קראו דוגמא מהפסיקה בנושא גוש 7863 קלנסווה: 1. ביום 12.6.07 ניתן פסק דיני בתביעה לצו מניעה קבוע שהוגשה על ידי התובע לפיה התבקש בית המשפט לאסור על הנתבע לבצע כל פעולה בחלקה בת 500 מ"ר המצויה בחלקה 3 גוש 7863 בקלנסוואה.(להלן:"החלקה"). כן חייבו להרוס כל שבנה, לעשות כל שימוש בחלקה ולסלק ידו מהחלקה. פסק הדין ניתן לאחר שהתקיים הליך הוכחות. התובע טען שהמוכר (להלן:"המוכר") מכר לו החלקה ולאחר מכן מכר אותה חלקה לנתבע. הנתבע מנגד טען שהמוכר מכר לו החלקה ראשון ולאחר מכן לתובע. 2. בפסק דיני דחיתי טענות הנתבע כאשר בין היתר קבעתי שהמוכר לא הגיע ליתן עדותו ולהסביר כיצד לטענת הנתבע מכר לו ראשית החלקה, ומשלא עשה כן הנתבע עומדת עובדה זו לחובתו. כן קבעתי שהמכירה הראשונה בוצעה על ידי המוכר לתובע ומשכך זכותו עדיפה על זכות הנתבע. 3. הנתבע הגיש ערעור על פסק דיני. במסגרת פסק הדין שניתן בערעור ביום 4.11.09 נקבע שהנתבע ביקש להביא ראיות נוספות לאחר מתן פסק הדין על ידי, אשר לא היו קודם לכן בידיו, שהן תצהירו של המוכר. משכך הוחלט שניתן לקבל הבקשה להגשת הראיות הנוספות ולהחזיר התיק לבית המשפט קמא על מנת שישמע את המוכר וכן כל מי שימצא לנכון. לאחר שישמע כל הנדרש יחליט בית המשפט האם יש מקום לשנות את שנקבע בפסק הדין אם לאו. 4. בשל טעות התיק לא חזר לבית המשפט קמא. רק ביום 15.10.12 הגיש התובע בקשה להחזרת התיק למסלול הדיונים לאור פסק הדין בערעור. משכך קבעתי התיק לדיון בפני. 5. הנתבע הגיש תצהיר המוכר במסגרתו הצהיר המוכר שמכר בשנת 1998 את החלקה לנתבע. לאחר מכן ומבלי ידיעתו של הנתבע מכר את החלקה לתובע בסך של 25,000 דולר. התובע פנה אליו ואמר לו שמכר את השטח לאחר והוא הודיע לו שהוא מתחרט ומבקש להחזיר לו את הכסף שלקח ממנו בסך 25,000 דולר שכן מכר כבר לנתבע לפניו את החלקה בשנת 1998. לאחר כחודשיים בעת שהיה במטע תותים הגיע אליו התובע עם עוד ארבע אנשים, הכניסו אותו בכח לתוך רכב והביאו אותו לעו"ד סאבר אחמד בטייבה ואמרו לו שאם לא יחתום על כל מסמך שיגידו לו לא יחזור הביתה. הוא כל השנים לא פנה למשטרה שכן פחד להגיש תלונה. ביום 30.10.08 הגיע להגיש תלונה במשטרה מאחר שכן ידע שמכר את החלקה קודם לנתבע. 6. התובע ביקש להגיש תצהירים מטעמו בתגובה לתצהיר זה ונעתרתי לבקשתו. על כן הוגשו תצהירים מטעמו ומטעם עו"ד סאבר אחמד. התובע בתצהירו הצהיר שמעולם לא איים על המוכר, לא לקח אותו בכח לעורך הדין ולא אילצו לחתום על הסכם. כן הצהיר שבשנת 2001 המוכר הוא שמסר לו שהנתבע פלש למגרש שלו ושניהם הגיעו לעו"ד מסראווה על מנת שישלח התראה לנתבע בגין הפלישה. לאחר מכן נעלם המוכר. עו"ד אחמד סאבר מסראווה הצהיר בתצהירו שהוא שערך את החוזה ויפוי הכח הנוטריוני בין התובע למוכר ביום 2.7.98 למכירת החלקה. כן בסוף חודש מרץ שנת 2001 הופיעו במשרדו התובע וכן המוכר והודיעו לו שהנתבע פלש לחלקה וביקשו ממנו לשלוח לנתבע התראה על הפלישה וכך עשה. הוא הצהיר שמעולם לא איים על המוכר ולא כפה עליו לחתום על הסכם כלשהו . כן לא נעשה כל שינוי בחוזה וביפוי הכח הנוטריוני. 7. ביום 30.1.13 התקיים הליך ההוכחות. 8. דיון משפטי: לאחר ששמעתי העדים סבורני שאין כל מקום לשנות פסק דיני כפי שאפרט להלן: בבית המשפט לא זכר המוכר דבר למעט העובדה ששב וטען שמכר ראשית את החלקה לנתבע. לא זכר תאריכים, סכומים, (ראה עמ' 8 שורות 1-17 לפרוטוקול). לא זכר שביקש מעו"ד שישלח התראה לנתבע. (שורה 22-32). הוא טען שמדובר באירועים שהתרחשו לפני שנים רבות ועל כן אינו זוכר. גם כאשר נשאל מתי ערך את התצהיר עליו נחקר הצהיר שאינו זוכר שכן זה היה לפני 12 שנה (ראה עמ' 9 שורות 27-30). התצהיר הוכן בשנת 2008. בהמשך העיד שלא הגיש כלל תלונה בגין האיומים (ראה עמ' 11 שורות 1-6) למרות האמור בתצהירו שהגיש בשנת 2008 תלונה בגין האיומים למשטרה. כך נשאל: "האם אתה זוכר כל מה שכתוב בתצהיר ת. לא. ש. היה תושב עזה שלקח ממך 20,000 דולר זה כנראה הבטחת לו שתמכור המגרש. ת. לא זוכר מהתיק הזה כלום כלום כלום. עברו 12 שנה.". (ראה עמ' 11 שורות 31-32 ועמ' 12 שורות 1-3). העד לא זכר כלל מתי לקחו אותו מהשדה, טען שזה היה לפני 4-5 שנים (ראה עמ' 12 שורות 8-9) למרות שהחוזה ויפוי הכח הנוטריוני הינם משנת 1998. כן עלי לציין שהעיד שאינו יודע כלל לקרוא בעברית (ראה עמ' 11 שורות 11-14) על כן לא ברור כיצד חתם על תצהיר אשר לא מצוין בו שתורגם לו, כאשר אינו מבין כלל הכתוב בו. ככלל התרשמתי מעדות שאינו מעיד את שאירע, ולאור עדותו בפני אשר היתה בלתי אמינה לא אוכל ליתן אמון בעדותו כלל ועיקר. 9. מעדות עו"ד מסראווה ואף מעדות התובע עלה שהתובע והמוכר היו פעמים במשרד עו"ד, בתחילה הגיעו וסיפרו לעו"ד שמבקשים לרכוש החלקה ויום אחרי הגיעו לחתום על ההסכם ויפוי הכח הנוטריוני. (ראה עמ' 14 שורות 5-6 לפרוטוקול). כן הציג את ספר הנוטריונים וספר הקופה להוכחת טענתו שהמועד בו נחתם יפוי הכח לא שונה. עדותו היתה ברורה ובית המשפט נותן בה אמון. 10. כן מתצהיר עו"ד מסארווה ואף מתצהיר התובע עלה שבשנת 2001 התובע והמוכר הגיעו לעו"ד על מנת שיכין התראה לפלישה לנתבע. אם אכן נכונה היתה גרסת המוכר מדוע שיפנה לתובע ולעו"ד להוציא התראת פלישה כנגד הנתבע אם יודע מכר לו החלקה ראשון? אין זאת שלא היו דברים מעולם. 11. לאור כל האמור לעיל סבורני שאין כל מקום לשנות את פסק דיני. הנתבע ישלם הוצאות הליך זה בסך 3,000 ₪. עורך דיןקרקעותמקרקעיןגוש חלקה