גוש 6608 הרצליה

התביעה דנן נוגעת למגרש בהרצליה הידוע כחלקה 130 בגוש 6608 (להלן: "המגרש"), שנמכר ע"י נתבע 2 לתובעים ביום 5.7.07. ביחס למגרש בוצעו שתי עסקאות.


קראו דוגמא מהפסיקה בנושא גוש 6608 הרצליה:


1. המבקש- משרד הפנים הוא צד ג' 4 בהודעת צד ג' מתוקנת מיום 9.12.08 (להלן: "הודעת צד ג'") שהגיש נתבע 1 (להלן: "המשיב") נגדו.

2. בפני בקשה לסילוק הודעת צד ג' על הסף שהוגשה כנגד המבקש מחמת העדר עילה.
הבקשה הוגשה באיחור, ובהתאם להחלטתי מיום 31/3/09 ציינתי, כי בשים לב לכך ששולח הודעת צד ג' הסכים להגשת הבקשה במועד שבו הוגשה, אאפשר לב"כ הצדדים להגיב לבקשה לגופה ולאחר מכן אשקול אם להיעתר לבקשה להארכת מועד ו/או לבקשה לגופה.



3. התביעה בתיק דנן הוגשה ע"י התובעים כנגד הנתבעים.
עפ"י כתב התביעה המתוקן מיום 15.9.08 התביעה דנן נוגעת למגרש בהרצליה הידוע כחלקה 130 בגוש 6608 (להלן: "המגרש"), שנמכר ע"י נתבע 2 לתובעים ביום 5.7.07.
ביחס למגרש בוצעו שתי עסקאות.
העסקה הראשונה מיום 14.6.07 אשר בה, כפי שהוצג לתובעים ע"י הנתבעים, מכרה הבעלים הרשום של המגרש, גב' רחל לונדר (להלן: "הבעלים הרשום") את המגרש לנתבע 2.
העסקה השניה מיום 5.7.07, היא העסקה נשוא התובענה דנן, בה מכר נתבע 2 לתובעים את המגרש בתמורה לסך כולל של 340,000 $.
לטענת התובעים, המשיב הציג עצמו כלפי ב"כ התובעים כמי שייצג הן את הבעלים הרשום והן את נתבע 2 בעסקה הראשונה וכן כמי שמייצג את נתבע 2 בעסקה השניה.
נתבע 2 הציג עצמו כלפי התובעים כמי שרכש את כל זכויות הבעלות במגרש מהבעלים הרשום, כמי שזכאי להירשם כבעלים הבלעדי של המגרש וכמי שזכאי למכור לתובעים את כל זכויות הבעלות והחזקה במגרש.
התובעים שילמו מלוא תמורת המגרש לנתבעים ולמעשה, אין כיום חולק, כי אין ביכולתו של נתבע 2 לקיים התחייבויותיו לפי ההסכם ולרשום את המגרש ע"ש התובעים בהתאם להתחייבויותיו נשוא ההסכם.
לטענת המשטרה ולטענת הבעלים הרשום, המגרש בהרצליה נמכר בלא הסכמתה ובלא ידיעת הבעלים הרשום לנתבע 2 וע"י נתבע 2 אגב שימוש במסמכים שנחשדים להיות מזויפים וכוזבים.
התובעים מציינים בסעיף 41 לכתב התביעה כי "התביעה דנן מבוססת על עילה אזרחית, כעולה מההסכם שלפיו התחייב ארתור למכור לתובעים את המגרש, תוך שהצהיר כי אין כל מניעה לעשות כן וכי הוא הזכאי הבלעדי להירשם כבעלים במלוא הזכויות במגרש ולקבל את החזקה הבלעדית בו. עו"ד X ייצגו לאורך כל הדרך ונתן יד למצגים והתחייבויות אלו".
לטענת התובעים, משאין ההסכם בר ביצוע, הם זכאים להשבה מלאה של הכספים ששולמו על ידם וכן לפיצויים בגין ההפסדים שנגרמו להם.
המשיב טען בכתב ההגנה טענות שונות, ואף הגיש הודעת צד ג' מטעמו, בין היתר, נגד המבקש.


4. המשיב טען כלפי המבקש בהודעת צד ג' טענות זהות לאלה שנטענו במסגרת תגובתו לבקשה דנן ויובאו להלן במסגרת סעיף 6 להחלטתי.

5. טענות המבקש:
א) המשיב טוען ביחס למבקש כי המבקש חייב בדין "מכוח רשלנותו ומחדליו בהנפקת תעודות זיהוי שניתן לזייפן בנקל" (סעיף 6 ה. להודעת צד ג').
המשיב אינו טוען כלל כי מאן דהוא עשה שימוש בתעודת זהות מזויפת במקרה דנן. כמו כן, כתב התביעה נעדר פירוט של העובדות המקימות את עילת הרשלנות, לרבות קיומה של חובת זהירות מושגית, חובת זהירות קונקרטית, קיומו של קשר סיבתי בין ה"המחדל" הנטען ובין הנזק שממילא לא נטען.
טענת "רשלנות" מחייבת פירוט נרחב בדבר העובדות העומדות בבסיס הטענה, על מנת שהנתבעים יוכלו לבסס הגנתם מפני התביעה (תקנה 78 לתקסד"א).
אין בכתב התביעה פירוט ברמה הנדרשת מקום בו נטענת טענת רשלנות.
עיון בעובדות כתב התביעה מעלה כי אלה אינן מבססות עילת "רשלנות" וחסר בהן פירוט מהותי לגבי האירוע הנטען בהודעת צד ג' כנדרש. משכך, ההודעה נגד צד ג' אינה מקימה עילת תביעה.

ב) דינה של טענת המשיב כי המבקש התרשל משלא הוקם מאגר מידע בו יוכל כל אדם להקליד מספר תעודת זהות ולחזות בתמונתו של בעל התעודה להידחות על הסף הואיל ועפ"י החקיקה הראשית וההלכה הפסוקה, חל איסור סטטוטורי לעיין בתמונות אזרחים.
מתן אפשרות לעיון בתמונה שלאדם לצד ג', אינה חלק מהפרטים הרשומים במינהל האוכלוסין, אינה אפשרית מכוח חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה - 1965 (סעיפים 2, 31, 29 לחוק) (להלן: "חוק מרשם האוכלוסין") ומשרד הפנים אינו מוסמך כלל לפרסם תמונה כאמור. היינו, אין כל בסיס חוקי לפרסום פרטיהם של תושבים בפומבי והדבר מנוגד להוראות החוק.
אם המבקש היה מוסר מידע מעין זה, היה עובר על החוק בהיעדר סמכות לעשות כן.
מעבר לכך, מסירת מידע שלא הותר במפורש בחוק מהווה עוולה נזיקית מכוח סעיף 23 ב (א) לחוק הגנת הפרטיות



הואיל ופרסום התמונה אינו מותר על פי דין, ממילא חל איסור על פרסום התמונה ברבים והדבר מהווה עוולה נזיקית.

בבג"צ 8070/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הפנים ואח', תק-על 2004 (2) 1065 נקבע כי אסורה העברת מידע מרשות ציבורית אלא על פי חוק ובהתאם לפסקת ההגבלה החוקתית.

בענייננו, אין חולק כי הדין אינו מאפשר פרסום מידע מהסוד הנטען לציבור הרחב ובאופן שבו מוצע ע"י המשיב. בנסיבות אלה, בשים לב לדין החרות ולהלכה הפסוקה, דין התובענה להידחות על הסף.
לא ניתן לאפשר עיון בתמונות תושבי המדינה מכוח הדין החל בנידון. משכך, למעשה המשיב מתיימר להשיג על מצב משפטי שחל בפועל, בהתאם לחקיקה ראשית, וזאת בכסות של תובענה נזיקית.
טענת המשיב בהקשר זה הינה כי המצב המשפטי החל גרם לו נזק וכי אם המצב המשפטי היה שונה, היה נמנע ממנו נזק זה.
בנסיבות אלה, בהן עילת התביעה הינה המצב המשפטי החל, דין התובענה להידחות על הסף.
כשם שלא ניתן להגיש תביעה כספית בגין המצב המשפטי החל, לא יכול בעל דין להגיש תובענה שמטרתה לשנות את המצב המשפטי החל.
בנסיבות אלה חלה הוראת סעיף 6 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).
ביהמ"ש קבע כי לא ניתן להגיש תביעה כספית כשעילת התובענה הינה המצב המשפטי החל מכוח חקיקה.
מכאן, ברי כי בעל דין אינו יכול להגיש תביעה נזיקית, כאשר עילת התביעה הנה הדין הפוזיטיבי החל.

6. טענות המשיב:
א) המציאות מלמדת שמשרד התחבורה הנפיק רישיונות נהיגה בטכנולוגיה מתקדמת למנוע זיופים ואילו משרד הפנים מצוי במכרזים כ- 8 שנים לפחות, בבחירת ספק שייצר תעודת זהות שאינה ניתנת לזיוף ו/או שתקשה על מלאכת הזייפנים.

בנסיבות אלה, המשיב חייב לפצותו ולשפותו מכוח רשלנותו ומחדליו בהנפקת תעודות זיהוי שניתן לזייפן בנקל וכן משלא נותן מאגר מידע ממנו ניתן לזהות בוודאות את מחזיק תעודת הזהות.

ב) ככל שהטכנולוגיה התקדמה ואמצעי הזיוף נעשו קלים הרי שעל המשיב היה לפעול להקשות את זיוף תעודות הזיוף.
לחילופין, נטען כי היה על המשיב לכל הפחות בתקופת הביניים, לאפשר גישה למאגר הנתונים של תמונות ע"י הקשת ת.ז. ובכך לוודא אמיתות תעודת הזהות.
מאגר כזה אינו פוגע בהגנת הפרטיות.
המבקש לא נותן בידי המשיב, כל כלי לפיו ניתן לוודא שתעודת הזהות אינה מזויפת. אין בעניין זה להטיל חובה בלתי סבירה על המשיב לבדוק אמיתות תעודת הזהות, שכן מדובר בגזירה שלא ניתן לעמוד בה.

ג) הבקשה מוקדמת ורק לאחר שלב שמיעת הראיות בתיק ניתן יהיה להעמיד את המבחנים שהובאו בפסיקה, על מנת לקבוע חבות או אי חבות של המבקש כלפי המשיב.
הקשחת היכולת לזייף תעודות זהות היתה פוטרת את הבעיה ולחילופין, מאגר מידע פשוט ובו על פי תעודת זהות ניתן לראות את תמונתו של בעל תעודת הזהות.

ד) בכל מקרה, לעניין מתן אפשרות להצליב ת.ז. ותמונה, יש לדחות את טענת המבקש כי הוא מוגבל על פי חוק לתת מידע מעין זה לאור סעיף 29א לחוק מרשם אוכלוסין.
המשיב בתפקידו כעו"ד נכלל בהגדרת החוק באופן שיש לאפשר לו ולקהילת עוה"ד מידע זמין מעין זה, לרבות מתן פרשנות רחבה עם התקדמות הטכנולוגיה כי מידע כולל תמונה.

ה) תקנות 216 (2) ו – (3) לתקסד"א נועדו למקרה בו המבקש נתבע בעילה נזיקית בגין העובדה שהוא לא הצליח לזהות כי מדובר בתעודת זהות מזויפת וחלק מהפלוגתאות תידונה בתרומת המבקש והנפקת תעודות זהות בדרך הנהוגה היום, לתוצאה המצערת של מכירת קרקע ע"י זהות בדויה.

7. בתשובה לתגובה מוסיף המבקש וטוען כי חוק מרשם האוכלוסין מאפשר למסור מידע לצד שלישי רק בנוגע לשמו ומענו של אדם אחר ובמקרים חריגים בהם קיים לפונה עניין לכאורה, מרחיב המחוקק את זכות העיון גם למידע בדבר תאריך הולדתו של אדם אחר. חל איסור מכוח חקיקה ראשית למסור כל פרט נוסף, לרבות תצלומו של אדם לצד שלישי.
לפיכך, אין בסיס לטענה כי על משרד הפנים לפעול בניגוד לחוק וכי אם לא עשה כן התרשל.
זאת ועוד; אין ממש בטענת המשיב בדבר תחולת סעיף 29א לחוק מרשם האוכלוסין.

8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:
א) עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן.
כבר נקבע בפסיקה, כי תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת".
וראה לעניין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי פ"ד יא' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד (4) 464, 478.
 
מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. ראה לענין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156.
 
ב) סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לענין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ(2) 668).
 
במקרה דנן, שוכנעתי, כי מדובר במקרה מובהק שבו יש למחוק את הודעת צד ג' כנגד המבקש על הסף בטרם יידרש צד ג' להגיש תצהירי עדות ראשית ולהתייצב לישיבות הוכחות.

ג) הכלל הוא שרשות שלטונית עלולה לחוב בחובת זהירות בשל מעשה או מחדל הקשורים בהפעלת סמכותה.
כך נקבע בע"א 862/80 עריית חדרה נ. זוהר, פד"י ל"ז (3), 757, 762:ו
"אפילו אין מוטלת על רשות שלטונית כל חובה וסמכותה היא רשות בלבד , עשויה אותה רשות לחוב חובת זהירות ברשלנות בשל אי הפעלה רשלנית של סמכותה או בשל הפעלתה הרשלנית".

ד) סעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין מפרט את הפרטים שיירשמו במרשם האוכלוסין הנוגעים לתושב וכל שינוי בהם: שם המשפחה, השם הפרטי והשמות הקודמים;שמות ההורים; תאריך הלידה ומקומה; המין; הלאום; הדת; המצב האישי; שם בן הזוג; שמות הילדים, תאריכי לידתם ומינם; אזרחות או אזרחויות, של עכשיו ושקדמו; המען; כתובת למשלוח דואר; תאריך הכניסה לישראל; תושב שנרשם לראשונה ייקבע לרישומו תעודת זהות".

סעיף 29 לחוק מרשם האוכלוסין קובע כי:
"(א) כל אדם רשאי לקבל ידיעה בנוגע לרישום לגביו במרשם וכן העתק או תמצית מן הרישום.
(ב) כל אדם רשאי לקבל ידיעה על שמו ומענו של כל אדם הרשום במרשם.
(ג) אדם שיש לו לכאורה ענין בדבר רשאי לקבל ידיעה על תאריך לידתו של אדם הרשום במרשם ועל פרטי רישום אחרים שייקבעו בתקנות".

סעיף 29 א עניינו במסירת פרטי רישום לגוף הפועל מכוח חיקוק.
סעיף 31 לחוק מונה את הגופים להם פתוחים המרשם והמסמכים לעיון לצורך מילוי תפקידם.

ה) המשיב טוען בסעיף 6 ה. להודעת צד ג' כי "צד ג' חייב לפצותו ולשפותו מכח רשלנותו ומחדליו בהנפקת תעודות זיהוי שניתן לזייפן בנקל וכן משלא נותן מאגר מידע שממנו ניתן לזהות בוודאות את מחזיק תעודת הזהות".
המשיב אינו טוען כנגד המבקש כי לא פעל בהתאם לדרישות החוק והתרשל במילוין.
אין בנמצא טענה כי המבקש פעל שלא בהתאם לרף המתחייב מפקיד משרד הפנים, עפ"י החוק.
המשיב למעשה מציע בהודעת צד ג' הצעות לשיפור בדיקת זהות הצדדים בעסקה ע"י המבקש.
השינויים שהמשיב סבור שעל המבקש לנקוט בהם על מנת להקשות זיופים, מצריכים שינוי של החקיקה הקיימת.
מדובר בעניין המצוי מחוץ לסמכויות שהוקנו עפ"י חוק למשרד הפנים ולכן אין לקבוע כי המבקש התרשל ולא קמה עילת תביעה של רשלנות בגין הנטען.

יפים לענייננו הדברים שנאמרו במסגרת פסקי הדין שצוינו בבקשה:
בת.א. 4049/02 בשא (י-ם) 1008/06‏ ‏ אגודת מדרשת אלון מורה נ' מדינת ישראל נאמר מפי כב' הש' בועז אוקון :
פעולות חקיקה הנעשות בישראל אינן מצמיחות, כשלעצמן, עילת תביעה (בג"ץ 975/89 Nimrodi Land Development Ltd. נ' דב שילנסקי, יו"ר הכנסת, פ"ד מה (4) 153, בע' 157). גם אין לאדם זכות קנויה כי דבר חקיקה ישמר לעד או לא ישונה. דבר החקיקה אף יכול לחול, במגבלות שונות, באופן רטרואקטיבי (עע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2) 765, ע' 775) ואין קושי בהחלה אקטיבית של שינוי בחקיקה בכלל, ובחקיקה האזרחית בפרט. מגבלות על הפעלת חוקים בדרך זו יוטלו רק אם יש בהם משום ענישה המופנית כלפי בני ציבור מסוימים (Dobbert v. Florida 97 S Ct 2290 (1973)). בכל מקרה, האזרח או התושב אינם רשאים לטעון לשימורו של מצב חוקי קיים ולתבוע בשל כך את המדינה, כשם שאין הם יכולים לתבוע את המדינה בשל אי שינויו של מצב חוקי המכביד עליהם. כשם שתושבי השטחים לא יכולים היו לתבוע את המדינה על חקיקת חוקים המאפשרים הוצאה לפועל של פסקי דין ישראלים בשטחים המוחזקים, כך אין תושבי ישראל יכולים לתבוע את המדינה בשל שינוי במצב זה.

ובהמשך, דברי הש' יצחק עמית במסגרת פסה"ד מיום 23.10.08 בת.א. (חי') 195/01 גיל אימפורט בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל – אגף המכס:
"ככל שהתובעת טוענת שאי חקיקת פרט מכס ספציפי מהווה עוולה כלפיה, הרי שטרם מצאתי שאי הסדרת נושא מסויים בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה, הקימה עילת תביעה בנזיקין – השווה ע"א 2055/99 פלוני נ' הרב ניסים זאב, פ"ד נה (5) 241 (2001) עמ' 262-263 וכן ע"א (מחוזי חי') 4758/98 אורנים סיילנסר בע"מ נ' מ"י, פ"מ תשנ"ט (2) 510 (2000)".

בנסיבות העניין ולאור האמור לעיל, הודעת צד ג' לא מעלה עילת תביעה ברשלנות כנגד המבקש ולפיכך, הודעת צד ג' כנגד המבקש דינה להידחות.
הבקשה אמנם הוגשה באיחור, אך בשל נימוקיה, ובהתחשב בכך ששולח הודעת צד ג' לא התנגד להארכת מועד, ניתן לקבל את הבקשה למרות האיחור בהגשתה.




9. לסיכום:


לאור האמור לעיל, יש לדחות על הסף את הודעת צד ג' נגד המבקש.




המשיב- שולח הודעת צד ג ישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ + מע"מ.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת קרקע חקלאית

  2. הקצאת קרקעות חקלאיות

  3. זיהום קרקע חקלאית

  4. שימוש בקרקע חקלאית

  5. קרקע חקלאית מופשרת

  6. קרקע חקלאית בהוד השרון

  7. מגרש בהוד השרון

  8. הכרזה על קרקע חקלאית

  9. קרקע חקלאית ברחובות

  10. גוש 8242 נתניה

  11. גוש 6681

  12. גוש 7709

  13. גוש 7710

  14. גוש 7703

  15. גוש 7696

  16. גוש 6699

  17. גוש 6682

  18. גוש 7706

  19. גוש 3946 ראשון לציון

  20. גוש 3865 גדרה

  21. גוש 191 אשדוד

  22. גוש 4374 רמלה

  23. גוש 7650 רעננה

  24. גוש 2004 אשדוד

  25. גוש 2073 אשדוד

  26. גוש 2448 אשדוד

  27. גוש 2791 אשדוד

  28. גוש 7661 רעננה

  29. גוש 7660 רעננה

  30. גוש 3865 קדרון

  31. גוש 7652 רעננה

  32. גוש 2015 אשדוד

  33. גוש 2002 אשדוד

  34. גוש 7649 רעננה

  35. גוש 7648 רעננה

  36. גוש 6680 שפיים

  37. גוש 6675 רשפון

  38. גוש 6581 רעננה

  39. גוש 6584 רעננה

  40. גוש 6588 רעננה

  41. גוש 6669 הרצליה

  42. גוש 6608 הרצליה

  43. גוש 6673 הרצליה

  44. גוש 6524 הרצליה

  45. גוש 6672 הרצליה

  46. גוש 6542 הרצליה

  47. גוש 6668 הרצליה

  48. גוש 6667 הרצליה

  49. גוש 7695 חלקה 9

  50. גוש 7291 הרצליה

  51. גוש 6682 הרצליה

  52. גוש 6590 הרצליה

  53. גוש 6591 הרצליה

  54. גוש 6605 הרצליה

  55. גוש 6606 הרצליה

  56. גוש 6607 הרצליה

  57. גוש 8038 שרונים

  58. גוש 6666 הרצליה

  59. גוש 6663 הרצליה

  60. גוש 6664 הרצליה

  61. גוש 6665 הרצליה

  62. חוף התכלת גוש 6606

  63. חוף התכלת הרצליה גוש 6607

  64. גוש 7595 כפר סבא

  65. גוש 6431 כפר סבא

  66. גוש 6679 חלקה 27

  67. גוש 6430 כפר סבא

  68. גוש 7622 כפר סבא

  69. גוש 6432 כפר סבא

  70. גוש 3743 גן רווה

  71. גוש 7691 חלקה 22

  72. גוש 7692 חלקה 44

  73. גוש 7863 קלנסווה

  74. גוש 4040 באר יעקב

  75. גוש 4041 באר יעקב

  76. גוש 3832 באר יעקב

  77. גוש 6679 חלקה 304

  78. גוש 6679 חלקה 337

  79. גוש 6675 חלקה 174

  80. גוש 10012 חלקה 24

  81. גוש 8025 אבן יהודה

  82. גוש 8024 אבן יהודה

  83. גוש 6413 הוד השרון

  84. גוש 6453 הוד השרון

  85. גוש 6679 חוף השרון

  86. גוש 6410 הוד השרון

  87. גוש 6407 הוד השרון

  88. גוש 6657 הוד השרון

  89. גוש 6573 הוד השרון

  90. גוש 6533 הוד השרון

  91. גוש 6444 הוד השרון

  92. גוש 8023 אבן יהודה

  93. גוש 8014 אבן יהודה

  94. גוש 6456 הוד השרון

  95. גוש 6572 הוד השרון

  96. גוש 6672 כפר שמריהו

  97. גוש 11594 קריית אתא

  98. גוש 7077 מתחם חסן ערפה

  99. גוש 8038 חלקה 25 שרונים

  100. בניה על קרקע חקלאית - כתב אישום

  101. קרקע חקלאית נוף כפרי פתוח

  102. קרקע חקלאית ייעוד לשמורת טבע

  103. גוש 3633 ראשון לציון / באר יעקב

  104. הפשרת קרקע חקלאית - תשלומי איזון

  105. גוש 7087 - דרום תל אביב העתידית (תא/5000)

  106. "הגוש הגדול" תל אביב - גוש 6621 חלקה 8

  107. טענות כנגד שווי שנקבע לדונם קרקע חקלאית

  108. הולקחש"פ - הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים

  109. אפשרויות לאשר תכנית בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית

  110. חוק ההתיישבות החקלאית - סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון