גוש 6657 הוד השרון - צו ביניים לאסור בניה של תחנת דלק

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא גוש 6657 הוד השרון: 1.בפני בקשה למתן צו ביניים האוסר על המשיבה 2 ו/או מי מטעמה לבצע ו/או להמשיך לבצע כל עבודות בניה ו/או הקמה של תחנת התדלוק המוקמת על חלקה 305 בגוש 6657 (להלן: "תחנת התדלוק") וזאת עד להכרעה בעתירה. אין מחלוקת שהמשיבה 2 מצויה בעיצומן של עבודות הקמה של תחנת תדלוק בהוד השרון, תחנה הגובלת בדירת המגורים של המבקשים הנמצאת ברח' שנת היובל 66 הוד השרון גוש 6657, חלקה 1 (להלן: "הבית"). המבקשים הגישו ביום 18/3/07 עתירה מנהלית להצהיר כי היתר הבניה מס' 4160 מיום 20/9/06 שהוצא ע"י המשיבה 1 לבקשת משיבה 2 להקמת תחנת התדלוק בטל מעיקרו וחסר כל תוקף ולהורות על הפסקת הבניה וההקמה של תחנת התדלוק מכוח ההיתר האמור. טענתם העיקרית של המבקשים הינה שההיתר שניתן הינו בניגוד להוראות תמא 18 תכנית מתאר לתחנות דלק שינוי מס' 4 (להלן: "תכנית 18/4") התשס"ו-2006 וכן בניגוד להוראות תמא 18 תכנית מתאר לתחנת דלק שינוי מס' 2, התשס"ו-2006 (להלן: "תכנית 18/2"), עקב זאת שלא מתקיים הנדרש לגבי קיומו של מרחק מינימלי בין ביתם של המבקשים לבין איי עמדות התדלוק ופתח המילוי של מיכלי הדלק, העומד על פחות מ-40 מטר כנדרש מהתכניות הנ"ל. כן נטען שלמרות החובה לעשות כן, ככל שידוע למבקשים לא המציאה המשיבה 2 תסקירי איכות הסביבה בקשר להקמת תחנת התדלוק. לטענת המשיבים, אין מקום למתן צו הביניים, וזאת עקב שיהוי ניכר בהגשת הבקשה מאז מתן ההיתר ותחילת העבודות וכן לגופו של ענין עומדת המשיבה 2 במרחקים המינימליים הנדרשים לפי תכנית 18/2 שהיא התכנית החלה ולא תכנית 18/4. לטענות המשיבים, מכל מקום מאזן הנזקים והנוחות נוטה לטובתם כשגם אם תתקבל העתירה, כל שתידרש המשיבה 2 לעשות הוא להזיז במטרים בודדים את פתחי צינורות האוורור ול"קצר" במעט את המדרכה העוטפת את המשאבה הדרום מערבית שבתחנת התדלוק. לטענת המשיבים, אין חובה במקרה זה בתסקיר השפעה על הסביבה, מה גם, שתחנת התדלוק מוקמת ע"י המשיבה 2 כ"תחנה ירוקה" העומדת בתקנים מחמירים של שמירה והגנה על איכות הסביבה. 2.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות החלטתי לדחות את הבקשה למתן צו הביניים. לכאורה, חלה על תחנת התדלוק תכנית 18/2 ולא תכנית 18/4 שכן התכנית לתחנת התדלוק הופקדה טרם תחילתה של תכנית 18/4 ולכן עפ"י הוראות המעבר לתמ"א 18 (סעיף 18 לתכנית 18/4) רשאי מוסד התכנון לאשרה אף אם אינה עומדת בהוראות תכנית זו, כפי שקרה בפועל במקרה זה. עפ"י תכנית 18/2 יש למדוד את המרחקים המזעריים מהבנין הקרוב ולא מגבול המגרש, כפי שמדדו המבקשים. בענין זה יש מחלוקת בין הצדדים לגבי המדידות עצמן, כשלכאורה מתקיים האמור בדרישות תכנית 18/2 לגבי מרחק של 40 מטר מצינורות האוורור של תחנת התדלוק ומאיי המשאבות. יחד עם זאת, גם את יתברר שלא מתקייים האמור לגבי מרחק זה ויש פער של מטרים בודדים במדידה, במידה ורואים את המדרכה העוטפת את המשאבות כחלק מאיי המשאבות (לפי מדידת המשיבה 2 מדובר במקרה זה בפער של מטר אחד בלבד), הרי ניתן לבקש הקלה לאישור חריגה זו ולכל היותר, ניתן להרוס מדרכה זו או להפריד בין המדרכות. יוצא אם כן, שבחינת מאזן הנזקים והנוחות נוטה באופן ברור לטובת המשיבה 2 ומצביעה על כך שבעוד שלמשיבה 2 ייגרם נזק כלכלי אדיר אם יינתן צו ביניים העוצר את בניית תחנת התדלוק ו/או הפעלתה (כפי שמבקשים המבקשים לחילופין בתגובתם לתשובת המשיבה 2), הרי גם אם לא יינתן צו הביניים ותתקבל העתירה (כשלכאורה סיכויי העתירה לא גדולים), לא מדובר במצב בלתי הפיך וניתן יהיה להרוס ו/או להזיז את פתחי צינורות האוורור או את המדרכה העוטפת את איי המשאבות (ראו לגבי מאזן הנוחות בר"מ 301/03 אחים סקאל בע"מ נ' רשות שדות התעופה תקדין עליון 2003 (1) 279). מבחינה מידתית ואיזון בין האינטרסים השונים של הצדדים אין מקום לתת סעד כה גורף של איסור המשך עבודות הקמת תחנת התידלוק, מה גם שמדובר בסעד הביניים שהוא למעשה גם הסעד העיקרי המבוקש. כל זאת, מעבר לשיהוי הניכר שבהגשת הבקשה והעתירה וזאת למרות שהחלטת המשיבה 1 לאשר את בקשת המשיבה 2 לקבלת היתר להקמת תחנת התידלוק ניתנה כבר ב-9/8/05 וביום 22/8/06 ניתנה החלטת המשיבה 1 להפקת היתר הבניה לתחנת התדלוק, היתר שהופק ביום 19/9/06 כשהעבודות להקמת תחנת התדלוק החלו כבר ב-10/06 כ-5 חודשים לפני הגשת הבקשה לצו הביניים. לכן, רק מטעם זה, של השיהוי הנ"ל, ניתן לדחות את הבקשה, או לפחות להראות שהמבקשים השלימו עם קיום המצב שבו תיבנה תחנת התדלוק בסמוך לביתם (ראו רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, פ"ד נב (4) 433, 445). לענין הטענה הנוספת של אי קיום החובה לצירוף תסקיר השפעה על הסביבה, עולה מהמסמכים שצורפו ע"י המשיבה 2 שאין המשיבה 2 מחוייבת בהגשת תסקיר השפעה על הסביבה, מה גם שתחנת התדלוק מוקמת כ"תחנת ירוקה" העומדת בתקנים מחמירים של שמירה והגנה על איכות הסביבה כך שלא הוכחה גם הטענה שהיא תהווה סיכון בטיחותי ואקולוגי. 3.התוצאה הינה שאני דוחה את הבקשה. הוצאות הבקשה בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בעתירה. צו בינייםבניהקרקעותתחנת דלקצוויםדלקגוש חלקה