קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אי תשלום לבעל מקצוע על עבודות שפכטל וצבע: 1. לטענת התובע, הוא ביצע עבודות עבור הנתבע ובשל עבודות אלו סוכם, שעל הנתבע לשלם לתובע סך של 25,000 ₪. לטענת התובע, הוא סיים את עבודתו והיות והנתבע שילם לו רק סך של 10,000 ₪ על חשבון העבודה ולמרות פניותיו הרבות - לא שילם הנתבע את היתרה ומאחר והתובע סבור, שעל הנתבע לשלם לו יתרה זו, הגיש התובע תביעתו נגד הנתבע, בה ביקש לחייב הנתבע לשלם לו סך של 33,200 ₪. 2. הנתבע סבור, שיש לדחות את תביעת התובע, בהיותה תביעה בלתי הגונה, בלתי מהימנה, סחטנית ורצון לעשות עושר על חשבון הנתבע. בנוסף לטענות כלליות אלו, מעלה הנתבע את הטענות העיקריות הבאות: א. א) הנתבע מלין על כך, שלאחר כחודש וחצי מתחילת העבודה ולאחר ששולם לתובע סך של 16,030 ₪ - ולא סך של 10,000 ₪, כנטען על ידי התובע- דרש התובע מהנתבע שישלם סכום כסף נוסף, אך הנתבע השיב, שהיות וסיום העבודה עוד רחוק ועל פי המוסכם- תשולם היתרה עם גמר העבודה. ב) לאחר מתן התשובה הנ"ל של הנתבע, החל התובע להשתולל בבית הנתבע ולהקים מהומות והתובע הודיע, שלא ימשיך בעבודה ולכן, רואה בכך הנתבע כהפרת הסכם מהתובע. בעקבות הפסקת העבודה של התובע, נאלץ הנתבע לפנות לבעלי מקצוע אחרים על מנת להשלים העבודה ושילם להם עבור השלמת העבודה, שבעצם היה על התובע להשלימה. 2. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות ובעדויות בבית המשפט ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, אני מחליט לדחות את תביעת התובע - זאת לאור הנימוקים הבאים: א. א) אין חולק בין הצדדים, שבשלב מסוים יצר הנתבע קשר עם התובע לביצוע עבודות שפכטל וצבע (להלן:"העבודות הנ"ל") בביתו ובעקבות כך, מסר התובע לנתבע הצעת מחיר לביצוע העבודות הנ"ל בכל הבית תמורת סך של 25,000 ₪. לטענת הנתבע, סוכם עם התובע, שהתמורה הנ"ל תשלום עם סיום כל שלב והיתרה עם גמר העבודה. ב) הנתבע מכחיש את טענת התובע, ששולם על חשבון סך של 10,000 ₪, אלא לטענת הנתבע, הוא שילם לתובע סך של 16,030 ₪ ואף פרט את סכומי התשלום ומועד תשלומם. (ראה סעיף 10 לכתב ההגנה). ב. א) כפי שעולה מעדויות הצדדים, התקשרו הצדדים לביצוע העבודות הנ"ל בשנת 2008 ולא נערך על ידי הצדדים הסכם בכתב. תביעה זו הוגשה על ידי התובע רק בשנת 2013 והתובע לא הציג לבית המשפט אף מסמך או מכתב היכול להעיד על כך, שהתובע פנה אל הנתבע - בין שנת 2008 ובין שנת 2013- לשלם סכום כלשהו על חשבון ביצוע העבודה. ב) התובע לא הוכיח בצורה כלשהי, מה עבודה ביצע והאם העבודה שלקח על עצמו אכן הושלמה, שכן ברור הוא, שרק עם סיום העבודה או עם השלמת העבודה לשביעות רצונו של הנתבע, יגיע לתובע יתרת הסכום שטרם שולמה לו. ג. א) אני מאמין לנתבע, שבשלב כלשהו עזב התובע את אתר העבודה ולא השלים את העבודה ובשל כך, נאלץ הנתבע להעסיק בעלי מקצוע אחרים להשלים את העבודה שטרם בוצעה על ידי התובע. התובע צרף רשימת תשלומים ומועד תשלומם, הן אלו ששולמו לתובע והן אלו ששולמו לבעלי מקצוע אחרים. ב) התובע טען בבית המשפט, שהנתבע הסכים, שבנוסף לסך של 25,000 ₪ ישתתף הנתבע במחצית ההוצאות בהשכרת רכב - דבר המוכחש על ידי הנתבע. התובע צרף חשבוניות לגבי השכרת רכב, במועדים שונים ולא הוכח כלל שחשבוניות אלו רלוונטיות לתקופה בה עבד התובע אצל הנתבע והחשבוניות נושאות שם אחר ולא שמו של התובע. בדבר שינוי השם, מסביר התובע, שהיות ואין לו ויזה, הוא ביקש מידידה - בעלת ויזה- שתערוב לו עבור הרכב והיות והיא נתנה הויזה שלה - היא נרשמה כשוכרת הרכב. טענה זו לא הוכחה על ידי התובע, שכן נותנת הויזה לא הובאה לעדות על הקשר בין החשבונית ובין שכירת הרכב עבור התובע או שכירת הרכב, שהיה דרוש לו לביצוע העבודות אצל הנתבע. (ראה עדות התובע בעמ' 1 לפ',ש' 19- 22). ד. התובע ביקש להוכיח תביעתו, בטענה, שעקב ויכוח שפרץ בינו ובין הנתבע, החליט הנתבע להזמין שוטרים והשוטרים אשר הגיעו למקום אמרו לתובע, שילך לתבוע את הנתבע והם יבוא להעיד שהתובע סיים את העבודה ולא קיבל כסף. אינני יודע כיצד יכלו השוטרים - שבאו רק בשלב הויכוח- להעיד על סיום העבודה או על כך שהתובע לא קיבל כסף ומה עניינם של השוטרים בויכוח הכספי או בעבודות שהוזמנו על ידי הנתבע, כאשר השוטרים הוזמנו בעקבות ויכוח בין הצדדים. מכל מקום, השוטרים לא הוזמנו להעיד, אך בכל זאת רצה התובע להוכיח טענה זו על ידי הצגת מזכר מיום 13.2.09, אשר גם צורף לכתב התביעה, אך אין במזכר זה מאומה כדי להוכיח דבר סיום העבודה. (ראה טענות התובע בעמ' 1 לפ', ש' 22- 23 ועמ' 3 לפ',ש' 10- 12). 3. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל, אני מחליט לדחות את תביעת התובע, משום שהתובע לא הוכיח תביעתו - כאמור לעיל. לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שמן הדין היה לחייב התובע בהוצאות, ברם לאור הנסיבות המיוחדות ולאור העובדה, שהתובע בכל זאת ביצע חלק מהעבודה, החלטתי שלא לחייב בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו. לכ"א מהצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. צביעה