דמי אבטלה חופשת לידה ללא תשלום

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא דמי אבטלה חופשת לידה ללא תשלום: האם עובדת אשר יצאה לחופשה ללא תשלום במהלך חופשת הלידה, זכאית לדמי אבטלה - זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו. העובדות כפי שעלו מחומר הראיות: התובעת, דיילת אוויר ועובדת בחברת אל-על משנת 2005. ביום 20.12.10 ילדה התובעת במז"ט את בתהּ. התובעת שהתה בחופשה עד ליום 27.3.11. התובעת שהתה בחל"ת עד לסוף חודש יולי 2011, וזאת על פי בקשתה (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 5-4 לעדות התובעת). לאחר החל"ת שבה התובעת לעבודתה באל-על. במהלך החל"ת התייצבה התובעת בלשכת התעסוקה, למעט חודש אפריל 2011. ביום 6.4.11 הגישה התובעת תביעה למל"ל לדמי אבטלה. הנתבע דחה את תביעת התובעת. טענות הצדדים: לטענת התובעת, התובעת עונה להגדרת מובטל מאחר שלא יכלה לעבוד רגיל במקום עבודתה לאחר תום חופשת הלידה ודינה כדין עובדת שהוצאה לחל"ת כפויה. לפיכך על הנתבע לשלם לתובעת את דמי האבטלה לתקופת החל"ת. לטענת הנתבע, בתקופת החל"ת התובעת לא הייתה מובטלת. עדויות: שמענו את עדותה של התובעת ומטעם הנתבע העידו גב' יעל כהן, מנהלת מחלקת קליטה ותעסוקה באל-על ומר זרוק בן ציון, מנהל מחלקת משאבי אנוש באל-על. הכרעה: לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. סעיף 160 (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובע: "דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה - זכאי), וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1." "מובטל" הוא מי שפוטר מעבודתו או מי שאין לו עבודה, אולם על פי הפסיקה גם עובד שהוצא לחל"ת כפויה בניגוד לרצונו נחשב כמובטל. במקרה דנן התובעת לא הייתה מובטלת והראיה - כשביקשה לחזור לאחר החל"ת, שבה לעבודתה (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 18-16 לעדות התובעת). זאת ועוד, תקופת החל"ת איננה מנתקת את יחסי העובד ומעביד בין עובד למעבידו ולכן התובעת המשיכה למעשה להיות עובדת אל-על בכל התקופה. כמו כן מעסיקתה איפשרה לתובעת לחזור לעבודה במתכונת המתאימה לאימהות, למשרה הנקראת "משרת אימהות". היקפה של משרת אימהות 80 שעות ובטיסות קצרות יעדים (נספח א' לתצהיר התובעת). לא זו אף זו, במהלך חופשת הלידה הודע לתובעת על ידי חברת אל-על כי יכולה היא לקצר את תקופת החל"ת לאחר חופשת הלידה ובלבד שתודיע על כך לאל-על (נספח ד' לתצהיר התובעת וכן עמ' 3 לפרוטוקול שורות 13-12 לעדות התובעת). לפיכך, ברצותה יכלה התובעת לחזור לעבוד ולא להיות מובטלת, על פי הגדרתה. על פי סעיף 163 (א) לחוק: "רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור." התייצבות בשירות התעסוקה אינה נעשית מן השפה ולחוץ אלא מטרתה למצוא עבודה המתאימה למובטל. ברי שהתובעת לא הייתה מעוניינת בעבודה אחרת, אלא ביקשה לאחר החל"ת לשוב לעבודתה באל-על. לא זו אף זו, על פי הדין אל-על הייתה מחוייבת בתום חופשת הלידה להחזיר את התובעת לאותה עבודה שאותה ביצעה ערב הלידה. התובעת וסיבותיה עמה, בחרה שלא לחזור לעבודה בתקופת החל"ת: "ש. בחצי שנה הזו שביקשת חל"ת מה השיקולים שהיו לך לצאת לחל"ת ולא לבקש לעבור להיות דיילת קרקע לחצי שנה ? ת. כי המקצוע שלי זה דיילת אוויר, בגלל שאני מעוניינת לשמור על כל הזכויות וכל מה שנשמר לי בתקופה הזאת של החל"ת ומכיוון שהעבודה מציעה לי משהו מאוד מסויים, מציעה לי פתרון של עבודה במשרת אמהות, זה לא שנקלעתי לסיטואציה שיש לי בעיה רפואית שבגללה אני צריכה לפנות למקום העבודה שימצאו לי פתרון . ש. שאלתי על חל"ת מול לבקש קרקע. הבנתי שאת לא רוצה לחזור למשרת אמהות בדיילת אוויר. ת. אני חושבת שכאזרחית מן המניין יש לי את הזכות לגשת ללשכת התעסוקה ולבחון עבודה שאוכל כן לעשות בתקופה הזאת שתתאים לצרכים שלי כאם." (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 31-24 וכן עמ' 6 שורות 2-1 לעדות התובעת). סוף דבר: התובעת איננה עונה על הגדרת "מובטלת" על פי חוק הביטוח הלאומי מאחר שהייתה מצויה בחל"ת ויחסי העבודה בין התובעת למעסיקתה לא נותקו ולא רק שלא נותקו, מעסיקתה אפשרה לתובעת לחזור לעבודתה למשרת אימהות ושכרה לא היה נפגע. התביעה נדחית. זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. לידהחופשת לידהדמי אבטלה