בדיקה מחדש ביטוח לאומי תאונת עבודה

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא בדיקה מחדש ביטוח לאומי תאונת עבודה: 1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 22.10.12 (להלן - הועדה). 2. א. המערער נפגע ביום 23.7.06 בפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה. בחודש 1/09 נקבעו למערער 40% נכות לפי פריט ליקוי 48(2)(1)(IV) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן - תקנות נכות מעבודה), וכן הוחלט על הפעלת תקנה 15 בעניינו. שיעור הנכות הכולל הועמד על 54%. ב. בחודש 3/11 הודיע המשיב על כוונתו להעמיד את המערער לבדיקה מחדש בהתאם לתקנה 37 לתקנות נכות מעבודה. ג. ביום 16.5.11 התכנסה בעניינו ועדה רפואית שהפחיתה משיעור הנכות הכולל, כפי שנקבע בשנת 2009 והעמידה אותו על 18.75% החל מיום 13.3.11. על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין האזורי בתל- אביב במסגרת תיק בל 25912-03-12. ד. ביום 22.7.12 ניתן פסק-הדין בתיק בל 25912-03-12 (להלן - פסק הדין), שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתתייחס במפורט ובמנומק למכתבו הרפואי של ד"ר דיויד יופה מיום 30.3.08, וכן תשקול הענקת נכות למערער לפי סעיף 48 לתקנות. ככל ששיעור הנכות ישתנה תדון הוועדה בשנית בהפעלת תקנה 15. ה. ביום 22.10.12 התכנסה הוועדה בהתאם להוראות פסק-הדין, ושבה וקבעה כי למערער נותרו בעקבות הפגיעה 15% נכות לפי פריט ליקוי 35(1) ב-ג, בנוגע אליהם יש להפעיל תקנה 15 ברבע, כך ששיעור הנכות הכולל עומד על 18.75% החל מיום 13.3.11. מכאן הערעור שלפני. 3. טענות המערער: א. הוועדה לא התייחסה במנומק לאמור בחוות-דעת ד"ר יופה, ובמיוחד לממצא בדבר הגבלות ביישור הברך ובדבר קיום צלקת. ב. הוועד התעלמה מממצא קודם שמצאה בישיבתה מיום 5.12.11 בדבר חוסר ביישור הברך ב- °10 - ממצא שיש בו כדי להתאים לליקוי המתואר בפריט ליקוי 48(2)(1)II המזכה ב- 10% נכות. ג. הוועדה שוגה כשהיא מיישמת בעניינו של המערער פריט ליקוי 35, שהוא פריט סל מבלי לשקול יישומו של פריט ליקוי ספציפי הנוגע לברך. ד. הוועדה חרגה מסמכותה כשהסתמכה על דו"ח חקירה בלתי קביל, שהושג תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, אשר אף בוצע בהעדר סמכות ואשר נפלו בו פגמים מהותיים 4. טענות המשיב: א. הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק-הדין, התייחסה לאפשרות החלת פריט ליקוי 48 וכן לחוות-הדעת של ד"ר יופה. ב. אין לדון בטענות המערער כנגד דו"ח החקירה שהיווה את הבסיס לבדיקה מחדש, שכן עניין זה אינו חלק מהוראות פסק-הדין, והן משום שהטענות חסרות בסיס לגופן. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. 6. כאמור, הועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-הדין, שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתתייחס במפורט ובמנומק למכתבו הרפואי של ד"ר דיויד יופה מיום 30.3.08, וכן תשקול הענקת נכות למערער לפי סעיף 48 לתקנות. עוד נקבע כי ככל ששיעור הנכות ישתנה תדון הוועדה בשנית בהפעלת תקנה 15. מכאן, שמוטל על בית הדין לבחון אם הועדה אכן מילאה אחר הוראות פסק-הדין, ותו לא. 7. לאור האור, אין כל מקום לדון בטענות המערער באשר לפגמים שנפלו, אם נפלו, בדו"ח החקירה שעל בסיסו החליט המשיב לבקש את בדיקתו מחדש של המערער, באשר הוראות בעניין זה לא ניתנו במסגרת פסק-הדין. אם המערער סבור כי לא היה כל מקום לכנס ועדות רפואיות בהתאם לתקנה 37, היה עליו לתקוף את החלטת פקיד התביעות בעניין זה, שניתנה עוד בחודש 3/11 ולא להעלות טענות אלה במסגרת הליכים של ערעור על קביעות של ועדות רפואיות לעררים לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי. 8. באשר למכתבו של ד"ר יופה (שניתן ביום 30.3.08 וטרם ניתנה החלטה סופית של ועדה רפואית טרם הליך הבדיקה מחדש) ציינה הוועדה כך: "הועדה עיינה שוב בחוות-דעתו של דר' יפה שנתנה ב 30/3/08 ממצאי בדיקתו אז וכאמור הבדיקה שנערכה שנתיים מאוחר יותר שונות בממצאיהן וידוע גם נרשם בספרות שלאחר ניתוח שחזור רצועה במהלך הזמן הממצאים הקליניים יכולים להשתנות". בסיום החלטתה הוסיפה הוועדה בעניין זה כי "מאז חוו"ד דר' יפה וכפי שהוועדה בדקה בישיבתה הקודמת מיום 5.12.11 עברו מספר שנים ותוצאות בדיקת הוועדה בישיבתה היו שונות מאלו של ד"ר יפה". יצוין, כי בבדיקתה מיום5.2.11 מצאה הוועדה, בין השאר, כי קיים "העדר יישור מלא של ברך שמאל ב- 10 מעלות, היקפי ירכיים שווים, אין תפליט, אין נוזל חופשי בברך, תנועת הפיקה השמאלית מוגבלת בתנועה, טווחי תנועה פעילים 10 X 10, יציבות שמורה בכל המישורים, מבחן מגירה קידמי - שלילי. אין סג - SAG. רגישות בסדק פירקי פנימי..." , זאת בעוד בחוות-הדעת של ד"ר יופה מצוין "בבדיקת טווחי התנועות הגבלה בטווחי התנועה עם חוסר יישור של °30 וכיפוף של °105. מבחן טחינה חיובי קלות". משהוועדה מצביעה על שוני בממצאיה מול אלה של נותן חוות-הדעת, ואף מסבירה את השוני בממצאים בחלוף פרק הזמן מאז בדיקתו בחודש 3/08 ועד בדיקתה שלה בחודש 12/11 ובמהלך סביר וצפוי של שיפור לאחר ניתוח שחזור רצועה -די בהנמקה זו. 9. באשר לאפשרות יישומו של פריט ליקוי 48 ציינה הוועדה כך: "סעיף 48(2) שאליו מכוון בית הדין מכוון לאי יציבות שהיא על בסיס נזק לרצועות, כך למשל 48(2)ב' מתייחס קרוב לודאי לנזק למצולבות. מאותו רגע ב- 11.6.06 כאשר ד"ר אדר מביה"ח אסה"ר שחזר את הרצועה הרי שלא מדובר בנזק רצועתי של הברך ואכן בבדיקה הקלינית הממצאים התואמים לאי יציבות אינם מרשימים בעוד שהממצא על הנזק הסחוסי שנמצא ונשאר ולא תוקן באותה ברך בא לידי ביטוי בסעיף 35(1) בין ב-ג שהרי ידוע שלמרות שחזור רצועה נזק סחוסי בסחוס המיפרקי אינו משתפר ואולי אף מחמיר. אבחנה: מצב לאחר חבלה בברך שמאל תיקון רצועה צולבת" הנמקתה של הוועדה לעניין הבחירה בפריט הליקוי הכללי והעדפתו על-פני זה הספציפי היא סבירה ובהירה. לאחר שהוועדה מסבירה כי פריט הליקוי הספציפי מתייחס לנזק לרצועה, בעוד הנזק הקיים בפני הוועדה הוא נזק לסחוס - אין לומר כי קיימת אי התאמה בולטת בין הממצא שנמצא לבין פריט הליקוי שיושם באופן המצדיק את התערבות בית הדין. 10. אשר על כן, הערעור נדחה בזאת. 11. אין צו להוצאות. 12. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.. בדיקה מחדשתאונת עבודהביטוח לאומי