מטרד רעש מטוסים - שדה תעופה הרצליה

שדה תעופה הרצליה קיים כשדה תעופה אזרחי מאז שנת 1950, והוא הוקם באזור שהיה אז אזור חקלאי. שני שלישים משטח שדה התעופה מצויים בתחום השיפוט של עיריית הרצליה ושליש בתחום השיפוט של המועצה המקומית כפר שמריהו. ראשיתו של השדה כמנחת עפר קטן למטוסים קלים. עם השנים התרחבה הפעילות בשדה, הוא הורחב וכיום משמש הוא כשדה התעופה המרכזי של התעופה הכללית בישראל ומתבצעות בו עשרות המראות ונחיתות מדי יום. השדה כיום מתפרש על פני 150 דונם והוא כולל מסלול אחד באורך של 903 מטרים. אופיין וייעודן של הטיסות בשדה אף הוא השתנה במהלך השנים. בשנים הראשונות לקיומו של השדה נועדו חלק ניכר מהטיסות שהמריאו ונחתו בו לצרכים חקלאיים. במהלך השנים הועברו מרבית הטיסות למטרות חקלאיות לאתרים חלופיים ורק מקצת הפעילות הקשורה בצרכים חקלאיים נותרה במקום. עיקר הפעילות המתבצעת כיום בשדה היא של בתי הספר ללימודי טיס המקיימים במקום טיסות אימון; כן נותרה בו פעילות מסוקים ופעילות טיס פרטית אחרת. במהלך השנים נבנו בקרבת השדה בתי מגורים. עקב התפתחות הבנייה ממוקם השדה כיום בלבו של אזור מאוכלס בשכונות מגורים של העיר הרצליה ושל המועצה המקומית כפר שמריהו. התפתחות שדה התעופה והפעילות הענפה שמנהלים בו בתי הספר לטיסה, במקביל להתרחבות שכונות המגורים סביבו, יצרו בעיות הנוגעות לבטיחות ולרעש, שיש בהן משום מפגע לתושבים. מזה שנים רבות מנהלים התושבים המתגוררים בקירבת השדה מאבק לסגירתו ולהגבלת פעילות הטיסה המתבצעת בו. המאבק של התושבים נתמך על ידי הרשויות המקומיות, המגלות דאגה לתושביהן ולאיכות החיים בתחומן. במסגרת המאבק הוגשו כבר בעבר עתירות לבג"צ עוד בראשית שנות ה- 70 בבג"ץ 195/70 כנוביץ ואח' נ' מנהל התעופה האזרחית, פ"ד כו(1) 589 דן בית המשפט בסוגיית המטרד הנגרם לתושבים כתוצאה מרעש המטוסים הממריאים והנוחתים בשדה התעופה. בעניין כנוביץ ביקשו העותרים, תושבי כפר שמריהו, לאסור כליל על קיומן של טיסות משדה התעופה, או לחלופין, לאסרן בשעות מסוימות. העתירה התקבלה בחלקה ואושרה הטלת מגבלות על שעות הטיסה בשדה. במהלך השנים הוטלו הגבלות נוספות על שעות הפעילות האווירית המתבצעת מהשדה ועל היקפה, וזאת בעקבות תלונותיהם של תושבי הסביבה. אף על פי כן, לא נחה דעת התושבים עקב הפגיעה המתמשכת שהם טוענים לה. עיקר תלונות התושבים מתמקדות ב"טיסות הקפה" המתקיימות בשדה. טיסות אלה הן חלק מרכזי בלימודי הטיס ובהן החניך מבצע הקפה של המסלול על-מנת לחזור ולנחות בו וחוזר חלילה, כאשר בכל פעם מקיף המטוס את המסלול מספר רב של פעמים. יצוין כי בהתאם להגבלות שהוטלו על הטיסות בשנת 1998, נאסר לקיים טיסות אימון מסוג "טיסות הקפה" בימי שישי ושבת ובימי חג. נגד החלטה זו עתרו לבית משפט זה בבג"ץ 55/99 חברות התעופה הפועלות בשדה. העתירה נדחתה, ובפסק דינו ציין בית המשפט כי התרשם שהמשיבים השקיעו מאמץ להגיע לפתרון האופטימלי וכי אין לומר כי ההחלטה המגבילה את קיומן של "טיסות ההקפה" בימים מסוימים אינה סבירה. בשנים האחרונות נעשה מאמץ למציאת אתר חלופי שאליו ניתן יהיה להעביר את הפעילות המתבצעת כיום בשדה התעופה הרצליה, רובה ככולה, עד לסגירתו של השדה. הנושא נדון במסגרת צוות בינמשרדי שהקים מנכ"ל משרד ואשר בראשו עמד מנכ"ל רשות שדות התעופה. דא עקא, שלא נמצאה חלופה בשדה תעופה קיים, בעיקר נוכח התנגדותה של מערכת הביטחון, המחזיקה במרבית שדות התעופה שיכולים היו לשמש כחלופה לשדה התעופה הרצליה. נוכח מצב דברים זה הוציא הצוות הבינמשרדי דו"ח הממליץ לפעול בטווח הזמן הארוך להקמת שדה תעופה חדש מדרום לתל יצחק ועם השלמתו לסגור את שדה התעופה הרצליה. בטווח הזמן הקצר, המלצת הצוות הבינמשרדי היתה לאפשר לשדה התעופה להמשיך ולפעול במתכונתו הנוכחית להמראות ולנחיתות, לחניית מטוסים ולתחזוקתם, אולם להעביר את פעילויות ההדרכה של בתי הספר לטיסה לשדות תעופה חליפיים, באופן שבתום שנה יופסקו טיסות ההקפה בשדה התעופה. תעופהמטרדמטרד רעש