר מפעם אחת פיצוי סטטוטורי בגין אותו פרסום, שכן מדובר רק בפרסום אחד, חרף ריבוי הביטויים באותו מסמך, שכל אחד מהם כשלעצמו מהווה לשון הרע. לעומת זאת, כאשר אדם מסויים מבצע שורה של אקטים נפרדים זה מזה, שבכל אחד מהם הוא חוזר על אותה דיבה ממש, אין כל מניעה מלחייב אותו בפיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת, לפי מספר האקטים המעוולים שהוא מבצע. על כן, בעניננו, שעה שא(2) עבר מאדם לאדם וחזר על אותם דברי דיבה ממש, בשורה של אקטים נפרדים זה מזה, בהחלט ניתן היה לחייב אותו בפיצויים מוסכמים בגין כל אקט בפני עצמו. ברוח דומה נפסק על ידי כב' השופט ע' גרוסקופף, כי: "החוק מאפשר פיצוי בגין כל עוולה, והעוולה היא הפרסום. לפיכך ניתן לפסוק פיצויי ללא הוכחת נזק כמספר הפרסומים שנעשו, ולא כמספר העובדות המוטעות הכלולות בהם (ראו סעיף 7א (ד) לחוק איסור לשון הרע)." (ת.א. (מרכז) 5699-11-10 עופר מנירב, רו"ח נ' א(1) ויובל ארד תקשורת (1996) בע"מ (19.02.2014)). ##(3) פיצוי ללא הוכחת נזק לתאגיד:## גישת בית המשפט היא כי אין למנוע מחברה בע"מ לתבוע פיצויים לפי סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע שכותרתו " פיצוי ללא הוכחת נזק". אומנם, בפסיקת בתי המשפט קיימות דעות לכאן ולכאן (לסקירת הדיעות השונות בפסיקה ראו פסק דינו של כב' השופט אייל דורון בת.א (חי') 32559-11-09 קבוצת בראל נכסים בע"מ נ' גפן 79 בע"מ (12.2.2012)). ראו את הנימוקים שניתנו בפסק דינו המפורט של בית המשפט המחוזי בע"א (י-ם) 51686-01-12 שמעון יורם נ' י.ד. ברזאני נכסים ובניין בע״מ (18.04.2012) ואף בפסק הדין מושא הבר"ע לעליון - עא (ת"א) 16523-05-13‏ ‏ מאיר פלבסקי נ' חברת מקור הפורמיקה בע"מ (19.2.15)) בהם נקבע על יסוד שיקולים רבים וכבדי משקל שעניינם תכלית החוק וכללי פרשנות ראויים, כי יש מקום לפסיקת פיצויים לתאגיד ללא הוכחת נזק בתביעת לשון הרע. ##(4) פיצוי ללא הוכחת נזק - הפרת זכויות יוצרים:## סעיף 56(א) לחוק זכות יוצרים קובע כך: "הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים." סעיף 56(ב) מפרט את השיקולים שינחו את בית המשפט בבואו לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק: "בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: (1) היקף ההפרה; (2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; (3) חומרת ההפרה; (4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; (5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; (6) מאפייני פעילותו של הנתבע; (7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; (8) תום לבו של הנתבע. בחינת השיקולים השונים המפורטים בסעיף 56(ב) לחוק, מובילה למסקנה כי אין מקום לפסוק לטובת המערער פיצוי כלשהו (ראו לעניין שאלת הפיצוי ללא הוכחת נזק ע"א (ת"א) 1195/08 עוזי קרן נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ ( 24.11.08); רע"א 8626/13 יוסף טאובר (תבור) נ' ישראל 10 - שידורי הערוץ החדש בע"מ (5.5.14)). עיון בחוק ובפסיקת בתי המשפט מלמד כי לבית המשפט מרחב הכרעה הכולל שיקולים שונים, חלקם מפורטים בחוק עצמו. במקרה שבו לא נגרם נזק, רשאי בית המשפט לפצות, אולם כמובן שהפיצוי אינו צריך להעשיר את התובע שלא כדין על חשבון המפר, הכל תלוי, כמובן, בנסיבות כל מקרה ומקרה (ע"א 1007/10 מזל כהן נ' יאיר מדינה ואח' (17.2.2013)). ##(5) פיצוי ללא הוכחת נזק - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:## סעיף 19נא(ב) בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 50,000 ₪. חוק תובענות ייצוגיות אמנם הוציא מגדר הפסיקה לפיו פיצויים ללא הוכחת נזק, באופן כללי. אך במקרים מיוחדים, לרבות בתביעה לפי פרק ה' בחוק השוויון, הותיר אפשרות זו על כנה (סעיף 20(ה) בחוק תובענות ייצוגיות ופרט 9(2) בתוספת השניה לחוק). אם כן, אין ספק בדבר החשיבות הרבה שראה המחוקק לא רק בחקיקת הוראות חוק השוויון כי אם גם באכיפתו באופן קל ונגיש, לרבות באמצעות אכיפה פרטית. פיצויים ללא הוכחת נזקפיצוייםהוכחת נזק