נפילה במדרגות הבית - תאונת עבודה

זהו פס"ד בתביעת התובע להכרה בתאונה שארעה לו ביום 12/10/08 כתאונת עבודה. הרקע לתביעה: התובע, מהנדס המתגורר בישוב נווה דניאל ביום 12/10/08, בבוקר, בהיותו בדרכו לעבודה נפל ונחבל במדרגות הסמוכות לדירתו. ביתו של התובע בנווה דניאל בנוי משני מפלסים: במפלס העליון מתגורר התובע ובני משפחתו ובמפלס התחתון : מתגוררת משפחה אחרת (משפחת תבור), השוכרת את הדירה מהתובע - כאשר שתי הדירות בבעלות התובע. המחלוקת:המחלוקת בתיק הינה (כפי שנוסחה בדיון המוקדם): האם יש לראות את מקום אירוע התאונה כחלק ממעונו של התובע והאם יש לראות את התאונה כתאונה שארעה במסגרת הדרך לעבודה במובן סעיף 80(1) לחוק. המקור הנורמטבי:סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק) קובע כי: "תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. סעיף 80 לחוק וקבע כי: "חזקת תאונת עבודה רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם - (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום בו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו ועקב נסיעתו או הליכתו זו." דיון: כאמור - השאלה הינה האם יש לראות את מדרגות הבית ממנו נפל התובע כחלק ממעונו או שמדובר בשטח ציבורי. ליתר דיוק: האם מדובר במדרגות העולות לבית התובע בלבד , או שהן משמשות למעשה כשטח ציבורי. מהתמונות שצורפו לתיק (הן התמונות שצורפו לתצהיר התובע והן התמונות שצילם חוקר הנתבע (נ/2) נראה כי מדובר במדרגות העולות לביתו בלבד, כאשר לבית המושכר למשפחת תבור - במפלס התחתון - יש כניסה נפרדת, וכי לצורך כניסת משפחת תבור לביתם שלהם - אינם נזקקים למדרגות התובע. מהעדויות שנשמעו בתיק עולה כי בינם לבין משפחת תבור יש יחסי שכנות טובים וכי יש ביניהם קשרי ידידות.בחקירתה הנגדית של אשת התובע הסבירה אשת התובע כי יש להם יחסי שכנות טובים עם משפחת תבור וכי יש להם בת בגיל של הבת שלהם, והם עורכים סעודות משותפות. לעניין זה נשאלה (עמ' 7 שורה 20 לפרוטוקול):"ש. משפחת תבור משתמשת במדרגות האלה בדיוק באותה מידה כמו שאורחים אחרים היו באים לבקר בית, כדי לערוך סעודות ולשחק עם הילדים, נכון?ת. כן". מתשובה זו ניתן ללמוד שהשימוש שעושה משפחת תבור במדרגות הוא שימוש שעושה כל אורח שרוצה להגיע לבית התובע, ואין בכך שהם גרים במפלס התחתון כדי לקבוע כי השימוש שהם עושים במדרגות כדי להגיע לבית התובע הוא שימוש אחר משעושים אורחים אחרים. כך גם העיד התובע כי:"כל אורח שמגיע אלי מגיע דרך מדרגות אלו" (עמ' 4 משורה 30:) ועוד נשאל לעניין זה (עמ' 5 רישא):"ש.השימוש במדרגות לבית שלך נעשה על ידי השכנים לצורך ביקורים?ת. כן, ללא שום הגבלה מצידנו.ש. כמו כל האורחים שבאים לביתך?ת. כן". עד נוסף מטעם התובע היה - מר תבור, השוכר, אישר את שנאמר לעניין יחסי השכנות הטובים. יחד עם זאת מעדותו עולה בבירור כי לא עשה שימוש בחצר הפרטית של התובע ומשפחתו, במפלס העליון, וכי לא הגיע לשם ללא נוכחות התובע משפחתו. משמע - עלייתו לדירה השייכת תובע נעשתה אך ורק כאורח, כשהשימוש במדרגות נעשה (גם אם באופן תכוף יחסית, כידידים), רק כאורחים. התובע העיד והסביר כי אם קורה משהו למדרגות הוא זה שאמור לתקנם כי הוא בעל הבית, וכי הוא משלם על התאורה שבמדרגות (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 8-12). כך גם אישר מר תבור. יוער כבר עתה כי אין בעיה של אמינות בתיק זה. יחד עם זאת מהעדויות כולן עולה בבירור כי מדובר במדרגות פרטיות ולא בציבוריות. לאור זאת לא ניתן לקבל את טענת התובע כי הוא נכנס לגדר סעיף 80(1) לחוק. התובע נפל בשטח שהוא חלק ממעונו הפרטי ולפיכך במועד הנפילה היה עדיין בתחום ביתו הפרטי ולא בשטח הציבורי שבדרכו לעבודה. יובהר כי אין מקרה זה דומה לבית שבו יש מדרגות משותפות לכלל הדיירים (כמו שהיה בעניין של איליא סאבא - המודד בל 1675/07(נצרת), אליו היפנה התובע. בעניין שבפנינו מדובר בבית הכולל שתי יחידות דיור נפרדות, ולכל אחת מהן יש שביל נפרד אליו. אמנם סביב לבית אין גידור - אך למרות זאת (ואולי לאור אופיו של היישוב), אין מדובר בשטח שהוא נחלת הכלל גם ללא גידור, והאנשים המגיעים למפלס העליון ולחצר שבו - הם רק תושבי הבית (משפחת התובע), ואורחיהם. לעניין זה יש להפנות לעב"ל 273/05 אורן יחזקאל - המוסד (לא פורסם) נקבע כי: "בנסיבות המקרה ברור כי מדרגות ביתו של המערער לא היו דרך מעבר לשום מקום אחר זולת לדלת הכניסה למעונו. משאין מחלוקת כי המדרגות היו ברשות היחיד שלו אזי... דין התביעה להידחות". עוד נפסק כי סעיף 80 לחוק הינו בבחינת 'חריג' המרחיב את יסודות ביטוח נפגעי העבודה, אשר נועד ליתן כיסוי ביטוחי לעובד שנפגע תוך כדי ועקב עבודתו, אף לגבי הדרך מהמעון לעבודה. אלא שביטוח מורחב הוגבל אך ורק לסיכוני דרך אשר על פי טיבם הינם סיכוני רשות הרבים להבדיל מרשות היחיד, באופן בו הביטוח המורחב חל משעה שהעובד נמצא ברשות הרבים (ר' דברי כב' השופט פליטמן בעב"ל 1515/04 המוסד לביטוח לאומי - אורה עטיה, ניתן ביום 6/6/2007, להלן - פרשת עטיה). פס"ד שהרחיב בבחינת סוגיה זו הינו בעניינו של משה רונו עב"ל 19/99 המוסד לביטוח לאומי - משה רונן, פד"ע לז 721 בעמ' 724 (להלן - פרשת רונן), מפי כב' השופטת (כתוארה אז) ניתי ארד אשר אמרה:"ככלל, על פי "מבחן דלת המעון" נקבע את הגבול החוצץ בין רשות היחיד של המבוטח לבין רשות הרבים, כקצה הדרך שבין המעון לעבודה. במקרים היוצאים מן הכלל, בהיותנו מונחים ב"מבחן השליטה המלאה על סיכוני הדרך" יורחבו תחומי המעון, ובאופן מושגי, תוסט הדלת אל החצרים שמחוץ למעון, באופן שנראה אף בהם את רשות היחיד של המבוטח." ובהמשך (שם, עמוד 736) הסבירה מהו מבחן השליטה המלאה:"המדובר הוא במקום בו יכולים אנו לקבוע כי למבוטח ישנה אותה יכולת של שליטה מלאה על המתרחש בגבולותיו, לרבות על הסיכונים הגלומים בה, כשם שיש לו בביתו פנימה. כזו עשויה להיות רחבה הסמוכה לבית הפרטי, מדרגות, שביל או חצר סגורים ומגודרים בשער, שבהם למבוטח בלבד היכולת לקבוע את מצב התחזוקה שלהם, או את פתיחת השער ונעילתו, כדרך שעושה הוא בדלת ביתו." מכל האמור לעיל עולה בבירור כי בענייננו - המדרגות הינן שטח פרטי, בבעלות התובע, וכי רק הוא ומשפחתו עשו בהם שימוש, וכן אורחיהם הפרטיים.בנסיבות אלו - דין הערעור - להידחות. סוף דבר: התביעה נדחית. אין צו להוצאות. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער. מדרגותתאונות נפילהנפילה במדרגותנפילהתאונת עבודה