פסק דין מהות התובענה: 1. תובענה למזונות אשה ושלושה ילדים קטינים כנגד הבעל/ האב-הנתבע. (להלן: "התובעת"; "הנתבע"; "הקטינים"). העובדות: 2. א. התובעת והנתבע נישאו זל"ז בחו"ק וכדמו"י בחודש מאי 1978. ב. מנישואין אלו נולדו לבני הזוג 4 ילדים: בגירה. קטינה - בת 17. קטין 1 - כיום כבן 11. קטין 2 - כיום כבן 7. 3. סמוך לאחר נישואיהם עברו בני הזוג להתגורר במושב בבקעה, לאחר שקיבלו משק מהסוכנות, שכלל בית מגורים ו- 50 דונם חקלאי הרשום על שם שניהם במשותף. 4. א. בשנת 1994, מתוך הסכמה הדדית עברו בני הזוג להתגורר בכפר סבא ושכרו דירה למגורי המשפחה. התובעת, החלה לעבוד כגננת ואילו הבעל המשיך לנהל ולעבד את המשק החקלאי. ב. בשנת 1996 פרץ משבר בין בני הזוג, ובעקבות החלטה משותפת של שניהם, חזר הנתבע להתגורר במשק באופן קבוע. התובעת וילדיה נשארו להתגורר בדירה בכפר סבא. 5. א. לכשנפרדו בני הזוג הבטיח הנתבע לתובעת, כך לטענתה, כי ישלם לידיה מזונות בסך של 5,000 ש"ח מדי חודש וכן ישתתף בתשלומי שכר הדירה 10,000 ש"ח כל תשלום פעמיים בשנה. ב. הנתבע מכחיש בכתב הגנתו הבטחה שכזו ובס' 6, 8 לכתב ההגנה טוען הוא כי הבטיח לשלם לתובעת סכומי כסף חודשיים כמיטב יכולתו ובהתחשב בהכנסותיו מהמשק וכי מעולם לא הבטיח או הסכים לשלם לה סכומי כסף מיוחדים כהשתתפות בשכר דירה. 6. א. בפועל, שילם הנתבע לתובעת, לאחר שחזר למשק, סך של כ- 5,000 ש"ח לחודש כעולה מסיכום התשלומים שצורף לסיכומי התובעת למזונות הזמניים , אשר לא הוכחש ע"י הנתבע. במסגרת סיכום התשלומים הנ"ל אנו מוצאים גם תשלום של 33,600 ש"ח שכלל דמי מזונות וחלוקת רווחים במשק. לא מצאתי בסיכום התשלומים תשלומים ספציפיים של 10,000 ש"ח פעמיים בשנה כשכר דירה , כטענת התובעת. ב. בחודשים יולי-אוגוסט 1998 צימצם הנתבע את המזונות החודשיים ל- 4,000 ש"ח וזאת לאחר שבחודש מאי 1998 לא סייע בתשלום שכר הדירה. בספטמבר 1998 הוגשה התובענה ומאז 2.10.98 צימצם הנתבע את תשלום המזונות לסך של 2,500 ש"ח לחודש בלבד. ג. את החלטתי למזונות זמניים נתתי ביום 21.2.99. התובענה נקבעה להוכחות. ההוכחות נתקיימו, סיכומים הוגשו והריני נכון ליתן את פסק דיני. מזונות התובעת: 7. א. התובעת מנהלת גן , יחד עם שותפה בכפר סבא והכנסותיה החודשיות מגיעות לכדי 5,000 - 6,000 ש"ח ברוטו לחודש אחרי הוצאות ולפני תשלומי מס וביטוח לאומי. ב. להוכחת הכנסותיה צירפה התובעת להרצאת הפרטים המעודכנת שהוגשה מטעמה לקראת ישיבת ההוכחות אישור מרוה"ח. ג. התובעת נשאלה בח.נ. על הכנסותיה שאלה אחת בלבד והיא חזרה ואישרה כי היא משתכרת כ- 5,500 ש"ח ברוטו לחודש. ד. התובעת לא צירפה להרצאת הפרטים שומות מס הכנסה ו/או צילומים של דו"חות מע"מ, מקדמות מס וכיוצ"ב מסמכים שיכולים ללמד את ביהמ"ש על הכנסותיה למרות שחובה היה עליה לעשות כן ולא להסתפק באישור בין שתי שורות של רוה"ח. ה. מנגד נמנע ב"כ הנתבע מלהזמין את רוה"ח לחקירה ו/או לדרוש המצאת המסמכים הנ"ל כך שיכול אני לקבל את הצהרת התובעת כמשקפת את הכנסותיה. ו. התובעת הצהירה אמנם כי היא "יוצאת במעשי ידיה למזונותיה" אך ראיתי לנכון להרחיב בענין הכנסותיה משום הטענה כי יש לחייבה במזונות הקטינים מ"דיני צדקה". צרכי הקטינים 8. צרכי הקטינים פורטו בכה"ת במאוחד עם צרכי התובעת, כשל עליו עמדתי בהחלטתי למזונות הזמניים ור' תקנה 261(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 לענין זה. כשל זה תוקן בהרצאת הפרטים המעודכנת שהוגשה ע"י התובעת. 9. א. בס' 15 להרצאת פרטים זו פורטו צרכי הקטינים בנפרד והועמדו על סך של 1,250 ש"ח בגין הוצאות חינוך, ביגוד והנעלה, נסיעות, מספרה ובילויים. צרכי הכלכלה, מזון הועמדו על סך של 4,000 ש"ח סכום גבוה אם לא מוגזם עבור 3 קטינים (הגם שכולל הוא חומרי ניקוי) אם כי יתכן שהסכום ננקב לכל התובעים כולם ואולי גם לבת שבגרה ואינה מתגוררת בבית אלא מבקרת בסופי שבוע כחיילת בשירות סדיר. ב. אשר לשכ"ד ולהוצאות החזקת הבית - הקטינים מתגוררים עם אמם בדירה בת 5 חדרים עם חניה צמודה. חוזה השכירות שהוצג בפני הינו מיום 10.5.97 ומדבר על תקופת שכירות עד 15.5.98 עם אופציה עד לחודש אוגוסט 1999. לא הוצג בפני אישור כלשהו על הארכה ו/או חידוש של חוזה השכירות מעבר למועד זה הגם שבהרצאת הפרטים המעודכנת הפנתה ב"כ התובעים את ביהמ"ש לחוזה שצורף לכה"ת (הרצאת הפרטים הוגשה ביום בספטמבר 1999). יחד עם זאת התובעת לא נחקרה על נושא זה כך שניתן לקבל טענתה בדבר המשך השכירות באותה דירה כהוויתה. ג. ניכר מתשלומי הארנונה, כי הדירה ממוקמת באזור טוב - סך של 425 ש"ח לחודש בממוצע. הוצאה זו בצירוף הוצאות הבית האחרים שפורטו בהרצאת הפרטים, נתמכו במסמכים ולא נסתרו בחקירה נגדית מעמידים את הוצאות החזקת הבית על סך של כ- 1,166 ש"ח לחודש. הוצאות טלפון ופלפון הועמדו על סך של 500 ש"ח לחודש. ד. מעבר לצרכים הנ"ל טוענת התובעת לצרכים מיוחדים הכרחיים של הקטינים בתחום החינוך: קטינים 1 ו-2 - בשל לקוי למידה; הקטינה - שיעורי עזר והוצאה חד פעמית בגין איבחון פסיכולוגי דידקטי שהיא עברה נכון להגשת הרצאת הפרטים המעודכנת. 10. א. התובעת נחקרה על צרכי הקטינים בחקירתה הנגדית. ב. אשר למזון הודתה התובעת כי הסכום שננקב 4,000 ש"ח (בפרוטוקול נרשם 400) הינו גם עבורה ועבור הבת הבגירה אם כי יש לדבריה לקחת זאת ביחס הנכון משום שהיא עצמה אוכלת ארוחת בוקר וצהריים בגן. גם כך נראה לי הסכום גבוה מדי והתובעת אישרה כי היא יכולה להצטמצם ברמת הצריכה של האוכל. ג. סכום הביגוד וההנעלה שננקב הינו לדבריה מינימלי ביותר. ד. בחקירתה הסבירה התובעת את מהות הטיפולים הפסיכולוגיים והאיבחונים שמקבלים הקטינים. על פי האישורים והקבלות שצורפו להרצאת הפרטים המעודכנת הקטינה אמורה היתה לעבור איבחון פסיכולוגי במסגרת השירות בביה"ס בעלות של 1,200 ש"ח. זהו תשלום חד פעמי ולא חודשי. הנחיה פסיכולוגית קיבלה הקטינה במהלך החודש הגדול וקבלות בענין זה לפי 330 ש"ח לפגישה צורפו להרצאת הפרטים המעודכנת סה"כ - 9 פגישות שהם 2,970 ש"ח. לא נטען שמדובר בהנחיה מתמשכת. מהאישורים שצורפו נראה שגם ינון ונתנאל זקוקים להדרכה ולתיגבור. 11. לאור הנתונים שפורטו לעיל נראה לי כנכון לקבוע את צרכי הקטינים כמפורט להלן: א. הוצאות חינוך, ביגוד והנעלה, מספרה ובילויים - 1,250 ש"ח לחודש כמפורט בס' 15 להרצאת הפרטים המעודכנת. ב. כלכלה וחומרי ניקוי - 2,000 ש"ח לחודש. ג. צרכים מיוחדים בתחום החינוך - 300 ש"ח לחודש לבד מתשלומים חד פעמיים ששולמו או שאמורים להשתלם עבור אבחונים שונים. ד. שכר דירה - סך בש"ח השווה ל- 420 דולר, 60% מגובה שכה"ד. ה. הוצאות החזקת בית - כ- 700 ש"ח לחודש. סה"כ - כ- 5,930 ש"ח לחודש ובניכוי קיצבת הילדים כ- 5,250 ש"ח. הכנסות הנתבע 12. א. את הכנסות הנתבע לשנות המס 1997 ו- 1998 ניתחתי בהחלטתי למזונות הזמניים מיום 28.2.99 וקבעתי, כי לא חזינו בירידה ברמת ההכנסות של הנתבע בשנת 1998 לעומת 1997 מחד בעוד שלשנת 1999 יתכן ויהיה אף גידול מסוים בהכנסות מאידך. את הגידול בהכנסות צפה הנתבע עצמו בס' 9.3 לסיכומיו מיום 31.1.99 ובס' 16 לסיכומים אלה בו ביקש לקבוע מזונות תקופתיים עד יוני 1999 בסך 2,500 ש"ח לחודש ומאותו חודש לאור ההכנסות הצפויות מהכרם לבחון את המזונות מחדש. ב. - במהלך ישיבת ההוכחות שנתקיימה ביום 29.9.99 שמעתי עדות מלומדה אודות הנתבע וכרמו מפי מדריך חקלאי לגידול גפן בבקעת הירדן המלווה את גידולי הגפן בבקעה מאז שנת 1976, לרבות אלה במושב ובכללם של הנתבע. - עדותי היתה כללית והתייחסה לעונת הגפן בשנת 1999 בבקעת הירדן. לדבריו, שנשמעו לי אמינים וחסרי פניות, עונת הגפן בשנת 1999 הניבה תוצאות לא משביעות רצון הנופלות באופן משמעותי מתוצאות יבולי הגפן בשנים הקודמות, אצל מרבית מגדלי הגפן בבקעה ובפרט לגבי הכרמים הפזורים לאורך כביש הבקעה, הכוללים את כרמי המושב. (ס' 7 לתצהירו ותשובותיו בחקירה נגדית עמ' 2 ואילך לפרוט' ישיבת ההוכחות). - אשר לכרמו של הנתבע, לא היו בידי העד נתונים כלשהם. בס' 12 לתצהירו "את הנזקים המדויקים שנגרמו לכרם של הנתבע, ניתן לקבוע על פי השוואת תוצאות היבול בשנים קודמות לעומת תוצאות היבול בפועל בשנת 1999". - האם ירידה ביבול, שיתכן שהיתה, משמעותה בהכרח ירידה בהכנסות? לא בהכרח. מסקנה זו עולה מתשובת העד עמ' 3 ש' 27-28 לפיה, גם אם היתה ירידה ביבול יתכן שלא היתה ירידה בהכנסות שכן "הביקוש גדול מההיצע והמחיר גבוה יותר". רוצה לומר כשהיבול נמוך ההיצע נמוך. או אז הביקוש גבוה והמחיר שנגבה בשל כך עבור אותו יבול נמוך גבוה יותר מבחינת שקלים לטון ענבים. "המחירים של הענבים היו גבוהים יותר בשנה זו" כך הוא העיד. בעמ' 4 לפרוטוקול (ש' 20-21) מוסיף העד ומבהיר שגם אם פער המחירים לא כיסה את ההפסדים יתכן שהיו חקלאים ספציפיים שכן כיסו. - על תוצאות היבול של הנתבע בשנת 1999 העד לא ידע לענות (עמ' 4 ש' 9-10) ולכן אין הוא יכול להצביע על כך אם הנתבע הפסיד או לא הפסיד בעונה זו. (עמ' 4 ש' 16-17). - העד הבהיר בס' 10 לתצהירו כי תנובת כרמים בבקעת הירדן היא בדרך כלל מעל 2 טון לדונם. לנתבע כ- 35.5 דונם. - מעדות הנתבע שלא נסתרה, לא כל הכרמים הניבו בשנת 1999 ואלה שכן, הניבו 10 טון ליצוא. פרט לכך, העיד הנתבע, היתה גם תנובה לשוק המקומי. כמה לשוק המקומי לא סיפק הנתבע נתונים והיפנה בעדותו למסמכים ולתצהיר שלו (עמ' 9 ש' 14-20), אלא שנתונים כספיים כאלה לא מצאתי. כן מצאתי נתונים על היבול בטונות לשנים קודמות (שנת 98 - 55 טון ושנת 97 כ- 90 טון, שנת 96 כ- 62 טון) ובאשר לחודשים מאי-יולי 1999 מצאתי נתונים על כמות היבול ליצוא כ- 11 טון ולשוק המקומי - כ- 24 טון אך לא על הכנסות. כשנשאל הנתבע בכמה כסף הוא שיווק לשוק המקומי הסיטונאי ענה: "אני לא יכול לומר בכמה כסף שיווקתי לשוק הסיטונאי. אני יכול להגיד את היקף המכירות שלי לשוק הסיטונאי אבל אינני זוכר". מן הראוי היה שהנתבע ידע לענות על שאלה שכזו - היה עליו לפרט זאת בהרצאת הפרטים המעודכנת שהגיש ולהתייצב לביהמ"ש עם הנתונים הללו באמתחתו. - נתונים כספיים מדויקים כמה היה המחזור שלו בשנת 1999 ליצוא לשוק המקומי לא מספק הנתבע. גם לא העד מטעמו. את זאת לא יכול או לא זוכר הנתבע לומר. כן יכול הוא לומר כי להערכתו הפסיד הוא כ- 100,000 ש"ח (ס' 8 להרצאת הפרטים המעודכנת). באישור רו"ח שצורף לסיכומים מיום 13.10.99 ההפסד הצפוי הינו רק 49,000 ש"ח. - מנגד קיבל הנתבע מהקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ סך של 41,276 ש"ח כפיצוי על חוסר יבול פירות לשנת 1999. (צורף לסיכומים). - טרחתי והרחבתי בנוגע להכנסתו של הנתבע כדי להבהיר שאין בידי נתונים מדויקים באשר להכנסותיו מהכרם, שכן לא סיפק הוא נתונים בנוגע למחזור ההכנסות שלו, הוצאותיו ואין די באישור סתמי של רו"ח שמצביע על הפסד צפוי מעבודתו כחקלאי. - מנגד איני יכול לומר שהתובעת הצליחה להוכיח, כי הכנסת הנתבע גבוהה מהכנסתה שלה, או שפוטנציאל הכנסתו גבוה מזה שלה. היא גם אישרה את קיומם של החובות הרובצים על המשק בסיום עונת 1999 (עמ' 5 ש' 16-19) והוא גם מאשרת כי אין למשפחה חסכונות "לא חסכנו חסכונות, חיינו יפה מהכנסות שהיו לנו". ג. לנתבע פוטנציאל השתכרות. עוד בהחלטתי למזונות זמניים הצבעתי על קיומה של הכנסה ממשכורת בשנת 1997 (שהובהרה בהוכחות כהכנסה מעבודתו במשך חודשיים אצל אחיו, עמ' 10 ש' 13). מדו"ח 1998 שצירף לסיכומיו, לא מצאתי הכנסה ממשכורת. מכל מקום אין חולקין על כך כי המשק אינו מצריך טיפול ועיבוד כל השנה. העבודה בו היא עונתית ויש בידי הנתבע פרקי זמן ניכרים בהם הוא יכול למצות את עצמו בעבודות נוספות. פרקי הזמן יכולים להגיע לכשישה חודשים בשנה. (ר' לענין זה עדות הנתבע ועדות העד ביבי יוסף). אינני מקבל את הנסיון של ב"כ הנתבע בסיכומים להציג את מרשו 'כלא יוצלח' בתחום האפשרויות למצוא עבודה. מקבל אני את דברי התובעת לפיהם: "אני יודעת שהנתבע עשה מאמצים בתקופות שהוא לא עבד בכרם למצוא עבודה נוספת... הוא חיפש עבודות של מנהל והוא לא מצא. זה נכון אין לו תעודות והשכלה פורמלית. כשיש מצוקה כלכלית ויש חובות מהסוג הזה כל עבודה היא טובה. הוא בהחלט יכול להיות עובד בתחנת דלק". ד. מחובתו של הנתבע למצוא לעצמו עיסוקים מכניסים נוספים מעבר לעבודתו כחקלאי, לא רק לספק את מזונות ילדיו. לנתבע חובות למושב, למועצה האזורית ולאנשים פרטיים במאות אלפי שקלים. כיצד הוא מתכוון לשלם אותם? לנתבע גם הוצאות מחייה עבור עצמו והוא אף שוכר חדר ב- 700 ש"ח לחודש באזור המרכז. פסיקת המזונות 13. א. התובעת מס' 2 ילידת 1983. חובתו של הנתבע בתשלום מזונותיה היא מדיני הצדקה ולענין זה שווים האב/ הנתבע והאם/ התובעת הן לצרכים ההכרחיים והן לצרכים שמעבר לכך. ב. התובעים 2, 3 ילידי 1989; 1993 בהתאמה. חובתו של הנתבע בתשלום מזונותיהם הינה מהתקנה והיא אבסולוטית כדי צרכיהם ההכרחיים. מעבר לכך על פי דיני הצדקה ולענין זה שווים האב והאם. ג. ההלכה בענין זה ידועה וברורה עד כי אינה צריכה ראיה. 14. א. לחובת מזונות לכיסוי 'צרכים מיוחדים' ר' ע"א 732/88 קמחי נ' קמחי, מג(2), 251, 254. ב. לחובת אב להתכבד ולעבוד בעבודות נוספות ר' ע"א 53/83, רונקין נ' רונקין לח(1), 151, 155, וכן ע"א 230/85 עמיצור נ' עמיצור מ(1), 147, 151. ג. על האבחנה בין "צרכים הכרחיים" לאלה שמעבר לכך בהתאם לגילאי הילדים, ר' ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, לו(3), 449 וכן ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית , מח(3), 461, 483. 15. לאור ניתוח הנתונים לעיל ובחינתם בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה בכל הנוגע לפסיקת מזונות ילדים אני סבור שיש להשאיר את ההחלטה של המזונות הזמניים על כנה עד ליום פסק דיני זה ולקבוע, כי החל מיום 1.3.00 תחולנה ההוראות הבאות: א. הנתבע ישלם למזונות הקטינים, התובעים 2-4, לידי אמם התובעת 1 ,דמי מזונות בסך של 4,000 ש"ח לחודש החל מיום 1.3.00 ועד ה- 5 לכל חודש. (להלן: "דמי המזונות"). ב. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים בין תקופת עידכון אחת לרעותה. ג. המדד לחישוב ההצמדה כאמור יהא מדד חודש ינואר 2000 שפורסם ביום 15.2.00. ד. כל תשלום שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד התשלום בפועל. ה. קיצבת הילדים של ה-מ.ל.ל. עבור הקטינים תשולם לידי האם ותיתווסף לדמי המזונות שנפסקו לעיל. ו. דמי המזונות ישולמו ע"י הנתבע עד שתגיע התובעת 2 לגיל 18 או עד סיימה את ביה"ס התיכון לפי המאוחר יותר. בהגיע התובעת 2 למועד האמור לעיל יעמוד סכום המזונות עבור התובעים 3, 4 על סך של 2,900 ש"ח לחודש, עד הגיע התובע 3 לגיל 18 או עד סיימו את ביה"ס התיכון לפי המאוחר יותר. בהגיע התובע 3 למועד האמור לעיל יעמוד סכום המזונות עבור התובע 4 על סך של 1,500 ש"ח לחודש וזאת עד הגיעו לגיל 18 או עד סיימו את ביה"ס התיכון לפי המאוחר יותר. סכומי המזונות המפורטים בס"ק ו' זה הם בערכי יום פסה"ד ויעודכנו בהתאם להוראות ההצמדה המפורטות בס' 15(ב); (ג); (ד) לעיל, בשינויים המחוייבים לפי הענין. 15. הנתבע ישא בהוצאות התובעים ושכ"ט עורך דינם בסך של 5,000 ש"ח + מע"מ צמודים ונושאים ריבית כחוק מהיום עד התשלום בפועל. קטיניםמזונות