נכות כללית - עזרת הזולת

1. זהו ערעור על פי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") על החלטת ועדת ערר (שירותים מיוחדים בענף נכות כללית) מיום 16.6.09 (להלן: "ועדת הערר"), אשר דחתה את ערר המערער בקובעה כי המערער אינו תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היממה. רקע עובדתי 2. המערער כבן 52 סובל ממחלות שונות וביניהן סכרת, כולסטורל ואפילפסיה. לאור מגבלותיו, הגיש המערער תביעה לקבלת גמלה לשירותים מיוחדים. 3. ביום 9.11.08 קבע ד"ר אליס אבישי אשר בדק את המערער: "המערער טוען שאינו מסוגל להתלבש חולצה ומכנסים עקב קושי בכיפתור ובהרמת הרגל. נזקק לעזרה מלאה ברחצה, אכילה ושירותים. ע"פ התרשמותי התובע מסוגל לחלק ניכר מהמטלות אך יש לבדקו בביתו בצורה מלאה יותר דבר שלא ניתן לבצע בועדה, רצוי ביקור פתע". 4. ביום 7.12.08 קבע ד"ר אליס אבישי: "להערכתי האיש חולה ומחלתו מגבילה את תפקודו ביום יום וזקוק למידה מסוימת של שירותים מיוחדים. לכן רצוי מאד לערוך לנ"ל ביקור פתע כדי לבדוק את תפקודו". 5. ביום 16.12.08 נערך ביקור פתע בביתו של המערער על ידי אחות בריאות הציבור מתחום הסיעוד. בדוח שהגישה כתבה האחות בין היתר: " הליכה חופשית ויציבה בתמיכת מקל... פתח קלסר, דפדף בדפים וראיתי תנועות עדינות יעילות. ניידות- אני ראיתי את הנכה מתהלך בבית בחופשיות. הליכתו יציבה בתמיכת מקל הליכה, עמידה יציבה גם ללא המקל. התמצא בין חדרי ביתו - עצמאי הלבשה - לבקשתי, הנכה לקח סווטצר עם רוכסן טען שאינו יכול ללבוש, אך כשהתעקשתי השחיל יד ימין, העביר מעבר לגב, השחיל יד שמאל, ללא כל סימני מאמץ. טען שאינו יכול להתכופף ללבוש מכנסיים. אך לבקשתי לראות כפות רגליו במהירות הוריד את הגרביים, לאחר שחלץ סנדלים. פעולת הורדת הגרביים ללא כל סימני מאמץ. בסיום נעל סנדלים, וגם השחיל את האבזם והסקוץ. מיוזמתו הפשיל מכנסיים כדי להראות לי היכן מזריק קלקסן.- עצמאי בכל פעולות ההלבשה וההפשטה. רחצה - לבקשתי הגיע לכיור הרחצה, פתח ברז הרמה ביד ימין... והשתמש בסבון נוזלי מבקבוק שמפו, וניגב. ע"פי תנועות ידיו, במהלך ביקור והדגמות, ראיתי תנועות ידיים יעילות וחופשיות לשם רחצה עצמית, ראיתי שמגיע לכל אברי גופו... גילוח בעזרת מכונה חשמלית - עצמאי. אכילה ושתיה - לא נצפתה כל מגבלה בהגעה עם הידיים לפה לשם אכילה עצמית וכך גם דווח. לא היו כל אמצעי חימום של אוכל בבית. לדבריו הוריו שולחים לו אוכל חם מביתם. ולכן גם לא בוצעה הדגמת חימום. אך לא נצפתה מגבלה פיזית או מנטלית לחימום - עצמאי. הפרשות - לדבריו שולט על 2 הסוגרים ביום ובלילה עצמאי בהרמת והפשלת בגד מהמותניים לברכיים ועצמאי בשמירה על היגיינה אישית. השגחה- הנכה צלול. מתמצא בזמן, במקום ובסיטואציה. עונה לעניין על שאלות. מכיר את התרופות ומשמעותן וביצע פעולות ברצף והיגיון". דוח הערכת התלות הועבר לד"ר אליס אבישי ואושר על ידו ביום 21.12.08. 6. ביום 16.6.09 נבדק המערער על ידי ועדת הערר. הועדה בדקה את תפקודו של המערער וממצאיה: "א. ניידות בתוך הבית- בחדר הבדיקה ישב על כסא רגיל קם תוך תמיכה בשולחן הולך באופן יציב בעזרת מקל. ב. הלבשה - בבדיקה: התכופף עד כפות רגליו הוריד גרב וגרב בחזרה. חלץ ונעל סנדל. הניע באופן חופשי את ידיו. הועדה סבורה שזקוק לסיוע בכפתור עקב פגיעה במוטוריקה עדינה בכפות הידיים. מסוגל להתלבש ולהתפשט בחלק גוף עליון. ג. רחצה- בבדיקה: הניע באופן חופשי את ידיו. הוועדה מתרשמת שעצמאי ברחצה כולל ידיים ופנים. ד. אכילה - הועדה מתרשמת שמסוגל לאכול ולשתות באופן עצמאי. זקוק לסיוע בחימום והגשת אוכל ושתיה. ה. הפרשות- שולט על שני הסוגרים. הועדה מתרשמת שמסוגל לטפל בעצמו בשירותים. ו. השגחה- לא זקוק להשגחה". על יסוד האמור קבעה הועדה כי המערער אינו תלוי בעזרה רבה ברוב שעות היממה ולפיכך דחתה את ערעורו. מכאן הערעור שבפניי. טענות המערער 7. לטענת המערער בדבריו של ד"ר אליס אבישי ולפיהם המערער חולה ומחלתו מגבילה את תפקודו ביום יום וזקוק למידה מסוימת של שירותים מיוחדים, יש כדי להצביע על תלותו של המערער בזולת במידה רבה מאד. אולם דברים אלה לא מצאו ביטוי מתאים בהחלטת הועדה. 8. עוד טען המערער כי האחות שערכה ביקור בביתו ביום 16.12.08 הפגינה כלפיו עוינות ניכרת ואף התעקשה כי יבצע פעולות מסוימות שלא היה מסוגל לבצע. האחות התעלמה מתלונותיו על כי הוא תלוי מאד בעזרת הזולת. 9. קביעותיה של האחות בדוח אינם מתישבים כלל וכלל עם מחלתו, ומתיאוריה יוצא כי המערער הינו אדם בריא לכל דבר. 10. המערער אינו יכול לנוע חופשי ללא עזרת מקל ובמקרים מסוימים אף נזקק לכסא גלגלים, גם בתפקוד האכילה וההלבשה האחות התעלמה ממגבלותיו. 11. על אף שהועדה מציינת כי המערער נזקק לסיוע בכפתור ובחימום האוכל והגשתו, היא מסמנת כי הינו זקוק לסיוע מועט מבלי לפרט את מידת העזרה. טענות המשיב 12. לטענת המשיב הודעת הערעור וכמוה נימוקי הערעור אינם מצביעים על פגם משפטי בהחלטת הוועדה המחייבת התערבות בית הדין. הוועדה שמעה את תלונותיו של המערער בכובד ראש, הועדה הייתה מודעת למצבו הרפואי ולעניין נכותו שכן אילולא היה עובר את סף הנכות המזכה בשירותים מיוחדים עניינו כלל לא היה מועבר לועדה. הועדה בחנה את תפקודו של המערער וקבעה החלטתה בהסתמך על שיקול דעתה המקצועי. דיון והכרעה 13. הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על פעילות והחלטות הועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד דוגמת טעות שבחוק, פגם משפטי, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת (עב"ל 10014/08יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד' 213). בית דין זה לא יעמיד את דעתו תחת דעתה של הועדה בבחינת הקביעות הרפואיות. אפילו היו בידיו את הכלים המתאימים המאפשרים לו ליצור לעצמו דעה שונה מזו שאליה הגיעה הועדה. הרכבה של הועדה לעררים מכשיר אותה לתפקידים שהטילו עליה החוק והתקנות ויש לה הסמכות המלאה ליצור לעצמה דעה משלה לעניין מצבו של הנפגע. בית דין זה לא יתערב בקביעותיה של הועדה לעררים, כל עוד היא ממלאת את תפקידיה בהתאם לחוק ולתקנות (דב"ע ל/0-11 צבי סימן טוב נ' המוסד, פד"ע ב 133). 14. לעניין שירותים מיוחדים נקבע בסעיף 206 לחוק כי "שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי פרק זה הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו". תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט- 1978 (להלן: "התקנות") מגדירה "שירותים מיוחדים" כ"שירותים הניתנים לטיפול אישי בנכה ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו לביצוע פעולות יומיום ולהשגחה". תקנה 2(א) לתקנות קובעת כי "נכה התלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיום ברוב שעות היממה עקב נכותו יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת על פי תקנות אלה אם נקבע לו אחוז נכות לפי סעיף 208 לחוק בשיעור של 60% לפחות והוא זקוק לשירותים מיוחדים" תקנה 1 לתקנות מגדירה "פעולות יומיום" כ"פעולות לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בהן". 15. לפיכך, הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים מותנת בכך שהנכה יהא תלוי בעזרת הזולת בביצוע רוב או כל פעולות היום יום, ברוב או בכל שעות היממה או הזקוק להשגחה מתמדת. לעניין "רוב פעולות היום יום", נקבע כי אין לפרש זאת לפי מבחן כמותי. אלא בהתאם לנסיבות, עת יש לבחון אם הגמלה תשמש לייעודה, שהוא טיפול אישי בנכה ולא שיפור רמת החיים (דב"ע מא/150-0, המוסד לביטוח לאומי נ' מאיר פרץ, פד"ע יג' 189; דב"ע נג/182-0, זכריה יפת נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז' 82). לאור זאת יש לבחון האם הוועדה פעלה כנדרש במקרה דנן. 16. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה התייחסה בפירוט לכל אחד מהאלמנטים המרכיבים את פעולות היומיום. למערער נערכה בדיקה תפקודית מקיפה כנדרש, תוך שהוועדה מסבירה מדוע המערער אינו תלוי בזולת, על כן דחתה הערעור. מעבר להתרשמות הועדה בבדיקתה , הרי שגם אחות בריאות הציבור שביקרה בביתו של המערער התרשמה באופן דומה מתפקודו של המערער , ולעומתה הוועדה אף החמירה וקבעה כי לעניין אכילה והלבשה המערער זקוק לסיוע מועט. 17. אין לקבל את טענת המערער לפיה דבריו של ד"ר אליס מצביעים על כך שהמערער מוגבל בתפקודו וזקוק לעזרה רבה. מציטוט הדברים ניתן לראות כי ד"ר אליס הוא זה שביקש לערוך ביקור בית בביתו של המערער בכדי לבחון את תיפקודו, והוא אף חתום על דוח הערכת התלות שערכה אחות בריאות הציבור. 18. באשר לטענת המערער לעניין עוינות ניכרת מצד האחות- עיון בדו"ח אינו מגלה כל זכר לתלונות מסוג זה. הדוח מפורט ומנומק ועצם התעקשותה של האחות כי התובע יבצע פעולות מסוימות אינה מצביעה על עוינות אלא להיפך, העובדה כי בסופו של דבר המערער ביצע אותה פעולה מצביעה על אי נכונות של התובע לשתף פעולה. סיכום 19. לאור האמור, ומששיקול הדעת המקצועי רפואי מסור לועדה, ומקום שהחלטתה סבירה ואינה מעוררת שאלה משפטית הדורשת התערבות בית הדין, הערעור נדחה. אין צו להוצאות. נכות כלליתעזרת הזולת / עזרת צד שלישינכות