קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הכנסה נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע לקצבת נכות כללית: 1. פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' X X (להלן: "התובעת"), בעקבות החלטת פקיד תביעות נכות כללית מיום 25.1.2012 (להלן: "ההחלטה"), ובה דחה פקיד תביעות (נכות כללית) את בקשתה לקצבת נכות כללית מיום 18.12.2011 בנימוק כי: "אין 90 ימים רצופים בהם הכנסתך מעבודה נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע (החל מיום 1/7/11)." 2. בתביעה התבקש בית הדין להכיר בזכותה של התובעת לקצבת נכות כללית, במסגרת חוק הביטוח הלאומי תשנ"ה-1995 [נוסח משולב] (להלן: "החוק"). 3. לטענת פקיד התביעות דין התביעה להידחות, מנימוקיו של פקיד התביעות. 4. בדיון המקדמי שהתקיים בתביעת התובעת ביום 24.4.2013, התבררו העובדות הבאות שאינן במחלוקת והן כדלקמן: א. התובעת רופאה במקצועה, לקתה במחלה קשה. ב. בעקבות המחלה הגישה התובעת בחודש אוקטובר 2011 תביעה לנתבע במסגרת ענף נכות כללית. ג. במסגרת הדיון בבקשת התובעת לקצבת נכות כללית, הכירה הוועדה הרפואית לתובעת בנכות בשיעור של 100% מיום 1.7.2011 ועד ליום 31.7.2012. ד. לתובעת הכנסות מהעבודה בתקופה בה הוכרה כמי שסובלת מנכות רפואית בשיעור 100% כדלקמן: בתקופה שמחודש יולי 2011 ועד לחודש דצמבר 2011, השתכרה התובעת בכל אחד מהחודשים האמורים - פרט לחודש ספטמבר 2011 - יותר מ-60% מהשכר הממוצע. בחודש ינואר 2012 השתכרה התובעת פחות מ-60% מהשכר הממוצע. בחודש פברואר 2012 השתכרה התובעכת יותר מ-60% מהשכר הממוצע. בחודשים מרץ, אפריל ומאי 2012 השתכרה התובעת פחות מ-60% מהשכר הממוצע. הכנסותיה של התובעת מחודש יוני 2012 הם בשיעור העולה על 60% מהשכר הממוצע (ראה: נ/9 לתיק המוצגים, פירוט הכנסות התובעת לפי חודשים והודעת התובעת בדיון מיום 24.4.2013 כדלקמן: "האמור בנ/9, הכנסות מהעבודה לפי פירוט חודשים, נכון" עמ' 2 לפרוטוקול מיום 24.4.2013 שורה 4). 5. סעיף 196 לחוק קובע כי הזכות לגמלת נכות ל"נכה", קמה בתום 90 יום מ"התאריך הקובע". מכאן שמבוטח - דוגמת התובעת כאן - זכאית לקצבה בענף נכות כללית, כל עוד היא עונה להגדרת "נכה"; בחלוף התקופה של 90 יום מהתאריך הקובע. 6. סעיף 195 לחוק מגדיר מיהו "נכה" ולעניין זה נקבע שם כי נכה הוא מי "שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה": א. מי שכושרו להשתכר צומצם עקב הליקוי בשיעור של 50% או יותר; ב. אין לו הכנסה בפועל מהעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור, איננה עולה מ-60% מהשכר הממוצע במשק. 7. מכאן כי על מנת שיוכר מבוטח כ"נכה", צריך כי יתקיימו בו שני הסימנים הקבועים בסעיף - הסימן הרפואי, פגיעה בכושר ההשתכרות בעקבות הליקוי; והסימן הכלכלי, צמצום ההכנסות מהעבודה וממשלח יד באופן שהכנסתו של מבוטח מהמקורות הנ"ל, איננה עולה על-60% מהשכר הממוצע במשק. 8. סעיף 195 הנ"ל קובע מהו היום הקובע; וכך נקבע שם: "התאריך הקובע", התאריך שבו עקב הליקוי נגרם למבוטח אי כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות. ודוק, הסעיף מתייחס לאי כושר להשתכר ולא להבדיל לפגיעה בהשתכרות בפועל לתקופה של 90 ימים רצופים. 9. יישום העובדות שאינן במחלוקת לאור הוראות החוק שעניינן תשלום קצבה בענף נכות כללית, מוביל למסקנות הבאות - א. "התאריך הקובע" - התאריך שבו עקב הליקוי נפגע כושרה של התובעת לעבוד לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות - 1.7.2011 המועד בו קבעה הוועדה הרפואית כי התובעת איבדה את כושר ההשתכרות בשיעור של 100% לתקופה של שנה. ב. מועד תחילת הזכאות לקצבה במסגרת ענף נכות כללית, כל עוד עונה התובעת להגדרת "נכה" - תום 90 הימים מהתאריך הקובע (ראה: סעיף 196(ב) לחוק) - 1.10.2011. ג. בהתאם זכאית התובעת לקצבה במסגרת ענף נכות כללית, בכל אחד מהחודשים בהם ענתה להגדרת "נכה" - לאחר יום 1.10.2011, דהיינו, בחודשים בהם התקיימו בה שני הסמנים -קביעה רפואית על אובדן כושר עבודה בשיעור שלמעלה מ-50% והכנסה בפועל של פחות מ-60% מהשכר הממוצע במשק. ד. בחודשים ינואר 2012, מרץ 2012, אפריל 2012 ומאי 2012 - התקיימו שני הסמנים הנ"ל בתובעת; ובהתאם זכאית התובעת לזכויות במסגרת ענף נכות כללית בחודשים הנ"ל. 10. בהתאם לאמור לעיל, התביעה מתקבלת באופן שנקבע כי התובעת זכאית לקצבה מכוח הוראות החוק בענף נכות כללית, בחודשים ינואר, מרץ, אפריל ומאי 2012. 11. משהתקבלה התביעה ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך של 1,500 ₪. הערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. קצבת נכותנכות כלליתנכות