קראו דוגמא מהפסיקה בנושא גוש 6672 הרצליה: המחלוקת הניטשת בין הצדדים בתיק זה הינה על מי רובץ החיוב לשלם "דמי פיצול" למינהל מקרקעי ישראל בגין עסקת המקרקעין שנכרתה ביניהם, על הנתבע כטענת התובעים או על התובעים, כטענת הנתבע. השתלשלות העניינים ותמצית המחלוקת הנתבע הינו בעל זכויות החכירה, הרשומות במינהל מקרקעי ישראל, של מקרקעין בשטח של 1,008 מטר, ברחוב אסירי ציון 3 הרצליה, הידועים כחלקה 182 בגוש 6672. ביום 15.4.2008 נכרת בין הצדדים הסכם מכר, נספח א' לתצהיר התובעים אשר התייחס לחלק הצפוני - אחורי של המקרקעין כאמור, בשטח של 400 מטר וכן לשביל גישה בשטח של 90 מטר, ובסה"כ 490 מטר (להלן - "הממכר" ו - "הסכם המכר"). בהסכם המכר נקבע כי הממכר יועבר לתובעים תמורת תשלום בסך 858,800 ₪. ראוי לציין כבר עתה כי מספר חודשים לפני כן, ביום 21.10.07, נחתם בין הצדדים מסמך שכונה "זיכרון דברים" (ת/2), אשר התמורה בו נקבעה לסך של 352,000$, קרי כ-126,000$ יותר מהתמורה הנקובה בהסכם המכר, עניין שאתייחס אליו להלן. עסקת המקרקעין דווחה לרשויות המס ולמינהל מקרקעי ישראל, שולמו תשלומים שונים, ורק כשנתיים ומחצה לאחר חתימת הסכם המכר, התגלע הסכסוך בין הצדדים בכל הנוגע לדמי הפיצול שיש לשלם למינהל בשל העסקה ביניהם. ביום 31.8.2010 שלח המינהל לב"כ הנתבע מפרט כספי (נספח ד' לתצהיר התובעים) בסכום של כ-277,000 ₪, המהווים 31% מערך הקרקע כפי שנקבע בהסכם המכר. משלב זה ואילך החל הסכסוך בין הצדדים בנוגע לעניין זה. ביום 5.10.2010 פנה ב"כ התובעים לב"כ הנתבע בדרישה להסדיר את נושא התשלומים למינהל ללא דיחוי. ב"כ הנתבע הכחיש כי הנתבע הפר את ההסכם ובשלב מאוחר יותר שלח עוה"ד שטיפל עבורם בעניין המינהל, עו"ד עציון, תשובה לב"כ התובעים, בה טען כי חוב דמי הפיצול חל על התובעים ולא על הנתבע (ראה מכתבו מיום 4.4.2011 - נספח יט' 2 לתצהיר הנתבע). מצב הדברים ד'היום, בחלוף כשש שנים מחתימת הסכם המכר, הינו שחוב דמי הפיצול טרם הוסדר, העסקה לא הושלמה, ולשיטת התובעים החזקה לא נמסרה להם, למרות ששילמו את מלוא התמורה (כולל זו שלא הופיעה בהסכם המכר אלא בזיכרון הדברים). לפיכך, עותרים התובעים בתביעה זו ליתן צו עשה נגד הנתבע המחייב אותו לשלם את מלוא החובות למינהל כולל דמי שימוש ודמי פיצול או כל סכום אחר הנדרש לקבלת האישורים לצורך העברת הזכויות בממכר. עוד עותרים התובעים לחייב את הנתבע בפיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם המכר בסך 20,000$, בעוגמת נפש בסך 50,000 ₪ ובנזק בגין תקופת המניעה לעשות שימוש בממכר, מאז חודש יולי 2008 ועד מועד מתן פסק הדין, בסך 4,000 ₪ לחודש (הסכום הכספי הכולל שנתבע הועמד ע"ס 254,000 ₪). הנתבע מצידו, מכחיש כמובן את טענות התובעים, וטוען בתמצית כי לא התחייב מעולם לשאת בדמי הפיצול למינהל אלא רק בדמי שימוש וממילא לא הפר את הסכם המכר. האקלים המשפטי סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, בנוסחו הקודם, טרם התיקון שנערך בו ביום 17.1.2011, קרי הנוסח התקף בעת חתימת הסכם המכר, קובע כך: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאין המשתמעת ממנו - מתוך הנסיבות". כאמור, נוסח זה תוקן בשנת 2011, ונוסחו החדש הינו: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". המדובר בדין מהותי, ולכן הנוסח הקובע הינו הנוסח כפי שהיה קיים בעת חתימת הסכם המכר, קרי נוסחו הקודם של סעיף 25(א) הנ"ל. בכל מקרה, אין נפקות מהותית לעניין זה, שכן בהתאם לפסיקה שניתנה לאחר התיקון של סעיף זה בשנת 2011, דרך פרשנות החוזה לא השתנתה, ועדיין חלות ההלכות שנהגו טרם התיקון (ראו לעניין זה רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ ואח' (26.2.2012)). נוסחו של החוק טרם התיקון קבע על פי לשונו היררכיה של שני שלבים בפרשנות החוזה. בשלב הראשון, יש לקבוע את אומד דעתם של הצדדים מתוך החוזה עצמו. בשלב השני, אליו לכאורה יש לפנות רק אם השלב הראשון לא הוביל למסקנה ברורה, נלמד אומד דעת הצדדים מתוך הנסיבות החיצוניות לחוזה, שיטה פרשנית אשר זכתה לכינוי "תורת שני השלבים", תורה אשר שלטה בדיני החוזים במשך שנים ארוכות. בשנת 1995 חל מהפך רבתי בעניין זה, כאשר ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק הדין המפורסם בעניין אפרופים (ע"א 4628 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ואיזון בע"מ פ"ד מו (5) 209, 213). בעניין אפרופים סויגה תורת שני השלבים והוגדרה שיטה פרשנית חד שלבית, לפיה יש לאמוד את דעת הצדדים באמצעות בחינה מקבילה של לשון החוזה ושל הנסיבות החיצוניות לו. עניין זה זכה לדיונים רבים נוספים, וכן להכרעות משפטיות מורכבות של בית המשפט העליון, ללא שינוי מהותי של ההלכה הנוהגת (ראו ע"א 2553/01 ארגון מגדלי ירקות - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (5) 481; ע"א 9980/06 עזבון אטינגר נ' עיריית ירושלים, 26.1.2009). סופו של דבר, כאמור, הן טרם תיקונו של סעיף 25(א) הנ"ל והן לאחר מכן, השיטה הנוהגת במשפט הישראלי בהקשר זה הינה בחינה חד שלבית מקבילה של לשון החוזה ויתר הנסיבות החיצונית. באספקלריה של אקלים משפטי זה, אפנה עתה לבחינת המחלוקת שבפניי. לשון הסכם המכר על דרך הכלל, נוהגים צדדים בהסכם מכר מקרקעין לייחד פרק מסוים בהסכם לקביעת חובת התשלום של המיסים והתשלומים השונים אשר יש לשלם כתוצאה מכריתת ההסכם, תוך קביעה מי מהצדדים ישא באיזה מס / תשלום. ראיתי לציין כבר עתה כי בעניין זה חל כשל מסוים בהסכם המכר, שכן המונח "דמי פיצול" איננו נזכר בהסכם המכר כלל וכלל, כמו גם בזיכרון הדברים שקדם לו. סעיפים 11-17 להסכם המכר מתייחסים למיסים ולתשלומים שונים, אך המונח "דמי פיצול" לא מוזכר בהם. סעיף 11 קובע כך: "כל המיסים, האגרות, הארנונות, ההיטלים והתשלומים מכל מן וסוג שהוא, בין ממשלתיים בין עירוניים ובין אחרים, בין שתשלומם חל על הבעלים של נכסי דלא ניידי ובין שתשלומם חל על המחזיקים של נכסי דלא ניידי (להלן: "המיסים"), החלים ו/או שיוטלו על החלק הנמכר בעד התקופה עד מועד מסירת החזקה, יחולו על המוכר וישולם על ידו, וממועד זה ואילך יחולו המיסים על הקונים וישולמו על ידם". סעיף 12 מתייחס למס שבח ומס מכירה - החלים על המוכר, הנתבע. סעיף 13 קובע כי: "תשלום דמי היוון המינהל כמפורט באישור חשבונות המינהל המצ"ב כנספח ב' החל על העסקה נושא הסכם זה, יחול על המוכר וישולם על ידו". סעיף 14 מתייחס להיטל השבחה וכן לדמי הסכמה או דמי היוון - וקובע כי אלו ישולמו ע"י המוכר - הנתבע. סעיף 15 מתייחס למס הרכישה וסעיף 16 מתייחס לכל תשלום מס או אגרה הכרוכים "ברישום החלק הנמכר על שם הקונים" - וקובע כי אלו יחולו על הקונים - התובעים. הפוך בהם והפוך בהם, אין בסעיפים אלה כל התייחסות ישירה לדמי הפיצול שיש לשלם למינהל, ומכאן המחלוקת בין הצדדים. בהקשר זה יצוין כי בסעיף 11, על אף היות המיסים בו מוגדרים באופן כוללני, איננו מתייחס לדמי הפיצול שכן לשונו "תשלומם חל על המחזיקים...", ודמי הפיצול אינם חלים בהכרח על המחזיק, אלא נובעים מעצם הפיצול של החלקה של כ-1,000 מטר לשני מגרשים ולא לעצם השימוש באחד מהם. לאחר עיון מדוקדק במכלול סעיפי החוזה, נראה כי התשובה הלשונית למחלוקת בין הצדדים נעוצה בסעיפים אחרים של הסכם המכר ולאו דווקא בפרק המכונה "מיסים" (סעיפים 11-16). בסעיפים 5 ו-6 המוכר מתחייב למסור את החזקה בממכר בתאריך מסוים, כאשר בסעיף 5(ב) מתחייב המוכר: "לרשום זכויות הקונים ולהעביר החלק הנמכר על שם הקונים בלשכת רישום המקרקעין ו/או במינהל מקרקעי ישראל, שהוא חופשי מכל חוב, עיקול, שיעבוד, משכנתא, זכות שכירות, זכות חזקה ו/או זכות אחרת כלשהי לטובת צד שלישי". בסעיף 7 מתחייב המוכר - הנתבע כדלקמן: "המוכר מתחייב לספק לעורך הדין את כל המסמכים והאישורים הדרושים לצורך רישום הזכויות בחלק הנמכר על שם הקונים, לרבות תעודות המעידות שהמוכר שילם את המיסים, הארנונות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים, המגיעים לממשלה ולעיריה בגין העסקה, וכן לחתום על כל מסמך, שחתימתם עליו תדרש על ידי עורך הדין, לצורך רישום ההעסקה בחלק הנמכר על שם הקונים". צא ולמד, בשני סעיפים שונים, סעיפים 5(ב) וסעיף 7 הנ"ל, התחייב הנתבע לדאוג לכך שהזכויות בממכר יועברו לקונים - התובעים כשהן חופשיות מכל חוב, וכן לספק את כל האישורים הדרושים להעברת הזכויות, לרבות אלו המעידים על ביצוע התשלומים והמיסים השונים "המגיעים לממשלה ולעיריה". בהקשר זה אציין כי מינהל מקרקעי ישראל הינו יחידת סמך השייכת למדינה ולא אישיות משפטית נפרדת מהמדינה), חלה על המוכר - הנתבע. נוסף על כך, בסעיף 10.2 להסכם המכר נקבע כי התשלום השני בסך 152,000 ₪ יבוצע ע"י התובעים "כנגד המצאת אישור המינהל על תשלום המיסים בגין העיסקה לרבות היוון והסכמתם להעברת הזכויות בחלק הנמכר ע"ש הקונים". הנה כי כן, אף מסעיף זה עולה כי על הנתבע חלה החובה להמציא אישור המינהל על תשלום המוסים בגין העיסקה "לרבות היוון" ומכאן אתה למד כי מדובר בכל סוגי המיסים ובכללם דמי הפיצול. טוען הנתבע כי סעיף 16 להסכם מלמד כי החובה לשלם דמי פיצול חלה על התובעים. סעיף זה קובע כך: "כל תשלום, הוצאה מס או אגרה הכרוכים ברישום החלק הנמכר על הקונים, יחול על הקונים וישולם על ידם". דא עקא, סעיף זה דן לפי לשונו בהוצאות הכרוכות ברישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ולא קשור לתשלום למינהל ולכן אין בו כדי לסייע לנתבע. סבורני כי גם מזכרון הדברים ניתן ללמוד אודות כוונת הצדדים. מודע אנוכי לכך כי סעיף 20.2 להסכם המכר ביטל את זכרון הדברים, אך עדיין ניתן ללמוד מזכרון הדברים אודות כוונת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם המכר. גם בזכרון הדברים לא מוזכר המונח "דמי פיצול", אך סעיף 4 לזכרון הדברים קובע כך: "מחיר מחצית הנכס, הממכר, הינו עבור מחצית מלוא המגרש, כמפורט בתשריט, כשהוא נקי מכל חוב ופנוי מכל אדם וחפץ וכולל בין היתר את כל התשלומים עבור היטלים (לרבות היטלי פיתוח, היטלי השבחה), אגרות והיתר בניה לממכר עבור מחצית מזכויות הבניה הקיימות עפ"י התב"ע החלה על הנכס. כמו כן, כולל התשלום את כל התשלומים שיידרשו במינהל מקרקעי ישראל בקשר עם העברת הזכויות ע"ש המוכר, או ע"ש הקונים, לרבות דמי הסכמה, הוצאות מדידה, עלות הכנת תשריטים, הוצאות איחוד וחלוקה ו/או הוצאות פרצליה וכיוב'". עינינו הרואות, הצדדים ציינו מפורשות כי התמורה שישלמו הקונים / התובעים עובר הממכר (מחצית מהמקרקעין) כוללת את כל התשלומים למינהל, וזאת ללא סייג כלשהו (צויינו מספר סוגי תשלומים אך מבלי למעט מכלליות האמור), הצריכים לשם העברת הזכויות מהוריו המנוחים של הנתבע על שמו וכן אלו הנדרשים לשם העברת הזכויות ע"ש התובעים. כל התשלומים - משמע גם דמי הפיצול. מנוסח זה נלמדת הקוהרנטיות שבה נקטו הצדדים, כאשר מלכתחילה, בזכרון הדברים, הביעו כוונתם כי על המוכר להמציא אישורים להעברת הזכויות לרבות ממינהל מקרקעין ישראל, וכך עשו גם בהמשך כאשר קבעו הוראות דומות בהסכם המכר. לפיכך, בחינת מכלול הוראות הסכם המכר וזכרון הדברים מובילה למסקנה כי מהבחינה הלשונית, החבות החוזית לשלם ולהמציא אישור אודות התשלום בגין דמי הפיצול, חלה על הנתבע. אומד דעתם של הצדדים כמשתמע מהעדויות מטעם התובעים העידו התובע 1 עצמו וכן מר אמיר כתריאל, אשר תיווך בעסקה. מטעם הנתבע העיד הנתבע עצמו וכן אחיו מר משה חלא. אציין כי באופן תמוה, עורכי הדין אשר היו מעורבים בעסקה ובעריכת זיכרון הדברים (לפחות אחד מהם) וכן בעריכת הסכם המכר, לא העידו וייצגו את הצדדים בתיק זה. משכך על פני הדברים, וכאשר שני הצדדים גם יחד כשלו בהעדת הפרקליטים, לא ניתן לזקוף לחובת מי מהם הימנעות זו, שכן הדבר הדדי, אך ראיתי לנכון להעיר הערה זאת מפאת התמיהות העולות מהתנהלות זו, הן של הצדדים והן של באי כוחם. תחילה לעדותו של התובע 1. בתצהירו טוען התובע 1, כי הנתבע הוא זה שחייב לשלם את כל התשלומים למינהל לרבות דמי הפיצול, כי הדבר קבוע בהסכם המכר בסעיפים שונים וכי רק כאשר דרש המינהל באוגוסט 2010 סכום ניכר עבור דמי הפיצול, החל הנתבע להתכחש לחבותו זו, ודרש כי התובעים ישאו בתשלום זה. בחקירתו הנגדית אמר התובע 1 בהקשר זה: "אני יודע שמה שסיכמנו בינינו, שמה שחל עליי, אם זה רישומים או אזהרות, אז זה עליי ופטור מכל חוב ואני מקבל את החלקה" (עמ' 17 לפרוטוקול, שורות 9-10). לדבריו, הסיכום נערך עם אחיו של הנתבע, מר משה חלא, עימו נערך המשא ומתן. לשאלת בית המשפט מה סוכם עם האח השיב: "שהוא ישלם את כל המיסים והוא היה מודע לזה" (שם, שורה 14). כאשר נשאל האם הוא יודע מה הם דמי פיצול השיב "ברגע שמחלקים את האדמה לשני צדדים, בעל האדמה צריך לשלם את החלקה כדי שתהיה פטורה מכל חוב" (שם, שורות 16-17). בהמשך כאשר נשאל מתי שמע לראשונה את המונח דמי פיצול השיב: "בתקופה ההיא מתי שקניתי" (שם, שורה 19). ובהמשך: "אמיר (כתריאל - י.ש.) דיבר עם משה על דמי פיצול והיוון, הם הסבירו לי מה זה דמי פיצול, אני לא איש נדל"ן..." (שם, שורות 22-23). כאשר נשאל על ידי בית המשפט האם דיבר עם אחיו של הנתבע משה על דמי פיצול השיב: "בוודאי, משה ידע שזה חל עליו, הוא שאל את אמיר כל הזמן כמה זה יעלה לו" (שם, שורה 25). יש לציין כי בהמשך, כאשר נשאל ספציפית האם דובר על דמי פיצול, השיב: "דיברנו על כל העיסקה. לא דיברנו על הפיצול אלא על כל החובות שחלים על האדמה שתעבור על שמי" (עמ' 21 לפרוטוקול, ש' 21 - 23). המתווך בעסקה מר אמיר כתריאל העיד דברים דומים. מר כתריאל ציין בתצהירו כי תחילה נחתם זיכרון דברים, ביום 21.10.2007 ולאחר מכן החלו עורכי הדין לערוך טיוטת הסכם. לדבריו, הנתבע התחייב "בכתב ובעל פה" לשלם את התשלומים הדרושים למינהל (סעיף 16), היה מודע לחיובים והעריך מראש, לפני חתימת הסכם המכר עניין זה (סעיף 17 לתצהיר). בחקירתו הנגדית נשאל מתי דובר על דמי הפיצול וענה: "מתקופת זיכרון הדברים עד תקופת ההסכם היו הרבה דיבורים ביני לבין משה והסברתי לו על העלויות ועל המיסים וגם עם עו"ד זבולוני שדיברנו בזמנו, הסברתי להם שעדיף לעשות את זה לפני מס השבח... עם שמואל לא דיברתי על דמי פיצול" (עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 18-20). בהמשך, כאשר נשאל האם יש לו זיכרון אותנטי אם דובר על דמי פיצול במעמד חתימת הסכם המכר, השיב כי לגבי מעמד זה איננו זוכר, אך "היו הרבה פגישות ודיברנו גם על פיצול וגם על היוון..." (עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 19-20). כנגד עדויות פוזיטיביות אלה, לפיהן דובר בין הצדדים כי החובות החלים על הממכר יחולו על הנתבע (לגבי התובע 1 - באופן כללי, ולגבי מר כתריאל - גם באופן ספציפי על דמי הפיצול), אין עדות פוזיטיבית נגדית מצד הנתבע או מי מטעמו. תחילה הנתבע עצמו. בסעיף 5 לתצהירו טוען הנתבע כי לא נטל על עצמו את החבות לשלם דמי פיצול למינהל, לא קיבל סכומים נוספים במזומן כדי לשלמם, וכן כי לא דובר בשום שלב על תשלום דמי פיצול. לשיטתו, התובעים התחייבו על פי הוראות הסכם המכר לשאת בתשלום זה. בעוד שהשאלה האם הנתבע מעיד ישירות על סיכום כלשהוא בין הצדדים או על כוונה שלהם בנוגע לדמי הפיצול, לבד מלשון הסכם המכר, בתצהירו, נותרה ללא תשובה ישירה, הרי שדבר זה זכה למענה בחקירתו הנגדית. כאשר נשאל הנתבע: "אבל אתה טוען שלא היית צריך לשלם 31%, נכון"? (הכוונה לדמי הפיצול, שהינם 31% מערך המגרש כפי שמוערך על ידי המינהל), השיב: "לא ידעתי מה זה" (עמ' 24 לפרוטוקול, שורות 25-26). בהמשך חקירתו, כאשר עומת עם הטענה שעורך דינו פנה לשלטונות המס וכתב כי על הנתבע לשלם למינהל 31% משווי העסקה, והאם הוא ידע מזה, השיב: "בדיעבד, אחרי ההסכם. אם הייתי יודע את זה, לא הייתי מסכים" (עמ' 32 לפרוטוקול, שורות 3-5). צא ולמד, לנתבע לא היה מושג על הצורך לשלם דמי פיצול בשיעור 31% מהמגרש, אלא רק בדיעבד, וממילא ברור כי אין בפניי כל גרסה פוזיטיבית של הנתבע לגבי השאלה האם דובר או סוכם בין הצדדים לגבי דמי הפיצול עובר לחתימת הסכם המכר. כעת אפנה לעדותו של אחי הנתבע, מר משה חלא. כבר בפתח חקירתו הנגדית העיד עד זה, בתשובה לשאלה: "אתה מכיר את החיוב הכספי של דמי הפיצול?" - כי הכיר מונח זה "לאחר שנעשה ההסכם" (עמ' 34 לפרוטוקול, שורות 19-20). כאשר נשאל בהמשך הדברים מדוע לא התכחשו הוא והנתבע בנושא דמי הפיצול מיד עם קבלת המפרט הכספי מהמינהל, השיב: "כי לא הבנו במה מדובר בכלל. שילמנו את ההיוון" (עמ' 35 לפרוטוקול, שורות 2-3). ובהמשך, כאשר נשאל על ידי בית המשפט מתי שמע לראשונה בחייו את המונח דמי פיצול, השיב: "שנה אחרי ההסכם, אז שמעתי את המונח דמי פיצול לראשונה" (שם, שורות 24-25). פשיטא, גם אחי הנתבע לא היה מודע לחבות זו של דמי פיצול בעת המשא ומתן, כריתת זיכרון הדברים וכריתת הסכם המכר, אלא רק הרבה לאחר מכן, וממילא אין בפניי כל גרסה פוזיטיבית של עד זה ולא יכולה להיות כל גרסה כזו, בכל הנוגע לסיכום או שיחה בהקשר זה בזמנים הרלוונטיים לכריתת הסכם המכר. בהינתן האמור, עולה כי בפניי שתי עדויות, של התובע 1 ושל מר כתריאל, הגורסות כי אומד דעת הצדדים בכל הנוגע לדמי הפיצול והחובות החלים על הממכר היה כי הנתבע ישא בתשלום זה, ומנגד אין כל עדות מטעם הנתבע המעידה על אומד דעת הצדדים בזמן אמת, טרם כריתת הסכם, בכל הנוגע לעניין זה. לאחר שהתרשמתי מעדויות התובע 1 ומר כתריאל, מקובלת עלי גרסתם, לפיה סוכם עם הנתבע ו/או מי מטעמו, אחיו, כי הנתבע הוא זה שישא בתשלומים למינהל כולל דמי הפיצול החלים כתוצאה מכריתת הסכם המכר. אומד דעת הצדדים כעולה מהתנהגותם מסקנתי בדבר עדויות הצדדים כאמור מקבלת משנה תוקף וחיזוק כתוצאה מנסיבות חיצוניות נוספות. תחילה להתנהגות הנתבע, שנקט במדיניות "שב ואל תעשה". כזכור, הסכם המכר נכרת בחודש אפריל 2008 ורק למעלה משנתיים לאחר מכן התגלע הסכסוך בין הצדדים בכל הנוגע לדמי הפיצול. ביום 24.2.2010 פנה ב"כ התובעים לב"כ הנתבע, בדרישה חד משמעית כי אישור המינהל יומצא לו. במכתב זה מציין ב"כ התובעים כי לפני חודשים ארוכים שולמה מלוא התמורה עבור הממכר ועדיין לא הומצאו המסמכים הדרושים לצורך העברת הזכויות, למרות הפצרות חוזרות ונשנות. בסעיף 3 לאותו מכתב מציין ב"כ התובעים כי חרף "טיפולו" של הנתבע בדרישות התשלום של המינהל, עדיין לא הומצא האישור הנדרש וב"כ הנתבע אף נדרש לשלם מתוך כספי הנאמנות כל סכום שנדרש על ידי המינהל (נספח ג' לתצהיר התובע). מכתב זה לא נענה, וביום 11.3.2010 שוב פונה ב"כ התובעים לב"כ הנתבע, מציין את מכתבו הקודם ואת העדר המענה ומתריע כי מרשיו ימתינו עד ליום 16.3.2010 להסדרת העניין, טרם נקיטת הליכים משפטיים (נספח ג' הנ"ל). מכתב זה נענה ביום 14.3.2010 ובתשובה מציין ב"כ הנתבע כי: "הודעתיך כי המוכר לא שקט על שמריו והעניין טופל הן במינהל והן במס שבח - שהסכים להמתין עוד שישה חודשים להסדרת הטיפול במינהל שהרי ברור שתשלום למינהל - ולא מופחת, יקזז ממס שבח שיסגור שם את התיק... הסברתי לך אף שקיימת אפשרות (רפורמה) שהמס שהוטל על מרשי יוקטן וראוי בהחלט לנסות לממשה - כל טענה אחרת הינה חסרת תו"ל. אני מציע להנמיך את הטון, שהרי מרשך לא נפגע עד כה ויעשה על ידי כולם כל מאמץ לסיים עניין המינהל בהקדם" (נספח ג' הנ"ל). אין במכתב זה כל טענה כי חלק מהתשלומים שדורש המינהל חלים על התובעים, כגון דמי פיצול. נהפוך הוא, עולה מהמכתב חד משמעית כי עניין התשלומים למינהל מטופל על ידי הנתבע, שמקווה אף לרפורמה בתחום וכתוצאה מכך להקטנת הסכום הנדרש. לאחר שתיקה של למעלה מחצי שנה, פונה שוב ב"כ התובעים לב"כ הנתבע, ביום 5.10.2010, וזאת בעקבות מכתב שקיבל ב"כ התובעים מעוה"ד שנזכר על ידי הנתבע לטיפול במינהל, עו"ד דוד עציון, מיום 28.9.2010 (נספח ה' לתצהיר התובעים). מכתבו של עו"ד עציון מופנה לעו"ד זבולוני ב"כ הנתבע, והוא מתייחס לשובר תשלום של דמי שימוש על סך כ-45,000 ₪, ולא לדמי פיצול. עו"ד עציון מבקש מעו"ד זבולוני, המחזיק בכספי נאמנות, לשלם סכום זה ללא דיחוי. במכתבו של ב"כ התובעים, המתייחס למכתב זה, מתייחס ב"כ התובעים לאי סיום הטיפול הכולל בכל התשלומים למינהל, וכן ספציפית לתשלום דמי הפיצול (סעיף 12 למכתב), ודורש לסיים את הטיפול כולו תוך שבעה ימים. עו"ד זבולוני, משיב למכתב זה למחרת היום, ושולח את ב"כ התובעים לפנות לעו"ד עציון המטפל בעניין המינהל, ללא שהוא מכחיש את עניין דמי הפיצול באופן נקודתי. ביום 9.11.2010 שוב פונה ב"כ התובעים לעו"ד זבולוני, מציין את החבות לשלם דמי פיצול החלה על הנתבע ואף מצרף את שובר התשלום, תוך דרישה כי הנתבע ישלמו (נספח יד' לתצהיר התובע). במכתב זה מועלית סוף סוף הטענה כי דמי הפיצול, להבדיל מדמי שימוש חלים על התובעים ולכן הסכום לא ישולם מכספי הנאמנות (נספח יח' לתצהיר התובע). עינינו הרואות, הפעם הראשונה שהנתבע מעלה את הטענה כי על התובעים לשלם דמי הפיצול הינה כשנתיים מחצה לאחר חתימת הסכם המכר, ולמעלה מחצי שנה לאחר הפעם הראשונה שהתובעים פונים לנתבע ודורשים כי יסדיר את נושא התשלום למינהל וימציא אישור להעברת הזכויות. בנסיבות העניין, יש לראות בהתנהגות זו כמלמדת על כך שהטענה צצה בדיעבד, כטענה כבושה, על כל המשתמע מכך. תימוכין נוספים לכך שטענת הנתבע בדבר דמי הפיצול הינה טענה כבושה ניתן למצוא במסמך אחר. ביום 1.6.2009 פנה ב"כ הנתבע עו"ד זבולוני למנהל מס שבח מקרקעין בנתניה (חלק מנספח ז' לתצהיר התובע), וציין במכתב כי הוא מצרף קבלות שונות, כגון תשלום לעירייה, שכ"ט עו"ד ותשלום דמי היוון למינהל בסך 71,000 ₪. עו"ד זבולוני הוסיף בסעיף 3 למכתב זה כי "כפי שהודעתיך, מנהל מקרקעי ישראל דורש היטל בגובה של 31% מהמכירה (ההדגשה במקור - י.ש.) - דהיינו כ-256,000 ₪ ואולם טרם הומצאה השומה, והטיפול בעיצומו". הדעת נותנת כי אם היה סבור הנתבע, ובעניין זה שלוחו של אדם כמותו, כי אין הוא צריך כלל לשאת בתשלום דמי הפיצול (אותם 31%), לא היה מציין בפני מנהל מס שבח מקרקעין בנתניה את הדבר, שכן העניין לא היה רלוונטי על מנת לציינו במכתב זה. כאמור, רק לאחר כארבעה חודשים העלה הנתבע באמצעות בא כוחו לענין התשלומים למינהל, עו"ד עציוני, לתובעים והעלה את הטענה כי דמי הפיצול חלים על הותועים, אך אין בכך כדי לגרוע מהפניה הראשונית למיסוי מקרקעין המלמדת על הלך הרוח וכוונת הנתבע. עצם העובדה שעו"ד זבולוני, שכאמור טיפל בעסקה מטעם הנתבע בזמן אמת, מצא לנכון לציין במכתב את נושא דרישת המינהל בסכום ניכר עבור דמי הפיצול, מלמדת כי הנתבע הבין והתכוון לכך שתשלום דמי הפיצול חל עליו ולא על התובעים. מכתב נוסף ששלח ב"כ הנתבע למינהל מקרקעי ישראל מלמד אף הוא על כוונת הנתבע. במכתבו מיום 27.1.10 (חלק מאסופת המכתבים נספח ז' לתצהיר התובע) הוא מבקש מהמינהל "לראות השטח הכולל על 1000.49 מ"ר ועליה יחולו הוראות הרפורמה במינהל בדבר דמי פיצול". מדוע מתעניין הנתבע באמצעות באו כוחו ברפורמה בדבר דמי פיצול, אם אלו כלל לא חלים עליו?! לנתבע הפתרונים והמסקנה ברורה. מכל המקובץ לעיל, מסקנתי הינה כי הן לשון הסכם המכר, הן עדויות הצדדים והן התנהגותם, לרבות באמצעות באי כוחם, לאחר כריתת הסכם המכר, מלמדים על כך שאומד דעת הצדדים היה שהנתבע הוא זה שישא בכל התשלומים למינהל מקרקעי ישראל, כולל דמי הפיצול שבמחלוקת. הסעדים כזכור, התובעים עותרים לצו עשה בעניין כל התשלומים למינהל לרבות דמי פיצול, וכן לסעד כספי בסך 254,000 ₪. אשר לצו עשה, נוכח מסקנתי לעיל - ניתן צו עשה המחייב את הנתבע לשלם את חובו למינהל מקרקעי ישראל בעבור דמי השימוש, דמי הפיצול וכל חוב אחר הנדרש לקבלת כל האישורים הנצרכים על מנת להעביר את הזכויות בממכר על שם התובעים. צו זה יבוצע תוך 30 יום ממתן פסק דין זה. לסעד הכספי המבוקש שלושה ראשים: הראשון, פיצוי חודשים בגין עיכוב/מניעה במימוש זכויות התובעים במושכר לרבות הפסד האפשרות להשכירו. השני, פיצוי מוסכם בסך 20,000 דולר הקבוע בהסכם המכר. השלישי, עגמת נפש בסך 50,000 ₪. תחילה לסכום החודשי האמור. התובעים לא הגישו חוות דעת מומחה / שמאי על מנת להוכיח את גובה דמי השכירות או אובדן מימוש זכויות כתוצאה מעיכוב בשימוש בממכר. אמנם, ברור כי נגרם לתובעים נזק בשל כך, אך שיעורו של נזק מסוג זה איננו בידיעתו השיפוטית של בית המשפט. בנסיבות מעין אלה, וכאשר לא הייתה כל מניעה מצד התובעים להגשת חוות דעת שמאית לצורך תמיכה בטענתם זו, אין זה ראוי, צודק, ולטעמי אף אינו אפשרי משפטית לפסוק פיצוי בגדר "אומדנא דדיינא". לפיכך, עתירת התובעים בהקשר זה נדחית. אשר לפיצוי המוסכם. בסעיף 19 להסכם המכר הועמד הפיצוי המוסכם, בגין הפרה יסודית, בסך 20,000$, ללא הוכחת נזק. הפרת הנתבע את חבותו להמציא את האישורים הדרושים לצורך העברת הזכויות, בעיקר כאשר התובעים התריעו פעם אחר פעם בעניין זה, הינה הפרה יסודית, ולמצער הפכה ליסודית, לאחר קבלת ההתראות הרבות שחלקן צוינו לעיל. ממילא, זכאים התובעים לקבלת הפיצוי המוסכם, בסך 20,000$, וכערכם בש"ח ליום הגשת התביעה, 78,400 ₪. לעניין עוגמת הנפש. בהקשר זה יש לקחת בחשבון כי עסקת המכר נכרתה בשנת 2008, כי התובעים שילמו את מלוא התמורה עבור הממכר, וכי נבצר מהם מלעשות שימוש בממכר למרות חלוף הזמן ותשלום מלוא התמורה. ניתן להבין את עוגמת הנפש והצער הניכרים שהיו מנת חלקם של התובעים, במשך מספר שנים. לפיכך, בנסיבות העניין מועמד סכום הפיצוי בגין עוגמת נפש בסך 40,000 ₪ ליום הגשת התביעה. סיכומו של דבר, הנתבע מחויב כדלקמן: ניתן צו עשה המחייב את הנתבע לשלם את חובו למינהל מקרקעי ישראל בעבור דמי השימוש, דמי הפיצול וכל חוב אחר הנדרש לקבלת כל האישורים הנצרכים על מנת להעביר את הזכויות בממכר על שם התובעים. צו זה יבוצע תוך 30 יום ממתן פסק דין זה. לשלם לתובעים יחד ולחוד סך כולל של 118,400 ₪ (הפיצוי המוסכם בצרוף עוגמת הנפש הנ"ל), בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. לשלם לתובעים יחד ולחוד את אגרת המשפט ששולמה, וכן שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪. הערה לסיום והנחיות למזכירות במהלך דיון ההוכחות הוגש לתיק זיכרון דברים ת/2. כאמור, בזיכרון הדברים נרשם סכום תמורה בסך 352,000$, כאשר בהסכם המכר נרשם סכום נמוך משמעותית, כ-126,000$ פחות, בסך 858,800 ₪. אין חולק, כי ההפרש בסך 126,000$ שולם על ידי התובעים לידי אחי הנתבע, מר משה חלא, כעולה בין היתר מנספח ג' לתצהיר התובעים, עליו חתום מר משה חלא. אציין כי הדבר לא הוכחש על ידי מר משה חלא בחקירתו הנגדית (עמ' 35 לפרוטוקול, שורות 11-17). גם הנתבע עצמו אישר כי אחיו מסר לו שקיבל סכום זה, ולדבריו הוא קיבל את הסכום "בגלל שהוא עשה את העבודה במקומי" (עמ' 29 לפרוטוקול, שורות 9-23). מפאת חומרתו הלכאורית של הדבר, ציינתי בפרוטוקול, כאשר הוגש זיכרון הדברים ת/2 במהלך דיון ההוכחות, כי מקור המסמך מושב בנאמנות לידי ב"כ התובעים עו"ד דורון שמעוני מרחוב ויצמן 4 ת"א (עמ' 30 לפרוטוקול, שורות 14-15). בנסיבות העניין, אין זה ראוי כי בית המשפט יעצום את עיניו ולא יתייחס לסוגיה זו, אשר טעונה בירור על ידי הרשויות המוסמכות. גוש 6672 מכיל 201 חלקות: גוש 6672 חלקה 1, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 2, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 3, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 4, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 5, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 6, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 7, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 8, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 9, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 10, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 11, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 12, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 13, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 14, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 15, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 16, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 17, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 18, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 19, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 20, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 21, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 22, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 23, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 24, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 25, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 26, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 27, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 28, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 29, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 30, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 31, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 32, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 33, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 34, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 35, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 36, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 37, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 38, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 39, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 40, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 41, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 42, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 43, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 44, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 45, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 46, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 47, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 48, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 49, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 50, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 51, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 52, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 53, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 54, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 55, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 56, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 57, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 58, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 60, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 61, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 62, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 63, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 64, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 65, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 66, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 67, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 68, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 69, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 70, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 71, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 72, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 73, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 74, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 75, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 76, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 77, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 78, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 79, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 80, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 81, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 82, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 83, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 84, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 85, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 86, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 87, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 88, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 89, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 90, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 91, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 92, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 93, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 94, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 95, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 96, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 97, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 98, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 99, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 100, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 101, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 102, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 103, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 104, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 105, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 106, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 107, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 108, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 109, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 110, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 111, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 112, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 113, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 114, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 115, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 116, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 117, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 118, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 119, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 120, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 121, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 122, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 123, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 124, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 125 , סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 126, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 127, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 128, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 129, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 130, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 131, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 132, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 133, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 134, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 135, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 137, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 138, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 139, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 140, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 141, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 142, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 143, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 144, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 145, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 146, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 147, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 148, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 149, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 150, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 151, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 152, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 153, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 154, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 155, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 156, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 157, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 158, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 159, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 160, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 161, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 162, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 163, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 164, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 165, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 166, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 167, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 168, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 169, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 170, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 171, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 172, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 173, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 174, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 175, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 176, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 177, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 178, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 179, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 180, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 181, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 182, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 183, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 184, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 185, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 186, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 187, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 188, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 189, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 190, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 191, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 192, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 193, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 194, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 195, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 196, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 197, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 198, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 199, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 200, סטטוס:מוסדר גוש 6672 חלקה 201, סטטוס:מוסדר קרקעותגוש חלקה