פסק דין 1. זוהי תביעה כספית בגין ליקויי בניה. ביום 27.2.97 נכרת הסכם מכר בין הצדדים לפיו רכשו התובעים מהנתבעת דירה בשכונת נווה מנחם ברחוב לאה אימנו בבאר שבע (להלן "ההסכם" ו-"הדירה" בהתאמה). בחודש ספטמבר נכנסו התובעים להתגורר בדירה. 2. התובעים טוענים כי בביתם התגלו ליקויים רבים וכי כל פניותיהם לנתבעת, על מנת שתגיע לתקנם, לא נענו. לכתב התביעה צורפו חוות דעת מאת "טרמינל שירותי הנדסה בע"מ" לפיה עלות תיקון הליקויים נאמדה ב-47,683 ₪ וכן חוות דעת מאת מר אליהו טלמון, שמאי מקרקעין, אשר העריך את ירידת הערך של הדירה ב- 12,350$. 3. הנתבעת הכחישה את היקף הליקויים הנטענים וכן טענה כי פניות התובעים נענו והיא מוכנה היתה להגיע ולתקן אותם. לכתב ההגנה צורפו חוות דעת של מומחה מחברת "בדק בית" לפיה עלות תיקון הליקויים נאמדה בכ- 10,000 ₪ וכן חוות דעת של ח. גלנצר-י.כהן מאת "המכון לשמאות והנדסה" לפיה הדירה תקינה ואין בה ליקויים הפוגעים בשוויה. 4. ביום 6.11.01 הסכימו הצדדים, מבלי לפגוע בטענות השונות, על מינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר הוא גם מהנדס וגם שמאי ואשר יכריע בשאלות המקצועיות שבמחלוקת בין הצדדים. 5. חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, מר רוזנברג, הוגשה ביום 10.11.02. בפני המומחה היו גם חוות הדעת מטעם הצדדים. בחוות הדעת פורטו הליקויים וכן פורטו עלויות התיקון, ללא מע"מ, בשתי חלופות: חלופה א'- מחירי קבלן ראשי, דהיינו ביצוע התיקונים על ידי הנתבעת המסתכמת ב- 13,800 ₪ וחלופה ב'- מחיר ביצוע התיקונים על ידי התובעים באמצעות קבלני משנה מטעמם המסתכמת ב- 17,050 ₪. ישנו ליקוי אחד אשר לא הוכרעה בו שאלת האחריות, ועניינו כתמי צבע אשר הופיעו בריצוף בחדר בדירה. לטענת התובעים כתמי הצבע היו בדירה עוד בטרם נכנסו אליה ואם תתקבל טענה זו, המליץ המומחה על החלפת כל הריצוף באותו החדר. המומחה העריך עלות תיקון על פי חלופה א'- 2,000 ₪ ועל פי חלופה ב'- 2,250 ₪. הסכום יצורף לסך עלות התיקונים על פי הכרעת בית המשפט. באשר לירידת הערך בדירה קבע המומחה כי היא נאמדת בשיעור של 15,000 ₪ ללא מע"מ. 6. הצדדים לא ניהלו הוכחות בתיק זה ועל פי הסכמה מיום 13.7.04 הגישו סיכומים בלבד וכן הצהירו כי העובדות מוסכמות עליהם וכי השינויים בדירתם של התובעים נעשו על פי בקשתם. טענות הצדדים 7. התובעים טוענים בסיכומיהם כי אף אם מקור חלק מהליקויים הוא בשינויים אשר נעשו לבקשתם, הרי שעל הקבלן מוטלת האחריות לוודא כי השינויים עומדים בדרישות החוק. כמו כן, לאור התנהגות הנתבעת וחוסר האמון השורר בין הצדדים, מבקשים התובעים לקבל את שווי עלות התיקונים בעין, דהיינו 17,050 ₪, ולא לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים. לגבי הליקוי שלא הוכרע, טוענים התובעים כי משלא נשמעו ראיות ולא נחקרו הצדדים באשר לשאלה מתי הופיעו כתמי הצבע בחדר, מוצע לבית המשפט לחלק את הסכום בין הצדדים, כך שלסך הפיצוי בגין הנזקים יתוסף הסכום של 1,125 ₪ (על פי חישוב חלופה ב'). באשר לירידת הערך בדירה, מבקשים התובעים את הסכום כפי שקבע המומחה מטעם בית המשפט - 15,000 ₪. התובעים מבקשים גם פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עגמת הנפש שנגרמה להם וכן הוצאות בגין חוות הדעת אשר צירפו מטעמם, מחצית מתשלום חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט והחזר תשלום אגרה. 8. הנתבעת מצידה טוענת כי התובעים פנו לנתבעת בסמוך לסיומה של שנת הבדק, המציאו חוות דעת מוגזמות אף ביחס לחוות הדעת מטעם בית המשפט, התנו את התיקונים בביצוע כל הליקויים כפי שאלו הופיעו בחוות הדעת מטעמם ולא הוכיחו מדוע לא אפשרו לנתבעת לבצע את התיקונים בעצמה. בשל כל האמור לעיל סבורה הנתבעת כי התובעים איבדו אף את זכותם לפיצוי כספי בגין הליקויים וכן לפיצוי בגין עגמת נפש. לחילופין, באשר לליקויים המופיעים בפרק ב' לחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, סבורה הנתבעת כי יש לבחור בחלופה א' על פיה יבוצעו העבודות על ידה. בעניין הופעת כתמי הצבע על רצפת חדר בדירה- האחריות לליקוי לא הוכרעה על ידי המומחה מטעם בית המשפט, התובעים לא הציגו גרסתם בעניין ולכן לא הוכחה אחריות הנתבעת לליקוי זה ואין לכלול אותו בעת קביעת הפיצוי לתובעים. הנתבעת משיגה גם על הקביעות באשר לליקויים המופיעים בפרק ד' לחוות הדעת של המומחה מטעם בית משפט שעניינם ירידת הערך של הדירה, בהם אדון בפירוט בהמשך. דיון אחריות הנתבעת לשינוים שנדרשו על ידי התובעים - 9. בית המשפט קבע כבר בעבר כי הרוכשים, אינם אנשי מקצוע וההוראות המקצועיות המופנות לקבלנים אינם בידיעתם. על כן אחריות הקבלן להפנות את תשומת לבם לכך שדרישותיהם יוצרות חריגה מהוראות תקנות הבניה [ראה ת"א (תל-אביב) 2241/85 סזונוב נ' בן דוד ואח', לא פורסם]. כמו כן נקבע, כי אין בכוחו של הסדר חוזי בין הצדדים בכדי לפטור את הקבלן מקיום הוראות הדין המופנות אליו [ראה ת"א 1783/90 גטניו יצחק ואח' נ' ליברובסקי ובניו א.מ.י חברה לבנין והשקעות (1986) בע"מ (לא פורסם) וראה גם אביחי נ.ורדי, דיני מכר דירות, תשנ"ז-1997, עמ' 65-68]]. לאור האמור לעיל, ככל שטענה באשר להשלכות השינויים בדירה שנעשו לבקשת התובעים נטענה, הרי שאין בה כדי לשנות או לבטל את אחריות הנתבעת לקיום הוראות החוק השונות החלות עליה לעניין ביצוע הבניה. ביצוע בעין או מתן סעד כספי - 10. על פי הדין, על רוכש הדירה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים שנתגלו, בטרם יזקק לסעד אחר. מנגד, חיובו של המוכר הוא לתקן את הליקוי תוך זמן סביר (סעיף 4ב לחוק המכר(דירות), תשל"ג-1973 להלן "החוק"). קנה המידה למתן "הזדמנות נאותה" כאמור בסעיף 4ב לחוק, הוא גמיש ויחסי ותוכנו נקבע על פי נסיבותיו של כל מקרה, במבחן של סבירות אובייקטיבית. כאשר נמנע רוכש ממתן הזדמנות נאותה כאמור, תוגבל זכותו לתרופות אחרות [ראה א. זמיר, חוק המכר(דירות), תשל"ג-1973, תשס"ב-2002, עמ' 581- 589]. ברגיל, עצם ההודעה על אי ההתאמה משמיעה נכונות לאפשר את תיקונה ובנסיבות בהן קיימת ראיה כי ניתנה רשות בפועל למוכר להיכנס לדירה ולבדוק את אי ההתאמות יעמוד הרוכש בנטל מתן "ההזדמנות הנאותה". הפרזה מצד הקונים בתיאור הליקויים, היקפם וחומרתם, אין משמעה שלא עמדו בנטל לאפשר את התיקון ואין בה כדי לתרץ את הימנעות המוכר מלקיים את חובת התיקון [ראה א. זמיר, שם, בעמ' 588-592 וכן ת"א (אשדוד) 2656/97 אלבז נ' "אורלי" חברה לבניין ולפיתוח, לא פורסם]. 11. התובעים המציאו לבית המשפט את העתקי הפניות אשר שלחו לנתבעת מיום 3.5.00 ומיום 13.7.00 אשר בהן הם מבקשים מהנתבעת להגיע לביתם על מנת לבצע את התיקונים הנדרשים. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה מכתב אשר שלחה לתובעים מיום 8.5.00 לפיו פעולות בדיקה ותיקונים יחלו לאחר חג העצמאות. במכתב זה אין זכר לתלונה או השגה כלשהיא באשר לבקשת התובעים לבצע תיקונים בדירתם. מטעם התובעים הגישה הגב' רביד תצהיר ובו היא מספרת כי כל פניותיהם שלה ושל בעלה אל הנתבעת לא נענו (ראה סעיף 4). הנתבעת ידעה על הליקויים בדירה לכל הפחות מיום 8.5.00 בו החזירה תגובה לתובעים בעניין הליקויים. ממועד זה אין שום ראיה או הצהרה מהנתבעת או מי מטעמה כי הגיעו לביתם של התובעים אולם אלה לא אפשרו לה לבצע תיקונים. מעבר לכך, ביום 13.7.00 נשלח מכתב נוסף מהתובעים לנתבעת ובו דרישה נוספת. ממועד שליחת המכתבים על ידי התובעים ועד ליום הגשת התביעה חלפה כשנה. הנתבעת לא הגישה תצהירים, לא חקרה בחקירה נגדית את הגב' רביד ואין בידי שום מסמך המעיד כי במשך תקופה זו הגיעה הנתבעת לבית התובעים על מנת לבצע תיקונים. כמו כן, כאמור בפסיקה כפי שהובאה לעיל, אף הטענה כי דרישות התובעים היו מוגזמות, אין בה כדי לשנות את חובתה של הנתבעת. משכך, אני סבור כי התובעים קיימו את חובתם ונתנו הזדמנות נאותה לנתבעת לבצע את המוטל עליה, אולם הנתבעת לא קיימה חובתה זו. 12. ביום 11.3.03 הודיעה הנתבעת לבית המשפט כי הצדדים לא הגיעו לידי פשרה וכי היא עומדת על זכותה לבצע את התיקונים בעצמה ופנתה לתובעים לשם תיאום מועדים. ביום 19.3.03 הודיעו התובעים לבית המשפט כי לא בוצעו תיקונים בדירה ועל כן לא נדרשת חוות דעת משלימה. הנתבעת מבקשת להמשיך וללמוד מכך על חוסר הנכונות של התובעים לאפשר לה לבצע את התיקונים בעצמה. המלומד א. זמיר טוען בספרו (שם, עמ' 596-598) כי במקרים בהם לפני הגשת התביעה נתן הקונה למוכר "הזדמנות נאותה" לתיקון אי ההתאמה, הרי שאין לדרוש ממנו לתת הזדמנות נוספת במסגרת ההליך השיפוטי, במיוחד כאשר התנהגות המוכר בעבר מעמידה בספק את כנות רצונו. אילוץ הקונה לתת הזדמנות נוספת במהלך ההתדיינות פוגע בתמריץ של המוכר לתקן את אי ההתאמה בתוך זמן סביר שכן מובטחת לו הזדמנות נוספת במסגרת ההליכים המשפטיים. מדיניות זו תהיה ראויה ורצויה כל עוד אין נסיבות חריגות ספציפיות המצדיקות שינויה. מקובלת עלי גישה זו ואני סבור כי לצורך ההחלטה האם מגיע לתובעים סעד כספי או ביצוע בעין על ידי הנתבעת, הרי שהתובעים יצאו ידי חובתם וכעת עומדת להם זכותם לקבל סעד כספי תחת אילוצם לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים. מעבר לאמור, אני סבור כי קיים בסיס אובייקטיבי לעמדת התובעים לפיה אבד אמונם באשר לכוונתה הכנה של הנתבעת לבצע את התיקון עוד טרם הגשת התביעה, ועל כן מוצדקת התנגדותם לביצוע התיקונים על ידי הנתבעת. בחינת הליקויים 13. מקובלת עלי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט והקביעות בה יחייבו את הצדדים על פי ההוראות הבאות: 14. באשר לליקויים נשוא פרק ג' לחוות הדעת, שעניינם ליקויים הניתנים לתיקון, זכאים התובעים לתשלום בעין של עלויות התיקונים על פי חלופה ב', דהיינו 17,050 ₪ בצירוף מע"מ והצמדה מיום עריכת חוות הדעת 1.11.03. באשר לליקוי כתמי הצבע אני סבור כי אין להוסיף אותו כרכיב לפיצוי היות והמומחה לא יכול היה להכריע על מי מוטלת האחריות להיווצרות הכתמים ומאחר והתובעים לא ציינו דבר בעניין במסגרת כתב הטענות שלהם או בתצהיר מטעמם ועליהם רובץ נטל ההוכחה. 15. באשר לליקויים נשוא פרק ד' לחוות הדעת, שעניינם ירידת הערך של הדירה: רוחב מרפסת השירות- הנתבעת צירפה את המפרט הטכני לסיכומיה ועל פיו המרחקים נמדדים בין הבלוקים ללא ציפוי, טוענת כי מדובר בסטייה של 5% במקום 2% המותרים וכי בפועל לא נגרם כל נזק. הנתבעת לא הביאה את המפרט בפני המומחה של בית המשפט אך הטענה בדבר אופן בדיקת המרחקים היתה ידועה לו ואף על פי כן קבע כי קיימת ירידת ערך הנובעת מהקטנת השטח ומחוסר הנוחות בשימוש בסך של 3,000 ₪. אני סבור כי יש לקבל את הערכתו של המומחה ברכיב זה. רוחב הפרוזדור ומידות חדר העבודה- קיר הפרוזדור הוזז לבקשת התובעים אולם על פי חוות הדעת גם לאחר התזוזה אין חריגה מהתקנות ולכן אין ירידת ערך. באשר למידות חדר העבודה, אף שהתבקש שינוי על ידי התובעים עצמם, אני סבור כי היה על הנתבעת לוודא כי בכל מקרה לא תהיה חריגה מהתקנות הרלוונטיות, ועל כן אני מקבל את שיעור ירידת הערך בסך 5,000 ₪. עמוד בין הסלון למטבח- עמוד זה לא סומן בתוכנית המכר והתובעים לא יכלו לדעת על קיומו. העמוד יוצר מפגע אסתטי ופונקציונלי והעובדה כי התובעים "מעטרים אותו בקישוטים נאים" כפי שטוענת הנתבעת, אינה ראיה לכך שהיה זה רצונם מלכתחילה בקיום העמוד. שיעור ירידת הערך יהיה כפי שנקבע, בסך של 7,000 ₪. פיצוי בגין עגמת נפש 16. אני סבור כי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים עוד טרם הפתיחה בהליך המשפטי ובשל אי הנוחות העתידה להיגרם להם בשל עבודות התיקון יש לפסוק להם פיצוי על דרך האומדן בסך של 6,000 ₪. סיכום 17. התוצאה היא כי התביעה התקבלה ברובה והנתבעת תשלם לתובעים: * בגין הליקויים שנמצאו בדירה ובגין ירידת הערך את הסכום של 32,050 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.03 ועד לתשלום המלא בפועל. * בגין עגמת הנפש את הסכום של 6,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. * בגין הוצאות עבור חוות דעת המומחים את הסכומים הבאים- חוות הדעת מטעם התובעים: 1,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.11.99 ועד לתשלום המלא בפועל. 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.2.01 ועד לתשלום המלא בפועל. חוות הדעת של המומחה מטעם בית-המשפט: 2,925 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ששולם לו הסכום ועד לתשלום המלא בפועל. * בגין אגרת בית משפט את החלק היחסי בסך של 500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. * שכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. בניהליקויי בניה