גוש 6413 הוד השרון

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא גוש 6413 הוד השרון:
 
א. עובדות

  1. המבקשים (להלן: "X") הינם חלק מהבעלים הרשומים (25%) של המקרקעין ברח' נחל פרצים 15 הוד השרון, הידועים כחלקה 8 בגוש 6413 ומחזיקים במגרש המסומן במספר ארעי 2 (להלן: "המקרקעין").
  2. המבקשת מס' 3 רבקה X היא אמו של המבקש 2 גדעון, הנשוי למבקשת שרה X.
  3. X הגישו בקשה להיתר בניה במקרקעין, ולפני הוצאת ההיתר נקבעה להם שומה לתשלום היטל השבחה למקרקעין על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה הוד השרון (להלן: "הועדה").

הדרישה היתה בסך 148,750 ₪, סכום נומינלי.
4. המבקשים העבירו את הסכום למי שהיה פרקליטם אותה עת, עו"ד אביב X (להלן: "X").
X הלך בינתיים לבית עולמו.
5. הדרישה שולמה לX במלואה, קרי הוצאה מחשבונם של המבקשים. X העניק שיק בטחון למשיבה על סכום ההיטל. השיק נמשך מחשבונו של X, כעו"ד.
6. לאחר שX הפקיד את השיק במשרדה של המשיבה, הוצא למבקשים היתר בניה והם החלו לבנות על המקרקעין מכח ההיתר שניתן להם.
7. ביום 4/9/05 הוציאה הוועדה דרישה בכתב לתשלום ההיטל, שאם לא כן תתבע את המבקשים בערכאות.
8. כיום מתברר, כי X המנוח שלשל את הכסף לכיסו ולא העבירו בפועל לוועדה – המשיבה.
9. בבקשה שלפני עותרים המבקשים ליתן להם פסק דין המצהיר כי היטל ההשבחה המגיע מהם שולם במלואו.
לחילופין, מבקשים המבקשים להצהיר כי אין הם חבים מאומה בהיטל השבחה.
במצטבר, עותרים המבקשים להורות למשיבות למחוק כל רישום המעיד על חוב שלהם, במישור היטל השבחה ברשומה המתנהלת על פי כל דין.
 
ב. הדיון
1. המבקשים טוענים כי:
א. הם שלמו את סכום ההיטל לעו"ד X. האחרון משך את הכספים מחשבונם והעבירם לחשבונו.
ב. מערכת היחסים שבין הוועדה לבין עו"ד X אינם מעניינם.
עובדה שעליה אין עוררין, כי הוועדה הוציאה להם היתר בניה שהוצאתו תלויה בתשלום.
ג. דרישת התשלום כלפיהם הינה דרישה שלא בתום לב, שכן המשיבות מנסות להטיל על כתפיהן פרי מחדלן בגביית סכום ההיטל שנמסר בשעתו לעו"ד X.
2. המשיבה טוענת כי:
א. ההמחאה שנמסרה לוועדה ע"י עו"ד X ז"ל הייתה לבטחון ולכן לא הופקדה ולא נפרעה. פעולתם של המבקשים הינה מעשה של הונאת הועדה תוך כוונה לחמוק מתשלום היטל ההשבחה.
ב. עובדת אי תשלום חלקם של המבקשים בהיטל ההשבחה הסתבר לעירית הוד השרון כאשר יתרת הבעלים בחלקה 8 בגוש 6413 בקשו אישורים לרשם המקרקעין לצורך מכירת חלקם במקרקעין.
ג. טוענת לחוסר סמכות עניינית של בימ"ש זה לדון בהמרצת הפתיחה דנן, כאשר סעד הצהרתי ראוי שידון בפני בימ"ש מחוזי.
ד. אין למבקשים להלין על הועדה, מאחר וסכום ההיטל לא הועבר לקופתה. יש לבטל היתר הבניה ועל X לתבוע נזקיהם מעוה"ד שייצג אותם וקבל לכאורה את תשלום כספי היטל ההשבחה, ולא להפנות מחסורם לקופה הציבורית.
3. הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 11.5.06 כאשר מטעם המבקשים נחקר המצהיר גדעון X ומטעם המשיבות מר חיים בנג'י העובד כמנהל חשבונות מטעם הוועדה. בסופו של יום, אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים, שכן קיימת הודאה, כי כספי המבקשים, שהוצאו מחשבונם והועברו ע"י עו"ד X לחשבונו, לא הגיעו ליעדם – קופת הוועדה.
לטענת המבקשים, הנפקת ההיתר ומסירתו לידם משמשת קבלה של הסכום הנתבע כהיטל השבחה.
אם הוועדה התרשלה בניהול ענייניה מול עו"ד X, הבעיה רובצת לפתחה. הוועדה "הרדימה" אותם משך שנים בסברם שכל הנתבע מהם שולם.
מאידך גיסא, טוענת המשיבה כי בוצעה, ככל הנראה, "תרמית כפולה". X רימה את לקוחותיו בכך שנטל מהם את כספם (לא משוכנעים שכל הכסף יועד לתשלום היטל השבחה), ולא העבירו ליעדו – קופת המשיבה.
בה בעת, X יצר מסך עשן כלפי המשיבה. עם השיק שהפקיד בידה נתן לה להבין שכל בעלי החלקה שלמו ובעת מבחן התברר כי רימה אותה, שכן רק ¾ מבעלי החלקה שלמו את ההיטל בפועל, ואלו מצד המבקשים לא נכנסה אגורה שחוקה לקופתה.
ב"כ המשיבה מפנה לתקדים המחייב של ביהמ"ש העליון בע"א 237/83 סבינה מילר נ' מיכאל ואסתר רורליך, פד"י מ(2) 468 (להלן: "מילר").
4. הואיל ופס"ד מילר משמש ציר מרכזי בנושא שכגון זה, יש לבדוק האם ועד כמה הוא רלבנטי לענייננו ומה ניתן לגזור ממנו.
בפרשת מילר התקשרה התובעת מילר, באמצעות פרקליטה עו"ד קליינר, בחוזה למכירת דירתה לקונים רורליך. הקונים שלמו מחיר הדירה למעט 5,000$ לידי ב"כ המוכרת. עוה"ד נטל את הכסף ונמלט לחו"ל. בביהמ"ש המחוזי בקשו רורליך להורות למילר להעביר להם את הזכויות בדירה תמורת תשלום יתרת התמורה. מילר – המוכרת, סרבה להעביר את הזכויות. ביהמ"ש המחוזי קבע, כי שני הצדדים תמי לב ועל פי נטיית לבו בקש לחלק ביניהם את הנזק. אולם, ביהמ"ש בחן את חוזה המכר ומצא שם הוראה (סעיף 6) לפיה על הקונים לשלם את התמורה לידי הפרקליט. האחרון נדרש שלא להעביר את התמורה למוכרת, עד שזו האחרונה תעביר את זכויות הקנין משמה לשם הקונים. ביהמ"ש המחוזי ובעקבותיו ביהמ"ש העליון ראה בהוראות הסעיף שליחות בלתי הדירה שנוצרה עקב כך בין הקונים לבין עוה"ד שייצג את המוכרת (כך!!!), כאשר השליחות באה להבטיח זכויות המוכרת.
כיוון שכך, פסק ביהמ"ש העליון כפי שפסק ביהמ"ש המחוזי, כי המחדל הינו במישור היחסים שבין המוכרת לבין פרקליטה, ולכן תואיל המוכרת ותפנה לפרקליטה. ביהמ"ש פסק שעל המוכרת לסיים העסקה ברישום לטובת הקונים.
5. בעקבות פס"ד מילר ניתן פס"ד חדיש יותר בביהמ"ש העליון וכוונתי לע"א 8068/01 איילון חב' לבטוח בע"מ נ' מנהל עזבון ח.אופליגר, פורסם בפד"י נט(2) 349, שם דובר בעו"ד שהיה מנהל עזבון שנטל כספי יורשים ושלשלם לכיסו. כיוון ששם דובר בחשבון עזבון ולא חשבון פקדונות רגיל, נדרש הבנק לרמת פקוח מוגברת על פעולות מנהל העזבון שגרם להעברת כספים מחשבון העזבון לחשבונו האישי של מנהל העזבון.
במקרה אופליגר קבע ביהמ"ש תוך שהוא מאזכר את הלכת מילר, כי הבנק התרשל בחובתו כלפי היורשים וחייבו בהשבת הכספים ליורשים, שהוציא מנהל העזבון ללא רשות ביהמ"ש.
פס"ד מילר עמד גם בבסיסו של פס"ד בביהמ"ש המחוזי שניתן לפני כחדשיים וכוונתי לתיק אזרחי (מחוזי י-ם)
התובעת שם הפקידה כספים אצל הנתבעת על מנת לקבל רווחים. מתברר, כי האחרונה מעלה בכספים שהופקדו אצלה. עסקאות אלו לוו ע"י עו"ד דה-פריס. האחרון, במחדליו הרבים, גרם ותרם חלקו לנזק שנגרם לתובעת וחויב בשל כך בתשלום נזקיה, שכן הפר את חובת הנאמנות כלפי התובעת.
6. מכל האמור עד כאן אין חולק, כי במקרה דנן עו"ד X, הן כעו"ד והן כשליח של X, מעל בתפקידו והפר כל חובה הן על פי חוק השליחות, הן על פי חוק הנאמנות והן על פי חוק לשכת עוה"ד.
ביחס לחוק האחרון הוא גם ביזה את לשכת עוה"ד, בכך שמר בנג'י לא האמין כי עו"ד יפעל בדרך שבה פעל הפרקליט תוך שהוא מרמה גם את הוועדה.
7. המבקשים תולים יהבם בהוראות סעיף 10(ג) לתוספת השלישית שבחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965, אותה תוספת היוצרת מסגרת נורמטיבית לחובת תשלום ההיטל ושם נאמר:
 
"(ג) לא יוצא היתר לבניה במקרקעין... כל עוד לא שולם ההיטל... המגיע אותה שעה על פי תוספת זו בשל אותם מקרקעין או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו" (ההדגשה שלי ולא במקור – ד.ג.)
 
טוענים המבקשים כי משעה שהוצא היתר והם העבירו את הכסף המיועד לתשלום ההיתר לעוה"ד, מבחינתם הנושא תם ונשלם.
המשיבה טוענת, כי היה על המבקשים לקבל קבלה רשמית ממנה על קבלת הכסף ומשלא כך קרה, ההיטל לא שולם.
8. מוסיף ב"כ המשיבה, כי עובדיה של האחרונה לא התרשלו במאומה בכך שנטלו שיק שתחלה שורטט לבטחון ואח"כ נמחקה ממנו המלה לבטחון שעה ששיק זה ניתן ע"י עו"ד. המשיבה לא היתה אמורה לצפות שעוה"ד המוסר שיק יפעל בתרמית כפולה הן כלפי לקוחו והן כלפיה ועל כן יש לדחות את הבקשה על פניה.
9. א. כאמור, פס"ד מילר בנסיבותיו אינו תואם למקרה שלפני. אולם,
דווקא האמור בפסה"ד בפרשת אופליגר יכול שיגרום למתן תשובה סבירה בתיק.
ביהמ"ש החיל על בנקים נורמות גבוהות של אחריות בהיותם מבצעים מדיניות שלטונית ומשימות ציבוריות. כיוון שכך הצבור רואה בבנקים מעמד מיוחד מעין צבורי ועל כן החליט ביהמ"ש העליון את שהחליט וחייב את הבנק בתשלום. הבנק הגיש בקשה לקיים דיון נוסף בדנ"א 10512/04 וכב' השופט חשין בהחלטה מיום 19.1.05 דחה אותה.
ב. אם לגבי בנק הוטלה חובת אחריות הדברים הם קל וחומר לגבי וועדה לתכנון ולבניה שהיא גוף סטטוטורי, צבורי למהדרין (ולא מעין צבורי) אשר המחוקק הקנה לו סמכויות שלטוניות מן הראשונות במעלה, והעובדה כי וועדה מקומית, כשמה כן היא, פועלת במישור המקומי אין בה כדי להפחית במאומה מחובותיה ובעיקר מאחריותה כלפי האזרח הקטן – דוגמת המבקשים.
האחרונים אינם כרישי נדל"ן שהתכנון והבניה הינם לחם חוקם. הם סה"כ אזרחים פשוטים שקבלו מגרש מאמם, בקשו לבנות עליו בית חלומותיהם ובסופו של יום נתקלים בתביעה מסוג התביעה דנן.
10. לא זו אף זו, מר בנג'י בעדותו, בחקירתו הנגדית נאלץ להודות כי עו"ד X הופיע לפניו בפעם הראשונה בחייו, והיה זה בעניינם של המבקשים, לא היתה לו כל היכרות מוקדמת עם עוה"ד. קרי, למר בנג'י לא היה נסיון מצטבר עם אותו פרקליט, אמינותו ודרכי פעולותיו.
המשיבה לא הציגה לעיונו של ביהמ"ש נוהל מסודר מהן ערובות המקובלות אצלה כתחליף לתשלום בפועל של ההיטל כמתחייב מסעיף 10(ג) לתוספת השלישית כנ"ל.
לטעמי, מתן שיק, גם אם ניתן ע"י עו"ד, אינו בגדר ערובה. יתרה מזו, אם היה מדובר בשיק לפרעון מיידי, ניחא. שיק שנועד לבטחון או לערובה והניתן ע"י עו"ד, יש במתנו לצד ג' משום עבירה לכאורה על כללי לשכת עוה"ד בתחום האתיקה המקצועית.
עו"ד רשאי וחייב לייצג לקוח נאמנה, אך אין הוא רשאי לערוב לו בכל צורה שהיא.
11. מר בנג'י התרשל כלפי המשיבה וכלפי המבקשים הן במעשה והן במחדל.
תחילת העוולה בכך שהסכים לכתחילה לקבל שיק מעו"ד כערובה לתשלום ההיטל שכן כפי שאמרנו עו"ד אינו רשאי לערוב ללקוח.
אם לא די בכך, התרשל מר בנג'י, הן כלפי המשיבה והן כלפי המבקשים בכך שלקח את השיק "וקבר" אותו במגירתו ולא העמיד את עוה"ד X במבחן המציאות המעשית.
12. למעלה מן הצורך, יש לקוות כי הוועדה מבוטחת בשל מעשי מרמה כלפיה, והיא תוכל להפרע בין אם ע"י הגשת תביעה כלפי עזבון המנוח בעצמה או ע"י המבטח שלה. או לחילופין, הגשת תביעה מטעמה ע"י המבטח מטעמה כלפי המבטח של עוה"ד X ככל שיוכח כי עו"ד X היה מבוטח בבטוח בר תוקף נכון ליום קרות ארוע המירמה.
13. א. מן הכלל אל הפרט.
המבקשים שכנעו אותי כי הם את שלהם עשו גם אם נפל פגם במעשיהם, פגם זה שולי ומזערי שאין לקחתו בחשבון מול המעשה ו/ואו המחדל ו/או שניהם כאחד, של המשיבה ושלוחיה באופן ששוכנעתי ברמת שכנוע הנדרשת במשפט אזרחי ע"י תובע, כי המבקשים לא חבים למשיבה את סכום היטל ההשבחה בסך של 148,750 ₪ (קרן).
הסכום הנקוב הינו בגדרי סמכותו העניינית של בימ"ש זה ואין צורך להפנות המתדיינים לביהמ"ש המחוזי בנושא.
ב. כפועל יוצא מן האמור לעיל, על המשיבה למחוק בכל רשומה המתנהלת אצלה דבר קיומו של חוב, שנושאו היטל השבחה לגבי המקרקעין כהגדרתם.
 
ג. לסכום
1. העולה מן המקובץ, כי דין הבקשה להתקבל.


2. כפועל יוצא מהתוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את המשיבות לשלם למבקשים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪ בלוויית מע"מ בשיעורו החוקי היום. התשלום בפועל ובלוויית רבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל, אם הסכום הנ"ל לא ישולם עד ליום 4.9.06.
3. במידה ויסבור ב"כ המשיבות, כי הנסיבות מצדיקות בחינה של פס"ד ע"י ערכאות הערעור, אזי בקשה לעיכוב שתוגש – ככל שתוגש – על ידו, יש להפנותה ישירות לערכאת הערעור.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת קרקע חקלאית

  2. הקצאת קרקעות חקלאיות

  3. זיהום קרקע חקלאית

  4. שימוש בקרקע חקלאית

  5. קרקע חקלאית מופשרת

  6. קרקע חקלאית בהוד השרון

  7. מגרש בהוד השרון

  8. הכרזה על קרקע חקלאית

  9. קרקע חקלאית ברחובות

  10. גוש 8242 נתניה

  11. גוש 6681

  12. גוש 7709

  13. גוש 7710

  14. גוש 7703

  15. גוש 7696

  16. גוש 6699

  17. גוש 6682

  18. גוש 7706

  19. גוש 3946 ראשון לציון

  20. גוש 3865 גדרה

  21. גוש 191 אשדוד

  22. גוש 4374 רמלה

  23. גוש 7650 רעננה

  24. גוש 2004 אשדוד

  25. גוש 2073 אשדוד

  26. גוש 2448 אשדוד

  27. גוש 2791 אשדוד

  28. גוש 7661 רעננה

  29. גוש 7660 רעננה

  30. גוש 3865 קדרון

  31. גוש 7652 רעננה

  32. גוש 2015 אשדוד

  33. גוש 2002 אשדוד

  34. גוש 7649 רעננה

  35. גוש 7648 רעננה

  36. גוש 6680 שפיים

  37. גוש 6675 רשפון

  38. גוש 6581 רעננה

  39. גוש 6584 רעננה

  40. גוש 6588 רעננה

  41. גוש 6669 הרצליה

  42. גוש 6608 הרצליה

  43. גוש 6673 הרצליה

  44. גוש 6524 הרצליה

  45. גוש 6672 הרצליה

  46. גוש 6542 הרצליה

  47. גוש 6668 הרצליה

  48. גוש 6667 הרצליה

  49. גוש 7695 חלקה 9

  50. גוש 7291 הרצליה

  51. גוש 6682 הרצליה

  52. גוש 6590 הרצליה

  53. גוש 6591 הרצליה

  54. גוש 6605 הרצליה

  55. גוש 6606 הרצליה

  56. גוש 6607 הרצליה

  57. גוש 8038 שרונים

  58. גוש 6666 הרצליה

  59. גוש 6663 הרצליה

  60. גוש 6664 הרצליה

  61. גוש 6665 הרצליה

  62. חוף התכלת גוש 6606

  63. חוף התכלת הרצליה גוש 6607

  64. גוש 7595 כפר סבא

  65. גוש 6431 כפר סבא

  66. גוש 6679 חלקה 27

  67. גוש 6430 כפר סבא

  68. גוש 7622 כפר סבא

  69. גוש 6432 כפר סבא

  70. גוש 3743 גן רווה

  71. גוש 7691 חלקה 22

  72. גוש 7692 חלקה 44

  73. גוש 7863 קלנסווה

  74. גוש 4040 באר יעקב

  75. גוש 4041 באר יעקב

  76. גוש 3832 באר יעקב

  77. גוש 6679 חלקה 304

  78. גוש 6679 חלקה 337

  79. גוש 6675 חלקה 174

  80. גוש 10012 חלקה 24

  81. גוש 8025 אבן יהודה

  82. גוש 8024 אבן יהודה

  83. גוש 6413 הוד השרון

  84. גוש 6453 הוד השרון

  85. גוש 6679 חוף השרון

  86. גוש 6410 הוד השרון

  87. גוש 6407 הוד השרון

  88. גוש 6657 הוד השרון

  89. גוש 6573 הוד השרון

  90. גוש 6533 הוד השרון

  91. גוש 6444 הוד השרון

  92. גוש 8023 אבן יהודה

  93. גוש 8014 אבן יהודה

  94. גוש 6456 הוד השרון

  95. גוש 6572 הוד השרון

  96. גוש 6672 כפר שמריהו

  97. גוש 11594 קריית אתא

  98. גוש 7077 מתחם חסן ערפה

  99. גוש 8038 חלקה 25 שרונים

  100. בניה על קרקע חקלאית - כתב אישום

  101. קרקע חקלאית נוף כפרי פתוח

  102. קרקע חקלאית ייעוד לשמורת טבע

  103. גוש 3633 ראשון לציון / באר יעקב

  104. הפשרת קרקע חקלאית - תשלומי איזון

  105. גוש 7087 - דרום תל אביב העתידית (תא/5000)

  106. "הגוש הגדול" תל אביב - גוש 6621 חלקה 8

  107. טענות כנגד שווי שנקבע לדונם קרקע חקלאית

  108. הולקחש"פ - הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים

  109. אפשרויות לאשר תכנית בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית

  110. חוק ההתיישבות החקלאית - סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון