גוש 6668 הרצליה

 העוררת מחזיקה בנכס ברחוב האשל 142 בהרצליה, גוש 6668 חלקה 1020 (להלן: "הנכס"). 

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא גוש 6668 הרצליה:

1. בתיק זה הובאו בפנינו, בהסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים, שתי שאלות בלבד. האחת, האם יש לפטור או לזכות את העוררת בגין עבודות ו/או תשלום בגין עבודות הביוב בנכס שבוצעו לטענתה בשנת 1983 או בסמוך לאחר מכן. השנייה, מה הוא שטח הבניין לפיו יש לחייב את העוררת לפי הגדרת החוק. על פי אותה הסכמה דיונית לעיל גם לא נשמעו הוכחות בתיק והצדדים הסתפקו בהגשת סיכומים.

ההליך ותאור העובדות

2. ביום 22.3.06 הגישה העוררת, באמצעות עורך דינה, ערר על פי חוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב-1962 כנגד דרישה של מחלקת הגביה מיום 4.12.05, שהומצאה, על פי הרשום בכתב הערר, בינואר 2006. העוררת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת הערר אולם המשיבה בתגובתה התנגדה להארכה ואף טענה כי דרישת התשלום נשלחה לעוררת עוד בדצמבר 2005 ולפיכך לוקה הערר באיחור. בסופו של יום חזרה בה המשיבה מטענת האיחור במסגרת הסדר דיוני מיום 20.9.06 ובמסגרתו נקבע גם כי הוועדה תדון אך ורק בטענות העוררת, כפי שעולות מסעיפים 8, 9 ו-10. סעיף 8 דן בסוגיית מדידת הנכס, סעיף 9 דן בסוגיית דמי השתתפות, שלטענת העוררת שילמה בשנת 1983 וסעיף 10 דן בטענה כי המשיבה טעתה בחישוב שטח הנכס. בדיון ביום 26.10.06 חזרו הצדדים וטענו לשתי הטענות העיקריות שהוגדרו, דהיינו שטח הנכס ותשלום בעבר. בסיום הדיון קבעתי כי הצדדים יגישו תצהירים וב"כ המשיבה תגיש כתב תשובה. ביום 18.1.07 הגישו הצדדים "הסדר פשרה דיוני" ובו הוגדרו שתי השאלות העומדות להכרעת הוועדה כפי שצויין ברישאת ההחלטה. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

3. העוררת בסיכומיה טוענת טענות רבות החורגות מגדר ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, כגון נגד עצם ההחלטה לבצע את התשתית, היעדר הודעה כדין, ועוד. טענות שהוועדה לא תדון בהן בהיותן חורגות משתי השאלות שהעמידו הצדדים בהסכמה בפני הוועדה. יחד עם זאת, הוועדה תציין מיד, כי לא מצאה ממש במכלול הטענות הנוספות, שהעלתה העוררת בסיכומיה ועוד נציין כי הוועדה מונחית על ידי הפסיקה הקובעת כי מסירת ההודעה על התקנת ביוב על פי סעיף 16 לחוק הביוב הינה עניין של פרוצדורה שאינו יורד לשורשו של החיוב בהיטל מן הטעם שההודעה מבשרת על החלטת מועצה שכבר נתקבלה, משאין אפשרות לערור עליה. ראו ע"א 380/86 נעים נ' עיריית ת"א יפו, פ"ד מ"ג (4) 156 וע"א 1842/97 עיריית רמת גן נ' מנחמי מגדלי דוד רמת גן בע"מ, פ"ד נד (5) 15.

4. העוררת מחזיקה בנכס ברחוב האשל 142 בהרצליה, גוש 6668 חלקה 1020 (להלן: "הנכס"). ביום 15.6.04 החליטה מועצת העיר הרצליה לאשר פה אחד התקנת צנרת ביוב ברחוב האשל (קטע בין רחוב נילי-שבט מנשה) כולל את החלקה לעיל. ביום 1.11.05 נשלחה לעוררת הודעה על התקנת ביוב בדואר רשום. ביום 4.12.05 נשלחה לעוררת בדואר רשום דרישת התשלום. העבודות בביוב המשרתות את הנכס החלו במרץ 1991 והסתיימו באוגוסט 1991. לפני מועד זה לא היה קיים קו ביוב אשר שירת את הנכס.

5. המשיבה טוענת כי ביום 9.11.83 ניתן לעוררת היתר בניה לבית מגורים הכולל גם הכנת בור סופג, זאת נוכח העובדה כי, כאמור, לא הייתה קיימת בשעתו תשתית ביוב אשר יכולה הייתה לשמש את הנכס. נוכח האמור לעיל שילמה העוררת לוועדה המקומית לתכנון ובניה – מרחב הרצליה אגרת בניה גם בגין בור סופג. העוררת לעומת זאת טוענת כי התשלום הזה מהווה דמי השתתפות עבור התקנת תשתית ביוב.

דיון והכרעה


טענת תשלום דמי השתתפות


6. בחינת העובדות שאינן שנויות במחלוקת, דהיינו כי קו הביוב הותקן בשנת 1991, מוכיחה כי לא יתכן שהעוררת שילמה דמי השתתפות בשנת 1983, משום שקו ביוב לא היה קיים, כאשר נבנה ביתה בשנת 1983. צודקת ב"כ המשיבה בטענתה כי נספח א' לסיכומי העוררת המכונה "אישור מחלקת הביוב" אינו יכול להיות אישור לתשלום בגין קו ביוב שלא היה קיים וצודקת ב"כ המשיבה גם בטענתה כי מן התשריט שצורף עולה כי מדובר בבור סופג, שהותקן בחצר הבית דבר המעיד על כך שלא היה קו ביוב ולא הייתה ברירה לעוררת, אלא להתקין בור סופג ולפיכך לא שילמה מעולם היטל ביוב. לא יכולה להיות מחלוקת כי גם "דמי השתתפות" לא שולמו, משום שהמשיבה החלה לגבות על פי שיטת ההיטל עוד בשנת 1964 ולכן גם אם היה מותקן קו ביוב בשנת 1983, הרי שהתשלום בגינו היה על פי שיטת ההיטל ולא על פי שיטת "דמי ההשתתפות".

7. לפיכך, הוועדה קובעת בסוגיה זו כי הוכח לה שהעוררת לא שילמה בשנת 1983 תשלום בגין קו ביוב ולפיכך טענתה זו של העוררת - נדחית.

חישוב השטחים

8. אשר לטענה בדבר חישוב השטח לחיוב, הרי שהעוררת טוענת כי יש לחייב בהיטל ביוב בגין שטח של 420 מטר מרובע בלבד בעוד שהמשיבה טוענת כי השטח לחיוב 690 מטר מרובע.

9. לעניין זה טוענת העוררת כי החיוב בדרישה מנוגד לאמור בחוק העזר, משום שחוק העזר מפנה לחישוב הקבוע בסימן ב' לתוספת השלישית לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל- 1970 (להלן: "התוספת השלישית"). לטענת העוררת (סעיף 43 לסיכומיה) בהתאם לסעיפים 1.00.6 ו- 1.00.7 לתוספת השלישית "בחישוב שטחי בניה לקביעת אגרות בניה אין לקחת בחשבון בנייני עזר, כי אם סה"כ שטחי הקומות של הבנין בלבד, ולזו בדיוק מכוון חוק העזר להרצליה בקובעו את "שטח הבנין" ואת "שטח הקומה"", כדברי ב"כ העוררת. לפיכך יש לחייבה לכל היותר בשטח בניין של 420 מ"ר.

10. המשיבה בסיכומיה טוענת כי חוק העזר קובע כי בהגדרת "שטח קומה" יקבע כי השטח יחושב "לפי הבנוי למעשה", ורק לצורך "החישוב" של השטח הבנוי למעשה, שהוגדר בחוק העזר, מפנה חוק העזר לתוספת השלישית. עוד נסמכת המשיבה על דברי כבוד השופט אדמונד לוי ברע"א 4066/00 רמי דומיץ נ' עיריית הרצליה, פ"ד נו(3) 577 (להלן: "פסק דין דומיץ").

11. חוק העזר להרצליה (ביוב), תשל"ד- 1974 קובע בסעיף 1 (סעיף ההגדרות) כך:

""שטח קומה"- לפי הבנוי למעשה והמחושב לפי סימן ב' לתוספת השלישית לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970".

"שטח בנין" – הסכום במ"ר של שטחי כל הקומות שבבנין."

סעיף 1.00.6 לתוספת השלישית לתקנות התכנון והבניה מגדיר שטח קומה, כדלקמן:

"(א) שטחה של קומה הוא מספר המ"ר הכולל –

(1) של שטח ההשלכה האפקית של רצפתה;

(2) של השטח מתחת לקירותיה הפנימיים והחיצונים;

(3) של שטח ההשלכה האפקית של מרפסות, גבליות ויציעים הנמצאים בה;

(4) של שטח חדרי מדרגות ובניני עזר, הנמצאים בה.

(ב) שטחה של קומה לא יכלול כרכוב".

12. השאלה היא מה משמעות המילים "לפי הבנוי למעשה" בהגדרת "שטח קומה" בחוק העזר ואיך משפיעה הגדרת "שטח בנין" הקובעת "הסכום במ"ר של שטחי כל הקומות שבבנין". בפסק הדין דומיץ קבע כבוד השופט אדמונד לוי (על דעת ההרכב כולו) בסוגיה זו כך:

"להבדיל מהגדרת שטחו של בניין בחוק העזר בדבר אספקת מים, המפנה בעניין זה לתקנות התכנון הבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) שמכוחן נגרע שטחה של קומת העמודים המפולשת משטחו של הבניין, קובע חוק העזר בדבר ביוב, במפורש, כי שטחו של בניין הוא סך השטחים של כל הקומות שבו, ובהגדרת "שטח קומה" יש הפניה לתוספת השלישית. וכאן המקום להדגיש כי ההגדרות שבתוספת השלישית נועדו לעסוק בחיוב באגרות בנייה מכוח חוק התכנון והבניה, ואין להן כשלעצמן כל קשר סטטוטורי או ענייני
אחר עם אגרות והיטלי פיתוח. מכאן, שההגדרות בתקנות התכנון והבניה יכולות לשמש כלי עזר פרשני על דרך ההיקש רק מקום שבו לא קיימת הגדרה למונח "שטח בנין" בחוק העזר הרלוונטי או שההגדרה "מעורפלת", ולהפך, מקום שבו קיימת הגדרה ברורה של "שטח בנין" בחוק העזר, לעולם היא תגבר על ההגדרה המקבילה בתוספת השלישית של תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות). מסקנה זו אף עולה בקנה אחד עם עקרונות ההיטל הכלולים בסעיף 18 לחוק הביוב.... עינינו הרואות, כי מגמת המחוקק הראשי הייתה להרחיב את גדרו של השטח החייב בהיטל ביוב, כך שהוא יכלול לא רק את השטח או את הנפח הבנוי למעשה בכל קומותיו של הבניין, אלא אף את הניתן לבנייה בנכס לפי תכנית בניין עיר. עם זאת הותיר המחוקק בידי הרשות המקומית את האפשרות להטיל את החיוב בגין רכיב הבנייה לפי הבנוי למעשה בלבד, אך לא כלל בצד סמכות זו סמכות נוספת – לגרוע שטח כלשהו (גם לא הקומה המפולשת) מזה הבנוי למעשה בכל קומותיו של הבניין. " (סעיף 10 לפסק הדין. ההדגשה הוספה - הועדה).

13. לכך יש להוסיף את הרציונאל שמציע לגישה זו עו"ד שפיר בספרו "אגרות והיטלי פיתוח ברשויות המקומיות", כרך א', מהדורה שנייה, נבו הוצאה לאור, בעמוד 196, ולפיה אופיו הגלובלי של ההיטל מיועד לבטא את חלקו היחסי של בעל הנכס בכלל ההשקעות בתשתית הרלוונטית, ועל פי העיקרון שתעריפי ההיטל נקבעים כפונקציה של ההשקעות המחולקות על פני השטחים מושא החיוב, הרי שככל שהיקף השטחים יגדל כן יפחת התעריף.

14. עוד כותב עו"ד שפיר שם:

"לא פעם מועלית מצד חייבים הטענה ששטחים "שוליים" בנכס שזיקתם לתשתית הרלוונטית פחותה אינם אמורים להיות מושא לחיוב בהיטל, ויש להוציאם מגדר השטחים בני החיוב בהיטל. בהקשר זה נמנים בעיקר שטחי מרתף, מחסן או מרפסת שאינם מחוברים תמיד למערכות המים והביוב ושאינם מצויים במפלס הרחוב ו/או נעדרי גישה אליו. לטעמנו אין לשעות לטענה מעין זו. אל הבניין שבנכס יש להתייחס כחטיבה אחת, ואין מקום "לפלחו" לחלקים, שהרי אם כך אין סוף לדבר. לפיכך במישור הנורמטיבי אין מקום וודאי שאין חובה, להוציא מכלל השטחים מושא החיוב שטחים מעין אלו."

15. מכאן שהוועדה קובעת כי יש לחייב על פי השטח הבנוי למעשה ועל פי " הסכום במ"ר של שטחי כל הקומות שבבנין" בלא הפחתה בשל סוגי מבנה שונים.

16. יחד עם זאת לאחר שבחנו את סעיף 13 לסיכומי התגובה של העוררת, הרי שככל שהוספו לשטחים על ידי המשיבה "רחבת הכניסה לבית וחניה פתוחה", וככל שאינם מקורים, הרי שאין מקום לחייב בגינם, באשר אינם "קומה" ואינם "בנין". אשר ל"בריכה ושטח מרוצף לידה", הרי דווקא בריכה זקוקה לתשתית ביוב, ולכן אין סיבה להמעיטה משטח "הנכס", אולם יש להפחית את "השטח המרוצף" ליד הבריכה. יתרת השטחים המנויים בסעיף 13 הינם חלק משטח הבניין ויש לחייב בגינם, על פי העקרונות שנקבעו בפסק דין דומיץ.

17. לפיכך בסוגיה זו אנו מקבלים את עיקר עמדת המשיבה, אולם אנו מפחיתים משטח הנכס את: רחבת הכניסה לבית והחניה הפתוחה, ככל שאינם מקורים וכן את השטח המרוצף ליד הבריכה.

סוף דבר

הערר נדחה בעיקרו.

הועדה מורה למשיבה להפחית משטח הנכס: את רחבת הכניסה לבית והחניה הפתוחה, ככל שאינם מקורים, וכן את השטח המרוצף ליד הבריכה.

בנסיבות אלה אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית משפט לעניינים מנהליים בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת קרקע חקלאית

  2. הקצאת קרקעות חקלאיות

  3. זיהום קרקע חקלאית

  4. שימוש בקרקע חקלאית

  5. קרקע חקלאית מופשרת

  6. קרקע חקלאית בהוד השרון

  7. מגרש בהוד השרון

  8. הכרזה על קרקע חקלאית

  9. קרקע חקלאית ברחובות

  10. גוש 8242 נתניה

  11. גוש 6681

  12. גוש 7709

  13. גוש 7710

  14. גוש 7703

  15. גוש 7696

  16. גוש 6699

  17. גוש 6682

  18. גוש 7706

  19. גוש 3946 ראשון לציון

  20. גוש 3865 גדרה

  21. גוש 191 אשדוד

  22. גוש 4374 רמלה

  23. גוש 7650 רעננה

  24. גוש 2004 אשדוד

  25. גוש 2073 אשדוד

  26. גוש 2448 אשדוד

  27. גוש 2791 אשדוד

  28. גוש 7661 רעננה

  29. גוש 7660 רעננה

  30. גוש 3865 קדרון

  31. גוש 7652 רעננה

  32. גוש 2015 אשדוד

  33. גוש 2002 אשדוד

  34. גוש 7649 רעננה

  35. גוש 7648 רעננה

  36. גוש 6680 שפיים

  37. גוש 6675 רשפון

  38. גוש 6581 רעננה

  39. גוש 6584 רעננה

  40. גוש 6588 רעננה

  41. גוש 6669 הרצליה

  42. גוש 6608 הרצליה

  43. גוש 6673 הרצליה

  44. גוש 6524 הרצליה

  45. גוש 6672 הרצליה

  46. גוש 6542 הרצליה

  47. גוש 6668 הרצליה

  48. גוש 6667 הרצליה

  49. גוש 7695 חלקה 9

  50. גוש 7291 הרצליה

  51. גוש 6682 הרצליה

  52. גוש 6590 הרצליה

  53. גוש 6591 הרצליה

  54. גוש 6605 הרצליה

  55. גוש 6606 הרצליה

  56. גוש 6607 הרצליה

  57. גוש 8038 שרונים

  58. גוש 6666 הרצליה

  59. גוש 6663 הרצליה

  60. גוש 6664 הרצליה

  61. גוש 6665 הרצליה

  62. חוף התכלת גוש 6606

  63. חוף התכלת הרצליה גוש 6607

  64. גוש 7595 כפר סבא

  65. גוש 6431 כפר סבא

  66. גוש 6679 חלקה 27

  67. גוש 6430 כפר סבא

  68. גוש 7622 כפר סבא

  69. גוש 6432 כפר סבא

  70. גוש 3743 גן רווה

  71. גוש 7691 חלקה 22

  72. גוש 7692 חלקה 44

  73. גוש 7863 קלנסווה

  74. גוש 4040 באר יעקב

  75. גוש 4041 באר יעקב

  76. גוש 3832 באר יעקב

  77. גוש 6679 חלקה 304

  78. גוש 6679 חלקה 337

  79. גוש 6675 חלקה 174

  80. גוש 10012 חלקה 24

  81. גוש 8025 אבן יהודה

  82. גוש 8024 אבן יהודה

  83. גוש 6413 הוד השרון

  84. גוש 6453 הוד השרון

  85. גוש 6679 חוף השרון

  86. גוש 6410 הוד השרון

  87. גוש 6407 הוד השרון

  88. גוש 6657 הוד השרון

  89. גוש 6573 הוד השרון

  90. גוש 6533 הוד השרון

  91. גוש 6444 הוד השרון

  92. גוש 8023 אבן יהודה

  93. גוש 8014 אבן יהודה

  94. גוש 6456 הוד השרון

  95. גוש 6572 הוד השרון

  96. גוש 6672 כפר שמריהו

  97. גוש 11594 קריית אתא

  98. גוש 7077 מתחם חסן ערפה

  99. גוש 8038 חלקה 25 שרונים

  100. בניה על קרקע חקלאית - כתב אישום

  101. קרקע חקלאית נוף כפרי פתוח

  102. קרקע חקלאית ייעוד לשמורת טבע

  103. גוש 3633 ראשון לציון / באר יעקב

  104. הפשרת קרקע חקלאית - תשלומי איזון

  105. גוש 7087 - דרום תל אביב העתידית (תא/5000)

  106. "הגוש הגדול" תל אביב - גוש 6621 חלקה 8

  107. טענות כנגד שווי שנקבע לדונם קרקע חקלאית

  108. הולקחש"פ - הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים

  109. אפשרויות לאשר תכנית בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית

  110. חוק ההתיישבות החקלאית - סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון