אי התייחסות ועדה רפואית לבדיקת BERA

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אי התייחסות ועדה רפואית לבדיקת BERA: 1. לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, אשר דנה בעניינו של המערער בתאריכים 26.2.13 ו-,23.6.13 וקבעה למערער 5% נכות בגין ירידה בשמיעה לפי סעיף ליקוי 72(1)(ג)(2), וזאת בנוסף ל-10% נכות בגין טנטון שהיו לו קודם לכן בהתאם לסעיף ליקוי 72(4)(ד)(3). 2. נימוקי הערעור כפי שפרט אותם ב"כ המערער במעמד הדיון (וזאת כאשר נימוקי הערעור לא הוגשו קודם לכן), הינם כי הוועדה התייחסה אך ורק לתוצאות בדיקת השמיעה ולא התייחסה לתוצאות בדיקת ה-BERA, ולא הסבירה, מדוע היא קובעת את ליקוי השמיעה אך ורק בהתייחס לבדיקה האודיולוגית. 3. המשיב טען, כי לא נפל פגם משפטי כלשהו בפעולת הוועדה. לטענת המשיב, קיבלה הוועדה את עררו של המערער באופן חלקי, וקבעה כי חלה החמרה במצב שמיעתו. המשיב ציין כי הוועדה הזכירה את ממצאי בדיקת ה-BERA, אלא שהמדובר בבדיקת עזר אשר לא על פיה אמורים להיקבע אחוזי הנכות. יתר על כן, בדיקת ה-BERA, אינה מבוצעת בכל תדירויות הדיבור, אלא רק בחלקן. 4. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולים הנתונים הבאים: א. הוועדה התכנסה פעם ראשונה לדון בעניינו של המערער בתאריך 26.2.13, ואזי ציינה ממצאים של בדיקות שונות שהיו לפניה והחליטה כי היא מקבלת את בקשת ב"כ המערער, לאור ההבדלים בין בדיקות השמיעה השונות וכן כאשר משווים אותן אל מול בדיקת ה-BERA , והיא מבקשת בדיקת שמיעה מלאה בצירוף לבדיקת BERA עדכנית ממכון אחר, ולאחר קבלתם היא תסכם את דיוניה. נציין, כי הרכב הוועדה כלל את פרופ' ברוורמן, שהינו מומחה בתחום אף אוזן גרון. מעצם העובדה, שהועדה ביקשה ביצוע בדיקת BERA, ולא הסתפקה בבדיקת שמיעה, עולה כי הועדה מייחסת חשיבות לממצאי בדיקת ה-BERA, לצורך קבלת החלטתה. ב. בתאריך 7.4.13 ביצע המערער בעקבות הפניית המוסד לביטוח לאומי, בדיקת שמיעה ובדיקת BERA במכון שמיעה ודיבור בשם אתי ישראל. ממצאי בדיקת ה-BERA, אשר בדקה את הסף בתדירות של 1000, 2000, 3000 הרץ היו שונים מממצאי סף בדיקת השמיעה ההתנהגותית. בבדיקה צוין, כי הסף שהתקבל בבדיקת ה-BERA, מצביע על ירידה בשמיעה קלה עד בינונית דו צדדית. מכון השמיעה, אף קבע כי התקבלו תגובות עקביות ואמינות בבדיקות השמיעה ההתנהגותיות, וכי קיימת התאמה בין בדיקת השמיעה ההתנהגותית לבדיקתBERA נוסף. מעיון בממצאים ממכון השמיעה עולה, כי בתדר 1000 הרץ סף השמיעה ב-BERA באוזן ימין היה 25 דציבל, ובבדיקת השמיעה ההתנהגותית 20 דציבל, בתדר 2000 הרץ סף השמיעה באוזן ימין היה 30 דציבל, לפי בדיקת ה- BERAו-25 דציבל לפי בדיקת השמיעה ההתנהגותית, ובתדר 3000 הרץ, סף השמיעה באוזן ימין היה 45 דציבל לפי ה- BERA ו-40 דציבל לפי בדיקת השמיעה ההתנהגותית. פערים דומים קיימים בבדיקה לגבי אוזן שמאל בין בדיקת ה- BERA לבין בדיקת השמיעה ההתנהגותית. ג. ממצאי הבדיקה הובאו לפני הוועדה וזו ציינה, כי בבדיקת השמיעה מתאריך 7.4.13, נמצא סף של 25 דציבל בשתי האוזניים, כאשר ממוצע תדירויות הדיבור מימין, הינו 23 דציבל ומשמאל 25 דציבל. הוועדה אף ציינה כי בבדיקת ה-BERA לסף באוזן ימין ב-1000 הרץ הסף היה 25 דציבל וב-2000 הרץ היה 30 דציבל, ובאוזן שמאל הסף הן ב-1000 הרץ והן ב-2000 הרץ היה 30 דציבל. 5. אחוזי הנכות בגין ליקוי שמיעה נקבעים בהתאם לסעיף ליקוי 72, הבודק את הפחתת כושר השמיעה בדציבלים בשתי האוזניים. בסעיף זה נקבע, כי בקביעת אחוזי הנכות עבור הפחתת השמיעה יש לקחת בחשבון ירידת כושר השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור של 500-1000-2000 מחזורים בשניה. בהתאם לסעיף ליקוי 72, כאשר באוזן אחת מופחת כושר השמיעה ב-25 דציבל בתדירויות הדיבור, ובאוזן השניה ב-30 דציבל, הפחתה זו מזכה ב-5% נכות. לעומת זאת, כאשר הפחתת כושר השמיעה בשתי האוזניים, הינה מעל 26 דציבל ועד 30 דציבל, הפחתה זו מזכה ב-10% נכות. 6. גם מעיון בממצאי ה-BERA, וקל וחומר ממצאי הבדיקה האודיולוגית - בדיקת השמיעה ההתנהגותית, לא עולה כי כושר השמיעה בתדירויות הדיבור אחת משתי האוזניים בשיעור העולה על 25 דציבל. כושר השמיעה בתדירויות הדיבור אינו נקבע רק על סמך תדר 2000 הרץ, אשר בו בשתי האוזניים ממצאי ה-BERA מצביעים על הפחתה של 30 דציבל, אלא על סמך ממוצע של התדירויות 500, 1000 ו-2000. באשר לתדירות של 500 הרץ, זו נבדקה רק בבדיקת השמיעה ההתנהגותית, ואין בה הפחתה העולה על 25 דציבל בשתי האוזניים, ובאשר לתדירות 1000 הרץ, גם לפי בדיקת ה-BERA, מדובר בהפחתה של 25 דציבל באוזן אחת ו-30 דציבל באוזן שניה, כאשר הבדיקה האודיולוגית מצביעה על הפחתה נמוכה מכך. הפחתה של 25 דציבל באוזן אחת ו-30 דציבל באוזן שניה, מזכה ב-5% נכות, ולא ב-10%. בנסיבות אלה, גם אם נתייחס לתדר של 1000 הרץ כמשקף את הממוצע, וגם אם נתייחס לבדיקת ה-BERA, ולא רק לבדיקת השמיעה ההתנהגותית, עדיין המערער לא הוכיח, ולו לכאורה, כי קיימת הפחתה בממוצע תדירויות הדיבור בשיעור העולה על זה שקבעה הועדה, והמזכה אותו ב-5% נכות. איננו סבורים, כי יש ממש בטענות המערער, ועל פיהן לא היתה התייחסות של הועדה לבדיקת ה-BERA. 7. לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות. 8. אין צו להוצאות. רפואהשמיעהירידה בשמיעה וטינטון (ביטוח לאומי)ועדה רפואית