מגורים עם בן זוג - הבטחת הכנסה

1. התובע קיבל גמלת הבטחת הכנסה בתקופה 2/03-9/08. בחודש 9/08 נשלח לתובע מכתב מהמל"ל ובו צוין כי מאחר והוא מתגורר עם אישה, וכי הוא לא דיווח עליה כבת זוגתו, כך שהכנסותיהם במאוחד לא נבדקו, הוא אינו זכאי לגמלה בנפרד ממנה, והוא מסר מידע כוזב בתביעה שהגיש למל"ל, על כך שהוא מתגורר לבד וגם מסיבה זו יש מקום לדחיית תביעתו, לאור הוראות סעיף 19 ו-20 לחוק. כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שבפנינו, ובכתב התביעה טען התובע כי עלה לארץ בחודש 1/02, וכי מאז עלייתו הינו אזרח ותושב ישראל. לטענת התובע בכתב התביעה, הוא שוכר חדר בדירה שבבעלות הגב' יבגניה אברמוב, משלם דמי שכירות הכוללים גם תשלום עבור ארנונה, ועד בית, גז, מים וחשמל, ואין הוא מנהל משק בית משותף עם הגב' אברמוב, אולם בתו נשואה לבנה של הגב' אברמוב וחיה עמו משנת 2004 לערך. התובע הוסיף וטען כי לו ולגב' אברמוב חשבונות בנק נפרדים, כי הוא והגב' אברמוב מתגוררים בחדרים שונים, וכי קיים בינו ובין הגב' אברמוב פער גילאים של 10 שנים. התובע הוסיף וטען כי לפי דרישת המל"ל משנת 2007, הוא הבהיר למל"ל את מצבו, וכי הגב' אברמוב שלחה תלונה לאגף פניות הציבור בנוגע לביקור חוקרי המל"ל ולחקירה שנערכת בעניין מגוריו של התובע אצלה, לרבות חקירתו של בעלה לשעבר של הגב' אברמוב, תוך פגיעה בפרטיותה. 2. הנתבע, בכתב הגנתו, חזר על האמור במכתב הדחייה, ציין כי לאורך כל התקופה מ-2/03 מסר התובע כי אינו מתגורר עם בת זוג, כי הסתבר שהתובע מתגורר עם הגב' יבגניה אברמוב מאז שנת 2002, כי מעיון בתדפיסי חשבון העו"ש של התובע עולה כי התובע אינו מושך כספים במשך תקופה ארוכה וכי יש לו יתרת זכות של למעלה מ-10,000 ש"ח, כי מערכת היחסים בין התובע לבין בעלת הדירה מצביעה על היותם בני זוג, לרבות נסיעות משותפות לחו"ל, וכי יש לבחון את הכנסותיהם של התובע ובת זוגו במשותף. 3. בתביעה שבפנינו העידו התובע, וכן הגב' יבגניה אברמוב. 4. מחומר הראיות שבפנינו עולות העובדות הבאות: א. התובע יליד 1946, עלה לארץ בהתאם לעדותו בשנת 2002, התגורר מספר חודשים בבית מכרים, ולאחר מכן החל מחודש 9/02 הוא מתגורר בביתה של הגב' יבגניה אברמוב. מחומר הראיות שבפנינו עולה כי פער הגילאים בין התובע לבין הגב' אברמוב הינו כ-10 שנים (עיין עמ' 4 ש' 85 להודעתו לחוקר של התובע נ/4), כך שהניסיון של הגב' אברמוב לטעון בהודעתה לחוקר שהתובע הינו מעין דמות אב עבורה, אינו מקובל עלינו, להבדיל מהעדויות על פיהן הוא שימש כדמות אב לבניה. ב. בהתאם לעדות התובע ולעדותה של הגב' אברמוב, ההיכרות ביניהם מבוססת על היכרות קודמת בין בנה של הגב' אברמוב ובתו של התובע, היכרות שנוצרה בשנת 1999 לערך, בעת שבתו של התובע ביקרה בארץ במסגרת פרויקט "נעלה" המיועד לנוער שעשוי לעלות לארץ. הגם שבתו של התובע שבה לרוסיה בחודש 2/00 לערך, והוא עלה לארץ בתחילת שנת 2002 בלעדיה, עדיין טען התובע כי מקור הקשר בינו לבין הגב' אברמוב הינו היכרות ילדיהם. ג. מכל מקום, עולה כי התובע מתגורר ברציפות בביתה של הגב' אברמוב מאז 9/02. לטענת התובע, לאורך כל התקופה היו בינו ובין הגב' אברמוב חוזה שכירות, אם כי החוזה היחיד שהוצג לביה"ד הינו החוזה נ/5 המתייחס לתקופה 1/07-1/08. בחוזה זה צוין כי התובע משכיר חדר בתוך דירתה של הגב' אברמוב, ותמורתו הוא אמור לשלם 220$. בחוזה לא נכתב מפורשות כי סכום זה כולל את כל התשלומים הנלווים עבור ארנונה, ועד בית, חשמל, גז, מים וכד', אולם לטענת התובע והגב' אברמוב, הסכום שסוכם כדמי שכירות, כולל את כל המרכיבים הנלווים (במאמר מוסגר נציין כי הסכמה כזו משמעותה כי התובע כמעט ולא שילם דמי שכירות, שכן אין ספק שחלק ניכר מתוך הסכום הינו בגין כל התשלומים הנלווים). אין ראיה מתועדת במסמכים על תשלום דמי השכירות, כאשר לטענת התובע התשלום בוצע במזומן (עיין עמ' 2 ש' 28-29 ל-נ/4). מעדותו של התובע בחקירתו הנגדית עולה, כי הייתה תקופה בה היה זקוק לטיפולי שיניים, ובתקופה זו לא שילם שכ"ד לגב' אברמוב (עמ' 8 ש' 21 לפרוטוקול). ד. התובע דואג לניקיון הבית כולו, טיפול בבעלי החיים שבבית (חתולים), מבשל במשך השבוע, עורך את הקניות בשוק, כאשר הגב' אברמוב עורכת את הקניות בסופרמרקט לקראת סוף שבוע, מבשלת ארוחה משפחתית לסוף השבוע, והתובע אף הוא מהווה חלק מהמשתתפים בארוחה, כאשר הגב' אברמוב בהודעתה לחוקר מציינת לגבי התובע: "הוא כמו משפחה". התובע העיד כי אומנם במשך השבוע, כאשר הוא מבשל, הגב' אברמוב אוכלת בעיקר בעבודה, אולם כאשר נשאל האם נכון שכאשר היא מעוניינת לאכול בבית, היא לוקחת מהאוכל שהוא קנה ו/או הכין תשובתו הייתה: "למה לא? המשק שלנו משותף. אין הפרדה במקרר או בארונות. יש מדפים נפרדים". התובע אף אישר כי הוא מסייע לגב' אברמוב לשאת את המצרכים מהסופר הבית. ה. התובע והגב' אברמוב יוצאים ביחד לקונצרטים של הפילהרמונית, ואף לחברים משותפים (עיין עמ' 3 ש' 71-74 ל-נ/8, הודעתה של הגב' אברמוב לחוקר). ו. התובע משמש כדמות אב לבניה של הגב' אברמוב ונותן להם תמיכה (לאו דווקא כלכלית), וכמו כן הוא מטפל באביה החולה של הגב' אברמוב (עיין בהודעות לחוקר וכן בעמ' 7 סייפא לפרוטוקול). ז. התובע והגב' אברמוב יצאו ביחד מספר פעמים לחו"ל במהלך השנים מאז תחילת מגוריו של התובע אצל הגב' אברמוב, ולפחות פעם בשנה הם יוצאים ביחד לחו"ל באותן טיסות. הגב' אברמוב מסרה בהודעתה לחוקר: "נסענו כל פעם למטרת מנוחה בבקתה או פנסיון באירופה. מקום בו יהיה שקט. אני נוסעת הרבה מאוד לצורך עבודה וגם חופש. אבל פעם בשנה אני מצאתי שיטה לנסוע לכפר בשקט ולא לראות אף אחד... אנחנו אוהבים לקטוף פטריות, גם אני וגם בוריס". נציין כי בהודעתה לחוקר של הגב' אברמוב, היא לא טענה כי גרו במלונות שונים בעת שהיו בחו"ל, ואף התובע בהודעתו לחוקר (נ/4), לא ציין כי התגוררו בנפרד בחו"ל אלא הגדיר עצמו כ"שומר ראש" של גב' אברמוב, ובלשונו: "אני נסעתי כמו שומר ראש. היא קנתה את כל הכרטיסים והיא אמרה לי כמה זה עלה ואני שילמתי לה את כל הכסף... פעם בשנה היא לוקחת אותי... היינו חיים שם בצימרים, חדרים קטנים". בחקירה הנגדית טען התובע כי בעת שהוא נסע לחו"ל עם הגב' אברמוב, הם התגוררו במלונות שונים (עיין עמ' 8 ש' 12 לפרוטוקול וכן סע' 16 ל-ת/1), אולם גם מעדותו של התובע בתצהירו עולה, כי את הטיולים בחו"ל הם עשו תמיד יחדיו (עיין סע' 15 ל-ת/1). התובע והגב' אברמוב לא הביאו ראיה כלשהי לכך שהתגוררו במלונות שונים, או בחדרים נפרדים, בעת שנסעו לטייל בחו"ל. באשר למימון הנסיעות לחו"ל, וכן הוצאות המחייה בחו"ל בעת השהות שם, מסרה הגב' אברמוב בהודעתה לחוקר, כי היא קונה את הכל, ולאחר מכן התובע מחזיר לה. מאילו מקורות מחזיר לה התובע כסף, כאשר חשבון הבנק שלו נותר ביתרה, והוא חי בעיקר על הבטחת הכנסה, לתובע - הפתרונים. ח. למרות שבתו של התובע ובנה של הגב' אברמוב, שהתחתנו ב-2005, התגרשו בשנת 2007, המשיכו התובע והגב' אברמוב להתגורר יחדיו באותה דירה. ט. תדפיס חשבון הבנק של התובע, המתייחס לחודשים 12/06-5/07 (נ/6) מצביע על כך שלתובע הייתה יתרת זכות גבוהה של למעלה מ-10,000 ש"ח בחודש 5/07. משנשאל התובע כיצד יתכן שהוא משלם שכ"ד, קונה אוכל, משלם החזר הוצאות נסיעה, מממן כביכול את הנסיעות לחו"ל, ועוד נותרה לו יתרה של 10,000 ש"ח בחשבון, השיב התובע כי הוא חוסך (עיין עמ' 3 ש' 54-56 ל-נ/4). גרסה משופצת נמצאת בתצהירו, שם טען כי כשעלה ארצה הביא עימו 6,000$, ובהם השתמש (סע' 9 ל-ת/1). הגרסה אף השתכללה במהלך הדיון, כאשר בחקירתו הנגדית של התובע הוא העיד כי הביא עימו 8,000$ בעת שעלה ארצה, בשנת 2002 (עיין עמ' 7 ש' 7-11 לפרוטוקול). י. בהקשר זה של הטענה, שהופיעה לראשונה בתצהירו של התובע, ולאחר מכן בחקירתו הנגדית, אם כי בסכומים שונים, נציין כי בכל טפסי התביעה, לרבות מעקבים על זכאות לגמלת הבטחת הכנסה, במקום המיועד להצהרה על הכנסות ונכסים, כאשר נשאל התובע האם יש ברשותו חסכונות, פיקדונות בבנק וכד', השיב כי אין ברשותו נכסים (עיין ב-נ/1, נ/2 ו-נ/3). משנשאל התובע בחקירתו הנגדית, מדוע לא דיווח על הסכום שהביא עימו ארצה, השיב: "איפה רשום שהייתי צריך לדווח על הכסף הזה?" (עמ' 7 ש' 10 לפרוטוקול). בהמשך חקירתו טען התובע כי השתמש בכסף שהביא מחו"ל לטיפולי שיניים, ואף השתמש בכסף מאז שהפסיקו לשלם לו גמלת הבטחת הכנסה. י"א. לגב' אברמוב רכב צמוד מחברת "אינטל", אשר בה היא עובדת, והתובע מורשה לנהוג ברכב זה, ובהתאם לעדותו של התובע, כמו גם לעדותה של הגב' אברמוב, לעיתים בערב, כשהיא עייפה, היא קוראת לתובע על מנת שיבוא לקחת אותה (עיין עמ' 3 ש' 51-58 להודעה לחוקר נ/8, וכן עמ' 8 ש' 26-27 לפרוטוקול). י"ב. התובע סייע לפקח על עבודת השיפוצים שנערכה בדירתה של התובע, לטענתו מאחר והוא גבר והוא מבין בדברים אלה טוב יותר מאישה (עמ' 8 ש' 31 לפרוטוקול). קיימת סתירה בין עדות התובע לעדותה של הגב' אברמוב בשאלה היכן ישן התובע בתקופה בה נערכו השיפוצים בביתה של הגב' אברמוב, ולא ניתן היה לישון שם, כאשר התובע העיד כי הוא שהה אצל מכרים והגב' אברמוב שהתה אצל בה אלכסנדר, בעוד שהגב' אברמוב העידה שהם ישנו שניהם אצל בנה אלכס, שהיה נשוי לבתו של התובע (עיין והשווה עמ' 9 ריישא לפרוטוקול בעדות התובע אל מול עמ' 11 ש' 24-25 לפרוטוקול בעדותה של הגב' אברמוב). י"ג. בהתאם לעדות התובע ויבגניה כל אחד מכבס את בגדיו, אולם כלי מיטה וכד' הם מכבסים יחס במכונת הכביסה (עמ' 2 ש' 28-29 ל-נ/8). י"ד. נציין כי מעדויות התובע והגב' אברמוב עולה, שההפרדה ביניהם קיימת בחשבונות הבנק, ולטענתם גם במגורים בחדרים נפרדים, אולם מעבר לכך קיים ביניהם שיתוף (עיין עמ' 12 ש' 16-17 לפרוטוקול). 5. סעיף 4 (א) לחוק הבטחת הכנסה תשמ"א-1980 קובע כי: "הזכאות לגמלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2." בני זוג מוגדרים בסעיף 1 בחוק: "לרבות איש ואישה הידועים כבני זוג ומתגוררים יחדיו". נוסחו הקודם של המונח "בני זוג" בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה היה שונה, ודרש קיום חיי משפחה במשק בית משותף, כאשר מתקיימת אחת משתי החלופות - או שהאישה הם אם לילד שהאיש הוא אביו, או שמשתלמת תוספת תלויים לאחד מבני הזוג עבור משנהו. אין ספק כי ההגדרה הקודמת לא התקיימה בתובע ובגב' אברמוב, אלא שהנוסח כיום הינו בתוקף מ-1.1.03, כך שהוא רלוונטי לתקופה לגביה התקיים הדיון בתיק זה. נציין, כי מסגרות חייהם של אנשים שונות זו מזו, ובהחלט יתכן כי מסגרת חיים שתיראה תמוהה לאחד, תיראה מקובלת לאחר, אולם ביה"ד, כמו גם המל"ל, בוחן את הדברים על פי התנהגות סבירה ומקובלת של מרבית האוכלוסייה. אשר על כן, כאשר גבר ואישה חיים יחדיו לאורך שנים באותה דירה, כמו התובע והגב' אברמוב, וכאשר ברור כי לא המל"ל ולא ביה"ד נמצא ויכול לבדוק האם הם מקיימים ביניהם חיי משפחה, וכאשר קיימות ראיות רבות אחרות לשיתוף בין התובע והגב' אברמוב, בדומה לשיתוף של בני זוג, כפי שפורט לעיל, הרי הנטל לסתור את היותם של התובע והגב' אברמוב בני זוג, כמשמעות מונח זה בסעיף 1 לחוק, עובר לתובע. אחד הסממנים המובהקים של קיומו של תא משפחתי הינו מגורים משותפים במשך זמן ממושך, ועובדת קיומם של מגורים יחדיו, מקימה חזקה הניתנת לסתירה על קיום משק בית משותף. עיין גם בעב"ל 759/06 המל"ל נ' גנאדי שטלמן (פסק הדין מ-15.11.07), בו התייחס ביה"ד הארצי לכך שהראיות על אופן חייו של המשיב שם ועל הקשר בינו ובין הגב' צ'יק'ורוב - כולן בידיו, וכי: "בנסיבות האמורות משאין ביה"ד יכול לבחון באורח שוטף את אורח חייהם של השניים תוך "הצצה לחדר המיטות", אז התמונה המתקבלת הסבירה יותר הינה של היות השניים בני זוג כאמור בחוק". לאור החזקה שמקימים מגורים משותפים באותו מדור, כי המדובר בניהול משק בית משותף על ידי ידועים בציבור, על הטוען אחרת, להביא ראיות לסתור את החזקה. גם הנשיא אדלר פסק: "סבורני כי מגורים של אנשים מבוגרים (שאינם צעירים אחרי צבא או סטודנטים) תחת קורת גג אחת, מקימים חזקה לקיומה של תלות כלכלית וניהול משק בית משותף. חזקה זו ניתנת לסתירה או הפרכה על ידי הבאת ראיות פוזיטיביות המלמדות על העדרם של קשר אישי וניהול משק בית משותף" (עיין גם בעב"ל 779/06). התובע לא הוכיח תשלום בפועל של שכ"ד, לא הוכיח כי מימן את הנסיעות לחו"ל, לא הוכיח כי הוא והגב' אברמוב התגוררו במלונות נפרדים או בחדרים נפרדים באותו מלון, בעת ששהו בחו"ל. תרומתו של התובע למערכת הזוגית עם הגב' אברמוב, מתבטאת פחות בחלק הכלכלי, שכן במערכת הזוגיות בין התובע לבין הגב' אברמוב, היא זו שעובדת יותר ומשתכרת יותר, אולם הוא זה שדואג לניקיון הבית, לטיפול באביה של הגב' אברמוב, להשגחה על השיפוצים, לנהיגה כאשר אין באפשרותה של הגב' אברמוב לנהוג וכד'. עריכת הקניות במשותף, הבישול והאכילה ומשותפים, מצביעים אף הם על שיתופיות ועל היותם בני זוג. גם מסגרת הבילויים המשותפים של התובע והגב' אברמוב בארץ ובחו"ל, מצביע על היותם בני זוג, הרבה מעבר לידידים גרידא. אין המדובר במקרה שבו רק מצוקה כלכלית הביאה 2 אנשים להתגורר יחדיו, ומעבר למגורים אלה אין ביניהם מערכת יחסים של שיתוף וזוגיות. לאור האמור לעיל, הגענו למסקנה כי דין תביעת התובע להידחות, וכי התובע לא היה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה כבודד. 6. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. הבטחת הכנסה