הפקדת תכנית בועדה המקומית

במסגרת התגובה לתגובות המשיבים, העלו המבקשים טענה נוספת שתכנית 1551/1 הופקדה שלא כדין שכן הופקדה בועדה המקומית ולא בועדה המחוזית. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הפקדת תכנית בועדה המקומית: הרקע, העובדות, ההליכים והמחלוקות 1.בפני בקשה שהוגשה ביום 29/9/09 למתן צו ביניים לפיו יימנעו המשיבים מביצוע עבודות לפי תוכנית ממ/מק/1551 (להלן: התכנית העיקרית" או "תכנית 1551" או "התכנית") אלא רק לאחר שיוחלט ע"י המשיבה 1, על הפקדת תכנית משלימה אשר תציג תכנון מפורט לדרך במלוא רוחבה (4 מסלולים) וכן נגישות למגרשים הגובלים מדרום ומצפון, וקבלת אישור הועדה המחוזית לפי סעיף 27(ב) לתכנית מח/120. זאת במסגרת העתירה שהוגשה ביום 29/9/09 בה נתבקש ליתן צו הקובע כי לא ניתן לאשר את התכנית העיקרית אלא רק לאחר שיוחלט ע"י המשיבה 1 על הפקדת תכנית משלימה אשר תציג תכנון מפורט לדרך במלוא רוחבה (4 מסלולים) וכן נגישות למגרשים הגובלים מדרום ומצפון וכן מבוקש לקבוע כי אם המשיבה 1 התיימרה ליתן לתכנית העיקרית תוקף, בטרם הופקדו התכניות המשלימות, אישור התכנית העיקרית בטל מעיקרו. כן מבוקש בעתירה צו מניעה לביצוע כל עבודה מכח התכנית העיקרית עד להפקדת כל תכניות המשנה וקבלת אישור הועדה המחוזית לפי סעיף 27(ב) לתכנית מח/120 ומתן תוקף לתכנית העיקרית וצו הקובע כי תכנית ממ/מק/ 1/1551 וממ/מק 2/1551 אינן תכניות משלימות המציגות תכנון מפורט לדרך במלוא רוחבה. 2.המשיבה 2 יזמה תכנית להפרדה מפלסית ברחוב ז'בוטינסקי 9 באר יעקב, בין הדרך לבין מסילת הרכבת החוצה את הדרך, באופן שתיווצר הפרדה מפלסית ע"י הקמת מנהרה, כך שהכביש יעבור מתחת למסילה, תכנית שהמשיבה 3 מבצעת. המבקשים מפעילים בחלקה 28 בגוש 4040 בסמוך לדרך משתלה (מבקש 1) וכן עסק לחומרי בנין (מבקשים 2-3), כאשר המבקש 1 גם מתגורר בסמוך למשתלה. גישת כלי הרכב לעסקי המבקשים נעשית מרחוב ז'בוטינסקי ממפלס הכביש. ביום 19/7/06 החליטה המשיבה 1 להפקיד את התכנית, דבר ההפקדה פורסם ביום 20/7/06 והתכנית אושרה להפקדה ביום 31/8/06. ביום 22/11/06 דחתה המשיבה 1 את התנגדות המבקשים לתכנית וקבעה שהוחלט ליתן תוקף לתכנית "לאחר שיוחלט על הפקדת תכנית משלימה אשר תציג תכנון מפורט לדרך במלוא רוחבה (4 מסלולים) וכן נגישות למגרשים הגובלים מדרום ומצפון". כן נקבע שניתן יהיה לפצל את התכנית המשלימה לשתי תכניות דרומית וצפונית ושהתכנית המתוקנת תועבר לאישור הועדה המחוזית כאמור בסעיף 27ב' לתכנית הרכבת מח/120. ביום 25/7/07 דחתה ועדת הערר את הערר שהגישו המבקשים על החלטת הועדה המקומית. בהמשך להחלטת הועדה המקומית מיום 22/11/06 (להלן: "ההחלטה") יזמה המשיבה 3 שתי תכניות משלימות תכנית מק 1551/1 "הסדרת דרך גישה מרחוב ז'בוטינסקי אל מגרשים חקלאיים ומגרש הישיבה" שאושרה להפקדה ביום 3/3/08 (להלן: "תכנית 1551/1") ותכנית מק 1551/2 "הסדרת דרך גישה למגרש 14" שאושרה להפקדה ביום 9/12/08 (להלן: "תכנית 1551/2"). ביום 1/7/09 אושרה התכנית העיקרית (1551) ופורסמה למתן תוקף וביום 22/7/09 דחתה הועדה המקומית את התנגדות המבקשים לתכנית 1551/1 בקבעה גם כי מולא התנאי שנדרש בהחלטתה מיום 22/11/06 לגבי הפקדת תכנית משלימה המציגה את מלוא הדרך. 3.לטענת המבקשים, עסקיהם פועלים במקרקעין במשך למעלה מ-12 שנים, כאשר התכנית (1551) אינה בתוקף מאחר וטרם התקיים התנאי שבהחלטת הועדה המקומית מיום 22/11/06, דהיינו, לא הופקדה תכנית משלימה שתציג תכנון מפורט לדרך במלוא רוחבה (4 מסלולים) וכן נגישות למגרשים הגובלים מדרום ומצפון, כך שטרם הוחלט להפקיד את כל תוכניות המשנה וכן טרם ניתן אישור הועדה המחוזית כאמור בסעיף 27ב' לתכנית מח/120, כנדרש בהחלטת המשיבה 1 מיום 22/11/06. המבקשים מדגישים את הפגיעה הקשה בעסקים שתיגרם להם אם לא יופסקו העבודות. 4.לטענת המשיבים, מולא גם מולא התנאי הנ"ל הן בתכנית העיקרית עצמה והן באמצעות הפקדת התכניות 1551/1 ו- 1551/2 כאשר הועדה המקומית עצמה הביעה דעתה בדחיית התנגדות המבקשים לתכנית 1551/1 שהתנאי אכן מולא. כן נתקבל אישור של הועדה המחוזית לתכנית, שאושרה ופורסמה למתן תוקף ב-1/7/09. לטענת המשיבים, מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לדחיית הבקשה, לאחר שביצוע העבודות החל וקיים אינטרס ציבורי לביצוע הפרוייקט מטעמי בטיחות וצורך דחוף בביצוע ההפרדה המפלסית בין הדרך לרכבת, כאשר הנזק שייגרם למבקשים ניתן לפיצוי כספי, מה גם שמדובר בעסקים המנוהלים שלא כדין, המבנים לא חוקיים, והנגישות אליהם לא נשללת אלא רק תהיה עליה הכבדה. 5.יש לציין כי בהחלטתי מיום 30/9/09 לא ניתן על ידי צו במעמד צד אחד,ברם לאחר שהמבקשים פנו בבקשה נוספת עקב תחילת ביצוע העבודות, ניתן צו ארעי להפסקת העבודות ע"י כבוד השופטת גנות ביום 4/10/09 והמשיבות ביקשו לבטל צו ארעי זה בעת מתן ההחלטה בצו הביניים. דיון לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בבקשה ובתגובות, החלטתי לדחות את הבקשה. סיכויי העתירה 6.גם אם לא ניתן לשלול את סיכויי העתירה לחלוטין הריהם נמוכים לטעמי. למעשה בבקשה לצו ביניים הועלו שתי טענות לגבי אי תוקף התכנית. הראשונה שלא מולאה החלטת המשיבה 1 על הפקדת תכנית משלימה שתציג תכנון מפורט לדרך במלוא רוחבה (4 מסלולים) וכן נגישות למגרשים הגובלים מדרום ומצפון והשניה, שלא נתקבל אישור הועדה המחוזית לפי סעיף 27(ב) לתכנית מח/120. והנה לגבי הטענה השניה, בניגוד לנטען, התברר כי ניתן אישור של הועדה המחוזית לפי סעיף 27(ב) לתכנית מח/120. לגבי הטענה הראשונה, עדיפה בעיני עמדת המשיבים שכבר התכנית העיקרית מסמנת רצועת דרך בת ארבעה מסלולים ברחוב ז'בוטינסקי כאשר בתכנון המקורי היתה הגישה לחלקה 28 על חשבון ארבעת הנתיבים ובעקבות התנגדות משרד התחבורה לכך שעמד על כך שהגישה למגרשים תהא מחוץ לתחום הדרך של רחוב ז'בוטינסקי, נקבע התנאי שיבטיח נגישות למגרשים, כך שהנגישות לא תמנע את הרחבת הדרך לארבעה מסלולים ועל רקע זה הופקדה תכנית 1/1551 המסדירה את הנגישות בנקודה הבעייתית של המגרשים מדרום באופן שנשמרה זכות הדרך של ארבעה מסלולים בלא קשר לנגישות. למעשה, על פי התכנית (1551) יש זכות דרך המיועדת לארבעה מסלולים, כאשר בתכנית 1551/1 ישנם ארבעת הנתיבים בקטע שקודם לכן ננגס בתכנית ע"י שטח הגישה ותכנית מפורטת זו משלימה את התכנון המפורט של ארבעה מסלולים לכל אורך הדרך כעולה גם מנספחי התנועה שהינם חלק מהתכנית וזאת במענה לדרישת המשיבה 2, כעולה ממכתב מהנדס התנועה מיום 30/10/06 המתייחס להרחבת הדרך לארבעה מסלולים, מכתב שהיווה את הרקע להחלטת המשיבה 1. ניתן לראות שגם הועדה המקומית בבואה ליתן תוקף לתכנית 1551/1 ביום 22/7/09 ראתה את התכנית כתכנית משלימה המציגה את הדרך במלוא רוחבה ומציגה פתרון נגישות למגרשים הגובלים בה, פתרון המסתמך על כך שהדרך תבוצע במלוא רוחבה כדרישת התכנית (נספח י"ט לעתירה). במסגרת התגובה לתגובות המשיבים, העלו המבקשים טענה נוספת שתכנית 1551/1 הופקדה שלא כדין שכן הופקדה בועדה המקומית ולא בועדה המחוזית. לענין זה, מעבר לכך שטענה זו לא נטענה במסגרת הבקשה לצו ביניים ודי בכך כדי לדחותה , הרי מעבר לצורך, טענה זו הועלתה כבר ע"י המבקשים בפני ועדת הערר ונדחתה, מה גם שלכאורה לפי סעיף 62א' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") ברגע שישנה דרך מקורית קיימת בתחום תכנית מאושרת ולא מדובר ביצירת דרך חדשה שאינה קיימת, ניתן לכאורה להרחיבה גם אם מדובר בשטח המיועד לחקלאות וזאת בסמכות הועדה המקומית ולכן הופקדה התכנית 1551/1 בועדה המקומית בניגוד לתכנית 1551/2 העוסקת ביצירת דרך חדשה ולא בהרחבת דרך קיימת ולכן הופקדה בועדה המחוזית. כל זאת לאחר שמדובר בתכנית שפורסמה למתן תוקף כבר ביום 1/7/09 והיא בבחינת דין, כאשר גם אם תתקבל בסופו של יום טענת המבקשים ותכנית 1551/1 תופקד בועדה המחוזית, אין בכך כדי להביא לכאורה לבטלות ההחלטות שנתקבלו ולתוקף התכנית העיקרית אותה תקפו המבקשים, ולכאורה מדובר בנסיון של המבקשים לדחות את הקץ, תוך היתלות בטענות תכנוניות ובניסיון לעצור את הפרויקט כולו. המבקשים מנסים לתקוף תכנית מאושרת תקפה שקיבלה תוקף כבר ביום 1/7/09 לאחר שהתכניות המשלימות הופקדו ולאחר שהתנגדותם לתכנית נדחתה וכן נדחה ערר שלהם על החלטת הועדה המקומית ולאחר שתכנית 1/1551 אושרה להפקדה ב-3/3/08 ותכנית 1551/2 אושרה להפקדה ב-3/12/08. לכן, לכאורה התקיים התנאי שקבעה המשיבה 1 בהחלטתה מיום 22/11/06. מאזן הנוחות 7.השיקול העיקרי המטה את הכף לדחיית הבקשה הינו מאזן הנוחות. אבן הבוחן העיקרית בבחינת בקשה למתן צו ביניים הינה בחינת "מאזן הנוחות" בעוד בחינת סיכויי העתירה לגופה מהווה יסוד משני, כאשר ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת "מאזן הנוחות" ולהיפך [בר"ם 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות - נציבות המים, בר"ם 944/02 שפיר מבנים ונכסים בע"מ נ' שמואל וייס]. במקרה דנן, לא ניתן להתעלם מכך כי העבודות כבר החלו וכי מדובר בעבודות בעלות חשיבות רבה עקב ההיבט הבטיחותי הכרוך בהן, בהתחשב בכך שמדובר בעבודות של ביצוע הפרדה מפלסית בין מפגש מסילת רכב לדרך ראשית, עבודות שיש להן כורח בטיחותי וחשיבות וקדימות מהדרגה הראשונה [בג"צ 7803/05 יוסף (יוסי) מושלין נ' שר התחבורה), כאשר הפסקת העבודות תגרום למשיבה 2 נזק כספי אדיר וכן תעכב את הקמת הפרוייקט הכה חשוב. במקרה כזה, גם אם מדובר בהכבדה על העותרים הרי מדובר בהחלטה סבירה ומידתית המשרתת את האינטרס הציבורי וההגנה עליו, כאשר קיים צורך לבצע את הפרויקט הנ"ל בדחיפות. לא ניתן להתעלם מכך שגם כיום הירידה מהכביש שבו שני נתיבים לעסקי המבקשים יכולה להוות סיכון בטיחותי, במיוחד אם היא נעשית מהמסלול הנגדי. והנה, לאחר ביצוע העבודות עדיין תהא אפשרות לרדת מהכביש, שבו יהיו ארבעה נתיבים לעסקי המבקשים בכיוון אחד, בעוד בכיוון השני יצטרכו לנסוע כ-600 מטר ולהגיע לשם, לאחר ביצוע פניית פרסה. דהיינו, לא מדובר בשלילת הנגישות לעסקי המבקשים אלא בהכבדה בלבד, כאשר נשארת בעינה אפשרות גישה לעסקי המבקשים. זאת ועוד לכאורה בהנחה שאכן קיים נזק בנגישות ואף באפשרות הצפיה של העסקים מהכביש, הרי מדובר בנזקים הניתנים לפיצוי כספי אף באם תתקבל בסופו של דבר העתירה וראיה לכך שהמבקשים עצמם הסכימו למינוי שמאי לקביעת הפיצוי המגיע להם והדרך פתוחה בפניהם להגשת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. לא זו אף זו, לא ניתן להתעלם במסגרת הבקשה למתן צו ביניים גם מכך שלכאורה מדובר במבקשים המנהלים עסקים שלא כדין, בלא שהוצג רשיון עסק ו/או היתר לשימוש חורג, ו/או היתר בניה, כך שאין להם זכות מוקנית להמשיך לעשות כן, מה גם שהם רשאים לתבוע פיצוי (בלא להביע דעה לגבי זכאותם לפיצוי כזה), (ראו ע.א 1054/03 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' יהודה ונעמי בדיחי). בנסיבות אלו, בטיחות הציבור והמשתמשים בדרך עולה בחשיבותה על ההכבדה בזכות הגישה של המבקשים לעסקיהם ומאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המשיבים. כל זאת מעבר לשיהוי שקיים לכאורה בהגשת הבקשה, לאחר שכבר ב-29/7/09 נודע למבקשים על אישור התכנית ביום 1/7/09 והבקשה הוגשה ביום 29/9/09. כל הנ"ל, מביא אם כן לדחיית הבקשה. התוצאה 8.התוצאה הינה כי אני דוחה את הבקשה למתן צו ביניים ומבטל את הצו הארעי שניתן. הוצאות הבקשה בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי. המזכירות תקבע את התיק לדיון בעתירה. תוכנית בניהבניההפקדת תכנית בניהועדה מקומית לתכנון ובניה