הפסקת הריון בישראל

האם חובה לקבל הסכמה של אישה בהריון על הפסקת הריון? האם יש עונש על הפסקת הריון ? האם אי הפסקת הריון ללא הסברים לאישה מהווה רשלנות רפואית ? על-מנת שהסכמה שנתן חולה לבדיקה תהא בגדר הסכמה תקפה ומחייבת, יש לוודא שהוסברו לחולה הסיכונים הכרוכים בביצוע הבדיקה. בפסיקה אשר עסקה בדרישה כי הסכמתו של חולה לטיפול רפואי תהא הסכמה מדעת, עוצב סטנדרד הגילוי הנדרש מרופא, תוך התחשבות בראש וראשונה בזכות היסוד של הפרט לאוטונומיה. לאור זאת נקבע, כי יש לגלות לחולה את כל הסיכונים אשר אדם סביר היה מייחס להם חשיבות בהחלטתו להסכים לביצוע הטיפול. באימוץ אמת מידה זו נדחתה אמת המידה הרווחת בפסיקה האמריקנית, שבה ניתן משקל מכריע לפרקטיקה הרפואית המקובלת, והאינטרסים של הפרט המקבל את הטיפול הועמדו במרכז. דיון נרחב בסוגיה זו היה בע"א 4384/90, ואתורי נ' בית החולים לניאדו, נ"א (2) פד"י, עמ' 171, בו נדונה תביעת נזיקין שהוגשה ע"י התלויים במנוחה שנפטרה מחמת אלח דם לאחר שאושפזה עקב פקיעת קרומי השפיר וירידת המים כשרופאי ביה"ח החליטו שלא להפסיק את הריונה. נקבע, שם, שהחלטה זו אפשרית מבחינה רפואית, ואולם היה על הרופאים להסביר למנוחה את מהות הסיכונים הכרוכים בשימור ההריון, לשמוע עמדתה, ולייחס לעמדה זו משקל מכריע בגיבוש החלטתם. ההנחה שמבחינה מקצועית ההחלטה שלא להפסיק את ההיריון הייתה החלטה אפשרית - ומכאן שלא בהכרח החלטה רשלנית - אינה אלא הנחה מותנית. התנאי הגלום ביסודה הוא, שקודם לגיבוש החלטתם הסבירו הרופאים למנוחה את כל הטעון הסבר על אודות מצבה, שאלו את פיה ונהגו כפי שנהגו. הידע המקצועי ותפיסתם הערכית של הרופאים יכולים וחייבים היו להנחותם בדבר תוכן ההסברים שיינתנו על ידיהם למנוחה. ברם, הידע הרפואי, ככל שהוא נוגע למהות הסיכון שבו תלויה המשכת ההריון ולהיקפו, הוא בעיקרו סטטיסטי ונסמך על הניסיון הרפואי המצטבר, ואילו ההחלטה בעניינה של המנוחה לא יכלה להתבסס רק (או בעיקר) על הערכה סטטיסטית, אלא הייתה חייבת להיות החלטה אינדיווידואלית, המביאה בחשבון, בראש וראשונה, את רצונה ובחירתה של המנוחה עצמה. בית המשפט ציין כי מקום שהבחירה במסלול רפואי, או קבלת טיפול רפואי, כרוכים בסיכונים מהותיים, חלה על הרופאים חובה (הכפופה אמנם לחריגים) לספק למטופל את המידע שבאופן סביר דרוש לו לגיבוש החלטה אישית מושכלת בשאלה, אם לבחור במסלול הרפואי המסוים תוך נטילת הסיכונים הכרוכים בכך אם לאו. זה על כל פנים גדרה המינימליסטי של החובה. קיומה בידי הרופאים מיועדת לשמש תכלית מעשית. היא מהווה חלק מחובת הזהירות המוטלת על הרופא כלפי החולה המטופל על ידיו. אם הופרה החובה, ועקב כך נגרם לחולה נזק, עשויה ההפרה להעמיד לחולה זכות לפיצויים בעילה של רשלנות רפואית. הריוןהפסקת הריון