קראו דוגמא מהפסיקה בנושא גוש 6606 הרצליה: ענייננו בבקשתו של המבקש לבטל צו הפסקה מינהלי שהוצא נגדו ע"י ראש עיריית הרצליה ביום 31.5.2004. הצו מתייחס לעסק שמפעיל המבקש. העסק נמצא בחוף הים במקום הידוע בשם החוף הנפרד (הרצליה , גוש 6606 חלקה 4). העובדות סבוכות במקצת והן נוגעות הן לחוק רישוי עסקים, הן לחוק התכנון והבניה והן לדיני החוזים וליתר דיוק, להסכם הנושא כותרת "הסכם רשות" שנחתם בין עיריית הרצליה לבין המבקש בשנת 1994 (צורף כנספח ב' לבקשה) ואשר שני הצדדים לבקשה מסתמכים עליו, כל אחד מנקודת ראות שונה. העובדות משיקות אף להליכים נוספים שהתקיימו בבית משפט זה (ב"ש 9/03, ת"פ 307/03). ההליכים התייחסו לאותו מבנה עצמו. המבקש לא היה צד לאותם הליכים. הדיון באותה בקשה צורף כנספח ה' לתגובת המשיבה לבקשה. טענתו העיקרית של המבקש הינה כי הוא מחזיק בעסק ומפעילו מזה כ-20 שנה בידיעת המשיבה (ראש עיריית הרצליה). גירסתו זו הוא תומך בהסכם (נספח ב' לבקשה), שהינו הסכם שהיקנה לו מעמד של בר רשות להפעיל העסק מיום 1.5.94 ועד 30.11.94 (סעיף 7 נושא כותרת "תקופת הרשות"). בהסכם פורט כי הפעלת העסק הינה בכפוף לרישיון עסק כדין וכי קבלת הרישיון הינה באחריות בר הרשות בלבד (סעיף 3ב.) כמו כן נאסר עליו לבצע כל שינוי במבנה (סעיף 11) וכן נאסרה עליו העברת זכויות כל שהן בקיוסק או בכל חלק ממנו לאחר (סעיף 15). ראשית יצויין כי בהחלטה זו לא ידונו היחסים החוזיים שבין הצדדים דהיינו האם למבקש זכויות כל שהן של דיירות בעקבות החוזה שתוקפו פג ב-12/1994 והינם נושא לתביעה אזרחית, אם בכלל, והחוזה שבין הצדדים ידון רק ככל שהוא נוגע לעובדות נשוא הבקשה. כבר צוין כי לפני כשנה נדונה בקשה דומה בעיקרי הדברים של עיריית הרצליה נגד איטאלי אדי וביזאווי איציק, הבקשה התיחסה לאותו מבנה עצמו וזאת בעקבות הפעלת אותו עסק ע"י המשיבים באותה בקשה (איטאלי וביזאווי). בין היתר קוים שם ארוע חגיגי דהיינו מסיבת ערב עצמאות שבה נכחו אלפי משתתפים. בנוסף לכך הוגש נגד אותם משיבים גם כתב אישום אשר ייחס להם ניהול עסק טעון רישוי דהיינו מסעדה ודיסקוטק ללא רישיון. בסופו של דיון ארוך הגיעו הצדדים לידי הסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין ביום 1.7.2003. ההסכמות בתמצית הינן, כי מר איטאלי הודה בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, והורשע על פי הודאתו. ניתן צו הפסקת כל פעילות הדיסקוטק ומופעים אחרים במבנה ובשטח החוף הסמוך לו לאלתר. ואילו ביחס לפעילות בתוך המבנה ניתן צו האוסר עליו או מי מטעמו לנהל עסק כלשהו, אלא אם כן בידיו היתר או רישיון לניהול העסק. עוד הוסכם כי הצו ייכנס לתוקפו ב-15.10.03 וכי באותו מועד עם פינוי המבנה על ידיו, תהא הרשות או כל אחד מנציגיה, רשאי להכנס למבנה וחצריו כדי לפעול לקיום הצו (ההליך ופסק הדין צורפו כנספח ה' לתגובת המשיבה). נציגי המשיבה (העיריה) לא מיהרו לתפוס חזקה במקום. לדברי מר צ'מרינסקי, מנהל מחלקת רישוי עסקים מזה כשלושה חודשים, הסתמכה הרשות על החלטת בית המשפט כי על מר איטאלי לפנות המבנה ולא ידעה כלל על תחילת פעילותו של המבקש בעקבות פינוי המבנה ע"י מר איטאלי. משביקשו נציגי הרשות בסופו של דבר לתפוס חזקה במקום, מצאו שם את המבקש מר לוזון שמעון ומכאן צו ההפסקה שהוצא ע"י המשיבה = 2 = ואשר ביטולו מתבקש כעת. מעולם לא ניתן למבקש רישיון לניהול עסק כלשהו אלא שבזכותן של השנים שניהל אותו ללא התראה או ללא הליך כלשהו היתה אולי הצדקה לקבל את הבקשה ולהפנות המשיבה להגשת כתב אישום, אם היתה מוצאת זאת לנכון. אלא שהעברת זכויות לאחר או לאחרים יש בה משום סיום התקופה שבה הפעיל העסק (כאמור גם כאשר הפעיל היה זה ללא רישיון) והיא הנותנת כי מדובר בעסק חדש המופעל על ידו תוך ביצוע שינויים במבנה ללא היתר והפעלת העסק ללא רישיון. גירסתו של המבקש בלתי הגיונית, בלתי סבירה ואני דוחה אותה. בתחילה טען כי הוא סובל מבעיות גב ולכן "שם" שם פועל לכמה ימים (איטאלי). בהמשך חקירתו טען כי עד למועד עדותו בבית המשפט לא ידע כלל על ההליכים שהתקיימו ועל הצווים שניתנו ובלשונו: "אני המום מזה". טענתו של עו"ד גואטה כי העד צ'מרינסקי לא יכול היה להעיד דבר מידיעתו האישית מכיוון שהוא מכהן בתפקידו שלושה חודשים בלבד, ולכן אין ליתן כל משקל לעדותו, איננה מקובלת עלי. אין פסול בעדות ממלא תפקיד תוך הסתייעות בתיק המשרדי הנמצא בתחום אחריותו או תוך הסתמכות על מסמכים שמקורם בתיקי בית המשפט (בענייננו - תיק איטאלי). משהתבררו למשיבה העובדות לאשורן, דהיינו איטאלי פינה המקום ובעקבות זאת תפס המבקש חזקה במקום והחל בפעילות בעסק לקראת פתיחת עונת הרחצה, הוצא נגדו הצו. בסיכומו של דבר אינני רואה פסול בהוצאת הצו המינהלי להפסקת הפעילות שהופנה אל המבקש. כאמור הוא העביר זכויות, אם היו לו בכלל לאחר ואין לקבל טענתו כי כלל לא ידע על דבר מציאותו של איטלי במקום וכן לא ידע אודות ההליכים המשפטיים שהתנהלו נגד אותו אחר. לא מצאתי בנסיבות שפורטו לעיל שיקולים זרים או לא ענייניים להוצאת הצו. אשר על כן, אני דוחה הבקשה לביטול הצו. קרקעותגוש חלקה