הצהרה על זכויות בבית משפט שלא בדרך של פירוק שיתוף

הסעד של הצהרה על זכויות בבית המשפט המחוזי שלא בדרך של פרוק שיתוף, מחייב הצגת ראיות באשר למיקום קווי המגרש קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הצהרה על זכויות בבית משפט שלא בדרך של פירוק שיתוף: מבוא מבקשים 1 ו-2 (להלן-המבקשים) ומשיבה 1 (להלן-המשיבה) הינם בעלי זכות חכירה בחלק מחלקה הרשומה בלשכת המקרקעין כחלקה 2 בגוש 11013 הנמצאת ברחוב הרצל 56 בקרית אתא, (להלן-החלקה), הבעלים של החלקה היא משיבה 2, קרן קיימת לישראל (להלן-המינהל), נגד משיבים 3 ו-4 לא התבקש סעד כל שהוא ובפועל משיב 4 גם לא נטל חלק בהליכים. המבקשים הגישו ביחד עם שלושה אחרים המרצת פתיחה ובה בקשו להצהיר על זכויות המבקשים והמשיבה בקשר לחלקה, "כולל סימון השטחים המוחכרים" ובמסגרת חלוקה זו לחייב בצו את המשיבה לסלק ידה מכל פלישה שביצעה לשטח המבקשים ולחייב את המינהל לחתום על בקשות בניה שיוגשו מטעם המבקשים. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 12.9.2012, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, בהתאם לכך ולאחר הגשת סיכומי הצדדים קבעתי ביום 6.1.2013 את הקביעות הבאות: -לכל צד זכות חכירת משנה במחצית משטח החלקה. -התרשים שצורף לשטר החכירה המקורי, אינו תשריט חלוקה הכולל קנה מידה/טבלת שטחים, ולכן לא ניתן ללמוד ממנו על גודל השטח שהוחכר אלא רק על אופן החלוקה באשר למיקום כל חלק בחלקה. -חלקם של המבקשים נמצא בחזית החלקה ביחס לרחוב הרצל 56 וחלקה של המשיבה נמצא בחלק האחורי של החלקה. הכניסה לחלקה של המשיבה נעשית דרך שביל פנימי הצמוד מצפון לחלקת המבקשים. -לכל צד יש 504.5 מ"ר מסוימים, החלקים של הצדדים שווים, כמו גם מיקום כל בית וקיום שביל לחלקת המשיבה בהם אין לפגוע, אך הודגש כי לא מדובר בתשריט חלוקה. -מאחר ומחלקם של המבקשים בוצעה הפרשה לצורכי דרך, רק מתוך 504.5 מ"ר של המבקשים ייגרע השטח שהופרש. עוד יובהר כי בהתאם לאמור בהמרצת הפתיחה משביקשו המבקשים או מי מהם את הסכמת המינהל לקבלת הסכמתו לבניה בשטחם, התנה המינהל את הסכמתו בהסדרת היחסים בין השותפים לחלקה (סעיף 20ד(5)). בנסיבות אלו נותרה להכרעה השאלה היכן הם קווי הגבול התוחמים את השטח של כל אחד מהצדדים. דיון לאחר ההחלטה מיום 6.1.2013 פנה ב"כ המבקשים והבהיר כי הצדדים לא הגיעו להסכמה באשר למיקום שטחיהם בחלקה וביקש כי ימונה מודד מטעם בית המשפט, מאוחר יותר חזר בו מבקשתו ומתוכנה וביחד עם ב"כ המשיבה ביקשו להשהות ההליכים כדי לנסות ולהגיע לפשרה. מספר ימים לאחר מכן הודיעו הצדדים כי נכשל ניסיון הפשרה וביקשו לקבוע מועד לדיון לשם המשך ההליכים. בהעדר הסכמת הצדדים קבעתי בהחלטתי מיום 13.2.2013 כי בכוונתי לשקול קביעת התיק לשמיעת ראיות וביקשתי מב"כ המבקשים להודיע האם מיצה את ראיותיו בהגשת התצהיר היחידי מטעמם, תצהירו של מבקש 3. בתגובה הודיע ב"כ המבקשים כי הם מיצו את ראיותיהם בדרך הגשתו של תצהירו של מבקש 3. בישיבה ההוכחות העידו המבקש 3 והמשיבה 1 (מבלי שמי מהצדדים ביקש לעדכן את תוכן התצהירים בעקבות הקביעות שבהחלטת הביניים) ולאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב. אקדים מאוחר למוקדם ואבהיר כי בהסתמכות על תצהירו של יצחק כהן ללא ראיות נוספות, חרצו המבקשים את גורל תובענתם. בהליך אזרחי נטל הראיה מוטל על "המוציא מחברו", בהעדר הסכמת המשיבה לתרשים החלוקה המוצע שצורף כנספח יד' לתובענה ובהעדר הסכמת המשיבה למינוי מומחה מטעם בית משפט, היה על המבקשים להתכבד להיעזר בשירותי מודד ולהגיש לבית משפט תשריט המשקף את קווי הגבול, התוחמים את הזכויות שרכשו לטענתם ובמידה ולמי ולרוכשים המקוריים- מבקשים 1 ו-2 הייתה טענה עובדתית באשר לאותו מיקום, היה עליהם להתכבד ולמסור תצהיר ולא כך נעשה. התרשים המוצע שצורף כנספח יד' לתובענה, לא יכול להוות ראיה מאחר והוא נערך עובר להחלטתי מיום 6.1.2013, הוא סותר את קביעתי בעניין תחולת ההפקעה ועורכו גם לא התייצב להיחקר. מעדות המצהיר מטעם המבקשים, יצחק כהן, עולה כי עשה לטענתו פעולות מדידה בשטח ויש לו עמדה לגבי מיקום שביל הגישה (עמוד 4 שורה 26 לפרוטוקול), אלא שעדות זו נותרה בלתי שלמה משלא הוצג תשריט חלוקה מטעמם של המבקשים. חזקה על המבקשים כי אם רצו לבקש פרוק שיתוף, או מניעת הסגת גבול, היו עושים זאת בפני הפורום המוסמך המתאים, באמצעות הליך מתאים, הליך אותו ניתן לעשות גם בהעדר הסכמת שני הצדדים ובמידת הצורך באמצעות מומחה מטעם בית משפט (האמור בסעיף ו(4) לסיכומי תשובת המבקשים רק ממחיש זאת). הסעד של הצהרה על זכויות בבית המשפט המחוזי שלא בדרך של פרוק שיתוף, מחייב הצגת ראיות באשר למיקום קווי המגרש וראיות כאלו לא הוצגו מטעם המבקשים, שבחרו לבסס תובענתם על עדות יחידה של יצחק הכהן, שאינו יודע דבר מידיעה אישית. יצחק כהן נכנס לתמונה כרוכש זכויות המבקשים, רק בשנת 2011 כשאין לו מידע כל שהוא באופן ישיר באשר להסכמות בין המבקשים לבין המשיבה או בין המשיבה לבין המינהל. התוצאה היחידה בנסיבות אלו היא דחיית התביעה, בנוסחה הקיים, ומבלי שקביעה זו תמנע בירור שאלות עתידיות באשר להסגת גבול או פרוק שיתוף שלא נדונו ולא הוכרעו על ידי. הבסיס לכל דיון עתידי באשר לזכויות הצדדים כל עוד לא יוחלט אחרת, יהיו הקביעות שנקבעו על ידי בהחלטה מיום 6.1.2013. יובהר כי צודק המינהל בטענתו כי מדובר בסכסוך שכנים, שלמינהל אין כל יריבות או נגיעה לאותה מחלוקת. בהעדר הכרעה באשר לחלוקת השטח ביניהם, אין למינהל כל חבות משפטית כלפי המבקשים. בנסיבות אלו מתייתר הצורך לדון בשאלות מקדמיות שונות שהעלתה המשיבה, אך אבהיר כי בנגוד לדרך בה מפרש ב"כ המבקשים את ההסדר הדיוני בסיכומי תשובתו, ההסדר הדיוני לא קבע כי למשיבה לא תתאפשר העלאת טענות מקדמיות. הצדדים הודיעו כי הם מסכימים כי "בשלב ראשון" יוכרעו שתי שאלות מקדמיות, שלצערי לא הביאו להכרעה וחייבו לעבור לשלב הבא. לעומת זאת מן הראוי להדגיש כי על פי המסמכים שהוצגו כחלק מההסדר הדיוני, אני קובע כי התיקון שנעשה ברישומי לשכת רשם המקרקעין ביום 22.11.2011 לפיו במקום "1/2" נרשם "חלק במקרקעין", יצר מאותו יום עילת תביעה למבקשים ועילה זו לא התיישנה (התובענה הוגשה ביום 27.3.2012). ביום 6.1.2013 הסתבר בהתאם לקביעתי כי התיקון היה שגוי ולמבקשים זכויות במחצית החלקה, כאמור בהחלטת הביניים. בטרם סיום ברצוני להבהיר 3 נקודות, באשר לתוכן סיכומי המבקשים והמשיבה אשר חרגו מהמטרה לשמם נועדו סיכומים: המבקשים יכולים להגיש ערעור על החלטת הביניים, מיד לאחר קבלת פסק דין זה, אך לא היה זה מן הראוי לנהל את הערעור כבר בפני בית המשפט שנתן את ההחלטה, חלק מסיכומיהם שימש במה לחלוק על קביעותיי בהחלטת הביניים. המבקשים הודיעו בישיבת קדם המשפט מיום 12.9.2012 כי הם חוזרים בהם מהבקשה לפיצול סעדים (עמוד 3 שורה 13לפרוטוקול) לאחר שהבהרתי בהחלטה (עמוד 2 שורה 2 לפרוטוקול) כי לא אתיר פיצול סעדים אך אתיר תיקון כתב התביעה. באופן תמוה המבקשים בסעיף 19 לסיכומיהם מבקשים פיצול סעדים, בקשה לא מנומקת ושאינה מתיישבת עם פרוטוקול קדם המשפט ולכן הבקשה נדחית, תמוה לא פחות הכיצד מצרף ב"כ המבקשים לסיכומי התשובה קבלה שלא הוצגה כראיה ולא אושרה הצגתה. בישיבת ההוכחות הוקצב זמן לחקירת המבקש 3 והמשיבה. בתום חקירתה של המשיבה הצהירה ב"כ המשיבה "אלו עדיי", (עמוד 15 שורה 5 לפרוטוקול), היא לא ביקשה להביא לישיבה נוספת את המצהיר הנוסף מטעמה ובאופן תמוה היא בחרה לצטט בהרחבה חלקים מתצהירו כמו גם חלקים מכתב התשובה, (ראו למשל סעיפים 12.2,12.4,17.4,17.5 לסיכומי המשיבה) תוך התעלמות מדיני הראיות ומהעובדה הבסיסית כי ללא הבאת עדים שמתייצבים לחקירה נגדית, לא ניתן להסתמך על מסמכים שערכו, רק בשל הסיבה כי הם מתויקים בתיק בית משפט. בשל דרך בלתי ראויה זו של סיכומים שמטרתם להקל על בית המשפט ובפועל רק הביאו לעירפול המחלוקות, היה מקום לחייב את המבקשים והמשיבה בהוצאות לאוצר המדינה, לפנים משורת הדין לא אעשה כן. בשל תוצאות החלטת הביניים ודרך כתיבת סיכומי המשיבה, ישא כל אחד מצדדים אלו בהוצאותיו. סיכום הקביעות שקבעתי בהחלטה מיום 6.1.2013 יעמדו בתוקפם, בכפוף לכך אני מורה על דחיית התביעה. המבקשים 1-5 ישלמו ביחד ולחוד למשיב 2 הוצאות משפט בסך של 7,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום. פירוק שיתוף