ההבדל בין פסק ביניים לבין החלטה

מה ההבדל בין פסק ביניים לבין החלטה ? סעיף 1 לחוק הבוררות קובע כי פסק בוררות הינו גם פסק ביניים שניתן על ידי בורר: "פסק שניתן על ידי בורר, לרבות פסק ביניים". על הוראת סעיף 1 לחוק הבוררות יש להוסיף את ההוראה הקבועה בפריט י"ז לתוספת הראשונה לחוק הבוררות המאזכרת אף היא את האפשרות העומדת בפני הבורר ליתן פסק ביניים המכריע בחלק מהעניינים המתעוררים בבוררות בין הצדדים שלפניו: הבורר רשאי לתת פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך לתתו, וכן רשאי הוא לתת פסק ביניים המכריע בנושא הבוררות חלקים חלקים. פסק ביניים נחשב אף הוא כפסק (ולא כהחלטה), הרי שלצורך סיווג פסיקתו של הבורר , ובחינת השאלה האם מדובר בפסק ביניים או בהחלטה, יש להתייחס אל פסק ביניים כשם שמקובל להתייחס לפסק דין חלקי בסכסוך אזרחי המתנהל במערכת בתי המשפט, שכן פסק הביניים מכריע בחלק מוגדר ומתוחם במחלוקת שבין הצדדים העומד על רגליו שלו, כשם שפסק דין חלקי מכריע בחלק מוגדר ומתוחם של הפלוגתאות בהליך אזרחי הנדון בבית המשפט. לסיכום, פסק ביניים שניתן על ידי בורר דינו כפסק דין חלקי שניתן על ידי בית המשפט בהליך אזרחי. אולם נשאלת השאלה מהי ההבחנה בין פסק ביניים לבין החלטה? החלטה, שנטען לגביה כי היא פסק-דין חלקי, תיחשב לכזו רק כאשר ברור כי הדיון במחלוקת נושא ההחלטה הושלם, התיק נסגר בכל האמור למחלוקת זו, ובידי הצדדים נמצאת החלטה ברורה ומפורשת המכריעה במחלוקת מוגדרת, שלמה ובעלת קיום עצמאי משלה. ההבחנה בין החלטה לבין פסק ביניים אינה תמיד פשוטה יתכנו מקרים בהם על אף שלכאורה הוכרעו חלק מהעניינים בפסיקתו של בית המשפט או בפסיקתו של הבורר , לא תחשב אותה פסיקה בגדר פסק דין חלקי או פסק ביניים אלא תסווג כהחלטה. לצורך הכרעה בשאלה האם מדובר בפסק ביניים או בהחלטה נעזר בית משפט זה ב"מבחן הסעד". לדוגמא: פסק בורר אשר קבע בשלב הראשון את העקרונות המאפשרים לשמאי להעריך את חלקו של אחד הצדדים בעיזבון (כאשר בשלב השני בבוררות נדרשה הכרעה בקביעת הסכום) אינו מהווה פסק ביניים וזאת כאמור, על פי מבחן הסעד. נקבע, כי בחינת סופיות ההחלטה אינה נקבעת על פי תוכנה אלא על יסוד תוצאתה הדיונית וכי על בית המשפט לברר האם בפסק הראשון נתן הבורר חלק מן הסעד שנתבקש או דחה אותו. פסק ביניים