קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הגבלה בניידות 60%: 1. זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים (ניידות), מיום 1/5/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי המערער מוגבל בניידות בשיעור 60% לפי פריט ליקוי ו-ב(1) לרשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם הניידות ("ההחלטה"). 2. ביום 1/5/13 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערער ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לנוירולוגיה, מומחה לאורטופדיה ומומחה לכלי דם, בדקה את המערער, וציינה את ממצאי בדיקתה בפרוטוקול. הוועדה סיכמה וקבעה כי מדובר במצב לאחר החלפה שלמה של פרק ירך שמאל על ידי פרוטזה בשנת 1997, וציינה כי בבדיקת מיפוי עצם מיום 15/2/13 נמצאה עדות להתרופפות. לאור האמור, הוועדה קבעה מסקנתה לפיה המערער מוגבל בניידות בשיעור 60% בגין "מצב אחרי החלפת מפרק אחד, כאשר קיימים סימנים קליניים, רנטגניים או הדמייתיים אחרים, להתרופפות המפרק", לפי פריט ליקוי ו-ב(1). 3. בדיון, הסכים המשיב להחזיר את עניינו של המערער לוועדה, בהרכבה מיום 1/5/13, בשני עניינים: (א) פרק ירך ימין: לטענת המערער, הוועדה התעלמה מתלונותיו בדבר כאבים חזקים בצד ימין, וכן התעלמה מהנכות שנקבעה לו בגין פרק ירך ימין בוועדה בענף נכות כללית. המשיב הסכים, כי הוועדה תתייחס לטענות המערער בעניין זה. (ב) החלטת הוועדה מדרג ראשון מיום 23/1/13: לטענת המערער, היה על הוועדה לנמק האם חל שיפור או חלה החמרה מצבו של המערער, האם נמצאו ממצאים שונים וכו'. המשיב הסכים, כי הוועדה תנמק, בהתייחס לסעיף ו.5. לפרוטוקול, מה הן הסיבות בעטיין מצאה לשנות מהחלטת הוועדה מדרג ראשון, אשר קבעה כי הליקויים מהם המערער סובל אינם נכללים ברשימת הליקויים. 4. לאור הודעת המערער מיום 25/7/13, לפיה הוא עומד על יתר טענות הערעור, אדון בהן כסדרן: (א) מפרק מדומה: לטענת המערער, טעתה הוועדה משלא ציינה בסעיף ג.2. לפרוטוקול את הממצא בדבר החלפה שלמה של מפרק ירך שמאל והתרופפות המפרק. נטען כי היה על הוועדה לציין בסעיף ג.5. שיש למערער מפרק מדומה, שאז היה על הוועדה לדון באפשרות יישום פריטי הליקוי העוסקים במפרק מדומה. המשיב טען מנגד, כי למערער הוחלף המפרק במפרק מלאכותי, ולכן הוועדה אינה רשאית לדון בפריט הליקוי הדן במפרק מדומה. (ב) בדיקת אורך הגפיים: לטענת המערער, טעתה הוועדה משלא ערכה למערער בדיקה לאורך הגפיים, שכן המערער צולע מזה שנים, ולכן היה מקום לבחון מצב של קיצור גפה. לטענת המשיב, המערער לא התלונן על קיצור גפה, ולא הוצג בפני הוועדה מסמך המצביע על קיצור גפה, ולכן הוועדה אינה חייבת לבדוק זאת. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. באשר לטענה על מפרק מדומה: לא מצאתי שנפל פגם בהחלטת הוועדה משלא פורטו הממצאים בסעיף ג.2. לפרוטוקול, שעניינו "החלפת מפרקים", שכן הוועדה ציינה במספר הזדמנויות שונות כי המערער עבר החלפה שלמה של פרק ירך שמאל על ידי פרוטזה, ציינה את מועד ההחלפה וכן ציינה כי קיימת עדות להתרופפות. מדובר בבדיקה מהותית, ועל פי קביעות הוועדה ניתן ללמוד שהיא התייחסה לכל הפרמטרים המופיעים בסעיף ג.2. לפרוטוקול ופירטה אותם כנדרש. מכאן, שבעניין זה דין טענת ערעור זו להידחות. באשר לטענה שהיה על הוועדה לדון באפשרות יישום פריטי הליקוי העוסקים במפרק מדומה - משמוחזר עניינו של המערער לוועדה, תתייחס הוועדה לטענת המערער לפיה יש מקום לבחון קביעת נכות בגין מפרק מדומה, לפי פריט ליקוי ה' על תתי סעיפיו. 6. באשר לטענה על בדיקת אורך הגפיים: לטענת המערער, משנערכה לו בדיקה אורטופדית, שומה על הוועדה לערוך את מלוא הבדיקות ולפרט את מלוא הממצאים כפי שהם מובאים בפרוטוקול. מקובלת עלי טענת המשיב, כי חובה זו מוטלת על הוועדה אך כאשר מוצגים בפניה ממצא או תלונה בהקשר זה. בענייננו, לא עלתה כל תלונה ולא הוצג לוועדה כל תיעוד רפואי המעיד על קיצור גפה. זאת ועוד: בהודעתו אזכר המערער אישור רפואי של האורטופד ד"ר נביל גרייב מיום 18/7/13, ממנו עולה כי המערער סובל מהבדל של 2 ס"מ לערך באורך הגפיים, כאשר גפה שמאל קצרה יותר. אין ספק שמדובר במסמך מאוחר למועד התכנסות הוועדה, ומכאן שהוועדה ממילא לא יכלה לתת דעתה לאמור בו. למעלה מהדרוש אוסיף, כי לא היה מקום לבדוק קיצור גפה גם מהטעם שמדובר בפער משמעותי (קיצור של 2 ס"מ לעומת 15 ס"מ לפי פריט ליקוי ז'). לפיכך, טענת ערעור זו דינה להידחות. 7. הערעור מתקבלת בחלקו, כך שעניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכב זהה, על מנת שתפעל כדלקמן: (א) תתייחס לתלונות המערער בנוגע לפרק ירך ימין, ותיתן דעתה לנכות שנקבעה לו בגין פרק ירך ימין בוועדה הרפואית בענף נכות כללית. (ב) תנמק בסעיף ו.5. לפרוטוקול, בהתייחס להחלטת הוועדה מדרג ראשון מיום 23/1/13, מדוע החלטתה שונה, כאשר הוועדה מדרג ראשון קבעה כי הליקויים מהם המערער סובל אינם נכללים ברשימת הליקויים. (ג) תתייחס לטענת המערער לפיה יש מקום לבחון קביעת נכות בגין מפרק מדומה, לפי פריט ליקוי ה' על תתי סעיפיו. 8. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום. 9. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. ניידות