##דוגמא לכתב תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות## ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________, ת.ז. _________, תושב _________, הינו אזרח ותיק אשר נפגע מהתנהלותה של הנתבעת כמפורט להלן. 2. הנתבעת, חברת "הוט תקשורת בע"מ", ח.פ. _________, הינה חברה המספקת שירותי תקשורת, טלוויזיה ואינטרנט בישראל. ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 20,000 ₪, הכולל: א. השבת כספים שנגבו ביתר שלא כדין בגין שירותי טלוויזיה שלא הוזמנו ולא סופקו בפועל, בסך של 180 ₪ לחודש, למשך תקופה של שש שנים, ובסך כולל של 12,960 ₪. ב. פיצוי בגין עוגמת נפש, טרחה והוצאות שנגרמו לתובע עקב התנהלותה הרשלנית והמטעה של הנתבעת, בסך של 7,040 ₪. ג. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. בחודש פברואר 2004, הגיעה נציגה מטעם הנתבעת לביתו של התובע, מר _________, והציעה לו להצטרף לחבילת גלישה באינטרנט בעלות חודשית של 49 ₪. 5. התובע, אשר היה מעוניין בשירותי אינטרנט בלבד, הסכים להצעה ומסר את פרטי חשבון הבנק שלו, מתוך אמונה מלאה כי יחויב אך ורק בעלות חבילת האינטרנט שהוצעה לו. 6. התובע, אשר היה לקוח של חברת "יס" לשירותי טלוויזיה בכבלים משנת 2003, לא היה לו כל צורך או עניין בשירותי טלוויזיה נוספים מהנתבעת, ומעולם לא ביקש או הזמין שירותים כאלה. 7. לפני מספר חודשים, נדהם התובע לקבל שיחה מנציגי הנתבעת, ובה הוצע לו לחדש את חבילת הטלוויזיה בכבלים שלו. הצעה זו עוררה את חשדו של התובע, שכן לטענתו, מעולם לא רכש חבילת טלוויזיה מהנתבעת. 8. בעקבות השיחה, ערך התובע בדיקה יסודית בחשבונותיו וגילה, לתדהמתו, כי הוא מחויב מדי חודש בסך של 180 ₪ על ידי הנתבעת, מעבר לעלות חבילת האינטרנט. 9. התובע גילה כי חיובים אלו נמשכו במשך שנים ארוכות, ללא ידיעתו או הסכמתו, ובגין שירותי טלוויזיה שלא הוזמנו על ידו ולא היו בשימושו. 10. עילת התביעה נולדה עם גילוי החיובים השגויים והבלתי מורשים, לפני מספר חודשים, כאשר התובע קיבל את השיחה מנציגי הנתבעת והחל בבדיקה יזומה של חשבונותיו. ## ד. הנזקים ## 11. כתוצאה מהתנהלותה הרשלנית והמטעה של הנתבעת, נגרמו לתובע נזקים כספיים ישירים ועקיפים, כדלקמן: א. נזק כספי ישיר: גביית יתר של 180 ₪ לחודש במשך תקופה של שש שנים, ובסך כולל של 12,960 ₪, בגין שירותי טלוויזיה שלא הוזמנו ולא סופקו בפועל. ב. עוגמת נפש: התובע נאלץ להתמודד עם תחושות של כעס, תסכול ואכזבה עקב גילוי ההטעיה והגבייה שלא כדין, וכן עם הטרחה הכרוכה בבירור העניין ובנקיטת הליכים משפטיים. ג. טרחה והוצאות: התובע נאלץ להשקיע זמן ומאמץ בבירור החיובים, בפניות לנתבעת, ובאיסוף מסמכים לצורך הגשת התביעה, וכן נגרמו לו הוצאות שונות. ## ה. פירוט הטענות ## ## הטעיה והצגת מצגי שווא ## 12. הנתבעת, באמצעות נציגתה, הציגה לתובע מצג שווא לפיו הוא מצטרף לחבילת אינטרנט בלבד בעלות של 49 ₪ לחודש, תוך הסתרת העובדה כי הוא מחויב גם בגין שירותי טלוויזיה. 13. התנהלות זו מהווה הטעיה מכוונת של התובע, אשר הסתמך בתום לב על המצג שהוצג לו, ועל בסיסו מסר את פרטי חשבון הבנק שלו. 14. הנתבעת ניצלה את חוסר ידיעתו של התובע ואת פערי המידע ביניהם על מנת לגרום לו להתקשר בהסכם שאינו משקף את רצונו האמיתי ואת השירותים שביקש לקבל. 15. מצג השווא וההטעיה פגעו באופן מהותי באוטונומיית הרצון של התובע ובזכותו לקבל החלטה מושכלת ומבוססת על מידע מלא ואמיתי. 16. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מובהק בעת ההתקשרות עם התובע, תוך הפרה של חובת הגילוי המוטלת עליה כספק שירותים. ## הפרת חובת הגילוי הנאות ## 17. הנתבעת הפרה את חובתה החוקית והחוזית לגלות לתובע באופן מלא וברור את כל תנאי ההתקשרות, ובפרט את העובדה כי הוא מחויב גם בגין שירותי טלוויזיה. 18. חובת הגילוי הנאות מחייבת את הנתבעת להציג את כל הפרטים המהותיים של העסקה באופן שקוף וברור, ולא להסתיר מידע שיש בו כדי להשפיע על החלטת הצרכן. 19. אי-גילוי העובדה שהתובע מחויב גם בגין שירותי טלוויזיה, מהווה הפרה יסודית של חובת הגילוי, ופוגעת בזכותו של התובע לדעת על מה הוא משלם. 20. הנתבעת הייתה מודעת או צריכה הייתה להיות מודעת לכך שהתובע אינו מעוניין בשירותי טלוויזיה, שכן הוא היה לקוח של חברה מתחרה, ובכל זאת לא גילתה לו את מלוא פרטי החיובים. 21. הפרת חובת הגילוי הנאות מהווה עילה לביטול ההסכם בגין הטעיה, וכן עילה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתובע. ## התעשרות שלא כדין ## 22. הנתבעת גבתה מהתובע כספים בסך 180 ₪ לחודש במשך שנים ארוכות, בגין שירותי טלוויזיה שלא הוזמנו על ידו ולא סופקו לו בפועל, ובכך התעשרה שלא כדין על חשבונו. 23. עקרון ההתעשרות שלא כדין קובע כי אין אדם רשאי להתעשר על חשבון הזולת ללא עילה שבדין, ועל כן על הנתבעת להשיב לתובע את הכספים שנגבו ממנו ביתר. 24. הנתבעת קיבלה תשלומים מהתובע עבור שירותים שלא ניתנו לו, ובכך צברה רווחים בלתי לגיטימיים על חשבונו, תוך ניצול חוסר ידיעתו. 25. העובדה שהתובע לא היה מודע לחיובים אלו במשך תקופה ארוכה אינה מצדיקה את התעשרותה של הנתבעת, ואינה פוטרת אותה מחובת ההשבה. 26. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על השבת הכספים שנגבו שלא כדין, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגבייה ועד ליום התשלום בפועל. ## הפרת הסכם ## 27. ההסכם שנכרת בין הצדדים היה לאספקת שירותי אינטרנט בלבד בעלות של 49 ₪ לחודש, והנתבעת הפרה הסכם זה בכך שגבתה תשלומים נוספים עבור שירותי טלוויזיה. 28. הפרת ההסכם מתבטאת בכך שהנתבעת לא עמדה בתנאים המוסכמים, וגבתה תשלומים עבור שירותים שלא נכללו בהסכמה המקורית בין הצדדים. 29. התובע הסתמך על ההסכם המקורי, ועל בסיסו פעל, ועל כן הפרת ההסכם על ידי הנתבעת גרמה לו נזקים כספיים ועוגמת נפש. 30. הנתבעת לא סיפקה לתובע את השירותים המוסכמים בלבד, אלא חייבה אותו גם עבור שירותים נוספים שלא הוזמנו, ובכך הפרה את חובתה החוזית. 31. הפרת ההסכם על ידי הנתבעת מזכה את התובע בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו, לרבות השבת הכספים שנגבו ביתר. ## רשלנות והתרשלות ## 32. הנתבעת פעלה ברשלנות ובחוסר זהירות בכך שלא וידאה שהתובע מבין באופן מלא את תנאי ההתקשרות ואת היקף השירותים שהוא מקבל ומחויב עליהם. 33. הנתבעת, כספק שירותים מקצועי, חבה חובת זהירות כלפי לקוחותיה, ובכלל זה לוודא שאין הטעיה או אי-הבנה לגבי השירותים הניתנים והחיובים הנלווים. 34. אי-בדיקה נאותה של רצון הלקוח ואי-הצגה ברורה של כלל השירותים והחיובים, מהווה התרשלות מצד הנתבעת. 35. רשלנותה של הנתבעת באה לידי ביטוי גם בכך שלא ביצעה בקרות מתאימות על מנת לוודא שהחיובים המבוצעים תואמים את ההסכמים שנחתמו עם הלקוחות. 36. כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת, נגרמו לתובע נזקים כספיים משמעותיים, ועל כן יש לחייב את הנתבעת בפיצויים. ## חוסר תום לב בקיום חיובים ## 37. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בקיום חיובים, בכך שגבתה תשלומים עבור שירותים שלא הוזמנו, תוך ניצול חוסר ידיעתו של התובע. 38. עקרון תום הלב מחייב את הצדדים לחוזה לנהוג בהגינות וביושר, ועל הנתבעת היה לנהוג כך גם בעת גביית התשלומים מהתובע. 39. גביית כספים עבור שירותים שלא סופקו או שלא הוזמנו, מהווה הפרה בוטה של עקרון תום הלב בקיום חיובים. 40. הנתבעת הייתה צריכה לדעת כי התובע אינו מעוניין בשירותי טלוויזיה, ובכל זאת המשיכה לגבות ממנו תשלומים, ובכך פעלה בחוסר תום לב. 41. חוסר תום הלב של הנתבעת מצדיק את השבת הכספים שנגבו ביתר, וכן פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתובע. ## אחריות תאגידית וצרכנית ## 42. על הנתבעת, כחברה גדולה וספקית שירותים חיוניים, מוטלת אחריות תאגידית וצרכנית מוגברת כלפי לקוחותיה, ובפרט כלפי אזרחים ותיקים. 43. אחריות זו כוללת חובה להבטיח שקיפות מלאה, הגינות בהתקשרות, ומתן שירות אמין ומקצועי, תוך מניעת הטעיה וניצול. 44. הנתבעת כשלה במילוי אחריותה זו, ובכך פגעה באמון הציבור ובזכויות הצרכנים, ועל כן יש לחייבה בפיצויים. 45. הפסיקה קבעה כי על ספקי שירותים מוטלת חובה מוגברת להגן על זכויות הצרכנים, ובפרט מפני הטעיה וניצול. 46. התנהלותה של הנתבעת במקרה זה אינה עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המצופים מחברה בסדר גודל שלה, ועל כן יש להטיל עליה אחריות מלאה. ## נזקים עקיפים ועוגמת נפש ## 47. מעבר לנזק הכספי הישיר, נגרמה לתובע עוגמת נפש רבה, טרחה ואי-נוחות משמעותית עקב התנהלותה של הנתבעת. 48. התובע נאלץ להשקיע זמן רב ואנרגיה בבירור העניין, בפניות חוזרות ונשנות לנתבעת, ובאיסוף מסמכים, כל זאת תוך תחושות של כעס ותסכול. 49. עוגמת הנפש והטרחה שנגרמו לתובע הינם נזקים ברי פיצוי, ועל כבוד בית המשפט לפסוק לתובע פיצוי הולם בגינם. 50. הפסיקה הכירה בזכותם של נפגעים לקבל פיצוי בגין עוגמת נפש וטרחה שנגרמו להם כתוצאה מהתנהלות רשלנית או מטעה של ספקי שירותים. 51. הפיצוי בגין עוגמת נפש נועד לפצות את התובע על הפגיעה באיכות חייו ובשלוותו, ועל כן יש לפסוק לו סכום משמעותי. ## התיישנות ומועד הגילוי ## 52. טענת הנתבעת בדבר התיישנות התביעה אינה עומדת במבחן הדין, שכן עילת התביעה נולדה רק עם גילוי החיובים השגויים על ידי התובע. 53. התובע לא היה מודע לחיובים אלו במשך שנים ארוכות, וגילה אותם רק לפני מספר חודשים, כאשר קיבל שיחה מנציגי הנתבעת. 54. לפי הפסיקה, מרוץ ההתיישנות מתחיל במועד שבו נודע לתובע על העובדות המהוות את עילת התביעה, ולא במועד שבו נחתם ההסכם המקורי. 55. התובע פעל בסבירות ובמהירות מרגע שנודע לו על החיובים השגויים, ועל כן תביעתו הוגשה במועד ואינה התיישנה. 56. הנתבעת, אשר הסתירה את החיובים מהתובע, אינה יכולה לטעון כעת להתיישנות, שכן היא זו שיצרה את המצב שבו התובע לא היה מודע לזכויותיו. ## חוסר תום לב דיוני ## 57. טענת הנתבעת כי התובע השהה את תביעתו במשך 6 שנים, מהווה טענה בחוסר תום לב דיוני, שכן היא זו שיצרה את המצב שבו התובע לא היה מודע לחיובים. 58. הנתבעת ניסתה להטעות את בית המשפט בטענותיה, ובכך פעלה בחוסר תום לב דיוני, המצדיק הטלת הוצאות מוגברות עליה. 59. הנתבעת לא הציגה כל ראיה לכך שהתובע ידע על החיובים הנוספים, וטענותיה בעניין זה הינן ספקולטיביות וחסרות בסיס. 60. התנהלותה של הנתבעת, אשר ניסתה להתנער מאחריותה באמצעות טענות סרק, פוגעת בעקרונות היסוד של הליך משפטי הוגן. 61. כבוד בית המשפט מתבקש לדחות את טענות ההגנה של הנתבעת, ובפרט את טענת ההתיישנות, אשר הועלתה בחוסר תום לב. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##להלן פסק דין בתביעה נגד הוט בבית משפט לתביעות קטנות:## 1. זוהי תביעה קטנה שסכומה 20,000 ₪. על פי הנטען בתביעה, בחודש פברואר 2004 הגיעה נציגה של הנתבעת לביתו של התובע, והציעה לו להצטרף לחבילת גלישה באינטרנט בעלות של 49 ₪ לחודש. התובע הסכים לכך ומסר את פרטי חשבון הבנק שלו, מתוך אמונה שיחויב רק בעלות של חבילת האינטרנט. 2. לטענת התובע, לפני מספר חודשים הוא נדהם לקבל שיחה מנציגי הנתבעת ובה הוצע לו לחדש את חבילת הטלויזיה בכבלים שלו, חבילה שלטענתו לא רכש מעולם, ולא הייתה לו סיבה לרכוש אותה כי משנת 2003 הוא לקוח של חברת "יס". בבדיקה שערך התובע, הוא גילה שהוא מחויב בכל חודש ב- 180 ₪. 3. בכתב הגנתה טוענת הנתבעת שהתובע השהה את תביעתו במשך 6 שנים, ולגופו של עניין, נטען שמלכתחילה הוא התקשר לקבל הן שירותי טלויזיה והן שירותי אינטרנט, הותקן בביתו בסיס אנלוגי ראשון, ולאחר מכן הותקן גם בסיס אנלוגי שני לצפייה בטלויזיה, ועד שנת 2008 הוא שילם את דמי המנוי כסדרם, ולאחר מכן הוא גם החליף את אמצעי התשלום לכרטיס אשראי. 4. בדיון שהתקיים בפני, טענה נציגת הנתבעת כי לפני מספר שנים ביקר בביתו של התובע טכנאי של חברת "הוט" לצורך כיוון ערוצי הטלויזיה, מה שלא מתיישב כלל עם טענתו שהוא לא רכש מנוי לטלויזיה בכבלים ולא ידע שהוא מנוי כזה. להפתעתי, התובע אישר טענה זו, ואמר שאכן הוא התקשר לטלויזיה והזמין את הטכנאי כדי שיכוון לו את הערוצים (מדובר בתשתית אנלוגית ללא ממיר, שבה מכשיר הטלויזיה מחובר ישר לשקע הכבלים). 5. לאור הודעת התובע, ברור שהוא התקשר עם הנתבעת לקבלת תשתית טלויזיה, נוסף לתשתית האינטרנט, ברור שהוא עשה שימוש באותה תשתית, ועל כן התביעה נדחית. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים, ומוסבר להם שניתן להגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום מהיום. כתב תביעהמסמכיםתביעות קטנותטלויזיה