גמילה מסמים - הבטחת הכנסה

1. לפני תביעתו של מר התובע לתשלום גמלת הכנסה לתקופה שמיום 1.6.08 ועד ליום 1.10.08. העובדות הדרושות לעניין: 2. התובע יליד 1974, הגיש ביום 6.7.08 תביעה להבטחת הכנסה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"). 3. ביום 6.8.08 קבע המרכז לאבחון נפגעי סמים (להלן: "המרכז") כי התובע אינו מכור לסמים. 4. ביום 11.8.08 נדחתה תביעתו של התובע מן הטעם כי לא הוכח בפני המרכז כי מכור הוא לסמים ,על כן אין לראותו כמי שאינו ניתן להשמה. 5. ביום 30.11.08 הגיש התובע תביעה נוספת לגמלת הבטחת הכנסה אשר התקבלה על ידי הנתבע. החל מאוקטובר 2008 לתובע ובת זוגו משתלמת גמלת הבטחת הכנסה. 6. ביום 7.12.08 הגיש התובע תביעתו כנגד החלטת הנתבע שלא להכיר בו כזכאי לגמלת הבטחת הכנסה לתקופה שמיום 1.6.08 ועד ליום 1.10.08 טענות התובע: 7. לטענת התובע זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה נובעת מהיותו תושב ישראל מעל גיל 25 שאינו ניתן להשמה ומצוי בהליך גמילה מסם הקנביס בו משמתש הוא באופן ישיר וכן כתוצאה משימוש בתרופת הקלונקס. 8. לטענת התובע חוות הדעת הפסיכיאטר דוקטור רודרמן ולדימיר מלמדת כי משתמש הוא בגראס מגיל 14 וסובל מהפרעה הקשורה בשימוש זה על כן הומלץ על טיפול בגמילה מסמים. 9. אשר לחוות דעתו של דוקטור אלבז (להלן: "חוות הדעת"), נטען כי עומדת היא בסתירה למרשמים שהציג התובע על פיהם נוטל הוא תרופות המכילות קנביס ועושה שימוש בקלונקס. עוד נטען כי בחוות דעתו מציין דוקטור אלבז כי התובע משתמש בחשיש אך למרות זאת נקבע כי התובע אינו מכור לסם. טענות הנתבע: 10. לטענת הנתבע הגוף המוסמך לקבוע אם המבוטח ניתן להשמה הינו המרכז או שירות התעסוקה. על כן, אין בחוות דעת מטעם התובע להוות תחליף להחלטת המרכז. בנוסף נטען כי בחוות הדעת נקבע כי התובע משתמש בחשיש אולם לא נקבע כי הוא מכור לסם זה. 11. הנתבע טען כי המרכז קבע בשלוש בדיקות שונות כי התובע אינו מכור לסמים. כן נטען כי על פי הקריטריונים הנהוגים ומדיניות המרכז משתמשים בחשיש אינם מאובחנים כמכורים לסמים, מכיוון ששליש מאוכלוסיית המדינה משתמשת באופן קבוע או מזדמן בסם זה. דיון והכרעה: 12. סעיף 2(א)(1) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א- 1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה") קובע כדלקמן: "תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים זכאי לגימלה, בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה: (1) אין לו הכושר לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו, או שאינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות ובלבד שהקביעה כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי תיעשה בידי אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) כמפורט בהן, ותהיה לתקופה שלא תעלה על התקופה שקבע השר לענין זה: (א) לגבי מי שמטופל במוסד או נמצא בתהליך גמילה מסם לפי צו מבחן של בית המשפט - מרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר או המוסד האמור; לענין זה - "מוסד", "סם" - כהגדרתם בסעיף 1 בחוק הפיקוח; "צו מבחן" - כמשמעותו בסימן ז' של פרק ו' בחוק העונשין; (ב) לגבי מי שמצוי בפיקוחו של קצין מבחן לפי חוק המעצרים - קצין מבחן כאמור; ג) לגבי מי ששוהה במרכז לטיפול באלכוהוליסטים המצוי בפיקוח משרד העבודה והרווחה - המרכז האמור..;". 13. תקנה 1 לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), התשמ"ב- 1982 (להלן: "התקנות") קובעת כדלקמן: "זכאות לפי סעיף 2(א)(1) לחוק תושב ישראל זכאי לגמלה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק, אם מתקיים בו אחד מתנאים אלה: (1) ... (3) לשכת שירות התעסוקה או מרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר (להלן- מרכז לאבחון מתמכרים לסמים) קבעו כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי". 14. מהאמור לעיל עולה כי התנאים להכרה בזכאות לקבלת גמלה על פי החלופה הנידונה במקרה שלפנינו, דרושים כי המבוטח יהיה תושב ישראל בן 25 ומעלה וכי תהיה קביעה פוזטיבית של לשכת התעסוקה או המרכז כי המבוטח אינו ניתן להשמה. 15. במקרה שלפנינו המדובר בתושב ישראל מעל לגיל 25 על כן, עלינו לבחון מהי החלטת המרכז בעניינו. 16. בחוות הדעת מטעם המרכז מיום 6.8.08 נקבע כדלקמן: "הנ"ל לא משתמש בסמים אופיאטיים. לא משתמש בקלונקס (כפי שמדווח) ומשתמש בחשיש לסירוגין. מבחינתינו לא מכור לסמים. יתכן שיש לבדוק אותו בנכות כללית על רקע פסכיאטרי". 17. הנה כי כן, רואים כי המרכז קבע כי התובע אינו מכור לסמים וכי אינו משתמש בקלונקס, כטענתו. 18. אשר לחוות הדעת מטעם התובע הקובעת כי הוא מכור לסמים ומשתמש בקלונקס, נציין כי שמשהגורם המוסמך לעניין קביעת התמכרותו של התובע לסם כזה או אחר הינו המרכז, אין בחוות הדעת לסייע לתובע. בנוסף נציין כי חוות הדעת שהגיש התובע נערכה כעשרה חודשים לאחר החלטת המרכז. 19. זאת ועוד. מחקירת התובע התקבלה גרסה הסותרת את מסקנות חוות הדעת מטעמו. התובע הודה כי נבדק בעבר בשלוש הזדמנויות שונות בשנים 2003, 2006 ו-2008 (עמ' 2 ש' 7-5) ובכל הבדיקות אשר כללו בדיקות פיזיולוגיות ובדיקות נוספות נמצא כי משתמש הוא רק בקנביס (עמ' 2 ש' 17-15). 20. אשר על כן באנו לכלל מסקנה כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת שימוש בקנביס או בקלונקס או היותו מכור לסמים ,לפיכך אינו בגדר מי שאינו ניתן להשמה. 21. מעבר לדרוש נציין כי גם על פי החלופה הקבועה בסעיף 2(2) לחוק הבטחת הכנסה התובע אינו זכאי לגמלה בתקופה הנידונה, לאור ההלכה הפסוקה על פיה מי שאין בידו אישור כי אינו ניתן להשמה בעבודה, חייב לפיכך במבחן תעסוקה על פי סעיף 2(2) (עב"ל 712/08 אדרי דניאל נ' המוסד לא פורסם) משהתובע לא התייצב בלשכת התעסוקה כדורש עבודה, ממילא אינו זכאי לקבלת הקצבה. סוף דבר: 22. לאחר שבחנו טענות הצדדים, חוות דעת המרכז, קובעים אנו כי דין התביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בעבור התקופה שבין 1.6.08 ועד 1.10.08, להידחות. משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלתו. גמילה מסמיםהבטחת הכנסהסמים