קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אי רישום כ-"דורש עבודה" הבטחת הכנסה: 1. הליך זה עוסק בדחיית שתי תביעות שהתובע הגיש לגמלת הבטחת הכנסה. האחת, בחודש מרץ 2009 והשניה בחודש אוגוסט 2010. 2. ביחס לתביעה הראשונה, הוצג מכתב דחיה מיום 5.5.09, בו נטען כי הדחיה עקב העובדה שהתובע לא היה רשום כדורש עבודה. מאחר שהתברר לאחר מכן כי התובע היה רשום כדורש עבודה, הנתבע לא חזר עליו, אלא נטען כי התובע לא אותר בכתובת שמסר. 3. לטענת התובע, נימוק זה אינו יכול לעמוד. הנתבע אמנם הכיר בתובע כדורש עבודה, אך לא נמסר לתובע מכתב דחיה מתוקן וכך למעשה התובע אינו יודע עד היום מה סיבת הדחיה. לטענתו, הסיבה לדחייה השניה (של התביעה מאוגוסט 2010), "הולבשה" רטרואקטיבית על הדחיה הראשונה. משלא היתה סיבה לדחיית התביעה הראשונה, יש לקבלה. התובע הוסיף וטען, ביחס לשתי התביעות, כי לא מסר את הכתובת מאחר שהנתבע הפעיל כנגדו הליכי גביה בגין תקופת עבר בה היה עצמאי. 3. לטענת הנתבע, מאחר שלא נטענה טענת התיישנות ביחס לתביעה הראשונה, אין סיבה לקבל את התביעה רק משום שלא הוצג מכתב דחיה. הנימוקים לדחייה נמסרו לתובע כאשר הגיש את התביעה השניה. זו גם הסיבה שהתובע ציין בעת הגשת התביעה השניה שיעדכן את כתובתו. התובע הודה שהסתיר את כתובתו מחשש לנושים, כלומר לא מסר פרטים שהיה עליו למסור על פי דין ומשום כך מנע אפשרות לבחון נתונים כגון מצבו המשפחתי או נתונים אחרים הנבדקים כאשר מוגשת תביעה להבטחת הכנסה. בנוסף, התובע לא הציג ולו מקרה אחד בו עדכן את כתובתו כנדרש. עדכוני הכתובת נעשו רק בתגובה להודעות דחייה של הנתבע. בנסיבות אלה, על פי הודאתו של התובע, כדין נדחתה תביעתו. 4. בסעיפים 19, 20 ו - 21 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1981 (להלן - החוק) נקבעו ההוראות הבאות: "19. חובת התובע (א) לצורך קביעת הזכאות לגימלה או המשך תשלומה, חייב התובע גימלה או המקבל גימלה, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי - (1) למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים; (2) לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג, של מומחה תעסוקה, של מומחה שיקום או של מומחה אחר, הכל לפי הענין; (3) להופיע לפני מי שהמוסד לביטוח לאומי קבע לכך ולמסור לו כל מידע שיידרש. (ב) כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גימלה או להחליט על אי-מתן הגימלה. 20. חובת עדכון פרטים מקבל גמלה יודיע למוסד לביטוח לאומי בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה. 21. חקירה ודרישת ידיעות (א) עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה אותו לכך רשאי, לצורך ביצוע חוק זה, להיכנס בכל עת סבירה למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי נמצא בו מידע הדרוש לשם בירור בדבר הכנסתו של אדם או לשם בירור כל פרט אחר, לבדוק פנקסים, חשבונות, מסמכים, רשומות ותעודות אחרות ולדרוש הסברים בקשר לכך וכן, בתנאים אלה, לחקור אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים אלא על פי צו מאת שופט בית משפט שלום. (ב) מי שנחקר או שבחצריו נערכת בדיקה לפי סעיף קטן (א), ישיב תשובה מלאה ונכונה על כל השאלות שנשאל. (ג) אדם שברשותו או בידיעתו ידיעות בדבר הכנסתו או רכושו של תובע גימלה או של מקבל גימלה, חייב, לפי דרישת עובד המוסד לביטוח לאומי שהוסמך לכך, למסור לו כל פרט בדבר ההכנסה או הרכוש האמור, תוך שלושים ימים מיום הדרישה." על פי ההלכה הפסוקה, על התובע גמלה חלה חובת אמון כלפי המוסד ומסירת מידע מלא, לרבות חובת גילוי של מידע יזום (עב"ל (ארצי) 280/05 ברנס - המוסד לביטוח לאומי, 13.2.06; עב"ל (ארצי) 1381/01 אולחובוק - המוסד לביטוח לאומי, 9.2.04). 4. התובע העיד בתצהירו כי בעת הגשת התביעה הראשונה, במרץ 2009, התגורר אצל בנו, מר X. לאחר שאל דירת המגורים של בנו הגיעו מעקלים של הנתבע בגין חובות מהתקופה בה התובע היה עצמאי, התובע עבד להתגורר אצל חבר ברחוב גד מכנס. לטענת התובע, הוא דיווח על כך לנתבע. לטענת זו של התובע, לפיה הודיע לנתבע על שינוי הכתובת, אין תימוכין בראיות. לעומת זאת, הנתבע הציג דו"ח חקירה מיום 23.7.09, שבו נרשמו הדברים הבאים: "בבדיקה בכתובת שמסר ברחוב פיירברג 3 דירה 3 מתגורר בנו הבכור, הבן מסר כי כלל אינו בקשר עם אביו וכי לא גר עימו בכתובת זו מעולם. ניסיון איתור דרך חברת חשמל, נתקבלו שתי כתובות, שטמפפר 3 דירה 15 כתובת ישנה של הבן המתגורר ברחוב פיירברג, ובנוסף הכתובת ברחוב שלמה המלך 55 דירה 9, בבדיקה בכתובת זו נמסר כי הבן עזב את הדירה לפני מס' שנים. בבדיקה בכתובת הנוספת שמסר התובע ברחוב שלמה המלך 54, הסתבר כי כלל לא קיים מבנה במס' זה!!! לסיכום לא ידועה כתובת מגוריו של התובע." האמור בדו"ח חקירה זה נזכר גם בתעודת עובד ציבור שנתנה פקידת התביעות, גב' גלית חיבה שנחקרה בחקירה נגדית, אך תוכן התעודה שנתנה לא נסתר. יצוין כי תוכן החקירה אף מתיישב עם עדותו בנו של התובע, לפיו בחודש יולי 2009 התובע כבר לא התגורר בדירתו (סעיף 4 לתצהיר). העולה מכל האמור לעיל הוא שהתובע עזב את דירת בנו בין מרץ 2009 - המועד בו הגיש את התביעה הראשונה ובין יולי 2009 - המועד בו נערכה החקירה בעניינו, אך הוא לא עדכן את הנתבע על שינוי הכתובת והנתבע לא הצליח לאתרו. 5. ביחס לעדות התובע לפיה הודיע על שינוי הכתובת, אוסיף כי גם בחקירתו הנגדית, התובע טען שהודיע על שינוי הכתובת והוסיף שעדכן את הכתובת גם במשרד הפנים. ברם כאשר הציג את ספח תעודת הזהות, התברר כי הספח עודכן ביום 13.10.10, היינו למעלה משנה לאחר הגשת התביעה הראשונה והחקירה בעניינו (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 16-18). ואכן בהמשך החקירה הנגדית, התובע הודה ש"אני לא תיכף עידכנתי. באתי למל"ל אחרי כמה זמן שהגשתי את התביעה לשאול מה קורה, ואמרו לי שלא מצאו אותי בכתובת... (והכוונה לאוגוסט 2010; עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 26-32). כלומר, רק לאחר שנודע לתובע על דחיית התביעה הראשונה, בנימוק של אי מסירת כתובת, הגיש את התביעה השניה ואז הודיע על שינוי הכתובת. 6. לאור כל האמור לעיל, כאשר התובע לא עדכן את כתובתו אצל הנתבע, אלא רק לאחר שנמסר לו, בחודש אוגוסט 2010, כי זו הסיבה לדחיית התביעה, יש לדחות את טענות התובע לפיהן מדובר בסיבה שניתנה רק בדיעבד. 7. בנוסף, משעולה מהראיות שהתובע לא פעל על פי הדין ולא עדכן את פרטיו אצל הנתבע, לא נפל פגם בדחיית התביעה הראשונה. 8. אין בידי לקבל את טענת התובע, כי אם הסיבה לאי מסירת הכתובת היא חשש שהנתבע יפעיל הליכי גביה כנגד התובע, יש בכך הצדק לאי מסירת הפרטים על פי החוק. קבלת גמלת הבטחת הכנסה מחייבת בדיקה של הנתבע לגבי נכונות הפרטים שנמסרו, לרבות פרטים שיש בהם להשפיע על גובה הגמלה, כגון מצב משפחתי. קבלת הטיעון של התובע משמעה מתן פטור למבוטח שיש לו חובות - לנתבע או לגורם אחר, ממסירת פרטים שעל הנתבע לברר טרם אישור הגמלה. מדובר בתוצאה בלתי סבירה, לפיה יהיה ציבור מסויים שהנתבע לא יוכל לבדוק את פרטי התביעות שיוגשו על ידו. 9. בנסיבות אלה, הדברים האמורים ביחס לתביעה הראשונה, יפים אף לגבי התביעה השניה. בנוגע לתביעה השניה התובע העיד בתצהירו שלא יכול היה לדווח על כתובת מגוריו מחשש שהנתבע ישלח מעקלים לדירה (סעיף 23 לתצהירו). היינו, התובע עצמו מודה בכך שלא מסר את הכתובת, כנדרש על פי דין. 10. סוף דבר - התביעה נדחית. כמקובל בהליכים מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. הבטחת הכנסה