ערובה להוצאות

מהי ערובה לתשלום הוצאות ? ערובה להוצאות קבועה בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד 1984 קובעת : "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". תקנה 519 לא קובעת גדרי שיקול הדעת של בית המשפט בבואו לדון אם להשית ערובה להוצאות אם לאו, אלא שבפסיקה הותוו כמה עקרונות בהם יהא מקום לשקול הפקדת ערובה לתשלום הוצאות, מקרים אלה עולים בקנה אחד עם תכליתה של התקנה , ואפשר לומר שתכליתה לאזן בין האינטרסים המנוגדים של בעלי הדין;מצד אחד למנוע תביעות סרק, ולהבטיח תשלום הוצאות הנתבעת, ומצד שני לפתוח את שערי בית המשפט גם בפני תובעים חסרי אמצעים, ולא להגביל את הגישה לבית המשפט לבעלי יכולת בלבד , שכן הלכה בסיסית מקדמת דנא, היא דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד ויכולת הפניה לבתי המשפט היא מזכויות היסוד של האדם. בעיקר משתמש בית המשפט בסמכותו בשני מקרים : מקרה ראשון כאשר עסקינן בתובע שמתגורר בחו"ל , מחוץ לתחום השיפוט, והנתבע אם יזכה בהוצאות , יתקשה משום מה לגבות את המגיע לו, ואין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ ,שמהם יוכל הנתבע להיפרע. מקרה שני כאשר לא המציא התובע את מענו, כדרוש על פי התקנות או שהמציא מען לא נכון , ציון מכוון בעיקר להקל על הנתבע לגבות את הוצאותיו אם ייפסקו לו כאלה , ולפיכך תובע שלא רשם את מענו בכתב התביעה או רשם מען שאינו נכון - גילה לכאורה כוונה להכשיל את הנתבע בגביית ההוצאות. שני תנאים אלה, אין די בהם. כל מקרה יש לבחון על-פי נסיבותיו. בייחוד יש לבחון את סיכויי תביעתו של התובע; אם הללו דלים, יהיה בכך כדי להטות את הכף לטובת חיובו בהפקדת ערובה להוצאות. אולם קביעה כי סיכויי התביעה דלים לצורך השתתת חיוב בהפקדת ערובה להוצאות, בשלב מקדמי של ניהול ההליך, תיעשה במקרים חריגים ומיוחדים. הזכות לפנות לערכאות השיפוטיות היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה אם כי לא מוחלטת. יש הסוברים כי קיומה הוא תנאי לקיומן של שאר זכויות היסוד. זכות זו נתונה לכול, ואין היא נחלתם הבלעדית של אלה שבידם יכולת כלכלית לממן הליך משפטי. ייתכן שעצם היכולת לפנות למערכת השיפוטית היא זכות קניין המוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. ניתן לראותה אף כזכות הבאה לשרת זכות אחרת, של תביעה בגין פגיעה בקניין. עם זאת הוסמך בית-המשפט בתקנה 519(א), אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. הרציונל העומד בבסיס הסמכות להטיל ערובה להוצאות הוא למנוע תביעות סרק ובעיקר להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע, בייחוד כשנראה שסיכויי התביעה נמוכים. ערובה להבטחת הוצאותערובה