אבהות אזרחית

מהי החשיבות של קביעת אבהות אזרחית ? חוק מירשם האוכלוסין, תשכ"ה - 1965 בהוראותיו נתן ביטוי לחזקות ומוסכמות משפטיות, אשר התפתחו בשיטות משפט למיניהן לרבות המשפט העברי, אשר תמציתן, כי ילד שנולד לאשה נשואה מוחזק כבנו של בעלה. לפי החוק לא יירשם אדם כאביו של ילד שנולד לאשה שהיתה נשואה לאדם זולתו בתוך 300 יום שלפני יום הלידה, אלא על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך. מתן פס"ד, המצהיר, כי פלוני הינו אביו של אלמוני, הינו בעל חשיבות רבה, באשר אין בו רק ייחוס של אלמוני לפלוני, אלא כתוצאה מהצהרה זו נובעת שורה של תוצאות נוספות, הן בדין, למשל, לעניין חיוב פלוני במזונות אלמוני, לעניין דיני ירושה , לעניין דיני נישואין וכיו"ב; והן בחיי היום יום, באשר גוררת היא קשר בין אלמוני לפלוני בהיותם בן ואב. קביעת אבהות היא עניין שקשה להפריז בחשיבותו, הן לאיש ולאישה הנוגעים בדבר והן לילד המבקש והזכאי לדעת אם איש זה שאותו טוענת כי הוא אביו, אכן הינו אביו. כי נכון להיום מספקות תוצאות בדיקת רקמות ראייה כמעט מוחלטת להוכחת אבהות. מסקנתה של בדיקת אבהות עשויה להתקבל, לפחות ברובם המכריע של המקרים כראייה שבכוחה להכריע את הדין אף בניגוד למתחייב מכלל הראיות האחרות, הלכה זו כוחה יפה ביתר שאת כיום, כשלתהליך הבדיקה נתיווסף נידבך שלישי (בדיקת חומצת הגרעין) ו-DNA המקנה לבדיקה מימד נוסף של ודאות ושל אמינות. במספר לא מבוטל של מקרים, אשר נידונו בבתי המשפט, נתברר, כי אף שהאם הצהירה, בכנות ומתוך שכנוע פנימי, כי פלוני הינו אביו של בנה, בדיקה מדעית שנערכה גילתה שאין הדבר כך. אמנם, במקרים אלו לא הודה הנתבע באבהות, אלא ביהמ"ש קבע כן על סמך הראיות שהוצגו בפניו, אולם, אין ספק, כי ממקרים אלו עולה בבירור, כי, נכון להיום, על ביהמ"ש לעשות כל שביכולתו כדי שתוצג בפניו הראייה הטובה ביותר להוכחת האמת טרם מתן פס"ד. אולם, בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע, כי לבעל דין זכות יסוד לסרב לעריכת הבדיקה ובהעדר הוראה מפורשת בחוק, אין לביהמ"ש סמכות לכפות את עריכת הבדיקה על בעל הדין. במקרה כאמור, יבחן בית המשפט את התביעה על פי הראיות אשר תוצגנה בפניו ובמסגרת שקילת הראיות רשאי ביהמ"ש ליתן משקל לסירוב בעל הדין לערוך הבדיקה. אבהות / בדיקת רקמות