הפשרת קרקע חקלאית - תשלומי איזון

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הפשרת קרקע חקלאית - תשלומי איזון:

בתביעה זו תובעים התובעים מאת הנתבעות תשלומי איזון בגין הפשרת קרקע חקלאית לקרקע לבנייה ותכנית איחוד וחלוקה שלא בהסכמת הבעלים.

כללי:
בעלי הדין:
1. התובעים רשומים כבעלים של גוש 4015 חלקות 16, 17 ו-19. כן זכאים התובעים להיות רשומים כבעלים של 2,758 מ"ר מגוש 4015 חלקה 20 (להלן-"חלקות התובעים" או "המקרקעין")

2. הנתבעת 1 היא ועדה מקומית לתכנון ולבניה של העיר לוד.

הנתבעת 2 הייתה בעבר חברה ממשלתית עירונית לפיתוח הערים רמלה ולוד. נתבעת זו הופרטה, וכיום היא חברה פרטית.

הנתבעת 3 היא מדינת ישראל, והיא הבעלים של חלקות 12, 21, ו-23 בגוש 4015, ושל חלקות 48 ו-62 בגוש 4016 (להלן-"חלקות המדינה").

הנתבעת 4 היא רשות שהוקמה ע"י הנתבעת 3 לפיתוח המקרקעין של המדינה. הנתבעת 4 היא הבעלים של חלק מחלקות 10 ו-13 בגוש 4015, והבעלים של חלקות 41, 43, 47, 49, 50, 51 ו-52 שבגוש 4016 (להלן-"חלקות רשות הפיתוח").

הנתבעת 5 היא בעלים של חלקה 15 בגוש 4015 שהם מקרקעין הכלולים בשטח תכנית המתאר שהפכה את יעוד המקרקעין שבתחומה מקרקע חקלאית לקרקע לבנייה ובשטח תכנית האיחוד והחלוקה.

3. צד ג' 1, אומגה סנצ'ורי יזמות ובנין (1995) בע"מ (להלן-"אומגה") חתמה על חוזה לחכירת חלק מהמקרקעין שהיו בבעלות הנתבעת 5 ולבניית דירות על קרקע זו.

צד ג' 2, לוגת יזמות ובנייה בע"מ (להלן-"לוגת") חתמה עם התובעים על חוזה מולה לרכישת 75% מהמקרקעין הרשומים על שם התובעים ועל המקרקעין שתובעים זכאים להרשם כבעלים שלהם.

עובדות:
4. התובעים הינם יורשיו של המנוח עומד זינתי, אשר הלך לעולמו ביום 14.10.1974 (להלן-"המנוח"). המנוח נשא בחייו שתי נשים. האחת, אימם של התובעים, והשניה גב' לטיפה מוחמד, אשר הלכה לעולמה (להלן-"המנוחה").

5. למנוח ולמנוחה היו קרקעות בכפר עקרון. המדינה הפקיעה קרקעות אלו.

ביום 24.2.1957 נחתם הסכם בין רשות הפיתוח לבין המנוח לפיו תפצה המדינה את המנוח בגין הקרקע שהופקעה ממנו בקרקע חילופית הנמצאת בגוש 4015 חלקות 16, 17 ו-19.

ביום 24.2.1957 נחתם הסכם בין רשות הפיתוח לבין המנוחה לפיו תפצה המדינה את המנוחה בגין הקרקע שהופקעה ממנה בקרקע חילופית בשטח 2,758 מ"ר המצויים בגוש 4015 חלקה 20.

6. ביום 1.9.1994 פורסמה לאישור תכנית מתאר לד/במ/800 לפיה שונה יעוד חלקות התובעים יחד עם חלקות נוספות לקרקע לבניה. בחלקת התובעים אושרה בניה נמוכה ואילו ביתר חלקי התוכנית אושרה בניה רוויה.

7. ביום 31.3.1996 העבירה המנוחה לחלק מהתובעים עוד בחייה במתנה את זכויותיה במקרקעין בגוש 4015 חלקה 20. לטענת התובעים, רישום הזכויות של המנוחה מתעכב עקב סירוב המדינה לרשום זכויות המנוחה במושע עם המדינה, והמדינה מבקשת לבצע פרצלציה בחלקה טרם רישום הזכויות.

8. ביום 7.4.1996 נתן בית הדין השרעי ביפו צו ירושה אודות עזבון המנוח, על פיו התובעים הם יורשי המנוח.

9. ביום 22.10.1996 התקשרו התובעים בחוזה מותלה עם צד ג' 2, לוגת יזמות ובניה בע"מ, לפיו ימכרו התובעים ללוגת חלק מזכויותיהם במקרקעין שבבעלותם. בסעיף 5 לחוזה זה, שכותרתו "תנאים מתלים" הסכימו הצדדים כי עסקת המכר הגלומה בחוזה תיכנס לתוקפה והממכר יימכר ללוגת בהתמלא כל התנאים המתלים כדלקמן:

  1. התב"ע הקיימת החלה על המקרקעין תשונה, ותיכנס לתוקפה באופן סופי התב"ע החדשה;
  2. יימצא מוסד בנקאי מוכר אשר יהא נכון להעניק ליווי בנקאי הולם ללוגת לביצוע רכישת הממכר והבניה עליו, וזאת בתנאים ובמועדים אשר יהיו מקובלים על לוגת. הוסכם בין הצדדים כי לוגת יכולה לוותר על תנאי זה בהודעה בכתב;
  3. ייחתם הסכם לשיתוף פעולה בין הצדדים לבין הכנסיה (הנתבעת 5) בכל הקשור לשינוי התב"ע החלה על המקרקעין ועל מקרקעי הכנסיה.

בסעיף 6 לחוזה הסכימו הצדדים לפעול לשינוי התב"ע בהתאם להוראות הסכם השיתוף שייחתם ביניהם. בסעיף 7 לחוזה הסכימו הצדדים כי החלק במקרקעין אשר ימכרו התובעים ללוגת ייקבע בהתאם לזכויות הבנייה אשר ייקבעו בתב"ע החדשה. למרות שבסעיפים אלו נוסח החוזה היה בלשון עתיד, סעיף 8 לחוזה מנוסח בלשון הווה, שהתובעים מוכרים ללוגת חלק מהמקרקעין, בכפוף לכך שיתמלאו התנאים המתלים, וכי בהתמלא התנאים המתלים יעבירו התובעים ללוגת את הבעלות בממכר בכפוף לקבלת מלוא התמורה על פי החוזה.

10. מר יצחק בן-יעקב החל לפעול כיזם לשינוי תכנית מתאר לד/במ/800. ביוני 1997 הגישה הנתבעת 2, תוך תיאום עם הנתבעת 1, את תוכנית מתאר לד/801, המהווה תכנית שינויים לתכנית לד/במ/800. בתוכנית לד/801 שונתה צורת הבניה במתחם תכנית לד/במ/800, ובמקום בנייה נמוכה, ניתן היה לבנות בחלקות התובעים בנייה רוויה. בהתאם לתכנית לד/801, אושרו לבנות בקרקע שבגבול תכנית השינויים 602 יחידות דיור. תכנית זו פורסמה ברשומות לאישור ביום 1.11.01.
מחומר הראיות עולה כי מר יצחק בן יעקב עבד יד ביד עם מנכ"ל חב' לוגת, מר גיל גבע, ובהתאם לבקשת מר גבע, עיכב את אישור תכנית לד/801.

11. ביום 29.9.1997 נחתם הסכם בין התובעים לבין חב' אומגה לפיו הלוותה חב' אומגה לתובעים את הסך 530,000 ₪, והתובעים התחייבו להחזיר לחב' אומגה את ההלוואה.

12. ביום 28.1.1999 שלח מר בן-יעקב שנוסחו כדלקמן:
"לכבוד
מר גיל גבע/מר אריה בכר
חברת "לוגת"
באמצעות חברת "תדהר"
א.נ.
הנדון: גני יער – משפחת זינתי
בהמשך לשיחותינו הטלפוניות, ברצוני להביא לידיעתכם את הסיכומים שנעשו בגין הגשת טבלת האיזון; לישיבת מועצת העיר לוד ב-7.2.99.
סיכומים אלה נעשו על בסיס הסכמה שימנעו הגשת בג"צ של הכנסיה ויאפשרו לתת תוקף לטבלה, כעבור 60 יום.
חלקנו בטבלת האיזון יהיה כדלקמן:
א. 312 דירות
ב. 12 מדורגים
ג. תקבול מהמינהל של כ- 108,000 $
ד. תקבול מהכנסיה של 126,000 $
התקבול יבוטל במידה והכנסיה לא תגיש עירעור על טבלת האיזון.
ה. הסכמי הפיתוח יעמדו על 5,200 $ ליחידה
ו. הטל השבחה כ-8,300 ליחידה
מכיוון שנושאים אלה סוכמו בדרך קשה ארוכה ומיגעת שתאפשר לתכונית לצאת לדרך; אבקשכם לוודא שהטיפול מול חברת "לורם", מול עיריית לוד והפטריארכיה ייעשו באמצעותי בלבד, עד לאישור הת.ב.ע. לאחר מכן אשמח להמשיך בכל משימה שתבקשן, אשר תועיל ותקדם את הפרוייקט לשביעות רצונכם.
אבקש אישורכם למכתב זה.
בידידות
(-) יצחק בן-יעקב.
נ.ב.
מצורף בזה מכתב של חברת "לוגת" המדבר בעד עצמו.
הנני רואה עצמי כיזם הפרוייקט מול משפחת זינתי ומול "לוגת" ועד להגשת הת.ב.ע., לשביעות רצונם של שני הצדדים, הנני רואה עצמי אחראי לעיסקה זו ואין אפשרות להתעלם ממני בצורה שנעשתה, כבמכתב זה."

13. ביום 13.6.1999 נחתם הסכם בין התובעים לבין חב' אומגה וחב' לוגת, בו נכתב כי חב' אומגה הלוותה לתובעים את הסך 530,000 ₪ וחב' לוגת הלוותה לתובעים את הסך 60,000 ₪, וכי התובעים מתחייבים להחזיר לשתי חברות אלו את סכומי ההלוואות.

14. ביום 16.6.1999 שלח ב"כ התובעים מכתב לחב' לורם והודיע לה כי חב' לוגת רכשה מהתובעים זכויות בחלקות התובעים בהתאם לחוזה מיום 22.10.1996. ב"כ התובעים לא מפרט במכתבו את הזכויות שרכשה חב' לוגת מהתובעים.

15. כיוון שתכנית לד/801 הוגשה שלא בהסכמת הבעלים, הגישה הנתבעת 1 את תכנית לד/מק/1/801, שהיא תכנית איחוד וחלוקה שלא בהסכמת הבעלים, הכוללת טבלת הקצאות וטבלת איזון. בתקנון התכנית נכתב כי בעל הקרקע הוא "מנהל מקרקעי ישראל ואחרים". תכנית זו פורסמה לאישור ברשומות ביום 17.1.02. בתכנית האיחוד והחלוקה הוקצו לתובעים 324 יחידות דיור, לנתבעות 3 ו-4 הוקצו 228 יחידות דיור ולנתבעת 5 הוקצו 50 יחידות דיור.


טבלת האיזון מתייחסת לחלקיהם של התובעים, תחת השם "ר"פ מכר", לחלקיהם של הנתבעות 3 ו-4 ושל הנתבעת 5. בטבלת האיזון נרשם כי התובעים זכאים לקבל תקבולי איזון בסך 229,605 דולר ארה"ב (להלן-"דולר"), כאשר על הנתבעות 3 ו-4 לשלם תשלומי איזון בסך 106,933 דולר ואילו על הנתבעת 5 לשלם תשלומי איזון בסך 122,672 דולר.

16. ביום 18.3.1999 נחתם חוזה בין הנתבעת 5 לבין צד ג' 1, אומגה סנצ'ורי יזמות ובנין (1995), שהייתה בבעלותו של מר יצחק בן-יעקב לפיו תחכיר הנתבעת 5 לאומגה את זכויותיה בחלקה 15 הנ"ל. בסעיף 6(ג) לחוזה התחייבה אומגה כי אם "ידרשו על פי טבלת האיזון, דמי איזון, או שידרשו תשלומים אחרים בגין תוספת דירות" יחולו תשלומים אלו על אומגה.

17. ביום 15.6.1999 כתבה לוגת באמצעות המנכ"ל מר גבע מכתב לעו"ד פאנוס, ב"כ נתבעת 5, מכתב שנוסחו כדלקמן:

" הנדון: טבלת איזון – שכונת גני יער ב'
במסגרת ההסדר עם יצחק בן-יעקב, באמצעות חברת "אומגה סנצ'ורי יזמות ובנין בע"מ, הרינו מאשרים בזאת כי אין לפטריארכיה כל חוב כלפינו בגין טבלת האיזון בפרויקט גני יער ב' לוד מח/601, שנכנסה לתןקף ב- 17.5.99 ומכתב זה מהווה אישור סופי."

18. ביום 26.10.99 כתבה הנתבעת 5 לאומגה מכתב שנוסחו כדלקמן:
" הנדון: טבלת איזון – שכונת גני יער ב'
בהתאם לאישור שקיבלנו מאת חברת לוגת בע"מ הנושא תאריך 15/6/99 המצ"ב, אנו רואים את ענין תשלום טבלת האיזון בסך 541,000 ₪ (127,000 $) כמוסדר על ידכם."

19. ביום 3.12.01 כתב מר בן-יעקב מכתב למר גבע מכתב, אשר נכתב על נייר המכתבים של חב' אומגה, שנוסחו כדלקמן:
" הנדון: מכתבך מיום 14.11.01
בתשובה למכתבך ברצוני להבהיר מספר נקודות בנושאים אותם כתבתי במכתבי מיום 5.11.01:
1. נושא הכנסייה – בהסכמתך ובאישורך פעלתי לסיכום נושא הכנסייה כעסקה נפרדת אשר תשחרר את זכויות הבניה של משפחת זינתי מתלות באדמות המנהל והכנסייה. כך בוצע בהסכמתך המלאה.
כיום עסקת הכנסייה לא קשורה לסה"כ זכויות הבניה שניתנו לכל בעל זכויות קרקע במתחם בנפרד, כאשר לוגת הסכימה על טבלת האיזון בנושא הכנסייה.
2. העברתי אליך את הסכם עיריית לוד/לורם בגין הפיתוח והטל ההשבחה אשר יושתו על זכויות הבניה של משפחת זינתי. בנוסף צורפה גם הערכת השמאות אשר פרטה ונימקה את התעריפים שנקבעו.
הם נמצאים בעיריית לוד, בחברת לורם, בידיך וגם בידי.
3. דחיית אישור התבע עפ"י בקשתך נעשתה בשנת 1997, ומיותר לציין שכל הגורמים הנוגעים בדבר יודעים על כך. זאת בתקופה שלא היו כל התנגדויות שמנעו זאת כפי שהתגלו מאוחר יותר.
גם במקרה זה פעלתי עפ"י רצונך ובקשתך בתנאי שוק טובים ובעוד שחברת לורם מכרה דירות בקצב טוב באותה תקופה.
מכיוון שלאחר כל זאת הושלמה התבע, קיבלה את אישורה ולמעשה אין מניעה מלוגת להמשך הפרוייקט, אני רואה עצמי כיזם שמילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר1 וברצוני בשלב זה לקיים את סעיף 5 בהסכם בינינו המקנה לי זכות זו בהודעה בכתב.
אני מצר שעלי להעלות דברים אלה על הכתב, אך נראה שלאחר שהשלמתי עבודה כה מאומצת במערכת יחסים כל כך קרובה עמכם, ולמרות המצב הקשה שידוע לכולנו, אינני מבין את היחס שהתגלה לי בשלושה חודשים האחרונים."

20. בחודש אוקטובר 2003 הגישה חב' לוגת בקשה להיתרי בנייה על חלק מהמקרקעין. על הבקשות להיתר חתמו גם ב"כ התובעים, עו"ד מאזן דעאס ועו"ד נביל זענתי, כמיופי כוח של התובעים כבעלי המקרקעין. היתרי הבנייה שניתנו על סמך בקשות אלו בוטלו, ובמקומם ניתנו היתרי בנייה חדשים במועד מאוחר יותר.
-
21. ביום 18.12.03 נשלחה הודעת פקסימיליה מאגף ההנדסה בעיריית לוד, ובו העתק מכתבו של מר ורצהיזר יעקב מחברת לוגת, מי שהיה שותפו של מר גבע בחב' לוגת, למהנדס העיר לוד, שנוסחו כדלקמן:
" הנדון: יתרת זכויות לוגת בגין כל המקרקעין בגני יער
לחברת "לוגת" הסכם עם משפחת זינתי בגין כל המקרקעין שבבעלותה בגני יער.
במקרקעין אלו בהתאם לתכנית מפורטת לד/810 שהופקדה 02.07.97 ניתן לבנות 324 יחידות דיור .
יתרת היחידות שניתן לבנות (להוציא את מקבץ הדיור – 192 יחידות) הינה 132 יחידות דיור. בכוונת חברת "לוגת" בעתיד לבנות את יתרת היחידות בהתאם להסכם עם משפחת זינתי ."

22. ביום 21.3.04 שלח ב"כ התובעים מכתב דרישה לנתבעת 1 לקבלת תשלומי האיזון. מחומר הראיות עולה שהנתבעת 1 לא קיבלה מכתב זה.

23. ביום 10.5.04 נחתם חוזה נוסף בין התובעים לבין חב' לוגת שכותרתו "תוספת להסכם לחוזה". בתוספת לחוזה הסכימו הצדדים שעד ליום 10.5.04 התנאים המתלים שבחוזה מיום 23.10.1996 טרם התמלאו. לאור זאת הגיעו הצדדים להסכמה לשינוי חלק מתנאי החוזה מיום 23.10.1996, על מנת שניתן יהיה לממש את הבנייה על חלק מהמקרקעין. בהתאם לתוספת לחוזה, ההסכם מיום 23.10.1996 נכנס לתוקף לגבי חלק המקרקעין רק ביום 10.5.04. בחוזה זה התייחסה חב' לוגת להלוואת בסך 530,000 ₪ ובסך 60,000 ₪. מהתייחסות זו עולה כי הסך 530,000 ₪ שהלוותה חב' אומגה לתובעים מקורו בכספי חב' לוגת.
על פי התוספת לחוזה הגישה לוגת בקשות חדשות להיתרי בנייה, ועל בקשות אלו חתמו התובעים באמצעות עו"ד מאזן דעאס ועו"ד נביל זינתי כבעלי הקרקע.

24. ביום 16.11.2005 נרשמו הזכויות בגוש 4015 חלקות 15, 17 ו-19 על שם התובעים. בנסחי הרישום שצירפו התובעים לכתב התביעה נרשם כי הזכויות על שם התובעים נרשמו עקב עסקת מכר ולא עקב ירושה , דבר המלמד כי זכויות המנוח לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין. עסקת המכר נרשמה רק לאחר מותו של המנוח, והם נרשמו ישירות על שם התובעים, בהסתמך על עסקת המכר משנת 1957 וצו הירושה משנת 1996.

25. ביום 31.1.06 שלח ב"כ התובעים מכתב נוסף לנתבעת 1 ובו דרישה לקבלת תשלומי האיזון. בתשובה לדרישה זו, קיבל ב"כ התובעים מכתב תשובה מגזבר עיריית לוד ובו נכתב כי התובעים אינם זכאים לקבל תשלומי איזון, מאחר וביום אישור התוכנית לא היו רשומים כבעלים בלשכת רישום המקרקעין. התובעים לא קיבלו מכתב תשובה מהנתבעת 1 עצמה.

תביעת התובעים:
26. ביום 14.9.106 הגישו התובעים את תביעתם זו, בה הם תובעים את תשלומי האיזון מיום הכנת טבלת האיזון. לטענת התובעים, אילו היו מקבלים זכויות בנייה להם הם זכאים על פי חלקם במקרקעין שבתחום התכנית, על מנת ליצור מצב שוויוני בחלקות הזכויות במקרקעין על פי תכניות המתאר, יכלו לקבל תמורה עבור הזכויות החסרות להם.

טוענים התובעים כי הנתבעים חייבים לשלם להם את תשלומי האיזון, מהסיבות כדלקמן:

  1. מכוח טבלאות האיזון שהינן חלק מתכנית המתאר, המהווה דיו;
  2. מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט;
  3. מכוח הוראות דיני התכנון והבניה;
  4. מכוח התחייבות פורשת או מכללא.


לטענת התובעים סכום דמי האיזון בערכים של יום הכנת טבלת האיזון (24.1.2000) לפי שער יציג של הדולר ביום פרסום טבלת האיזון מגיעים לסך 935,640 ₪. נכון ליום הגשת התביעה (14.9.06) מגיע סכום התביעה לסך 1,369,676 ₪.

לטענת התובעים, על הנתבעים ביחד ולחוד לשלם להם את סכום התביעה. כבר עתה אציין כי על פי טבלת האיזון חיוביהם של הנתבעים 3 ו-4 וחיובה של הנתבעת 5 הם חיובים נפרדים.

הסכם הפשרה בין התובעים לבין הנתבעות 1 עד 4:
27. ביום 26.11.08 הגישו התובעים והנתבעות 1, 3 ו-4 הסכם פשרה לבית המשפט, לפיו תשלמנה הנתבעות 3 ו-4 את דמי האיזון החלים עליהן בסך 106,933 דולר בהתאם לשער הדולר נכון ליום אישור התכנית המפורטת (14.12.00) ובתוספת הפרשי הצמדה ורבית על פי חוק פסיקת רבית והצמדה. הסכם פשרה זה סיים את ההליכים בתביעה זו כנגד הנתבעות 3 ו-4. הסכם פשרה זה סיים גם את טענות התובעים כנגד הנתבעת 2. הצדדים השאירו לדיון את שאלת בקשת הנתבעת 2 להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. כך שנותר לדון בתביעת התובעים בגין דמי האיזון שעל הנתבעת 5 לשלם לתובעים.

28. לאחר מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה הנ"ל, הודיע ב"כ התובעים על תיקון כתב התביעה באופן שסכום התביעה הופחת ל- 731,783 ₪. כפי שציינתי לעיל. כנתבעות נותרו אך ורק הנתבעת 1 והנתבעת 5.

הודעות לצד ג':
29. הנתבעת 1 שלחה הודעת צד ג' כנגד הנתבעת 5, וטענה כי בהתאם לטבלת האיזון, על הנתבעת 5 לשלם את הסכום הנקוב בטבלת האיזון בתוספת הפרשי הצמדה ורבית.

30. הנתבעת 5 שלחה הודעה לצד ג' כנגד חב' אומגה וכנגד חב' לוגת.

כנגד חב' אומגה טענה הנתבעת 5 כי עליה לשפות אותה בגין כל סכום שתחויב לשלם לתובעים, וזאת בהסתמך על הוראות החוזה שנכרת ביניהן ביום 18.3.1999.

כנגד הנתבעת 2 טענה הנתבעת 5 כי לחב' לוגת ולחב' אומגה היה אינטרס לקדם את פרוייקט הבנייה על פי תכניות המתאר הנ"ל, ולכן הגיעו להסכם ביניהן שלא להגיש התנגדות על טבלאות האיזון, וכי כל סכום שעל חב' אומגה יהיה לשלם על פי החוזה בינה לבין הנתבעת 5, תישא בו חב' לוגת.

העדויות:
31. לאחר שהליכי פשרה בין הצדדים לא צלחו, נשמעו הראיות.

32. מטעם התובעים העיד מר חליל זינתי, אשר נחקר חקירה שכנגד. נראה מעדותו כי מי שמכיר היטב את עובדות המקרה הוא דווקא ב"כ התובעים, עו"ד מאזן דעאס. עו"ד דעאס לא העיד מטעם התובעים, אלא ייצג את התובעים בהליך זה.

33. מטען הנתבעת 1 העיד מר ליאוניד גינזבורג, מי שכיהן כמהנדס העיר בעת החתימה על תצהיר העדות הראשית. עד זה נחקר חקירה שכנגד. עד זה לא כיהן בתפקיד מהנדס העיר בשעת אישור התכניות, וכל עדותו מבוססת על מסמכים שראה. הסקת המסקנות מהמסמכים אינה נחלתו הבלעדית של עד זה.

34. מטעם הנתבעת 5 העיד מטרופוליטאן אסיכיוס קונדיאס (להלן-"מר קונדיאס"), אשר נחקר חקירה שכנגד. מחקירתו הנגדית עולה שאינו יודע מאומה מידיעה אישית, וכל תצהירו הוא עדות שמיעה בלבד. התברר כי המידע מידיעה אישית אודות עמדת הנתבעת 5 מצוי בידי ב"כ הנתבעת 5, עו"ד פאנוס. עו"ד פאנוס לא העיד מטעם הנתבעת 5, אלא ייצג אותה בהליכים שבפני.

35. מטעם צד ג' 1 העיד מר יצחק בן-יעקב, אשר נחקר חקירה שכנגד. עד זה לא המציא לבית המשפט את כל המסמכים אשר נמצאים בידיו אודות הסכסוך שבין הצדדים. נראה שלעד זה יש אינטרס אישי שלא לגלות את כל המסמכים המצויים בידיו, שכן הוא בעליה של חב' אומגה, שהתחייבה כלפי הנתבעת 5 לשלם את תשלומי האיזון במקום הנתבעת 5, ויש לו אינטרס גדול ביותר להביא לכך שהנתבעת 5 לא תחויב בתשלום דמי האיזון, על מנת שחב' אומגה לא תחויב בתשלום דמי האיזון. כן עולה מחומר הראיות כי עד זה היה במגעים עם התובעים ועם חב' לוגת, אך כאשר היה על כפות המאזניים טובת חב' לוגת מול טובת התובעים, העדיף את טובת חב' לוגת. דבר זה בא לידי ביטוי לפחות בכך שנעתר לבקשת חב' לוגת (באמצעות מר גבע) לדחות את אישור תכנית לד/801 בהתאם לאינטרסים הכלכליים של חב' לוגת.

36. מטעם צד ג' 2 העיד מר גיל גבע, אשר נחקר חקירה שכנגד. ניכר מעדותו של עד זה כי הוא ניסה בכל מאודו לפרש מסמכים שהוגשו לבית המשפט באופן שלא יביאו אותו להתנגשות עם התובעים. כמו כן ניכר כי קיימים סכסוכים כספיים בינו לבין מר בן-יעקב, סכסוכים כספיים אשר השפיעו על עדויות שני עדים אלו.

37. לאחר תום פרשת הראיות, הגישו הצדדים את סיכומיהם.

דיון ומסקנות:
המישור הנורמטיבי:
38. סעיף 121 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 קובע כי בתכנית מיתאר מקומית ובתכנית מפורטת מותר לקבוע גם הוראות בדבר איחוד מגרשים, הן בהסכמת בעליהם והן שלא בהסכמתם. סעיף 122 לחוק התכנון והבניה קובע הוראות לתשלומי איזון כאשר מתבצע הליך של איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים. ואלה הוראות סעיף 122 הנ"ל:

"חלוקה שלא הושגה עליה הסכמתם של כל הבעלים הנוגעים בדבר, יחולו עליה הוראות מיוחדות אלה:
(1) כל מגרש שיוקצה יהיה קרוב, ככל האפשר, למקום בו היה קודם מגרשו של מקבל ההקצאה;
(2) שוויו של המגרש שיוקצה כאמור ביחס לשוויים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשוויים של סך כל המגרשים הקודמים;
(3) לא היתה אפשרות לשמור על מלוא היחסיות כאמור, יהיה מקבל ההקצאה, ששווי מגרשו החדש נמוך ביחס משוויו של מגרשו הקודם, זכאי לקבל מהועדה המקומית תשלום ההפרש, ומקבל ההקצאה ששווי מגרשו החדש גבוה ביחס משוויו של מגרשו הקודם, חייב לשלם לועדה המקומית את ההפרש;
(4) ...;
(5) .... "

המונח "בעל" הוגדר בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, כדלקמן:
" לרבות חוכר לדורות כאמור בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969;"

39. עיקרו של הליך איחוד וחלוקה של מקרקעין שלא בהסכמת הבעלים עיקרו ביצירת שיתוף כפוי על ידי איחוד מגרשים של בעלים שונים ליחידה קרקעית אחת ופירוק השיתוף שנוצר בדרך של חלוקת הקרקע על יסודו של תכנון חדש. שינוי בייעוד הקרקע משפיע על השווי המוחלט שלה, שכן שווייה נגזר גם מייעודה, אך כאשר שינוי הייעוד מהווה חלק מתכנית לאיחוד מגרשים ולחלוקה חדשה, מתווספת לשינוי הייעוד גם ההשפעה על השווי היחסי של המגרשים הכלולים בתכנית. המחוקק נתן סמכות זו לרשות התכנון על מנת שתמצה את התועלת המירבית משטחי מקרקעין הנמצאים בתחומה לטובת הפרט והכלל. מטרתה של תכנית זו ליצור התאמה ואיזון בין צרכי הפרט במימוש ההנאה מהקרקע לבין צרכי הציבור בשימושי קרקע לטובת הכלל (בג"צ 4914/91 קאסם מנשאדי אירני ואח' נ. שר הפנים ואח', פ"ד מו(4) 749; ע"א 9555/04 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ. עמותת תלמוד תורה והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים, ).

עם זאת, המכשיר של איחוד וחלוקה שלא בהסכמה לפי סעיפים 122-121 לחוק, אינו מוגבל אך ורק לצורך הגשמת מטרה ציבורית, והוא משמש גם בסכסוך בין פרטים, מקום בו החלוקה הקיימת לא מאפשרת לבעל הקרקע ניצול נאות של המקרקעין שבבעלותו. סעיף 122 לחוק נועד אפוא ליתן מענה לצורך בשינוי החלוקה הקיימת, ניוד שטחים, הקטנת קווי בניין וכיו"ב, גם ללא הסכמת כל הבעלים, על מנת למנוע מצב של הטלת ווטו על שינוי התוכנית מצד מי מהבעלים. במקרים מעין אלה, לצד השיקולים התכנוניים, ובמסגרת איזון האינטרסים בין הצדדים, על הועדה המקומית לקחת בחשבון את הזכויות הקנייניות שיש לכל אחד מהצדדים, הפגיעה בכל אחד מהם אם התוכנית תידחה או תאושר, קיומן או אי קיומן של חלופות אחרות שיש בהן כדי להקהות עוקצה של פגיעה בצד זה או אחר וכיו"ב שיקולים (עע"מ 8872/07 ד"ר פהים עתאמנה נ. רסמי עתאמנה ואח' )

40. סעיף 122(3) קובע כי בתכנית איחוד וחלוקה יש לשמור על השווי היחסי של המקרקעין, וכאשר לא ניתן לקיים תנאי זה ע"י החלוקה הפיזית, יקוים ההסדר השוויוני על ידי איזון כספי. מטרת סעיף זה היא להגן על זכותו הקניינית של בעל המגרש, שנכפה עליו הליך של איחוד וחלוקה מחדש. החשוב הוא שיש לשמור על יחס שווה משני צידי המשוואה. משמע, שמירה על איזון לפני החלוקה ולאחר החלוקה, וכאשר לא קיימת אפשרות לשמור על יחס זה במסגרת החלוקה הפיזית, יש להשיג את השוויון באמצעות תשלום דמי איזון. לפיכך, כאשר השווי היחסי של המגרש יורד בעקבות תכנית, בעל המגרש יוכל לתבוע את הוועדה המקומית לשלם לו פיצוי כספי בגין ההפרש היחסי. כאשר השווי היחסי של המגרש עולה בעקבות תכנית, בעלה מגרש יחויב לשלם לוועדה המקומית את ההפרש היחסי (בג"צ 4914/91; ע"א 9555/04).

41. מי שחייב בתשלומי איזון אינו נושא בחבות כלפי מי מהבעלים האחרים, אלא כלפי הוועדה המקומית. בדומה לכך, הזכאי לקבל דמי איזון רשאי לתבעם מן הוועדה המקומית בלבד (בג"צ 4914/91; ע"א 9555/04; ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נז(5) 433).

42. ב"כ הנתבעת 1 ציטטה מספרו של המלומד משה רז "איחוד וחלוקה" (בורסי, ה'תשס"ח) עמ' 67-88 כדלקמן:
"פיצול זכויות בין בעלים רבים או קושי רב בזיהוי בעלי הזכויות עשויים להוות נימוק כבד משקל שלא לערוך תכנית לאיחוד וחלוקה. אין לצפות ממוסד תכנון שיישב ויכריע בדבר הזכויות השונות. על מוסד התכנון בבואו לאשר תכנית לאזן בין זכויות הקניין של הפרטים לבין צרכי התכנון הכלליים. כשזכויות הקניין לוטות בערפל, ייקשה הדבר. ככלל על מוסדות התכנון להימנע מלהתערב בזכויות הקנייניות. עריכת טבלת איזון וההקצאות מחייבת הכרעה בדבר מצב הזכויות. אף מטעם זה על מוסד התכנון להימנע מליטול על כתפיו משימה בלתי אפשרית זו. ביקשו בעלי הזכויות לקדם תכנית כאמור, יסדירו את זכויותיהם..."
ואכן ברוח זו נפסק גם ב-עת"מ (יר') 864/06 יורשי המנוח ד"ר רשיד פהמי אלנשאשיבי ז"ל נ. יו"ר ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז ירושלים.
משמע מדברים אלו, שרק כאשר קיימת אי בהירות בקשר לזכויות הצדדים לא תאושר תכנית איחוד וחלוקה ולא ישולמו תשלומי איזון. אך כאשר קיימת וודאות אודות זכויות הבעלים או החוכרים לדורות של המקרקעין, אין כל מניעה לאשר תכנית איחוד וחלוקה ולשלם תשלומי איזון או לגבות תשלומי איזון. אישור תכנית איחוד וחלוקה תוך ידיעה ברורה מי הם בעלי זכויות הבעלות והחכירה לדורות, טומן בחובו גם את החובה לשלם תשלומי איזון לאותם בעלי זכויות או לגבות מהם תשלומי איזון.

תביעת התובעים כנגד הנתבעת 5:
43. כפי שציינתי לעיל, קבע ביהמ"ש העליון כי מי שחייב בתשלומי איזון אינו נושא בחבות כלפי מי מהבעלים האחרים, אלא כלפי הוועדה המקומית. בדומה לכך, הזכאי לקבל דמי איזון רשאי לתבעם מן הוועדה המקומית בלבד. בהתאם להלכה זו אין לתובעים כל עילת תביעה כנגד הנתבעת 5. על כן יש לדחות את תביעת התובעים כנגד הנתבעת 5.

44. אמנם דחיתי את תביעת התובעים כנגד הנתבעת 5, אך יש לדון בטענות הנתבעת 5 כנגד תביעת התובעים מכוח ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת 1 לנתבעת 5. הנתבעת 5 שלחה לחב' אומגה ולחב' לוגת הודעה לצד ג' בגין תביעת התובעים, אך לא בגין ההודעה לצד ג' ששלחה לה הנתבעת 1. למרות זאת, אך סבור אני שיש לדון במכלול היחסים שבין הצדדים, שכן כל בעלי הדין טענו טענותיהם בפני, היריעה הרחבה נפרשה בפני, ויש בכך כדי למנוע הליכים משפטיים נוספים בין הצדדים.

תביעת התובעים כנגד הנתבעת 1:
45. כנגד תביעת התובעים טענו הנתבעת 1, הנתבעת 5 וחב' אומגה. חב' לוגת תמכה בתביעת התובעים.

דיון בטענות הנתבעת 1 כנגד תביעת התובעים:
46. על פי סעיף 122 לחוק התכנון והבנייה, ועל פי טבלאות האיזון, לאחר שהנתבעים 2 ו-3 העבירו לתובעים את חלקם בדמי האיזון, על הנתבעת 1 לשלם לתובעים את דמי האיזון בגין הערך המוסף של המקרקעין של הנתבעת 5 בגין האיחוד והחלוקה.

47. טוענת הנתבעת 1 שיש לדחות את תביעת התובעים מהסיבות כדלקמן:

  1. הזכות היא של בעל המקרקעין או של חוכר לדורות בלבד. בעת פרסום התוכנית לא היו התובעים בעלים של המקרקעין או חוכרים שלהם;
  2. התובעים נעדרי זכויות על פי טבלת האיזון;
  3. התובעים אינם בעלי הזכויות במקרקעין לאור מכירתם ללוגת בהסכם מכר;
  4. התביעה הוגשה בשיהוי ניכר המחייב את דחייתה על הסף.


48. סבור אני שיש לדחות את טענות הנתבעת 1 כנגד תביעת התובעים מהסיבות כדלקמן:

  1. כפי שכבר ציינה הנתבעת 1 בסיכומיה, הנתבעת 1 לא תאשר תכנית איחוד וחלוקה כאשר זהותם של בעלי המקרקעין או חוכריהם לדורות אינם ידועים או מוטלים בספק. מכך ניתן ללמוד כי הדרישה של המחוקק כי רק הבעלים או החוכרים לדורות הם אלו שיקבלו את תשלומי האיזון נובעת מתוך רצון שלא להכביד על הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בבירור זכויות הטוענים לבעלות או לזכויות חכירה במקרקעין. במקרה שבפנינו ברור מעל לכל ספק כי התובעים הם הבעלים של המקרקעין, ובכל מהלך העניינים היה ברור לכל, כולל לוועדה המקומית, כי התובעים הם בעלי הזכויות במקרקעין;
  2. בטבלת האיזון נרשמו המקרקעין של התובעים בחלקות "רשות הפיתוח – מכר". דהיינו, נאמר לוועדה המקומית בפירוש כי רשות הפיתוח מכרה את המקרקעין לתובעים. דבר יותר מפורש מכך לא יכול להיות כתוב בטבלת האיזון. גם אם אקבל את טענות הנתבעת 1 בעניין זה, היה על הנתבעת 1 להעביר את תשלומי האיזון לרשות הפיתוח, על מנת שזו תעביר אותם לתובעים;
  3. בהתאם לעדויות, מי שיזם את תכנית המתאר והאיחוד והחלוקה היה מר יצחק בן-יעקב. מר בן יעקב ידע שהמקרקעין שייכים לתובעים, והעביר מידע זה לכל מי שהיה מעורב בתהליך של האיחוד והחלוקה;
  4. טוענת הנתבעת 1 כי התובעים לא יכולים לקבל תשלומי איזון מכיוון שאינם רשומים כבעלי המקרקעין. מכוח טענה זו יש לדחות את טענת הנתבעת 1 שמי שצריכה לקבל את תשלומי האיזון היא חב' לוגת, שכן חב' לוגת אינה רשומה כבעלים של המקרקעין. אם הנתבעת טוענת טענה מסוימת, יש לטעון אותה על פי אותו הגיון כלפי כל בעלי הדין. טענות סותרות מעין זו שטענה הנתבעת 1, מהווה חוסר תום לב;
  5. בעת פרסום תכנית האיחוד והחלוקה לתוקף טרם התמלאו התנאים המתלים בהם הותלה החוזה מיום 23.10.1996, וחוזה המכר לא נכנס לתוקפו. על כן, במועד כניסת תכנית האיחוד והחלוקה לתוקף היו כל זכויות הבעלות במקרקעין בידי התובעים;
  6. למרות שהתביעה הוגשה כ-6 שנים לאחר כניסת התכנית לתוקף, אין בשיהוי זה כדי להביא לדחיית התביעה, שכן כספי האיזון טרם חולקו, כל המסמכים נמצאים בידי כל בעלי הדין, כל בעלי הדין נמצאים בבית המשפט, ואין כל הוכחה שמי מבעלי הדין נעשה חדל פרעון במשך תקופה זו. ראה לעניין זה את ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נז(5) 433;
  7. גם אם אקבל את הטענה כי מר יצחק בן-יעקב ומר גיל גבע סיכמו ביניהם כי אם הנתבעת 5 לא תתנגד לתכנית האיחוד והחלוקה, ייחשב הדבר לתשלום דמי האיזון, מהווה הדבר הסכם פשרה אליו הגיעו שניים אלו עם הנתבעת 5 וויתור על דמי איזון להם זכאים התובעים. גם אם אקבל את הטענה ששניים אלו ייצגו גם את התובעים, אין הסכמתם מחייבת את התובעים, שכן סעיף 5(א) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965 קובע כי באין הרשאה מפורשת לכך, השליחות לא חלה "על הליכים לפני בית משפט, בית דין או בורר, ולא על פשרה או ויתור או פעולה בלי תמורה";
  8. מר גבע לא היה יכול להתחייב בשם התובעים שכן בחוזה מיום 23.10.1996 הסכימו התובעים ומר גבע כי שני הצדדים לחוזה יפעלו לשינוי התב"ע שהייתה קיימת באותו מועד, ולא השאירו את הטיפול בעניין זה רק לחב' לוגת, לאור זאת היה צריך לקבל את עמדת התובעים להסכמה שהגיעו מר בן-יעקב ומר גבע אודות דמי האיזון שעל הנתבעת 5 לשלם;
  9. מר יצחק בן-יעקב ומר גיל גבע היו מעורבים עד צוואר באישור תכנית המתאר ותכנית האיחוד והחלוקה. כל אחד מהם רכש זכויות במקרקעין שבגבול התכניות. מר גבע רכש זכויות מותנות במקרקעין של זינתי, ומר יצחק בן-יעקב רכש זכויות חכירה במקרקעין של הנתבעת 5. הן מר גבע והן מר בן-יעקב ביקשו להשית על אחרים את דמי האיזון שהיה על הנתבעת 5 לשלם. כך ששניהם היו בניגוד אינטרסים עם התובעים, כך שכל הסכם שנכרת ביניהם אודות דמי האיזון שעל הנתבעת 5 לשלם ועל התובעים לקבל, אינו יכול לחייב את התובעים. ולראיה, התובעים לא נתנו יפוי כוח מפורש להתפשר או לוותר על דמי האיזון למר גבע ולא למר בן-יעקב.


טענות הנתבעת 5 כנגד התובעים:
50. טוענת הנתבעת 5 כי התובעים אינם זכאים לקבל את דמי האיזון, מהסיבות כדלקמן:

  1. התובעים לא היו הבעלים של המקרקעין בעת אישור התכנית;
  2. התובעים הסכימו שלא לתבוע את דמי האיזון;
  3. שיהוי בהגשת התביעה;
  4. התובעים ויתרו על דרישת דמי האיזון.


51. סבור אני שיש לדחות את טענות הנתבעת 5 כנגד התובעים, מאותן סיבות שדחיתי את טענות הנתבעת 1.

טענות צד ג' 1 כנגד תביעת התובעים:
52. טוענת חב' אומגה בסיכומיה כי יש לדחות את תביעת התובעים לדמי איזון שעל הנתבעת 5 לשלם לנתבעת 1 מהסיבות כדלקמן:

  1. התובעים נעדרי עילת תביעה, שכן בעת אישור התכנית לא היו הבעלים הרשומים של המקרקעין;
  2. בשנת 1996 מכרו התובעים את המקרקעין לחב' לוגת;
  3. תביעת התובעים התיישנה;
  4. התביעה הוגשה בשיהוי ניכר;
  5. הנתבעת 5 הסתמכה על המצגים שהוצגו בפניה, ונגרם לה נזק ראייתי;
  6. התובעים קיבלו תמורה לדמי האיזון בעת שנקבע בתכנית המתאר שניתן לבנות על המקרקעים שלהם 12 מדורגים, ששוויים גדול יותר מיתר הבנייה שהותרה על המקרקעין האחרים.


53. סבור אני שיש לדחות את טענות חב' אומגה כנגד התובעים, מהסיבות שפירטתי בעת שדחיתי את טענות הנתבעת 1.
אך אוסיף לעניין ההתיישנות כי התיישנות התביעה לדמי איזון לא מתחילה ממשלוח המכתב של מר גבע, אלא מיום אישור התכנית.

54. עניין 12 המדורגים לא מצא את ביטויו בטבלת האיזון. מטבלת האיזון נראה כי גם אם לוקחים בחשבון את שווי המדורגים, עדיין על הנתבעת 5 לשלם את הסכום הקבוע בה.

לסיכום תביעת התובעים כנגד הנתבעת 1:
55. לאור כל האמור לעיל, סבור אני כי על הנתבעת 1 לשלם לתובעים את דמי האיזון הקבועים בטבלת האיזון בגין עליית ערך המקרקעין של הנתבעת 5, דהיינו את הסך 122,672 דולר ארה"ב, שערכם ליום הגשת התביעה מגיע לסך 712,300 ₪. את סכום זה על הנתבעת 1לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

ההודעה לצד ג' של הנתבעת 1 כנגד הנתבעת 5:
56. הנתבעת 1 שלחה הודעת צד ג' לנתבעת 5 וטענה כי אם תחויב לשלם לתובעים את דמי האיזון, על הנתבעת 5 לשפותה בגין כל סכום שעל הנתבעת 1 לשלם לתובעים. הנתבעת 1 טוענת כי הנתבעת 5 חייבת לשפותה לאור הוראות סעיף 122 לחוק התכנון והבנייה ועל פי הוראות טבלת האיזון, שהיא בגדר דין.

57. בסיכומיה זנחה הנתבעת 5 את טענותיה כנגד הנתבעת 1, ומיקדה את טענותיה כנגד חב' לוגת. יחד עם זאת, אין להתעלם מטענת ההתיישנות וטענת השיהוי אותה טענה הנתבעת 5 בכתב ההגנה להודעה למד ג' ששלחה אליה הנתבעת 1.

58. לגבי טענת ההתיישנות אציין כי טענה זו נדונה ב-ע"א 6805/99 הנ"ל, ובו קבע בית המשפט העליון כי בתביעות לתשלום דמי איזון, המועד לתחילת תקופת ההתיישנות למשלוח הודעת צד ג' הוא המועד בו הגישו לבית המשפט את התביעה לתשלום דמי איזון. ב-ע"א 1386/05 סיבוס רימון תעשיות מבנים ופיתוח בע"מ נ. מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ ואח' קבע ביהמ"ש העליון כי ההלכה שנקבעה ב-ע"א 6805/99 היא הלכה ספציפית לעניין תשלומי איזון, אך בדרך כלל מרוץ ההתיישנות בתביעת שיפוי מתחיל, לכל המוקדם, עם מתן פסק הדין בתביעה הנזיקית, המחייב את המעוול שנתבע בתשלום לניזוק.

59. גם את טענת השיהוי יש לדחות. מר בן-יעקב, שייצג למעשה גם את האינטרסים של הנתבעת 5 בפני הנתבעת 1, הציג מצג בפני הנתבעת 1 ובפני הנתבעת 5 כי עניין דמי האיזון שעל הנתבעת 5 לשלם לוועדה המקומית הוסדר בין הצדדים. בנסיבות אלו יש לדחות את טענת השיהוי בהגשת ההודעה לצד ג' של הנתבעת 1 כנגד הנתבעת 5.
אין הנתבעת 5 יכולה לבוא בטרוניה לנתבעת 1 על הגשת ההודעה לצד ג' במועד בו הוגשה, שכן הנתבעת 1 עשתה כן לאחר שהתבררו לה טענות התובעים, והיא מילאה חובתה על פי דין.

60. לאור האמור לעיל, יש לקבל במלואה את ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת 1 לנתבעת 5.

ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת 5 לחב' אומגה ולחב' לוגת:
61. הנתבעת 5 הגישה הודעת צד ג' כנגד חב' אומגה וכנגד חב' לוגת. כנגד חב' אומגה טענה הנתבעת 5 כי היא חייבת לשפותה בהתאם להוראות החוזה שנחתם ביניהם. כנגד חב' לוגת טענה הנתבעת 5 כי היא הסכימה בשם התובעים והציגה מצג שהנתבעת 5 לא תשלם את דמי האיזון, והתמורה לכך הייתה שהנתבעת 5 לא תתנגד לתכנית המתאר ותכנית האיחוד והחלוקה.

ההודעה לצד ג' כנגד חב' אומגה:
62. ההודעה לצד ג' כנגד חב' אומגה מבוססת על הוראות סעיף 6(ב) לחוזה שנחתם בין הנתבעת 5 לחב' לוגת בחודש מרץ 1999, בו התחייבה חב' אומגה כי:
"אם ידרשו עפ"י טבלת האיזון, דמי איזון, או שידרשו תשלומים אחרים בגין תוספת דירות במבנה, יחולו תשלומים אלו על החוכר בלבד."

אמנם הנתבעת 5 כתבה לחב' אומגה כי לאור מכתבו של מר גבע שאין כל דרישה לתשלומי איזון, היא רואה את התחייבות חב' אומגה לשלם תשלומי איזון כמוסדר, אך כאשר התבררו טענות הצדדים, אזי המצג שהציגה חב' אומגה התברר כשנוי במחלוקת, על כן קמה מחדש חובתה של חב' אומגה לשלם לנתבעת 5 את דמי האיזון בהתאם להוראות החוזה שנכרת ביניהן.

ההודעה לצד ג' כנגד חב' לוגת:
63. לצורך דיון בטענות הנתבעת 5 כנגד חב' לוגת, מן הראוי לעיין מחדש במסמכים עליהם מסתמכת ההודעה לצד ג' ועליהם מסתמכת עדותו של מר בן יעקב, עדות המהווה בסיס להודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת 5 כנגד חב' לוגת. וזה נוסח המכתבים:

ביום 28.1.1999 שלח מר בן-יעקב שנוסחו כדלקמן:
"לכבוד
מר גיל גבע/מר אריה בכר
חברת "לוגת"
באמצעות חברת "תדהר"
א.נ.
הנדון: גני יער – משפחת זינתי

בהמשך לשיחותינו הטלפוניות, ברצוני להביא לידיעתכם את הסיכומים שנעשו בגין הגשת טבלת האיזון; לישיבת מועצת העיר לוד ב-7.2.99.
סיכומים אלה נעשו על בסיס הסכמה שימנעו הגשת בג"צ של הכנסיה ויאפשרו לתת תוקף לטבלה, כעבור 60 יום.
חלקנו בטבלת האיזון יהיה כדלקמן:
ז. 312 דירות
ח. 12 מדורגים
ט. תקבול מהמינהל של כ- 108,000 $
י. תקבול מהכנסיה של 126,000 $
התקבול יבוטל במידה והכנסיה לא תגיש עירעור על טבלת האיזון.
יא. הסכמי הפיתוח יעמדו על 5,200 $ ליחידה
יב. הטל השבחה כ-8,300 ליחידה
מכיוון שנושאים אלה סוכמו בדרך קשה ארוכה ומיגעת שתאפשר לתכונית לצאת לדרך; אבקשכם לוודא שהטיפול מול חברת "לורם", מול עיריית לוד והפטריארכיה ייעשו באמצעותי בלבד, עד לאישור הת.ב.ע. לאחר מכן אשמח להמשיך בכל משימה שתבקשן, אשר תועיל ותקדם את הפרוייקט לשביעות רצונכם.
אבקש אישורכם למכתב זה.
בידידות
(-) יצחק בן-יעקב.
נ.ב.
מצורף בזה מכתב של חברת "לוגת" המדבר בעד עצמו.
הנני רואה עצמי כיזם הפרוייקט מול משפחת זינתי ומול "לוגת" ועד להגשת הת.ב.ע., לשביעות רצונם של שני הצדדים, הנני רואה עצמי אחראי לעיסקה זו ואין אפשרות להתעלם ממני בצורה שנעשתה, כבמכתב זה."

ביום 15.6.1999 כתבה חב' לוגת באמצעות המנכ"ל מר גבע מכתב לעו"ד פאנוס, ב"כ נתבעת 5, מכתב שנוסחו כדלקמן:
" הנדון: טבלת איזון – שכונת גני יער ב'
במסגרת ההסדר עם יצחק בן-יעקב, באמצעות חברת "אומגה סנצ'ורי יזמות ובנין בע"מ, הרינו מאשרים בזאת כי אין לפטריארכיה כל חוב כלפינו בגין טבלת האיזון בפרויקט גני יער ב' לוד מח/601, שנכנסה לתוקף ב- 17.5.99 ומכתב זה מהווה אישור סופי."

ביום 26.10.99 כתבה הנתבעת 5 לאומגה מכתב שנוסחו כדלקמן:
" הנדון: טבלת איזון – שכונת גני יער ב'
בהתאם לאישור שקיבלנו מאת חברת לוגת בע"מ הנושא תאריך 15/6/99 המצ"ב, אנו רואים את ענין תשלום טבלת האיזון בסך 541,000 ₪ (127,000 $) כמוסדר על ידכם."

64. ההתחייבות של חב' לוגת מצויה במכתבו של מר גבע מיום 15.6.1999. מכתב זה מתייחס לתכנית מח/601, שנכנסה לתוקף ב- 17.5.99. סבור אני שהנתבעת 5 וחב' אומגה אינן יכולות להסתמך על מכתב זה, מהסיבות כדלקמן:

  1. תכנית מח/601 אינה אחת התכניות על פיהן תובעים התובעים את תשלומי האיזון;
  2. אף אחת מהתכניות לפיהן תובעים התובעים את דמי האיזון לא נכנסה לתוקף ביום 17.5.1999. תכנית לד/במ/800 אושרה ע"י הוועדה המחוזית ביום 12.7.1994 ודבר אישורה פורסם ברשומות ביום 1.9.1994. תכנית לד/801 אושרה ע"י הוועדה המחוזית ביום 29.4.01, ודבר האישור פורסם ברשומות ביום 17.1.02;
  3. מאחר וקיימים הבדלים הן במספר התכנית והן במועד אישור התכנית, קשה לקבל את טענת הנתבעת 5 ומר בן-יעקב כי יש טעות במכתב של מר גבע.


65. עיקר טענות הנתבעת 5 כנגד חב' לוגת מבוססות על עדותו של מר בן-יעקב. אמנם מר בן יעקב צירף לתיק בית המשפט מכתבים שכתב למר גבע, אך מצד שני לא צירף העתקי מכתבים שכתב לו מר גבע. כך שאיננו יודעים מה היו טענות מר גבע כלפי מר בן-יעקב בזמן אמת. מר בן-יעקב צירף אך ורק מכתב אחד של מר גבע והוא המכתב מיום 15.6.1999, אשר מוזכרת בו תכנית מתאר שממספרה לא נזכר בתביעת התובעים, ומועד אישורה אינו אחד המועדים שאושרה אחת מהתכניות עליה מסתמכים התובעים.

66. אשר על כן, סבור אני שיש לדחות את ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת 5 לחב' לוגת.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן:

תביעת התובעים כנגד הנתבעות 1 ו-5:
על הנתבעת 1 לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן:

  1. את הסך 712,300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (14.9.06) ועד ליום התשלום בפועל;
  2. את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
  3. שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.


התביעה כנגד נתבעת 5 נדחית.
מאחר ונתבעת 5 ניהלה את הגנתה כנגד ההודעה לצד ג' שהגישה כנגדה הנתבעת 1, אין לפסוק לנתבעת 5 הוצאות בתביעה העיקרית.

ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת 1 לנתבעת 5:
הנתבעת 5 תשפה את הנתבעת 1 בסכומים כדלקמן:

  1. את הסך 712,300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (14.9.06) ועד ליום התשלום בפועל;
  2. את הוצאות המשפט בהודעה לצד ג' בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
  3. שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל


אינני מחייב את הנתבעת 5 לשלם לנתבעת 1 את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד שחויבה לשלם הנתבעת 1 לתובעים, לאור ניסיונה של הנתבעת 1 להתחמק ממילוי חובתה על פי דין כלפי התובעים, ניסיון שגרם לכל ההליך הארוך.

ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת 5 לחב' אומגה (צד ג' 1) ולחב' לוגת (צד ג' 2):
על צד ג' 1 (חב' אומגה) לשפות את הנתבעת 5 בסכומים כדלקמן:

  1. את הסך 712,300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (14.9.06) ועד ליום התשלום בפועל;
  2. את הוצאות המשפט שחויבה הנתבעת 5 לשלם לנתבעת 1 בהודעה לצד ג' בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
  3. שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪ שחויבה הנתבעת 5 לשלם לנתבעת 1 בהודעה לצד ג' בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
  4. את הוצאות המשפט בהודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת 5 לצד ג' 1 (חב' אומגה) בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
  5. שכ"ט עו"ד בהודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת 5 לצד ג' 1 (חב' אומגה) בסך 75,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.


אני דוחה את ההודעה לצד ג' שהגישה הנתבעת 5 כנגד צד ג' 2 (חב' לוגת), ומחייב את הנתבעת 5 לשלם לצד ג' 2 (חב' לוגת) כדלקמן:

  1. את הוצאות המשפט בהודעה לצד ג' ששלחה לה הנתבעת 5 בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מים מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
  2. שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת קרקע חקלאית

  2. הקצאת קרקעות חקלאיות

  3. זיהום קרקע חקלאית

  4. שימוש בקרקע חקלאית

  5. קרקע חקלאית מופשרת

  6. קרקע חקלאית בהוד השרון

  7. מגרש בהוד השרון

  8. הכרזה על קרקע חקלאית

  9. קרקע חקלאית ברחובות

  10. גוש 8242 נתניה

  11. גוש 6681

  12. גוש 7709

  13. גוש 7710

  14. גוש 7703

  15. גוש 7696

  16. גוש 6699

  17. גוש 6682

  18. גוש 7706

  19. גוש 3946 ראשון לציון

  20. גוש 3865 גדרה

  21. גוש 191 אשדוד

  22. גוש 4374 רמלה

  23. גוש 7650 רעננה

  24. גוש 2004 אשדוד

  25. גוש 2073 אשדוד

  26. גוש 2448 אשדוד

  27. גוש 2791 אשדוד

  28. גוש 7661 רעננה

  29. גוש 7660 רעננה

  30. גוש 3865 קדרון

  31. גוש 7652 רעננה

  32. גוש 2015 אשדוד

  33. גוש 2002 אשדוד

  34. גוש 7649 רעננה

  35. גוש 7648 רעננה

  36. גוש 6680 שפיים

  37. גוש 6675 רשפון

  38. גוש 6581 רעננה

  39. גוש 6584 רעננה

  40. גוש 6588 רעננה

  41. גוש 6669 הרצליה

  42. גוש 6608 הרצליה

  43. גוש 6673 הרצליה

  44. גוש 6524 הרצליה

  45. גוש 6672 הרצליה

  46. גוש 6542 הרצליה

  47. גוש 6668 הרצליה

  48. גוש 6667 הרצליה

  49. גוש 7695 חלקה 9

  50. גוש 7291 הרצליה

  51. גוש 6682 הרצליה

  52. גוש 6590 הרצליה

  53. גוש 6591 הרצליה

  54. גוש 6605 הרצליה

  55. גוש 6606 הרצליה

  56. גוש 6607 הרצליה

  57. גוש 8038 שרונים

  58. גוש 6666 הרצליה

  59. גוש 6663 הרצליה

  60. גוש 6664 הרצליה

  61. גוש 6665 הרצליה

  62. חוף התכלת גוש 6606

  63. חוף התכלת הרצליה גוש 6607

  64. גוש 7595 כפר סבא

  65. גוש 6431 כפר סבא

  66. גוש 6679 חלקה 27

  67. גוש 6430 כפר סבא

  68. גוש 7622 כפר סבא

  69. גוש 6432 כפר סבא

  70. גוש 3743 גן רווה

  71. גוש 7691 חלקה 22

  72. גוש 7692 חלקה 44

  73. גוש 7863 קלנסווה

  74. גוש 4040 באר יעקב

  75. גוש 4041 באר יעקב

  76. גוש 3832 באר יעקב

  77. גוש 6679 חלקה 304

  78. גוש 6679 חלקה 337

  79. גוש 6675 חלקה 174

  80. גוש 10012 חלקה 24

  81. גוש 8025 אבן יהודה

  82. גוש 8024 אבן יהודה

  83. גוש 6413 הוד השרון

  84. גוש 6453 הוד השרון

  85. גוש 6679 חוף השרון

  86. גוש 6410 הוד השרון

  87. גוש 6407 הוד השרון

  88. גוש 6657 הוד השרון

  89. גוש 6573 הוד השרון

  90. גוש 6533 הוד השרון

  91. גוש 6444 הוד השרון

  92. גוש 8023 אבן יהודה

  93. גוש 8014 אבן יהודה

  94. גוש 6456 הוד השרון

  95. גוש 6572 הוד השרון

  96. גוש 6672 כפר שמריהו

  97. גוש 11594 קריית אתא

  98. גוש 7077 מתחם חסן ערפה

  99. גוש 8038 חלקה 25 שרונים

  100. בניה על קרקע חקלאית - כתב אישום

  101. קרקע חקלאית נוף כפרי פתוח

  102. קרקע חקלאית ייעוד לשמורת טבע

  103. גוש 3633 ראשון לציון / באר יעקב

  104. הפשרת קרקע חקלאית - תשלומי איזון

  105. גוש 7087 - דרום תל אביב העתידית (תא/5000)

  106. "הגוש הגדול" תל אביב - גוש 6621 חלקה 8

  107. טענות כנגד שווי שנקבע לדונם קרקע חקלאית

  108. הולקחש"פ - הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים

  109. אפשרויות לאשר תכנית בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית

  110. חוק ההתיישבות החקלאית - סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון