תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין

גולת הכותרת של תיקון 50 לחוק מיסוי המקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ט-1969 היא הפחתת שיעור המס על השבח הריאלי לשיעור מירבי של 25% (סעיף 48(ב)(1) לחוק הנ"ל) במקום שיעורי המס הרגילים שחלו על השבח הריאלי של עד 56% ליחיד ו-36% לאיגוד. בכך אימץ המחוקק את המלצתה של ועדת רבינוביץ (מאז חלה הפחתה נוספת). השבח הריאלי , משקף עליית ערך ריאלית של שווי נכס המקרקעין הנמכר, להבדיל מעלות ערך נומינלית הנובעת רק מהאינפלציה השוררת במשק שאינה עליית ערך ממשית. שיעור המס של 25% על השבח הריאלי מתייחס לשבח הריאלי שהופק בעסקת מקרקעין הנ"ל מיום ה-7.11.01 ואילך. תאריך זה הוגדר בסעיף 47 לחוק הנ"ל כ"יום ההתחלה". באשר לשבח הריאלי שהופק במקרקעין שנרכשו לפני ה-7.11.01 ונמכרו לאחריו, היה צורך לקבוע כיצד יחולק השבח הריאלי. לעניין זה נקבע בהגדרות שבסעיף 47: "שבח ריאלי עד יום התחילה" - לעניין מכירה או פעולה באיגוד מקרקעין שנעשו לאחר יום התחילה כשהזכות במקרקעין או כאגוד נרכשה לפני יום התחילה - החלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום התחילה לבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה, שר האוצר רשאי לקבוע כללים לעיגול התקופות האמורות". בהגדרה זו אימץ המחוקק את המלצת ועדת רבינוביץ בקובעו כי בהתאם להגדרת "שבח ריאלי עד יום התחילה" שבסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, יש לחלק את השבח הריאלי שנצמד על נכס המקרקעין באופן ליניארי, במילים אחרות: השבח הריאלי יחולק בין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום 7 בנובמבר 2001 ובין התקופה שמיום 7 בנובמבר 2001 ועד ליום המכירה, בהתאם ליחס שבין פרק הזמן שמיום הרכישה ועד ליום 7 בנובמבר 2001 לבין פרק הזמן שמיום 7 בנובמבר ועד ליום המכירה. המחוקק קבע את אופן המיסוי ללא קשר לתקופות האמיתיות שבהם נוצר השבח הריאלי. גישה זו לוקה אולי בחוסר צדק אך היא הועדפה בשם היעילות והנוחות המינהלית. מיסיםמקרקעיןמיסוי מקרקעין