קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הפקעות כביש 531: אקדמות מילין לפני בקשה על דרך המרצת פתיחה, בה עותרת המבקשת לתפיסת חזקה במקרקעי המשיב מכח סעיף 4(1) לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)-1943 (להלן:"הפקודה"), לצורך ביצוע עבודות הקשורות לסלילת דרך פרברית מהירה הידועה ככביש 531 וזאת מהטעם שהמקרקעין הופקעו כדין, בהתאם לפקודה והם דרושים למבקשת על מנת שתוכל להתחיל במועד לבצע על המקרקעין עבודות הקשורות לסלילת כביש 531. 2. העובדות הצריכות לעניין (א) השטחים המופקעים, הופקעו מהמשיבים מכוח צווים שהוצאו ע"י שר התשתיות הלאומיות ביום 12/10/97 ועל ידי שר התחבורה ביום 16/4/07 מכח פקודת הדרכים. ביום 9.9.07 אישרה ממשלת ישראל באמצעות ועדת שרים לענייני פנים את התכנית החלה על המקרקעין וביום 13.12.07 פורסמה ברשומות אישורה של תכנית המתאר ובכך הגיע המעשה התכנוני לסיומו. המבקשת עותרת לקיים בדחיפות את צו ההפקעה ולתפוס חזקה במקרקעי המשיב הואיל והיא נדרשת להיערך לביצוען של העבודות בהקדם האפשרי. (ד) על פי התחייבויותיה שבהסכמי המכרז, אמורה המבקשת למסור לזכיין שייבחר את שטחי המקרקעין שהופקעו, ובטרם שתעשה כן, על המקרקעין להיות פנויים מכל חפץ, מבנה או אדם ובאופן המאפשר את תחילת ביצוען המיידי של עבודות הסלילה. (ה) המשיב, אשר נמנה על קבוצת בעלי הקרקעות שהופקעו במסגרת צו ההפקעה, התנגד למסירת החזקה ומכאן המרצת הפתיחה שבפני, למתן צו שייאפשר למבקשת לתפוס חזקה מיידית בחלקה שהופקעה. 3. טענות המבקשת ב"קצירת האומר": השטח המופקע, הופקעו מהמשיב בהתאם לצו שהוצא מכח פקודת הדרכים ומסילות הברזל וזאת בשל העובדה שהם נדרשים למבקשת בדחיפות לצרכי ציבור מובהקים- סלילת כביש 531. כביש 531 הינו אחד מעורקי התחבורה החשובים והחיוניים במערך הכבישים הארצי אשר עתיד לספק מענה תחבורתי באמצעות יצירת קשר מהיר ונוח בין ערי השרון למרחב תל אביב. לאור הלכת נאבאולסי, משפורסם צו ההפקעה כדין ברשומות ומשהוכיחה המבקשת את קיומם של התנאים הנדרשים טרם תפיסת המקרקעין, יש לצוות על המשיב למסור לאלתר את החזקה במקרקעין לידי המבקשת. סעיף 4(1) לפקודה מקנה לרשות יכולת לקנות באופן מיידי חזקה בקרקע וההליך המשפטי לתפיסת חזקה על ידי הרשות המפקיעה אמור להיות הליך מהיר, יעיל וענייני. סוגיית תשלום פיצויי ההפקעה המגיעים למשיב הינה נפרדת מהליך תפיסת החזקה בשטחים המופקעים וההלכה הפסוקה מאפשרת תפיסת חזקה גם מקום בו לא הוסכם עניין הפיצויים. אי תשלום הפיצויים או תשלום פיצויים שאינו לשביעות רצונו של הנפקע אינו פוגם בחוקיות ההפקעה אלא מקנה לתובע זכות לפנות לביהמ"ש המוסמך בתביעת פיצויים כנגד הרשות המפקיעה. ביום 25.1.07 פירסמה המבקשת מכרז פומבי לצורך בחירת זכיין אשר יקים ויתפעל את כביש 531. הצעות למכרז הוגשו כבר ביום 28.11.07. בהתאם להסכמי המכרז, אמורה המבקשת למסור לזכיין מטעמה את שטחי המקרקעין שהופקעו לצורך סלילת הכביש כשהם פנויים מכל חפץ, מבנה או אדם באופן המאפשר את תחילת ביצוען המיידי של עבודות הסלילה. קודם לכן, על המבקשת לתפוס חזקה במקרקעין, לגדרם ולעשות את כל הפעולות הדרושות על מנת שמסירתם לזכיין תיעשה ביעילות. באם לא יתאפשר בידי המבקשת לתפוס במהירות האפשרית את החזקה בשטח המופקע, יימנע מהמבקשת לעמוד בלוחות הזמנים המתווים לביצוע הפרוייקט. כל עיכוב במסירת המקרקעין לזכיין עשויה להסב למבקשת ולציבור בכללותו נזק רב. 4. טענות המשיב ב"קליפת האגוז": למבקשת אין כל הרשאה לתפוס חזקה במקרקעי המשיב. ההרשאה שניתנה למבקשת ע"י שר התחבורה נעשתה שלא כדין וללא סמכות. כאשר הפקודה העניקה סמכות כוחנית ודורסנית נעשה הדבר רק לגבי גורם שלטוני, הגורם השלטוני איננו זכאי להרשות לגוף אחר שאינו נמנה בין משרדי הממשלה, לתפוס חזקה במקרקעין מופקעים. יש להסדיר את הפיצוי הראוי שהמשיב זכאי לקבל בטרם פינויו ותפיסת הכנס. יש להתנות את מסירת החזקה במקרקעין במתן הפיצוי האמור במיוחד כאשר מדובר בבית מגורים יחיד של המשיב. המבקשת לא הוכיחה כי קיים צורך מיידי בתפיסת החזקה בקרקעות הראתה שיתרת הקרקע פונתה מבעלי נכסים אחרים והמשיב נותר אחרון באופן שמסכל את הליכי המימוש. 5. בפתח ישיבת יום 21.5.08 עתר ב"כ המבקשת ליתן פסק דין כנגד המשיב בהעדר הגנה, בהתאם לתקנה 143(9) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. באי כח הצדדים סיכמו בטענה זו כאשר לטענת בא כוח המשיב, בטענותיו קיימת הגנה. כב' הנשיא ברק בע"א 1528/05 מדינת ישראל נ' אביגדורוב (טרם פורסם) התייחס לאופי ההליכים הרלוונטיים למימוש הצו ולדמיון בין הפקודה לבין פקודת הקרקעות 1943 וקבע: "פקודה זו (פקודת הדרכים-א.ד.ג) שנחקקה בד בבד עם פקודת הקרקעות 1943, הקנתה לנציב העליון סמכות להפקיע מקרקעין לצרכי סלילת כבישים. הפקודה הקנתה סמכויות הפקעה נרחבות, בהליכים קצרים ופשוטים, למטרה המצומצמת של סלילת דרכים ..." א. קמר בספרו "דיני הפקעות מקרקעין" מתייחס לשאלה מהם התנאים שעל בית המשפט לבדוק כתנאי ליתן צו לסילוק יד עפ"י הפקודה וכותב: "כתנאי למתן צו לסילוק - יד צריך שיוכחו לבית המשפט שני העניינים הבאים: (א) שניתן צו על פי סעיף 3 לפקודה על ידי השר לגבי המקרקעין נשוא הבקשה; (ב) שהדרך המתוכננת מותווית בתוכנית בנין עיר מאושרת ושניתנה הודעה על ההתוויה לרשות המקומית ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר." (עמ' 2-17). 6. בענייננו, הטענה היחידה המתייחסת לחוקיות צו ההפקעה הינה כי המבקשת נעדרת סמכות לתפוס את מקרקעי המשיב שכן סמכות כאמור ניתנה לגורם שלטוני, אשר איננו זכאי לטענת המשיב להרשות לגוף משפטי אחר לעשות זאת. סעיף 2 לפקודה, סעיף ההגדרות מגדיר את המונח "רשות" באופן הבא: "רשות" פירושה כל אדם המורשה ע"י שר העבודה או שר התחבורה עפ"י סעיף 4 של פקודה זו; (ההדגשה אינה במקור-א.ד.ג). סעיף 4(1) לפקודה קובע כהאי לישנא: "אם ניתן צו על פי סעיף 3 מן הפקודה הזאת, יכולה הרשות, דהיינו אדם המורשה בכתב ע"י שר העבודה או שר התחבורה לעשות כן, לקנות מיד חזקה בקרקע הדרושה לסלילת הדרך המפורטת באותו צו ...". בילקוט הפרסומים 5331 מיום י"ב בתשרי התשס"ה- 27.9.04, פורסמה הרשאת הרשות אשר הוענקה למבקשת מכח הפקודה, ע"י מר מאיר שטרית- מ"מ שר התחבורה דאז. הרשאה זו מאפשרת למבקשת לעשות שימוש מלא בסמכויות המפורטות בסעיפים 4 ו-8 לפקודת הדרכים, סמכויות המתירות לה בין היתר, לתפוס חזקה בשטחי מקרקעין לגביהן ניתן צו עפ"י סעיף 3 לפקודה.טענת המשיב כי השר אינו רשאי להעביר את הסמכות לחברה שאיננה חלק ממשרדי הממשלה אינה מוצאת עיגון בלשון בפקודה. הוראת הסעיף איננה מגבילה את הגורם המורשה לקנות חזקה בקרקע וקובעת באופן כללי מי כי מי שיכול לעשות כן הינו "אדם המורשה בכתב ע"י שר העבודה או שר התחבורה". לא בכדי אין בנמצא אף פסק דין התומך בטענת ב"כ המשיב במישור זה (כפי שאף ציין בפני ב"כ המשיב בסיכומיו) ופסקי דין שעסקו בבחינת פקודת הדרכים ובצויים שניתנו על פיה, התייחסו כמובן מאליו לכך שמע"צ הינה הרשות המוסמכת לתפיסת החזקה. עוד אוסיף ואומר כי המבקשת אינה תאגיד פרטי אלא הינה תאגיד ממשלתי הפועלת כגוף מבצע עבור הממשלה. אשר על כן- נדחית טענת המשיב ביחס לאי חוקיות הצו. העדר דחיפות בתפיסת הקרקע 7. הטענה השניה שהעלה המשיב הינה, כי המבקשת לא הוכיחה את קיומו של הצורך המיידי במסירת החזקה ומשכך לטענתו ראוי להמתין בטרם תיטול המבקשת את החזקה בחלקתו. טענה זו, אין בידי לקבלה בייחוד לאור היקפו של הפרוייקט המחייב הפקעת שטחים רבים בהם עתיד לעבור תוואי הכביש. הליך פינוי הקרקעות עלול לארוך מעצם טבעו זמן רב ולעניין זה יפים דברי ביהמ"ש המחוזי בה"פ 1185/02 הועדה המקומית לתכנון ובניה נ' יוחנן סעידיאן תק-מח 2003(2): "לזאת ראוי להוסיף, כי הליך פינוים של הנכסים המופקעים עלול לארוך מעצם טבעו זמן לא מבוטל. על המבקשת לקדם את פניה של האפשרות, כי בחלק מהמקרים תיאלץ לנקוט בהליכי ביצוע למימושם של פסקי הדין למסירת החזקה, שכן בעלי הנכסים לא יתפנו מרצונם. חיובה של המבקשת לדרוש מבעלי הנכסים את מסירת החזקה רק לאחר שתהיה מצוידת בהיתרים עלול, אפוא, להעמידה בפני שוקת שבורה, שכן אם בעלי הנכסים ימאנו להתפנות לא תוכל המבקשת להתחיל בביצוע העבודות אלא תאלץ לפתוח רק אז בהליכים לאכיפת הפנוי. בנסיבות אלה ונוכח העובדה שניתנו כבר היתרי הריסה והוודאות בקבלת יתר ההיתרים הנדרשים, החלטתה של המבקשת לעבוד במקביל, היינו, להגיש בקשות להיתרים, מחד, ולתבוע את מסירת החזקה, מאידך, אינה חורגת ממתחם הסבירות." הוכח בפני כי המקרקעין נשוא צווי ההפקעה נחוצים בדחיפות למבקשת לצורך קידום פרוייקט סלילת דרך 531 ואני סבור כי אין כל הגיון להמתין עד מועד בו יוותר המשיב האדם האחרון שלא מסר את הקרקע למבקשת ורק אז לפתוח נגדו בהליכים לקבלת החזקה בקרקע. שכן, הדבר עשוי לעכב את ביצוע העבודות ועיכוב זה כתוצאה מאי זמינות הקרקע וכפועל יוצא מכך לגרום לנזק כבד למבקשת, באשר טרם שתמסור המבקשת את המקרקעין לזכיין עליה לבצע פעולות שונות בקרקע הכוללות פינוי השטח והכנתו לעבודות הזכיין שייבחר. לפיכך, שוכנעתי כי אכן קיים צורך מיידי בקבלת החזקה במקרקעין ולפיכך, נדחית טענת המשיב בעניין זה. מתן פיצוי ראוי בטרם תימסר החזקה למבקשת 8. הטענה האחרונה הצריכה הכרעה, עניינה בהתניית מתן החזקה בקרקע בתשלום פיצוי הראוי למשיב אשר הקרקע שהופקעה ממנו הינה בית המגורים היחידי שלו.ההליך שבפני הינו הליך למסירת החזקה במקרקעין מכח סעיף 4 לפקודה. ההלכה שנקבעה בסוגייה זו בשורת פסקי דין, הינה שזכותה של הרשות המפקיעה לקבל את החזקה בנכס המופקע אינה מותנית בתשלום פיצויים. "שאין הכרח להסכים או להחליט מראש על הפיצויים לפני שהחזקה נלקחת מהדייר. במקרה של התנגשות בין שתי האפשרויות הללו, יש להעדיף את זו שמקילה עם הרשות הציבורית ונותנת לה אפשרות לקבל חזקה מיידית בנכס, כשזו דרושה לה לפי דעתה, בלי תנאים מוקדמים. זוהי סמכות דרסטית, אך כנראה שאי אפשר בלעדיה, והמחוקק הוא שראה לנכון להעניקה." (ע"א 361/66, מדינת ישראל נ' אברספלד ואח', פ"ד כ(3) 526 532 וכן: ע"א 613/84 עירית חיפה ואח' נ' יקב הגליל יוסף גולד ובניו בע"מ, פ"ד מא (3) 711 716 . ראה לענין זה גם דברי השופט חשין ברע"א 3092/01 (1) 313: "הוראת סע' 8 נועדה - מעיקרה - ליתן בידי בעל סמכות ההפקעה דרך מהירה לתפוס חזקה בקרקע שהופקעה. הוראת סעיף 8 נועדה לקבוע "דרך מקוצרת" למימושה של זכות החזקה... צו שלפי סעיף 8 צריך להינתן ללא קושי וללא סיבוכים מיותרים כדבר מובן מאליו... על מבקש להוכיח ארבעה תנאים אלו, כדי לזכות בצו בית משפט לפי סעיף 8 שלפקודה: אחד כי פורסמה ברשומות הודעה על הכוונה להפקיע... שניים כי פורסמה ברשומות הודעה למסירת החזקה... שלושה הגיע במועד שנקבע בהודעה... ארבעה הבעלים או המחזיקים מסרבים להרשות לרשות המפקיעה לתפוס החזקה.. ...המערערים מוסיפים וטוענים באריכות לזכויותיהם במקרקעין המופקעים. מלינים הם, כי בית משפט קמא לא דן ולא הכריע במהותן ובהיקפן של זכויותיהם, ועל כך שבית המשפט לא פסק לזכותם פיצוי כספי מלא בגין הפיצוי. טענות אלו כולן אין הן לענין. זכויותיהם של המערערים שמורות להם, לעת שיפתחו בהליך לקבלת פיצויים... ואולם ההליך עתה הוא אין הליך לתשלום פיצויים, אלא לתפיסת חזקה". (הדגשה אינה במקור-א.ד.ג) ראה גם דברי כב' השופט י. זפט בה"פ (ת"א) 927/06 : "ההליכים על פי סעיף 8 לפקודת הקרקעות, אינם תלויים בשאלת הפיצויים, להם זכאי בעל המקרקעין המופקעים, ועל כן איני סבור שיש במשא ומתן שהתנהל בין המבקשת לבין מי מהמשיבים בקשר עם הפיצויים בעד ההפקעה, כדי לגרוע מסמכותה של המבקשת לפעול לפינוי המשיבים מהשטח המופקע...". וכן בספרו של א. קמר, דיני הפקעת מקרקעין (מהדורה שישית), ת"א, 2001, עמ'-169 164: "בדיון למתן צו למסירת ההחזקה אין בית המשפט רשאי להיכנס לשאלת הזכות לפיצויים או לשאלת שיעורם של אלה, שכן הזכות לקבלת ההחזקה אינה מותנית בתשלום פיצויים או אף בתשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת". 9. העובדה שמדובר בבית המגורים היחידי של המשיב אינה מהווה טענת הגנה בבקשה שבפני אולם כפי שכבר קבעתי בעבר, על אף שהזכות לקבלת החזקה אינה מותנית בתשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת, אני סבור שבמיוחד במקרה דנן בו מדובר בבית מגורים יחידי למשיב, יש לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת כנגד קבלת החזקה במקרקעין וכך לצמצם את הפגיעה במשיב הנאלץ לוותר על נכסו לטובת הכלל. לפיכך, אני קובע כי על המבקשת להעביר למשיב את הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת במעמד מסירת החזקה. עוד אוסיף ואומר כי בהתייחס לטעון כי יש ליתן דיור חלוף הרי שלטענה זו אין כל אסמכתא בדין ובפסיקה. כל שנקבע הוא תשלום פיצוי. בהתייחס לעובדה שהשטח שהופקע מן המשיב מהווה את בית המגורים היחידי שלו בפסק הדין בפרשת אביגדורוב, ע"א 1528/05 התעוררה שאלת חוקיות צווי ההפקעה מכח הפקודה, אגב בקשת המבקשת לתפוס חזקה במקרקעין קבע כב' הנשיא ברק: "דעתי היא כי שני הצווים מכח סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל - (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן - פקודת הדרכים), על בסיסם הופקעו המקרקעין, הוצאו כדין, ומכאן שהמערערת רשאית לתפוס חזקה מיידית במקרקעין." באותו עניין הופקעו מקרקעין שעליהם נמצא ביתה של המשיבה בכפר מל"ל ואשר היא מתגוררת בו שנים רבות. למרות שדובר בבית מגורים, קבע בית המשפט העליון את שקבע. על כן, אני קובע, שגם בענייננו בהיעדר כל טענה כנגד חוקיות הצווים, אכן אין למשיב עילת הגנה כלשהי ועל כן יש מקום להיעתר לבקשת המבקשת במסגרת קדם המשפט. סוף דבר 10. נוכח כל האמור לעיל, ומשקבעתי כי בטענות המשיב לא קיימת הגנה ראויה. אני מקבל את התובענה ומצווה על המשיב ועל כל מי מטעמו למסור למבקשת את החזקה בשטח המופקע כשהוא פנוי מכל אדם מבנה וחפץ עד ליום 31/10/08. כמו כן, אני אוסר על המשיב ו/או על מי מטעמו להפריע למבקשת לבצע בשטח המופקע עבודות הקשורות לסלילת דרך פרברית מהירה הידועה ככביש 531. בנוסף, אני מורה כי במהלך התקופה שעד ליום 31/10/08 יתנהל מו"מ בין המבקשת למשיב לעניין הפיצוי הכספי המגיע למשיב. היה ולא תהיה הסכמה באשר לגובה הפיצוי, תעביר המבקשת למשיב את סכום הפיצויים שאינו שנוי במחלוקת ובהתאמה תתפוס את המקרקעין שהופקעו מן המשיב. קרקעותהפקעהכביש