עילה של עוולה מנהלית קיימת בארצות הקונטיננט. זוהי עילה שעניינה הוא אחריות המינהל בנפרד מעילות המשפט הפרטי. כך בצרפת מוסמך ה-Conseille d' Etat לפסוק פיצויים בגין פעולה בלתי תקינה או מחוסרת סמכות של השלטון כאשר העילה היא ההתנהגות הבלתי תקינה. ערב המהפכה הצרפתית שלט בצרפת העיקרון שהמדינה נהנית מחסינות כללית. עיקרון זה נזנח לאחר המהפכה הצרפתית. העיקרון של אחריות השלטון ככזו הוכרה בפסיקה הצרפתית שלאחר המהפכה הצרפתית. האחריות עוצבה על ידי ה- Conseille d' Etat שקבע כי הכללים שיחולו על אחריות המינהל יהיו שונים מאלו החלים במשפט האזרחי, אם כי אחריות המינהל אף היא התבססה על קיומו של אשם ועוצבה על פי המודל של המשפט האזרחי. כיום קובע המשפט הצרפתי שאחריות המינהל הציבורי וחובתו לפצות על נזקים שגרם אינה מבוססת עוד רק על עקרון האשם אלא היא רחבה יותר. במאה העשרים החל ה- Conseille d' Etatלפתח אחריות כללית של המינהל גם ללא אשם, על יסוד רעיון הסיכון באופן שפעולות המדינה לטובת הציבור יוצרות סיכונים. כאשר נפגע הפרט מחייבים הצדק והשוויון שהפרט הנפגע לא ישא בנזקו. במשפט הגרמני מוכרים מספר מודלים של אחריות. אחד מהם הוא אחריות הפקיד העובד בשירות הממשל (beamtee). אחריות נוספת היא של השלטון כלפי האזרח הנפגע Amtshaftung. זו נלמדת מסעיף 839 ל-B.G.B. וכן נלמדת האחריות מקומבינציה של השניים (Fritzz Ossenbuhl, Saatshaftungsrecht, מינכן 1998 הוצאה חמישית, עמוד 6 ואילך). אחריות המדינה נלמדת גם מחוק היסוד הגרמני, מסעיף 34 לו המטיל אחריות על המדינה בגין מעשי עובדיה ופקידיה (השונים מעובדים רגילים). המשפט הגרמני מכיר בדפוסי אחריות נוספים של הרשות. אלו אינם מבוססים על קיומו של אשם אלא על רעיון הקורבן המיוחד (Aufoferung) ועל האחריות בגין מעין הפקעה (Enteignungsgleichen Eingriff) והאחריות בגין נשיאה בנטל קורבן חברתי (Aufopferungshaftung). מכוחם של עקרונות אלו נושאת הרשות המינהלית באחריות ללא אשם גם כאשר נפגעות זכויות לא ממוניות. בית המשפט העליון עמד מספר פעמים על כך שראוי לבחון את קיומה של עילה נפרדת, היא עילה מנהלית, אך בכל אותם מקרים היתה קיימת גם עילה אזרחית לפיצויים ועל כן זו לא נבחנה. השופטת עדינה פורת עמדה על חשיבותה של העילה המנהלית תוך שהיא הביאה ספרות רבה בנושא בדב"ע נג/99-3; דב"ע נג/114-3 מדינת ישראל-משרד החינוך - דוד מצגר ודוד מצגר - מדינת ישראל, פד"ע כו, 563, חשיבות רבה לפסק דין זה באשר הוא דן בעוולה מנהלית ביחסי עבודה, בהפרת הבטחה מנהלית לעובד עוולה