קראו דוגמא מהפסיקה בנושא גוש 7660 רעננה: בפנינו ערר בעניינה של החלטת הועדה המקומית לתו"ב רעננה מיום 19/9/04, בה סירבה לבקשה למתן היתר לסככה לגידול כלבים בחלקה 64, גוש 7660, המהווה שטח חקלאי מצפון לעיר רעננה. את החלטתה נימקה הועדה המקומית בכך כי על פי תכנית מתאר לרעננה, לאזור חקלאי ניתן לאשר אך ורק בניה הדרושה במישרין לייצור חקלאי או גידול בעלי חיים, ובמקרה האמור מדובר בעסק שנוגד הוראות תכנית מתאר. כמו כן סברה הועדה כי אין במקום תשתית ביוב ונגישות נאותה לכלי רכב. העוררת טוענת כי מדובר בשימוש חקלאי וכי אין בנימוקי הועדה המקומית ממש, הגם שפעלה בהתאם להנחיות מחלקת הנדסה בעירייה והשקיעה אלפי שקלים, לאחר שנמסר לה כי תוכל להגיש בקשה זו אם תמצא שטח חקלאי מתאים והמרוחק מספיק מאזורי המגורים. בתשובתה טוענת הועדה המקומית כי בית גידול לכלבים הינו מקום המשמש כפנסיון ו/או למכירת כלבים וכי שימוש זה אינו בגדר שימוש חקלאי, כהגדרתו בחוק ובתכנית המתאר לרעננה רע / 2000, ואינו בגדר שימוש הדרוש במישרין ליצור חקלאי. לדעת הועדה המקומית גידול בעלי חיים בקרקע חקלאית הינו גידול בעלי חיים הקשורים בחקלאות וכל פרשנות אחרת סותרת את כוונת המחוקק. הועדה המקומית סבורה כי כלבים אינם בעלי חיים הנוגעים לחקלאות, לפיכך מבנים המשמשים לגידול כלבים ו/או מכירתם אינם בגדר מטרה חקלאית. לאחר ששמענו את טענות הצדדים והוצגו בפנינו מסמכי הבקשה להיתר ומסמכים נוספים סבורים אנו כי יש לקבל את הערר. לדעת ועדת הערר גידול בעלי חיים הוא שימוש חקלאי והאבחנה העולה מעמדתה של הועדה המקומית לפיה יש בעלי חיים שהם בעלי אופי חקלאי ולעומת זאת בעלי חיים שאינם בעלי אופי חקלאי, היא אבחנה מלאכותית שאין לה עיגון בדין. אם גידול סוסים או תרנגולות מהווה שימוש חקלאי הרי אין כל מניעה לראות גידול כלבים כשימוש חקלאי. ברשימת השימושים והתכליות והוראות הבניה, המופיעה בפרק ה' לתכנית רע / 2000 החלה על רעננה, נקבע בסעיף 1, באשר לאזור חקלאי כי התכליות והשימושים המותרים בו הם: "בניה או שימוש בקרקע הדרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים.." הגדרה זו חופפת להגדרה המופיעה בסעיף 7 (ב') לתוספת הראשונה לחוק התו"ב. מהגדרה זו יוצא כי הדין וגם התכנית הרלוונטית החלה על תחום השיפוט של רעננה, רואים בגידול בעלי חיים כשלעצמו כמטרה חקלאית או שימוש חקלאי ולפיהם גם בניה או שימוש בקרקע הדרושים במישרין לגידול בעלי חיים נתפסים כבאים במסגרת התכליות והשימושים המותרים בקרקע חקלאית. אין בהגדרה זו בסיס לאבחנה בין סוגים שונים של בעלי חיים ולא מצאנו מדוע יש להוציא כלבים מגדרי אותה הגדרה. נכון הדבר שבעתיים שעה שהעוררת טוענת בכתב הערר, טענה שלא הוכחשה על ידי הועדה המקומית, כי במרחק כ - 500 מ' מהמגרש הנדון, על שטח חקלאי בקרוב למבנה מגורים (בפתחו של מוסד כפר נחמן) פתחה העירייה ביום 7/1/05 כלביה עירונית שם מוחזקים כלבים על רצפת בטון עם סככות והוקמו מבני משרדים. אם אכן נכון הדבר, ואין בפנינו טענה אחרת, תמוה (בלשון המעטה) מדוע לא יהיה דין שווה לעוררת ולעיריית רעננה. אם נקבל את הפרשנות לפיה גידול כלבים אינו שימוש חקלאי, הרי ספק אם בכלל יהיה בנמצא ייעוד מתאים ברחבי רעננה או מחוצה לה למטרה זו, ונשאלת אם כן השאלה גידול כלבים - היכן? להסיר ספק עמדתנו זו היא באשר לעצם גידול הכלבים והמבנים הדרושים במישרין לשם כך ואין להסיק ממנה הסכמה או אישור לפעולות אחרות במקרקעין שאינן קשורות במישרין לגידולם של הכלבים. אשר לגישה לכלי רכב ולנושא הביוב טוענת העוררת כי היא תדאג על חשבונה להתחבר לביוב העירוני המצוי כ - 200 מ' מהמגרש או שתקים בור שאיבה, וכמו כן משיבה כי קיימת דרך חקלאית המשמשת גם את העירייה, יום יום, למכון טיהור השפכים, ומשמשת לצורכי לול שאף הוא בית גידול לבעלי חיים ואת הכלבייה של העירייה. טענות אלה מקובלות על ועדת הערר. כשם שניתן לעשות שימוש בדרך חקלאית לשדות בהם מגדלים גידולים שונים כך ניתן להשתמש בדרך החקלאית הקיימת כגישה למקום בו יגדלו את הכלבים. לאור כל האמור לעיל התוצאה היא כי הערר מתקבל. קרקעותשימוש חקלאיחקלאותגוש חלקה