תאונת עבודה התקף לב | אוטם שריר הלב | אירוע לב | עו"ד רונן פרידמן

מה הדין בסוגיית אירוע לבבי כתאונת עבודה ? האם התקף לב בעבודה נחשב לתאונת עבודה בביטוח לאומי ? איך מוכיחים אוטם שריר הלב כתאונת עבודה ? באילו מקרים התקף לב בעבודה ייחשב כ"אירוע חריג" ?

(1) הקדמה - התקף לב כפגיעה בעבודה

בכדי שיכיר בית הדין לעבודה בהתקף לב כתאונת עבודה, יש להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודתו של התובע. אירוע חריג יכול שיהא מעמסה נפשית או גופנית יוצאת דופן. "תאונת עבודה" מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו של המבוטח. במקרה של התקף לב המבחן לבחינת התרחשותה של "תאונה בעבודה", הינו מבחן "האירוע החריג" או "המאמץ המיוחד". הצורך בהוכחת אירוע חריג נעוץ בעובדה שבמקרים של התקף לב נקודת המוצא היא כי במבוטח מקננת מחלת לב כלילית, אשר ממילא עלולה לגרום לאוטם בשריר הלב, בשלב זה או אחר בחייו, וזאת במנותק מאירועי העבודה. אי לכך, בחינה של תאונת עבודה במקרה של אוטם שריר הלב מתחלקת לשניים: הוכחת התקיימותו של אירוע חריג וקביעת קשר סיבתי-רפואי בין האירוע לבין התרחשות האוטם. ודוק, תחילה יש להוכיח קיומו של אירוע חריג, מבחינת מאמץ פיזי או דחק נפשי, וככל שהתובע לא יוכיח אירוע כאמור, הרי שתביעתו תידחה מבלי להיזקק לקביעת קשר סיבתי-רפואי על ידי מומחה רפואי.

 

(2) האם אירוע לב בעבודה נחשב לתאונת עבודה ?

כאמור, על מנת שהתקף לב יוכר כתאונת עבודה, נדרש מבוטח להוכיח קשר סיבתי בין "האירוע החריג" לבין התקף הלב. קיומו של קשר סיבתי כאמור נקבע על ידי בית הדין (סיבתיות משפטית) לאחר בחינת השאלות הרפואיות (סיבתיות רפואית) בעזרתו של מומחה רפואי. ככל שהוכח אותו קשר סיבתי, עובר הנטל אל ביטוח לאומי להוכיח "כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים". מטרתו של מבחן זה לבחון האם האירוע החריג (הגורם המשרה) "תרם תרומה ממשית" להופעת האירוע הלבבי. אם הוכח מאזן ההשפעות, כי אז לא תוכר "התאונה" כתאונת עבודה. גם מאזן ההשפעות נבחן על ידי בית הדין לעבודה לאחר בחינת השאלות הרפואיות בעזרתו של המומחה הרפואי. (ראו לעניין זה את שנפסק בעב"ל 481/99 המוסד לביטוח לאומי – דוד מכלוביץ').

 

(3) "טריגר" להתקף לב

כאשר מדובר בהכרה באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה, נקודת המוצא היא שבמבוטח מקננת מחלת לב כלילית, אשר בסופו של דבר, ללא קשר לעבודה, עלולה לגרום להופעת התקף לב לעתים, ניתן לקשור בין אירוע חריג בעבודה, שהוא הגורם המשרה (הזרז – trigger) לבין הופעת האוטם במועד בו הופיע. (בעניין זה ראה פסק הדין שניתן בעניין מכלוביץ הנ"ל, וכן עב"ל 1198/01 יעל רזיאל – המוסד לביטוח לאומי). תורת הגורם המשרה ישימה, בעיקר, למקרים בהם האוטם מתפתח תוך דקות או שעות, ובמקרים לא רבים תוך מספר ימים וכתוצאה, כאמור, מאירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל. במקרים מעין אלה, נוסף על ההתפתחות הטבעית של מחלת הלב המסתיימת באירוע לבבי, הגורמים המכונים "גורמים משרים" (Triggers) עשויים להחיש את הופעת האוטם. נדגיש, כי הגורם המשרה אינו הסיבה לקיומה של מחלת הלב ובדרך כלל, הוא תורם תרומה מזערית בלבד, להופעת האוטם. אף על פי כן, יתכנו מקרים בהם הגורם המשרה הווה נדבך חשוב בהופעת התקף לב וסביר להניח, שבלעדיו לא היה המבוטח לוקה באירוע הלבבי, לפחות למשך תקופה מסוימת.

 

(4) איך מוכיחים קשר סיבתי בין התקף לב לבין אירוע חריג בעבודה ?

כדי לקבוע (או לשלול) קשר סיבתי בין אירוע חריג והופעת התקף לב יש לקחת בחשבון מספר גורמים: ##א. ## האם החולה סבל ממחלת לב קודם לאוטם והאם המחלה הייתה סימפטומית. ##ב. ## גורמי הסיכון שהיו לחולה. ##ג. ## מידת חריגות המקרה. ##ד.## הזמן שעבר בין האירוע החריג ובין הופעת האוטם. להוציא מקרים נדירים ביותר, אירוע לב אינו פוקד אלא את מי שמקנן בקרבו, באורח סמוי או גלוי, תהליך תחלואתי המהווה בסיס ורקע לבוא התקף לב, בעיני הרופא מהווה אוטם שריר הלב את אחד השלבים, מהחריפים שבהם, בהתפתחות המחלה והופעתו צפויה במועד זה או אחר, בכל שעות היום והלילה, בכל מצב, בעת פעולה ואף שינה. עם זאת ידוע, על סמך מחקרים רבים, שאירוע חריג יכול לגרום או לתרום לבואו של אוטם. הכוונה למאמץ פיזי בלתי רגיל ולמתח נפשי (התרגזות או התרגשות יוצאת דופן UNUSUAL STRAIN OR STRESS). אם אותו אירוע חריג קורה במהלך העבודה ובו זמנית, או בסמוך לו, מופיע התקף לב - מקובלת הדעה שקיים קשר סיבתי בין האירוע ובוא אירוע לב". (דיון (ארצי) מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, בג"צ 1063/91 משה פפו נ' בית הדין הארצי לעבודה; דב"ע נב/0-248 המוסד לביטוח לאומי נ' דליק ווליניץ, עתירה לבג"צ נדחתה; בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה; עב"ל 318/96 איאן מיקלס נ' המוסד לביטוח לאומי).

 

(5) כיצד מתנהל הדיון בבית הדין לעבודה ?

עפ"י ההלכה הפסוקה, בתביעה להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה מתנהל הדיון בשני שלבים: בשלב הראשון - על המבוטח להוכיח קיומו של אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל בעבודתו בעת קרות האוטם או בסמוך לו. בשלב השני וככל שבית הדין לעבודה יקבע, כי אכן אירע "אירוע חריג" - ימונה מומחה/יועץ רפואי למתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי בין ההתרחשויות החריגות בעבודה לבין המחלה ממנה סובל התובע.

 

(6) על מי מוטל נטל ההוכחה ?

נטל ההוכחה בדבר קיומו של אירוע חריג בעבודה, בסמוך למועד בו אירע התקף לב, הוא על הטוען להתרחשותו, קרי על המבוטח. מבחן קיומו של ה"אירוע החריג" או "המאמץ הבלתי רגיל", כראשית ראיה לשם קביעת קשר סיבתי בין עבודתו של מבוטח לבין הופעת אוטם שריר הלב, הותווה בדב"ע מו/0-139 דן יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315, 331. בית הדין לעבודה חזר על המבחן האמור בעקביות, בשורה ארוכה של פסקי-דין.

 

(7) תאונת עבודה אירוע לבבי - לחץ נפשי ומאמץ פיזי כגורם להתקף לב בעבודה

על פי הפסיקה, קיומם של מתח או לחץ מתמשכים אינם מקיימים את התנאים להכרה באירוע חריג בעבודה, אלא אם כן ניתן לבודד אירוע מיוחד וחריג במהלך אותה תקופה, ובלבד שהתקיימו בו התנאים להכרה כאירוע חריג, או אם ניתן להצביע על שיא מסוים שהוא חריג יחסית לתקופת המתח או הלחץ (ראו עב"ל 31298-09-10 משה בר ששת – המוסד לביטוח לאומי; עב"ל 306/03 נדב אושרי – המוסד לביטוח לאומי). "הלכה פסוקה היא שעל מנת שאירוע לב יוכר כתאונה בעבודה, על המבוטח להוכיח התרחשות 'דחק נפשי בלתי רגיל' או 'מאמץ מיוחד' בסמוך לפני קרות התקף לב, כיוון שרק אם יוכח אירוע שכזה ניתן יהיה לקשור בינו לבין השינוי הפיזיולוגי הפנימי הפתאומי של אוטם שריר הלב [ראו: בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נגד בית הדין הארצי). הארגונים הרפואיים המקצועיים ממליצים על פעילות גופנית סדירה ולא חריגה כדי למנוע, לאורך ימים, התפתחות של מחלת לב, כולל התקף לב. פעילות גופנית סדירה (כלומר, לפחות 3-4 פעמים בשבוע) מגינה על הלב (לאורך ימים). פעילות גופנית פתאומית, שאינה על בסיס פעילות גופנית סדירה, מלווה בעליה ברורה בסיכון להתקף לב בזמן הפעילות ובתוך השעתיים לאחר סיומה.

 

(8) אירוע לב בעבודה - כיצד מוכיחים "אירוע חריג" בעבודה ?

הכללים להכרה באירוע בעבודתו של נפגע כאירוע חריג סוכמו בפסק הדין בעניין עב"ל 502/09 משה סידה - המוסד לביטוח לאומי, כדלקמן: 'על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח קרות אירוע חריג בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות האוטם. משמעות הדבר: ##ראשית## - שעל התובע להוכיח קרות מאורע אוביקטיבי בעבודתו. כלומר, מאורע הקשור לעבודה שניתן לאיתור בזמן ובמקום כך שניתן יהיה לקבוע שביום זה וזה בשעה כזאת וכזאת אירע כדבר הזה והזה. ##שנית ##- על התובע להוכיח קרות אירוע חריג לגביו. אירוע חריג כאמור יכול למצוא ביטויו אצלו; או בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן. .... ##שלישית## - על התובע להוכיח, כי אותו מאורע חיצוני אובייקטיבי בעבודתו גרם לו לדחק הנפשי הבלתי רגיל. ##רביעית## - משמעות חובת הוכחת האמור הינה, שעל התובע להוכיח ובסבירות העולה על 50% את גירסתו לדחק נפשי בלתי רגיל הנגרם לו בעטיו של מאורע בעבודתו'. כפועל יוצא מכללים אלה, משהוכח קיומו של אירוע, נבחנת חריגותו בעיניו של המבוטח, קרי מבחינתו הסובייקטיבית. אולם גם על מנת לקבוע כי אירוע מסוים נחווה על ידי פלוני כאירוע חריג נדרשות ראיות אובייקטיביות. בעניין זה נפסק בעב"ל 458-99 פלבסקי מאיר – המוסד לביטוח לאומי, כי אין ספק, כי קביעת חריגות הדחק הנפשי, או עוצמת ההתרגזות, צריכה להיבחן סובייקטיבית אצל האדם בו מדובר. משאין בית הדין, לצערו, בוחן כליות ולב ואין הוא יודע המתרחש בנפש האדם, אף הבחינה הסובייקטיבית להתרגזות בעוצמה חריגה טעונה ראיות אובייקטיביות ואין די לעניין זה בעצם אמירת המערער, כי התרגז התרגזות חריגה.

 

(9) התקף לב בעבודה - המבחן המשפטי של ה"אירוע החריג"

משעבר הנפגע התקף לב בעבודה מתעוררת שאלת הקשר הסיבתי בינו לבין האירוע בעבודה. הבחינה הראשונית לענין זה הינה על פי מבחן האירוע החריג, לפיו קובע בית הדין לעבודה אם מדובר באירוע חריג בחיי עבודת הנפגע המצדיק מינוי מומחה רפואי בשל אפשרות לכאורה של קיום קשר סיבתי בין השניים. לגבי מבחן זה ייאמר, כי אין זכר לו בחוק ואין צורך שיהא לו זכר בחוק, מפני שיסודו למעשה במבחן הרפואי, ממנו למד בית הדין, כי רק אירוע חריג של מאמץ גופני מיוחד או דחק נפשי בלתי רגיל, אפשר שיהיה מגורמיו של אוטם שריר הלב או אירוע קרדיאלי אחר. משכך הם פני הדברים, המבחן המשפטי של האירוע החריג, שאם התרחש, מצביע לכאורה על קיומו של קשר סיבתי בינו לבין האוטם, חייב להיות מתואם עם המבחן הרפואי לפיו הוא נקבע; ולפיכך, מן הבחינה המשפטית, אין לקבוע את מבחן האירוע החריג באופן המצמצמו מעבר למה שהמומחה היועץ הרפואי היה רואה כאירוע חריג. אם יאמר אחרת, דהיינו, אם יקשה בית הדין לעבודה את מבחן האירוע החריג מעבר לדרישת המומחה הרפואי לעניין זה, יווצר מצב אבסורדי לפיו תידחנה תביעות על ידי בית הדין על הסף מן הסיבה הרפואית של העדר אירוע חריג, כלומר בשל העדר קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לאוטם; שעה שעפ"י חוות דעתו המקצועית של המומחה היועץ הרפואי, אפשר שהיה נקבע לגבי אותו אירוע - הקשר הסיבתי בינו לאוטם שריר הלב."

 

(10) התקף לב בגלל מתח מתמשך בעבודה

ככלל, מתח מתמשך בעבודה, אפילו משתרע הוא על פני ימים או שבועות, אינו עולה כדי 'אירוע חריג' (דב"ע (ארצי) נד/0-143 יוסף ניב - המוסד לביטוח לאומי, אם כי יכול ו'אירוע חריג' יוכר גם על רקע של מתח מתמשך, מקום בו בסמוך לפני האירוע נוצר 'שיא' או 'עליית מדרגה' חריגים באותו מתח מתמשך, והם שייחשבו כ'אירוע החריג'' (עב"ל (ארצי) 306/03 נדב אושרי – המוסד לביטוח לאומי). על מנת ש'אירוע חריג' יבוא בגדר 'תאונת עבודה' צריך שהאירוע החריג יוגדר בזמן ובמקום. אמנם אין הכרח כי אותו אירוע חריג יהיה רגעי וקצר, ובלבד שמשכו אינו עולה כדי 'מתח מתמשך' (עב"ל (ארצי) 26029-09-11 המוסד לביטוח לאומי - יהושוע תשתש).

 

(11) אבחנה בין "אירוע חריג" ובין מתח מתמשך בעבודה

לפי ההלכה הפסוקה קיומו של 'מאמץ מיוחד' או 'אירוע חריג' ביחס לנהוג ולרגיל באותו מקום עבודה, המסביר את בוא האוטם במועד זה ולא באחר הוא תנאי להכרה באוטם שריר הלב או באירוע מוחי כתאונת עבודה. ככלל, מתח מתמשך בעבודה, אפילו משתרע הוא על פני ימים או שבועות, אינו עולה כדי 'אירוע חריג', אם כי יכול ו'ארוע חריג' יוכר גם על רקע של מתח מתמשך מקום בו בסמוך לפני הארוע נוצר 'שיא' או 'עליית מדרגה' חריגים באותו מתח מתמשך והוא יחשב כ'ארוע החריג'.' בעניין תשתש הבהרנו כי 'אירוע חריג' צריך להיות מוגדר בזמן ובמקום. אולם, 'אין הכרח כי אותו ארוע יהיה רגעי וקצר, ויכול כי אותו ארוע יתקיים ' במהלך יממה או ימים אחדים', ובלבד שמשכו אינו עולה כדי ' מתח מתמשך''. בעניין ד"ר גולן קבענו כי מתח של 'שבועיים עד 10 ימים' הוא מתח מתמשך ואינו עולה כדי 'ארוע חריג'. ארוע חריג יכול להתרחש גם על רקע של מתח מתמשך. למעשה מתח מתמשך אינו שולל את האפשרות כי במהלכו של המתח המתמשך יתרחש ארוע מיוחד, ולעיתים המתח המתמשך אף מוביל בסופו של יום למצב מיוחד המגביר את השפעת הארוע ומעלה אותו כדי ארוע חריג. השאלה האם ארוע נתון הוא חלק מהמתח המתמשך או שמא יש לראות בו ארוע חריג ונפרד היא שאלה עובדתית וההכרעה בה תעשה על ידי בית הדין, ולא על ידי המומחה הרפואי, ובהתאם לראיות המונחות לפניו.

 

(12) התבטאויות העובד לפני ואחרי האירוע הלבבי

"בקביעה העובדתית, אם היה אירוע חריג אם לאו "בית הדין מייחס בית הדין משקל רב להתבטאויותיו של תובע בסמוך לאחר האירוע הנטען, מועד שניתן להניח, כי האיש מסיח לפי תומו. בית הדין יעדיפן, בדרך כלל, על פני התבטאויות מאוחרות יותר של תובע בעת הגשת התביעה לבית הדין" (עב"ל 248/98 מקסים פרץ נ' ביטוח לאומי). "יש משקל מיוחד לאנמנזה, שכן יש להניח כי חולה המאושפז בבית חולים ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון" (דב"ע מט/0-23 ביטוח לאומי נ' שמעון הירשהורן פד"ע כ 349; דב"ע לא/0-17 ביטוח לאומי נ' ישראל הרשקוביץ פד"ע ב 177; עב"ל 252/99 עובדיה יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי; עב"ל 251/97 איברהים ג'ראמנה נ' ביטוח לאומי)."

 

(13) חשיבות הגרסה ברישומים הרפואיים

יש חשיבות להתבטאויות המבוטח לצוות המטפל סמוך לאירוע הנטען (עב"ל 248/98 מקסים פרץ נ' המוסד לביטוח לאומי, עב"ל 51252-09-11 ורד לוי נ' ביטוח לאומי). עם זאת , נקבע כי האנמנזה הרפואית אינה מאיינת ראיות אחרות המוכחות בפני בית הדין אלא משמשת כאחת העדויות והראיות מבין המכלול הכולל של הראיות אשר הונחו בפני בית הדין , ואין ליתן לאנמנזה משקל מכריע ומוחלט בעטיה תדחה תביעת מבוטח במקרה בו לא הזכיר המבוטח במפורט ובמדויק את אירועי העבודה (עב"ל 37/03 משה פרומברג- המל"ל). על פי ההלכה הפסוקה, בהוכחת האירוע הנטען יש לייחס משקל לרישומים הראשונים בהיסטוריה הרפואית של החולה מתוך ידיעה, שהיא פרי ניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדויקים שכן יש להניח כי אדם הפונה לטיפול רפואי ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול נכון.

 

(14) התקף לב בגלל התרגשות בעבודה כ"תאונת עבודה"

בדב"ע נא/0-16 ברוך חקלאי נ' המוסד לביטוח לאומי נפסק כי התרגשות ביום האחרון לעבודה, או סמוך לכך, אחרי תקופה של מתח מתמשך, עשויה להוות ראשית ראיה לקיומו של אירוע חריג. בית הדין לעבודה חזר על ההלכה, לפיה מתח מתמשך אינו בבחינת "תאונת עבודה" עם זאת, הכיר בית הדין לעבודה ביום האחרון לעבודתו של מר חקלאי כאירוע חריג, משום ההתרגשות המיוחדת שחווה מר חקלאי סביב סיום עבודתו כמנכ"ל, מסירת משרדו ורכבו וטקס הפרידה שאמור היה להתקיים. כל זאת, על רקע המתח והחרדה שליווהו בתקופה שקדמה לסיום עבודתו.

 

(15) משקלה של חוות דעת מומחה רפואי

על פי ההלכה הפסוקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר סיבתי בין התקף לב לעבודה הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. יחד עם זאת, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים והוא נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע תשן/0-48 המוסד לביטוח לאומי - עמירם פיאלקוב, דב"ע לו/0-8 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי). במקום אחר נפסק כי, בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. (דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר).

 

(16) פסיקה נוספת בנושא התקף לב פגיעה בעבודה

עב"ל (ארצי) 42970-06-13 זבדה - המוסד לביטוח לאומי, 15.5.14; עב"ל (ארצי) 36264-05-10 מלמד – המוסד לביטוח לאומי, 5.12.11; עב"ל (ארצי) 45023-09-11 בירן - המוסד לביטוח לאומי, 4.12.12; עב"ל (ארצי) 349/06 בלומשטיין - המוסד לביטוח לאומי, 22.10.07; עב"ל (ארצי) 614/08 מרקוביץ' - המוסד לביטוח לאומי, 13.7.09; עב"ל (ארצי) 663/08 זילבר - המוסד לביטוח לאומי, 22.2.09.

 

(17) תאונת עבודה התקף לב - סיכום ביניים

הקביעה אם היה "אירוע חריג" בעבודתו של מבוטח אשר לקה בהתקף לב היא קביעה עובדתית - משפטית, הנשענת על חומר הראיות שלפני הערכאה הדיונית (דב"ע נה/ 150 – 0 מיכאל שביט נ' המוסד לביטוח לאומי). קיומו או אי-קיומו של "אירוע חריג" נקבע על פי התשתית העובדתית וקביעה משפטית לגבי משמעותן של העובדות המוכחות. בית הדין לעבודה בוחן את מכלול העובדות על בסיס סובייקטיבי הנוגע למבוטח ואת משקלם של האירועים ביום בו אירע האוטם, מול עבודתו הרגילה והשגרתית של המבוטח. על אף שקביעת חריגות הדחק הנפשי שבו נמצא המבוטח צריכה להיבחן סובייקטיבית, הבחינה הסובייקטיבית, כשלעצמה, מצריכה ראיות אובייקטיביות ואין די בעצם אמירה של המבוטח כדי להוכיח קיומו של דחק נפשי בלתי רגיל.

 

האם אוטם שריר הלב בעבודה נחשב "תאונת עבודה" ? באילו מקרים אוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה ?

 

אוטם שריר הלב בעבודה

 

(18) הקדמה - אוטם שריר הלב כ"אירוע חריג" לצורך הכרה בתאונת עבודה

בית המשפט העליון בחן את הגדרת "אירוע חריג" בעבודה בהקשר של אוטם שריר הלב וציין הפסיקתו כי כדי שביטוח לאומי יכיר באוטם שריר הלב כב"תאונת עבודה" יש להוכיח שהעורק נסתם על ידי קריש דם, אשר הופעתו היא תולדה של מאמץ מיוחד, נפשי או גופני, מוגדר בזמן ובמקום, שמקורו בעבודה. כשדרישה זו אינה מתקיימת, לא ניתן לומר כי העבודה גרמה לאוטם שריר הלב "התאונתי". וכיצד יוכיח זאת המבוטח התובע? הרי מדובר בהתרחשות "שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין". להקלת נטל זה נקבע בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה מבחן "האירוע החריג". כל הנדרש מן העובד, על פי מבחן זה, הוא להביא "ראשית ראיה" לכך שאירע בעבודה אירוע שניתן לראותו ככזה הכרוך במאמץ מיוחד, נפשי או גופני ועלול לגרום לבוא האוטם או להחישו. הווי אומר: "אירוע חריג" ביחס לנהוג ולרגיל באותו מקום עבודה, המסביר את בוא האוטם במועד זה ולא באחר. הלכה פסוקה היא, כי תאונה מורכבת מ-2 יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא. באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת המהווה עילת תביעה צריך שהתובע יוכיח אותה. היינו, על התובע להוכיח כי אירע בעבודתו אירוע חריג אשר יכול והביא לפגיעתו. אם לא משכיל העובד התובע להוכיח שאכן האירוע בעבודה היה חריג, אזי תדחה תביעתו וזאת אף מבלי להזקק לחוות דעת של מומחה רפואי.

 

(19) אוטם שריר הלב בעבודה עקב לחץ נפשי או פיזי פתאומי

לחץ נפשי או פיזי פתאומי, עלולים לגרום להפרשה עודפת של אדרנלין. זו מצידה גורמת להתכווצות העורק, לקרע ברובד השומני שלו - plaque - ולהיווצרות קריש היוצר חסימה של העורק ומפסיק את זרימת הדם לשריר הלב ( Plaque ruptures induce clot development, blockage of the artery and cessation of blood flow to heart muscle). בהתחשב במנגנון הרפואי האמור, המוביל להופעת אוטם שריר הלב, פיתחו בתי המשפט בארץ ובחו"ל את תורת "הגורם המשרה" (זרז) (trigger). על פי תורה זו, נקודת המוצא היא שבמבוטח מקננת מחלת לב כלילית אשר בסופו של דבר - כך ברוב המקרים - וללא קשר לעבודה, עלולה לגרום להופעת אוטם בשריר הלב. אולם, לעתים, ניתן לקשור בין "אירוע חריג" בעבודה, כגון: דחק נפשי בלתי רגיל או מאמץ גופני בלתי רגיל, שהוא "הגורם המשרה", לבין הופעת אוטם שריר הלב במועד בו הופיע. הווה אומר, שהאירוע בעבודה מוגדר כ"עובדה תאונתית" הגורמת ל"פגיעה". תורת הגורם המשרה ישימה, בעיקר, למקרים בהם אוטם שריר הלב מתפתח תוך דקות או שעות, ובמקרים לא רבים תוך מספר ימים וכתוצאה, כאמור, מאירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל. במקרים מעין אלה, נוסף על ההתפתחות הטבעית של מחלת הלב המסתיימת באוטם שריר הלב, הגורמים המכונים "גורמים משרים" (triggers) עשויים להחיש את הופעת אוטם לבבי. נדגיש, כי הגורם המשרה אינו הסיבה לקיומה של מחלת הלב ובדרך כלל, הוא תורם תרומה מזערית בלבד, להופעת אוטם שריר הלב בעבודה. אף על פי כן, יתכנו מקרים בהם הגורם המשרה הווה נדבך חשוב בהופעת האוטם בעבודה וסביר להניח, שבלעדיו לא היה המבוטח לוקה באוטם, לפחות למשך תקופה מסוימת."

 

(20) הוכחת "אירוע חריג" בעבודה שגרם לאוטם שריר הלב

קיומו או אי קיומו של "אירוע חריג" נקבע על פי התשתית העובדתת וקביעה משפטית לגבי משמעותן של העובדות המוכחות. בית הדין בוחן את מכלול העובדות, על בסיס סובייקטיבי הנוגע למבוטח, ואת משקלם של האירועים ביום בו אירע אוטם שריר הלב מול עבודתו הרגילה והשגרתית של המבוטח. נפסק כי על אף שקביעת חריגות הדחק הנפשי שבו נמצא המבוטח צריכה להיבחן סובייקטיבית, הבחינת הסובייקטיבית כשלעצמה מצריכה ראיות אובייקטיביות, ואין די בעצם אמירה של המבוטח כדי להוכיח קיומו של דחק נפשי בלתי רגיל.

 

(21) "ראשית ראיה" להוכחת אירוע חריג בעבודה

על עובד שנגרם לו אוטם שריר הלב בעבודה להביא ראשית ראיה ש"אכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר את האוטם הלבבי לעבודה. ראשית ראיה משמעה עדים לקרות האירוע, או עדים שבפניהם התלונן התובע בסמוך לאירוע על קרות האירוע. כמו כן, לחץ ומתח מתמשכים מעצם טבעם אינם תאונה, שהרי אין מדובר באירוע חד פעמי שניתן לאתר בזמן ובמקום, אלא בתהליך מתמשך. "ככלל, מתח מתמשך בעבודה, אפילו משתרע הוא על פני ימים או שבועות, אינו עולה כדי "אירוע חריג". עוד נזכיר שעל מנת ש"אירוע חריג" יבוא בגדר "תאונת עבודה" צריך שהאירוע החריג יוגדר בזמן ובמקום. אמנם אין הכרח כי אותו אירוע חריג יהיה רגעי וקצר, ובלבד שמשכו אינו עולה כדי "מתח מתמשך.

 

(22) אוטם שריר הלב בעבודה - ללא עדים

בהעדר עדים, יכולים רישומים רפואיים על אשפוז או בדיקה שנעשתה בסמוך לאירוע לתמוך בגרסתו לפיה קרה אירוע תאונתי. ההיזקקות לרישומים אלו באה מתוך ידיעה ופרי ניסיון שרישומים אלו מהימנים ומדוייקים, ויש להניח שחולה ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון.

 

(23) אוטם שריר הלב בעבודה - ניכוי מצב רפואי קודם

בהתאם לעב"ל (ארצי) 493/08 המוסד לביטוח לאומי – יונה הררי הרי שאין לנכות מצב קודם בגין גורמי סיכון לאוטם שריר הלב בעבודה. עובדת קיום ממצא טרשת עורקים היא כשלעצמה אינה בגדר סיבה לניכוי מצב קודם. ועדה רפואית רשאית לערוך חשבון עובר ושב רק אם עמדו לפניה נתונים מוכחים לפגיעה קודמת בתפקוד הלב וזאת למשל לאור מיפוי לב, אקו לב או צינתור. כפי שנקבע בהלכת הררי, אין לנכות מצב קודם בגין גורמי סיכון לאוטם שריר הלב, מפני שגורמי סיכון לכשעצמם אינם בגדר סיבה לניכוי מצב קודם. נקבע כי ניכוי מצב קודם במקרה של אוטם שריר הלב שהוכר כתאונה בעבודה אפשרי אך ורק אם קיימת פגיעה קודמת בלבד.

 

(24) "גורם מאיץ" להתרחשות אוטם שריר הלב בעבודה

לגבי המאמץ החריג: מתואר בספרות המקצועית שבכ-50% מהאוטמים אפשר לזהות גורם מאיץ. בין הגורמים הוא גם המאמץ החריג . ל פי הספרות המיקצועית, ישנם מספר גורמים לאירוע לבבי חד. מה שנקרא PRECIPITATING FACTOR, הגורמים האלו הם משמעותיים אם קיים בסיס חולני של טרשת עורקים. טרשת העורקים היא מחלה שמתפתחת במשך הרבה שנים , ובזמן הזה השומנים בדם (סוגים של כולסטרול למיניהם), אשר הם ברמת גבוהה מהתקין, שוקעים בדפנות העורקים ומייצרים פלאקים (רובד] ,אשר גורמים להיצרות בעורקים. שריר הלב, כמו כול שריר אחר צורך חמצן בזמן פעילותו. תצרוכת החמצן שלו עולה עם עליה ברמת המאמץ שנדרשת ממנו. אחד מה PRECIPITATING FACTOR (גורם מאיץ) של אוטם שריר הלב הוא מאמץ חריג.

 

(25) חוות דעת רפואיות סותרות לגבי אוטם שריר הלב כתאונת עבודה

כשקיימות שתי חוות דעת שונות על בית הדין לעבודה לנהוג על פי הכלל הקובע כי מקום בו קיימת מחלוקת בין המומחים הרפואיים, על בית הדין לאמץ את חוות הדעת המטיבה עם העובד. (עב"ל (ארצי) 439/03 יעקב קפלן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.11.2006; עב"ל (ארצי) 141/97 המוסד לביטוח לאומי- יהונתן פורת).

 

(26) עובד שממשיך לעבוד למרות כאבים בחזה

בפסיקה, אוטם שריר הלב הוכר כתאונה בעבודה גם במקרה בו פרץ האוטם על רקע של תהליך, שהחל שבועיים קודם פרוץ האוטם-"אוטם מאיים", כאשר המשך העבודה יתכן ותרם להמשך התהליך ותוצאתו הסופית. יתכן שהעובדה שאדם הממשיך בעבודתו למרות החולשה והכאבים מחמירה את מצבו ותורמת להתפתחות אוטם שריר הלב, (ראה: דב"ע לה0-42/ אריה דרוקר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז' 241; ודב"ע לט0-74/ ברברה לורבר נ. המוסד לביטוח לאומי).

 

מה הדין במקרה של עובד עם היסטוריה של מחלת לב ?

בעב"ל 1198/01 יעל רזיאל - המוסד לביטוח לאומי נפסק כי מאחר שאוטם שריר הלב מופיע על רקע מחלת לב, המתפתחת משך תקופה ארוכה, ומרבית גורמיה אינם קשורים לעבודה, הרי שיש לקבוע אם היה קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין הופעת האוטם, וככל שקיים קשר סיבתי, יש לקבוע אם הגורם המשרה תרם תרומה ממשית להופעת אירוע לב. בעב"ל 481/99 המוסד לביטוח לאומי - דוד מכלוביץ', עבודה ארצי, כרך לג (88), 41, נפסק כי נקודת המוצא היא שבמבוטח מקננת מחלת לב כלילית אשר בסופו של דבר- כך ברוב המקרים - וללא קשר לעבודה, עלולה לגרום להופעת אוטם בשריר הלב. אולם, לעתים, ניתן לקשור בין "אירוע חריג" בעבודה, כגון: דחק נפשי בלתי רגיל או מאמץ גופני בלתי רגיל, שהוא "הגורם המשרה", לבין הופעת האוטם במועד בו הופיע. הווה אומר, שהארוע בעבודה מוגדר כ"עובדה תאונתית" הגורמת ל"פגיעה". מחקרים רפואיים מצביעים על כך שבחיי היום יום של אדם, וללא קשר לחיי העבודה, ישנם גורמים משרים העשויים להחיש הופעת אוטם בשריר הלב, וביניהם: [1] אירוע חריג - דחק נפשי בלתי רגיל; [2] אירוע חריג - מאמץ פיזי בלתי רגיל; עם זאת, כאמור לעיל, יתכנו גורמי משרה הקשורים בעבודה והיכולים לתרום לעיתוי הופעת התקף לב. אולם, ככל שמחלת הלב של המבוטח מתקדמת יותר, כך קטן חלקו של הגורם המשרה בהופעת אירוע לב.

 

(28) תאונת עבודה אוטם שריר הלב - סיכום

המבחן הנוהג להיותו של אוטם שריר הלב "תאונה בעבודה" הינו מבחן "האירוע החריג" או "המאמץ המיוחד". הקביעה אם היה "אירוע חריג" בעבודתו של מבוטח אשר לקה באוטם שריר הלב היא קביעה עובדתית - משפטית, הנשענת על חומר הראיות שלפני הערכאה הדיונית. קיומו או אי-קיומו של "אירוע חריג" נקבע על פי התשתית העובדתית וקביעה משפטית לגבי משמעותן של העובדות המוכחות. הקביעה מתי מדובר במאמץ או מתח שהנם יוצאי דופן נבחנת על פי מכלול העובדות, על בסיס סובייקטיבי הנוגע למבוטח המסוים, ולפי משקלם של האירועים ביום בו אירע האירוע אל מול עבודתו השגרתית והרגילה של המבוטח. זאת, כקביעה עובדתית – משפטית, הנשענת על חומר הראיות שבפני בית הדין לעבודה. גם "דחק נפשי" בלתי רגיל עשוי להיחשב כ "אירוע חריג". דחק נפשי בלתי רגיל יכול למצוא ביטוי "בתחושה שלילית" דווקא של כעס, רוגז, או תרעומת, וכן "תחושה חיובית": של שמחה למשל. שכן הדחק הנפשי נבחן ע"י שיא המתח הנפשי החיובי או השלילי שראוי להניח שבנסיבות המקרה האדם היה נתון בו. התקף לב / אוטם שריר הלבתאונת עבודה